אסור לפטר עובד בגלל שהתלונן על עישון פאסיבי

בית המשפט קובע כי עובד ש"העז" להתלונן במשרד הבריאות על עישון במקום עבודתו ופוטר בעקבות תלונתו, זכאי לפיצוי בשל פיטורים שלא כדין
סיגל ברנע |

אורי קומלוש עבד כמבלטן בחברת א.א. גדסי תבניות בע"מ. עם הגיעו לגימלאות, הוא המשיך לעבוד בחברה בהיקף משרה נמוך.

באפריל 2004, פוטר קומלוש מעבודתו בנימוק של ירידה בנפח העבודה במפעל שבעקבותיה הוחלט לצמצם את מצבת כח האדם. הוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב בטענה כי הרקע לפיטוריו לא היה כאמור במכתב הפיטורים, אלא נבע מפרשה שהחלה מספר חודשים לפני כן, כאשר התקבל לעבודה עובד חדש שהיה "מעשן בשרשרת". קומלוש טען כי העובד החדש נהג לעשן סיגריות תוך כדי העבודה, בתוך המפעל, בסמוך למקום הימצאו של התובע, ולא נענה לבקשותיו ובקשות העובדים האחרים לעשן במרפסת החיצונית.

לטענתו, העישון במפעל גרם לו לסבל רב – לקשיי נשימה, לשיעולים מטרידים ולהתעטשויות, כמו גם לרגישות רבה לריח הסיגריות החריף. בנוסף, גם בעלי החברה הממונה עליו, לא בא לעזרו, ואף גרוע מכך: הוא סגר את שני החלונות בהם נהג קומלוש להיעזר על מנת להקל על סבלו מעשן הסיגריות; הוא אסר על העובדים לפתוח את דלת המפעל על מנת לאווררו; ולאחר זמן מה, הוא אף כינס את כל עובדי המפעל והודיע להם כי הם רשאים לעשן היכן שירצו. לפיכך, הגיש קומלוש תלונה במשרד הבריאות על המתרחש במפעל. מיד עם סיום שיחת הטלפון עם משרד הבריאות קיבל את מכתב הפיטורים.

ביהמ"ש קבע כי המניע לפיטוריו של קומלוש לא היה כאמור במכתב הפיטורים, קרי אותה "ירידה בנפח העבודה במפעל", אלא נבע מהסכסוך שנתגלע בין התובע ובין עובדיה המעשנים של החברה, אשר שיאו אירע ביום בו התלונן במשרד הבריאות על המתרחש במפעל.

אין חולק כי המצב אשר נוצר במפעל בעקבות העובדה שחלק מן העובדים עישנו בתוככי המפעל, ללא הגבלה, היה בלתי נסבל. בדיוק למטרה של מניעת מצב זה נרתם המחוקק, כשחוקק את חוק איסור העישון במקומות ציבוריים.

המסקנה הנובעת מכך היא כי פיטוריו של קומלוש היו שלא כדין. בית המשפט קבע כי החברה תשלם לו פיצוי בסך כולל של 40,524 ש"ח והוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.