ניו יורק כמעט ללא שינוי: הזהב מזנק ב-10 ד' נוספים
המדדים בוול סטריט נסחרים בירידות שערים קלות. וול סטריט אמנם פתחה את יום המסחר בעליות שערים אך במהרה החלה להסחר באדום. למשקיעים יש סיבה לחשוש, מחירי הנפט העולים, החדשות המאכזבות מסקטור השבבים, עדכון ההמלצה של חברת IBM ומחירי הזהב הנוסקים מהווים כולם סיבה לדאגה.
מחירי הזהב נסקים לאחרונה על רקע הביקוש הפיזי הגדל והחשש לאינפלציה. היום קיבלו מחירי הזהב הזנק רציני מצד אחד מבתי ההשקעות הגדולים. בבית ההשקעות מריל לינץ' העלו את מחיר היעד למתכת היקרה ל-485 דולר לאונקייה מ-455 דולר לאונקייה. מחיר הזהב זינק החודש ב-7% ובמהלך השנה ב-21%. היום נסחר הזהב ברמות שיא של 24 שנים מחירים של 532 דולר לאונקייה.
מדד הנאסד"ק נסחר ללא שינוי בשער של 2,246 נקודות. מדד הדאו יורד ב-0.03% לשער של 10,751 נקודות.
אתמול במהלך יום המסחר פרסמו יצרניות השבבים תחזיות אופטימיות למכירות הרבעון הרביעי,טקסס אינסטרומנטס דיווחה כי היא צופה מכירות של 3.56-3.705 מיליארד דולר ברבעון, אך לאחר שעות המסחר עדכנה אינטל את תחזיותיה. אינטל הודיעה כי היא צופה טווח מכירות של 10.4-10.6 מיליארד דולר ברבעון. אנליסטים שצופים מכירות של 10.6 מיליארד דולר ברבעון התאכזבו מעדכוני החברה.
מחיר הנפט שנרגע בחודשים האחרונים שב לככב בשווקים. לאחר שירד מרמות שיא אליהם הגיע לאחר פגיעת הוריקן "קתרינה" במפרץ מקסיקו שב המחיר לעלות על רקע חשש לחורף קר במיוחד בצפון ארה"ב. לאחר שעלה במהלך יום המסחר ב-2.5% אמש נסחר היום הנפט בעלייה של 19 סנט ובמחיר של 60.85 דולר לחבית.
מאקרו
מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן התפרסם כרבע שעה לאחר פתיחת המסחר. המדד המתפרסם באמצע החודש הינו מדד מיקדמי הצופה את הפרסום הרשמי שמתפרסם בסוף כל חודש. אנליסטים צפו עלייה במדד הסנטימנט ל-86 אל מול 81.6 שפורסם בחודש נובמבר. בפועל דווח על עלייה ל-88.7.
מדד המכירות הסיטונאיות פורסם מוקדם יותר היום. החודש דווח משרד המסחר האמריקני כי המלאי הסיטונאי עלה ב-0.2% בלבד בעוד מכירות הסיטונאים עלו ב-1.2%. יחס המלאי למכירות ירד ל-1.13 בחודש אוקטובר אל מול 1.15 בחודש ספטמבר. הדעה הרווחת בשווקים הייתה לעלייה של 0.5% במלאי הסיטונאי.
אמריקניות במרכז: אינטל ו-IBM מרכזות עניין
יצרנית השבבים הגדולה בעולם, אינטל (שסימולה: INTC) עדכנה אתמול לאחר שעות המסחר את תחזיותיה להכנסות הרבעון הרביעי של שנת 2005. החברה דיווחה כי היא צופה הכנסות של 10.4-10.6 מיליארד דולר אל מול טווח של 10.2-10.8 מילאירד דולר עליו דיווחה בתחילת הרבעון. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה להכנסות של 10.6 מיליארד דולר, עדכון התחזיות אכזב את האנליסטים. מניות אינטל יורדות ב-0.27% לשער של 25.63 דולר.
יצרנית המחשבים הוותיקה IBM (שסימולה: IBM) קבלה מוקדם יותר היום עדכון המלצה מצד בית ההשקעות הגדול UBS. האנליסטים בבית ההשקעות הגדול הודיעו כי מחיר המנייה מגיע ליעד ה-100 דולר. למרות הערכות כי מכירות חומרה ב-2006 ימשיכו להיות חזקים, אמרו בבית ההשקעות, גורמים הקשורים להערכות עלייה בהוצאות מונעים מהאנליסטים להעלות את המלצתם למנייה. מניות החברה יורדות ב-1.2% לשער של 86.45 דולר.
יצרנית התרופות Merck (שסימולה: MRK) נסחרת על רקע פרסום הודעה מצד עיתון רפואי גדול. העיתון דיווח כי במחקר שערך בנוגע לבטיחות שבנטילת תרופת ה-Vioxx לא הזכיר שלושה מקרים של התקפי לב בקרב חולים שהשתתפו בניסוי. מניות החברה יורדות ב-1.99% לשער של 29.09 דולר.
ישראליות במרכז
טבע (שסימולה: TEVA) מרכזת עניין גם היום. אמש עלו מניות החברה ב-0.94% לרמה של 43.86 דולר. העליות אמש באו בעקבות הסנטור האמריקני שמסר כי יצרנית הפארמה השוויצרית, Roche, הגיעה להסכם עם טבע ועם המתחרה הגדולה שלה, מיילן (שסימולה: MYLN), לפיו תייצרנה השתיים את הגרסה הגנרית לתרופת הטמיפלו כנגד שפעת העופות. השמחה הייתה כל כך גדולה שהמשקיעים התעלמו לחלוטין מהפרסום כי יצרנית התרופות היפנית - איסאי, תובעת את טבע על הפרת פטנט. מניות החברה עולות ב-1.19% לשער של 44.39 דולר.
נייס (שסימולה: NICE) שהשלימה אמש הנפקה של 4 מיליון מניות בנאסד"ק. המחיר בהנפקה נסגר על 46.25 דולר - המשקף לה שווי שוק של 1.06 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של 1.07 מיליארד דולר, כפי שנקבע אמש בנעילת שערי המסחר בוול סטריט, לאחר שעלתה ב-2.3%. נייס, שגייסה מהציבור סכום של 185 מיליון דולר והעניקה לחתמי ההנפקה אופציה לרכישה של עד ל-600 אלף מניות נוספות, מתכוונת להשתמש בתמורת ההנפקה לביצוע רכישות עתידיות ולמטרות כלליות, ובכלל זה הגדלת ההון וכוח העבודה. מניות החברה עולות ב-0.34% לשער של 46.89 דולר.
בית ההשקעות מריל לינץ' חזר אתמול על המלצת קנייה למניית קומברס (שסימולה: CMVT), עם מחיר יעד של 30 דולר. אתמול נכנעו מניות החברה לסנטימנט השלילי בשווקים לאחר שעלו 6.6% ביום המסחר שקדם לו. היום נסחרת המנייה בירידה של 0.25% לשער של 27.68 דולר.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
