הבורסה המשיכה לזגזג היום סביב רמות השיא

ת"א 25 ירד ב-0.06%, ת"א השיל 0.15%, התל טק חתם בירידה של 0.08%, ומדד הבנקים ירד ב-0.93%. טבע התחזקה ב-1.61%, כיל הוסיפה 1.72%, מנגד אפריקה התממשה 2.34%
אסף מליחי |

יום המסחר השני לשבוע הסתיים בירידות שערים קלות. המסחר התנהלו רב שעות היום סביב הרמות הפתיחה, ולבסוף סגרו בירידה קלה. על המדדים העיבו מניות הבנקים שהתממשו וכן מדד הנדל"ן שבניגוד לתקופה האחרונה ירד באופן חד. מחזור המסחר התכם ב-1.2 מיליארד שקל.

היום (ב'), בשעה 18:30 יודיע נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, על החלטתו לגבי גובה הריבית במשק. ההערכות של הכלכלנים במשק הן, כי הריבית תעלה ב-0.25% ותגיע ל-5.25% במטרה לשמור על פער ריבית נמוך בין השקל לדולר ובכדי לשמור על מגמת האינפלציה בפועל.

לצד ההחלטה על גובה הריבית, נמשכת מגמת ההתבהרות במישור המדיני-פוליטי. היום פורסמה ההודעה בנוגע להעלאת שכר המינימום ב-500 שקלים בלבד בשנתיים הקרובות. מה שיסלול כנראה את הדרך לחתימה על הסכם קואליציוני בין העבודה לקדימה.

מדד ת"א 25 ירד ב-0.06% לרמת 852.95 נקודות, מדד ת"א השיל 0.15% לרמת 875.08 נקודות, מדד התל טק חתם בירידה של 0.08% לרמת 419.60 נקודות, ומדד הבנקים ירד ב-0.93%.

הבורסה השיקה היום(ב'), את החוזים העתידיים על איגרות חוב שחר, במסגרת הרפורמה בשוק איגרות החוב הממשלתיות. החוזים ישתייכו לשתי סדרות: טווח בינוני (3-6 שנים) וטווח ארוך (6-11 שנים). הבורסה הודיעה, כי בחרה שישה מחברי הבורסה שיפעלו כעושי שוק בחוזים העתידיים - בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, פסגות אופק, כלל פיננסים ואקסלנס-נשואה. עושי השוק יחלו לפעול מיד עם השקת החוזה.

מניות אפריקה ישראל התממשו היום 2.34% במחזור גדול. החברה הודיעה אתמול (א') לאחר המסחר, כי הנפיקה באמצעות הנפקה פרטית כ-3% ממניותיה בתמורה לכ-400 מיליון שקל - הנפקה הפרטית של מניות הגדולה ביותר בשוק ההון. נזכיר, כי מניות החברה איבדו אתמול כ-2.7% תוך שהן מרכזות את המחזור הגבוה ביותר.

מניות כי"ל, זכו לרוח גבית היום, זאת לאחר המלצה חיובית מטעם יחידת המחקר של בנק הפועלים. כי"ל, הנמצאת לאחרונה במומנטום שלילי על רקע המו"מ עם הסינים שמתארך זמן רב מהצפוי, השילה כ-5% מתחילת השנה. האנליסטים בפועלים מותירים את המלצתם על "תשואת שוק", אך מעדכנים את מחיר היעד כלפי מעלה. מחיר היעד שנקבע הינו 21 שקל למניה, המשקף דיסקאונט של 17%. מניות כי"ל טיפסו 1.72% במחזור השני בגודלו בת"א.

מניות קבוצת אי.די.בי, הבעלים של דסק"ש חתמו במגמה עורבת לאחר שאתמול זינקו בתגובה לאישור שקיבלה אתמול סלקום להפעיל תקשורת נייחת. דסק"ש משילה 0.79%, אי.די.בי פיתוח מוסיפה 0.63% ואי.די.בי אחזקות נחתמו ללא שינוי. מניות המתחרה העתידית - בזק, הגיבו בירידה של 0.65%.

מניות בנק הפועלים ומניות חברת מלח מאבדות 1.27% ו-1.60% בהתאמה. נזכיר, חברת מלח מכרה אתמול כ-1% מאחזקותיה בבנק הגדול במדינה, תמורת סכום של 295 מיליון שקל, המשקף מחיר של 232.7 שקל למניה, כ-3.6% פחות ממחיר הבסיס ששל המניה הבוקר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.