רגע לפני שינוי המדדים: אילו מניות הוכיחו עצמן?
בעוד שבועיים יעודכנו מדדי הבורסה התל אביבית השונים, ומניות חדשות יזכו להיכנס למדדים המובילים כשאחרות ייצאו מהם. ביום חמישי האחרון החלה הבורסה לחשב את מיצוע שערי המניות בימי המסחר מה-1 ביוני ועד ל-15 ביוני, וכך תיקבענה אלו מניות תיכנסנה למדדים ואלו תצאנה.
בבית ההשקעות מיטב סיכמו היום את הנתונים הידועים כה ומציגים את התמונה ההולכת ומתבהרת לגבי הרכבי הממדים בבורסה החל מהחודש הבא. נזכיר, כי מלבד שווי השוק הממוצע, על המניות לעמוד בתנאים שונים ובהם סחירות גבוהה, שיעור ושווי אחזקות ציבור מינימלי.
לקראת העדכון הקרוב, ערכו מומחי מיטב בדיקה שמטרתה לבחון האם מניות העומדות להצטרף למדדים המובילים, השיגו תשואה עודפת - (תשואה הגבוהה ממדד יחס) בתקופה שלפני ו/ או אחרי כניסתן למדד. לשם כך, בדקו במיטב מה היו התשואות של המניות המצטרפות והנגרעות מהמדדים בתקופות זמן שונות בשני עדכוני הרכבי המדדים האחרונים, האחד שנעשה ב-1.1.06 והשני שנעשה ב-3.7.05 המדגם הינו קטן, ולכן יש לקחת בחשבון, כי הממצאים אינם מובהקים לחלוטין, הסבירו במיטב.
מבין המניות המצטרפות למדדים המובילים, ניתן לראות, כי מניות אשר הצטרפו למניות השורה השנייה והשלישית, רשמו בתקופה שלפני כניסתן למדד עליות והשיגו, ברובן, תשואה עודפת בהשוואה למדד בו יסחרו. לעומת זאת, במניות הבכירות של ת"א 25 לא נמצא, כי המניות המצטרפות למדד הניבו תשואה הגבוהה מזו של מדד היחס.
ת"א 75 - 7 מצטרפות עם תשואה עודפת על המדד
נתחיל עם בדיקת מניות השורה השנייה (ת"א 75). מבין 9 המצטרפות למדד ת"א 75 בעדכון האחרון (ינואר 2006), 7 מניות הניבו תשואה הגבוהה מזו של מדד היחס בציר הזמן של חודש לפני העדכון, ואף רשמו, ברובן, תשואה הכפולה מזו של מדד ת"א 75. מסקנה דומה התקבלה גם מבדיקת 6 המתווספות למדד ת"א 75, בעדכון שנעשה ביולי 2005 בו התברר, שכשני שלישים מהמניות השיגו תשואה עודפת. אולם, בבדיקת התשואות בתקופה של שבוע לפני עדכון המדדים, הממצאים פחות מובהקים, כאשר כמחצית בלבד מהמצטרפות, הצליחו להשיג תשואה עודפת כלומר, מיצו את עלייתן העודפת קודם לכן.
במניות השורה השלישית, התמונה ברורה יותר, כאשר ניתן לקבוע, כי מניות שהצטרפו למדד יתר 30 השיגו בתקופה שלפני כניסתן למדד תשואה הגבוהה משמעותית מזו של מדד היחס. כך, בעדכון האחרון שנעשה בינואר, 2006 כל 12 המניות אשר הצטרפו למדד יתר 30 רשמו במהלך השבוע שלפני ה-1.1.06, תשואה גבוהה יותר מזו של מדד היחס, כאשר חצי מהמניות הנכנסות אף רשמו תשואה נאה של יותר מ-2%. תופעה דומה ניתן היה לראות גם בעדכון שנעשה ביולי אשתקד, בו מבין 8 הנכנסות למדד יתר 30 היו 7 מניות שעקפו את תשואת מדד היחס, כאשר שש מתוכן אף רשמו תשואה הכפולה מזו של מדד היחס. גם בפרק הזמן של חודש לפני קיבלנו תוצאות דומות.
במיטב סבורים, כי משקיע אשר היה מפזר את כספו בין המניות המצטרפות למדד ת"א 75 ולמדד יתר 30, היה משיג תשואה הגבוהה משל משקיע אשר היה משקיע כספו במדד היחס.
ההסבר לתופעה מצוי בקיומם של מכשירים פיננסים שונים (קרנות נאמנות, ובעיקר תעודות סל), אשר עוקבים אחר המדדים השונים ולכן עם עדכון המדדים, יש צורך מבחינת מנהליהן להתאים את הרכב המכשירים השונים לשינויי המדדים, ובהתאם לזאת, לרכוש את המניות המצטרפות.
