גיא ייזום סיכמה על שיתוף פעולה עם הפניקס
חברת גיא ייזום סיכמה על שיתוף פעולה עם חברת הביטוח הפניקס למימון והשקעות בתחום הנדל"ן המניב בחו"ל. בכוונת גיא ייזום להשקיע כ-100 מיליון דולר בהשקעות נדל"ן בחו"ל, שיתבססו ברובם על הלוואות שתעמיד הפניקס. להפניקס תהיה אופציה לרכוש מחצית מהפרוייקטים והיא תקבל אופציות של גיא ייזום עד לכ-13% מהחברה.
על פי ההסכם שנחתם היום תעמיד הפניקס לגיא ייזום מסגרת הלוואה של 17.5 מיליון דולר למשך שנתיים. האשראי יימשך בפועל כנגד השקעה בפרוייקטים חדשים בחו"ל באמצעות חברה ייעודית לכל פרוייקט (SPC). ההלוואות יהיו לתקופה של 10 שנים בדולר או ביורו.
להערכת גיא ייזום היקף ההשקעה בנכסים מניבים בחו"ל שתתבצע בעקבות שיתוף הפעולה עם הפניקס יסתכם בכ-100 מיליון דולר כולל גם אמצעים שיועמדו על ידי החברה. הפניקס תקבל אופציה למשך ארבע שנים לרכוש 50% מהפרוייקטים במחיר ההשקעה.
בנוסף, הפניקס תקבל כ-1,066,000 כתבי אופציות הניתנים למימוש למניות גיא ייזום, מחציתן אופציות סחירות קיימות המוחזקות ע"י החברה ומחציתן אופציות חדשות במחיר של 13 שקל לאופציה צמוד למדד למשך 6.5 שנים, קרי לפי שווי חברה, לפני ההשקעה, של כ-100 מיליון שקל לעומת שווי של כ-74 מיליון שקל כיום. מימוש כל האופציות יקנה להפניקס כ-13% מגיא ייזום.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
