ניו יורק כמעט ללא שינוי: הזהב מזנק ב-10 ד' נוספים
המדדים בוול סטריט נסחרים בירידות שערים קלות. וול סטריט אמנם פתחה את יום המסחר בעליות שערים אך במהרה החלה להסחר באדום. למשקיעים יש סיבה לחשוש, מחירי הנפט העולים, החדשות המאכזבות מסקטור השבבים, עדכון ההמלצה של חברת IBM ומחירי הזהב הנוסקים מהווים כולם סיבה לדאגה.
מחירי הזהב נסקים לאחרונה על רקע הביקוש הפיזי הגדל והחשש לאינפלציה. היום קיבלו מחירי הזהב הזנק רציני מצד אחד מבתי ההשקעות הגדולים. בבית ההשקעות מריל לינץ' העלו את מחיר היעד למתכת היקרה ל-485 דולר לאונקייה מ-455 דולר לאונקייה. מחיר הזהב זינק החודש ב-7% ובמהלך השנה ב-21%. היום נסחר הזהב ברמות שיא של 24 שנים מחירים של 532 דולר לאונקייה.
מדד הנאסד"ק נסחר ללא שינוי בשער של 2,246 נקודות. מדד הדאו יורד ב-0.03% לשער של 10,751 נקודות.
אתמול במהלך יום המסחר פרסמו יצרניות השבבים תחזיות אופטימיות למכירות הרבעון הרביעי,טקסס אינסטרומנטס דיווחה כי היא צופה מכירות של 3.56-3.705 מיליארד דולר ברבעון, אך לאחר שעות המסחר עדכנה אינטל את תחזיותיה. אינטל הודיעה כי היא צופה טווח מכירות של 10.4-10.6 מיליארד דולר ברבעון. אנליסטים שצופים מכירות של 10.6 מיליארד דולר ברבעון התאכזבו מעדכוני החברה.
מחיר הנפט שנרגע בחודשים האחרונים שב לככב בשווקים. לאחר שירד מרמות שיא אליהם הגיע לאחר פגיעת הוריקן "קתרינה" במפרץ מקסיקו שב המחיר לעלות על רקע חשש לחורף קר במיוחד בצפון ארה"ב. לאחר שעלה במהלך יום המסחר ב-2.5% אמש נסחר היום הנפט בעלייה של 19 סנט ובמחיר של 60.85 דולר לחבית.
מאקרו
מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן התפרסם כרבע שעה לאחר פתיחת המסחר. המדד המתפרסם באמצע החודש הינו מדד מיקדמי הצופה את הפרסום הרשמי שמתפרסם בסוף כל חודש. אנליסטים צפו עלייה במדד הסנטימנט ל-86 אל מול 81.6 שפורסם בחודש נובמבר. בפועל דווח על עלייה ל-88.7.
מדד המכירות הסיטונאיות פורסם מוקדם יותר היום. החודש דווח משרד המסחר האמריקני כי המלאי הסיטונאי עלה ב-0.2% בלבד בעוד מכירות הסיטונאים עלו ב-1.2%. יחס המלאי למכירות ירד ל-1.13 בחודש אוקטובר אל מול 1.15 בחודש ספטמבר. הדעה הרווחת בשווקים הייתה לעלייה של 0.5% במלאי הסיטונאי.
אמריקניות במרכז: אינטל ו-IBM מרכזות עניין
יצרנית השבבים הגדולה בעולם, אינטל (שסימולה: INTC) עדכנה אתמול לאחר שעות המסחר את תחזיותיה להכנסות הרבעון הרביעי של שנת 2005. החברה דיווחה כי היא צופה הכנסות של 10.4-10.6 מיליארד דולר אל מול טווח של 10.2-10.8 מילאירד דולר עליו דיווחה בתחילת הרבעון. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה להכנסות של 10.6 מיליארד דולר, עדכון התחזיות אכזב את האנליסטים. מניות אינטל יורדות ב-0.27% לשער של 25.63 דולר.
יצרנית המחשבים הוותיקה IBM (שסימולה: IBM) קבלה מוקדם יותר היום עדכון המלצה מצד בית ההשקעות הגדול UBS. האנליסטים בבית ההשקעות הגדול הודיעו כי מחיר המנייה מגיע ליעד ה-100 דולר. למרות הערכות כי מכירות חומרה ב-2006 ימשיכו להיות חזקים, אמרו בבית ההשקעות, גורמים הקשורים להערכות עלייה בהוצאות מונעים מהאנליסטים להעלות את המלצתם למנייה. מניות החברה יורדות ב-1.2% לשער של 86.45 דולר.
יצרנית התרופות Merck (שסימולה: MRK) נסחרת על רקע פרסום הודעה מצד עיתון רפואי גדול. העיתון דיווח כי במחקר שערך בנוגע לבטיחות שבנטילת תרופת ה-Vioxx לא הזכיר שלושה מקרים של התקפי לב בקרב חולים שהשתתפו בניסוי. מניות החברה יורדות ב-1.99% לשער של 29.09 דולר.
ישראליות במרכז
טבע (שסימולה: TEVA) מרכזת עניין גם היום. אמש עלו מניות החברה ב-0.94% לרמה של 43.86 דולר. העליות אמש באו בעקבות הסנטור האמריקני שמסר כי יצרנית הפארמה השוויצרית, Roche, הגיעה להסכם עם טבע ועם המתחרה הגדולה שלה, מיילן (שסימולה: MYLN), לפיו תייצרנה השתיים את הגרסה הגנרית לתרופת הטמיפלו כנגד שפעת העופות. השמחה הייתה כל כך גדולה שהמשקיעים התעלמו לחלוטין מהפרסום כי יצרנית התרופות היפנית - איסאי, תובעת את טבע על הפרת פטנט. מניות החברה עולות ב-1.19% לשער של 44.39 דולר.
נייס (שסימולה: NICE) שהשלימה אמש הנפקה של 4 מיליון מניות בנאסד"ק. המחיר בהנפקה נסגר על 46.25 דולר - המשקף לה שווי שוק של 1.06 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של 1.07 מיליארד דולר, כפי שנקבע אמש בנעילת שערי המסחר בוול סטריט, לאחר שעלתה ב-2.3%. נייס, שגייסה מהציבור סכום של 185 מיליון דולר והעניקה לחתמי ההנפקה אופציה לרכישה של עד ל-600 אלף מניות נוספות, מתכוונת להשתמש בתמורת ההנפקה לביצוע רכישות עתידיות ולמטרות כלליות, ובכלל זה הגדלת ההון וכוח העבודה. מניות החברה עולות ב-0.34% לשער של 46.89 דולר.
בית ההשקעות מריל לינץ' חזר אתמול על המלצת קנייה למניית קומברס (שסימולה: CMVT), עם מחיר יעד של 30 דולר. אתמול נכנעו מניות החברה לסנטימנט השלילי בשווקים לאחר שעלו 6.6% ביום המסחר שקדם לו. היום נסחרת המנייה בירידה של 0.25% לשער של 27.68 דולר.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