ומה לאחר עדכון המדדים? ובכן, כאשר בדקנו את התנהגות המניות שבתקופה שלאחר עדכון המדד, ראינו כי המניות אינן מצליחות יותר להשיג תשואה עודפת מעל מדד היחס (כל אחד משני המדדים הללו בנפרד), כאשר ב-5 מתוך שמונה התקופות שנבדקו (במדד ת"א 75 ויתר 30 יחד) התשואה הממוצעת של המניות הנכנסות הייתה נמוכה מזו של מדד היחס.
ומה קרה לנגרעות מהמדדים?
מבין המניות הנגרעות קשה יותר לקבל מסקנה ברורה. מבין מניות השורה השנייה (ת"א 75), בעדכון האחרון (ינואר 2006) ניתן לראות, כי מרבית הנגרעות מהמדד הצטרפו אל מדד יתר 30 - ולכן השיגו תשואה שגבוהה גם מזו של מדד ת"א 75 בתקופה שלפני יציאתן. אולם, בעדכון המדדים שנעשה ביולי אשתקד התמונה שונה. לא התקבלה שם תוצאה חד משמעית.
במניות השורה שלישית, הסיפור שונה ומרבית מהנגרעות, אשר לא הצליחו לטפס מעלה למדד ת"א 75 ו"נזרקו" ליתר 150 רשמו בתקופה שלפני עדכון המדד (ובעיקר בשבוע שלפני) תשואות שליליות גבוהות. אי לכך, השקעה ישירה במדד הייתה עדיפה אל מול אחזקת תיק המורכב ממניות אלו.
מה צפוי לנו בעדכון המדדים הקרוב?
במיטב מזכירים למי שאוליי הספיק כבר לשכוח, כי מניות הנדל"ן כיכבו במחצית הראשונה של 2006 והמדד המשקלל את תשואתן רשם תשואה דו ספרתית מרשימה (גם לאחר הירידות החדות שנרשמו בהן לאחרונה), והדבר בא לידי ביטוי בצעדה של מניות נדל"ן אל עבר המדדים המובילים.
במדד ת"א 25 התמונה הייתה ברורה מאוד בשבועות האחרונים. וותיקות המדד, אסם וכלל תעשיות יאלצו להיפרד מהמדד היוקרתי ואל המדד צפויות להיכנס: אורמת וגזית גלוב. הראשונה, אשר נהנתה ממומנטום חיובי בתקופה אחרונה בעקבות ההתפתחות בעסקי החברה, כמעט והכפילה את מחיר מניותיה בשנה האחרונה ואילו השנייה, רשמה עליות חדות על רקע פריחת מניות הנדל"ן.
המועמדת הבולטת לכניסה למדד ת"א 75 היא מניית בנק אגוד אשר זינקה היישר ממדד יתר 150. אגוד אמנם נסחרת בשווי שוק גבוה של כ-1.3 מיליארד שקל, אך בשל שיעור הון צף נמוך לא נכחה עד כה במדדים המובילים. במיטב הזכירו, כי פקיעת כתב אופציה בסוף מאי ומימושו למניות, הוביל לעלייה בשיעור ההון הצף של הבנק לרמה של 27.2% ואיפשר בכך את כניסתו למדד. הכניסה השנייה הינה של מניית אמות הטרייה, העוסקת בהשכרה ובניהול נדל"ן והונפקה בשבוע האחרון לפי שווי של כ-1.2 מיליארד שקל.
מול כניסתן של שתי אלו צפויות לצאת שלוש מניות. זאת, על רקע רישום כפול שביצעה קמטק, שהוביל לכך שבמדד ת"א 75 נסחרות כיום 76 מניות. כנפיים תצא מהמדד בשל בעיית סחירות, ואליה יצטרפו סאני, ואקסטיאל.
הירידות שינו את התמונה בשורה השלישית
הירידות בשבועות האחרונים טרפו את הקלפים במניות השורה השלישית, וצפויים לחול שינויים רבים במדד יתר 30. בפסגת רשימת המצטרפות ניתן למצוא את מניית דרבן, אשר צפויה הייתה לרשום זינוק היישר למדד ת"א 75 ממדד יתר 150.
אולם, פרשת הלירה הטורקית של אליעזר פישמן, מבעלי השליטה בחברה, הובילה לירידות חדות במניה, שתאלץ להסתפק, בשלב זה, בכניסה למדד יתר 30. שתי המודחות ממדד ת"א 75 (סאני ואקסטיאל) יתפסו כמובן, את מקומן בטווח העליון של מדד יתר 30. פריורטק, אשר ביצעה זינוק חד של כ-85% בחצי השנה האחרונה וגולף, אשר הונפקה בגל ההנפקות מתחילת השנה, צפויות לצעוד גם כן אל מדד יתר 30.

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.