התובעת, בעלת כרטיס אשראי מסוג "מאסטר קארד" היתה מעורבת במערכת יחסים אישית עם יצחק דוד סטופיצבסקי. הלה, הודיע לה כי עליו לנסוע לפגישה עסקית בארה"ב והוא מעוניין בהצטרפותה לנסיעתו והכל בתשלום מחשבונו. על כן, ולאור הבטחתו נתלוותה אליו לנסיעה.

לאחר שובה מהנסיעה, נדהמה לגלות שחברת האשראי חייבה את חשבונה בסך כולל של 24,320 ש"ח בגין רכישת כרטיסי הטיסה. בנוסף, חויב חשבונה בסכום נוסף בסך 4,600 ש"ח. החיובים הנדונים בוצעו באמצעות חברת טרמינל 1 נסיעות ותיירות בע"מ.

בשלב זה, נודע לתובעת על מעלליו של יצחק. הלה שילם בעבור כרטיסי הטיסה בהמחאה אישית אשר חוללה, אך לשם הבטחת פירעונה של המחאה זו, נתן יצחק לסוכנות הנסיעות במרמה, את מספר כרטיס האשראי שבבעלותה, תוך זיוף חתימתה וזאת על מנת שישמש בטוחה במקרה של אי פירעון ההמחאה, והכל בניגוד לרצונה ולידיעתה.

היא הגישה תלונה במשטרה כנגד יצחק ותבעה את חברת הנסיעות להשבת סכומי הכסף שנגבו מחשבונה בגין מעשה התרמית.

בית המשפט פסק, כי לאור העובדה שמי שביצע את העסקה עם חברת הנסיעות היה יצחק וסוכנת הנסיעות ידעה כי יצחק והתובעת אינם נשואים, היה עליה לקבל אישור של התובעת על התחייבותה במקרה שההמחאה של יצחק לא תאושר.

עוד נקבע, כי במקרה זה קיים חוזה ברור בין חברת הנסיעות ליצחק וכוונה ברורה של התובעת שלא להתחייב בחוזה כלפי הנתבעת. ולכן, אין מקום לדרוש מצד שלא רצה להתקשר בחוזה, להיות מחוייב ב"שכר ראוי". הימנעות סוכנות הנסיעות מנקיטת בדיקות פשוטות, כגון הצגת תעודת זהות או כרטיס אשראי, או קבלת מספר טלפון שדרכו ניתן יהיה לאשר את ביצוע ההזמנה, מטילה את מלוא האחריות לנזק על כתפיה. זאת בהתחשב בעובדה כי סוכנות הנסיעות מבצעת עסקאות ששוויין עשרות אלפי שקלים מבלי לבדוק את הפרטים לאשורם.