ניו יורק כמעט ללא שינוי: הזהב מזנק ב-10 ד' נוספים
המדדים בוול סטריט נסחרים בירידות שערים קלות. וול סטריט אמנם פתחה את יום המסחר בעליות שערים אך במהרה החלה להסחר באדום. למשקיעים יש סיבה לחשוש, מחירי הנפט העולים, החדשות המאכזבות מסקטור השבבים, עדכון ההמלצה של חברת IBM ומחירי הזהב הנוסקים מהווים כולם סיבה לדאגה.
מחירי הזהב נסקים לאחרונה על רקע הביקוש הפיזי הגדל והחשש לאינפלציה. היום קיבלו מחירי הזהב הזנק רציני מצד אחד מבתי ההשקעות הגדולים. בבית ההשקעות מריל לינץ' העלו את מחיר היעד למתכת היקרה ל-485 דולר לאונקייה מ-455 דולר לאונקייה. מחיר הזהב זינק החודש ב-7% ובמהלך השנה ב-21%. היום נסחר הזהב ברמות שיא של 24 שנים מחירים של 532 דולר לאונקייה.
מדד הנאסד"ק נסחר ללא שינוי בשער של 2,246 נקודות. מדד הדאו יורד ב-0.03% לשער של 10,751 נקודות.
אתמול במהלך יום המסחר פרסמו יצרניות השבבים תחזיות אופטימיות למכירות הרבעון הרביעי,טקסס אינסטרומנטס דיווחה כי היא צופה מכירות של 3.56-3.705 מיליארד דולר ברבעון, אך לאחר שעות המסחר עדכנה אינטל את תחזיותיה. אינטל הודיעה כי היא צופה טווח מכירות של 10.4-10.6 מיליארד דולר ברבעון. אנליסטים שצופים מכירות של 10.6 מיליארד דולר ברבעון התאכזבו מעדכוני החברה.
מחיר הנפט שנרגע בחודשים האחרונים שב לככב בשווקים. לאחר שירד מרמות שיא אליהם הגיע לאחר פגיעת הוריקן "קתרינה" במפרץ מקסיקו שב המחיר לעלות על רקע חשש לחורף קר במיוחד בצפון ארה"ב. לאחר שעלה במהלך יום המסחר ב-2.5% אמש נסחר היום הנפט בעלייה של 19 סנט ובמחיר של 60.85 דולר לחבית.
מאקרו
מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן התפרסם כרבע שעה לאחר פתיחת המסחר. המדד המתפרסם באמצע החודש הינו מדד מיקדמי הצופה את הפרסום הרשמי שמתפרסם בסוף כל חודש. אנליסטים צפו עלייה במדד הסנטימנט ל-86 אל מול 81.6 שפורסם בחודש נובמבר. בפועל דווח על עלייה ל-88.7.
מדד המכירות הסיטונאיות פורסם מוקדם יותר היום. החודש דווח משרד המסחר האמריקני כי המלאי הסיטונאי עלה ב-0.2% בלבד בעוד מכירות הסיטונאים עלו ב-1.2%. יחס המלאי למכירות ירד ל-1.13 בחודש אוקטובר אל מול 1.15 בחודש ספטמבר. הדעה הרווחת בשווקים הייתה לעלייה של 0.5% במלאי הסיטונאי.
אמריקניות במרכז: אינטל ו-IBM מרכזות עניין
יצרנית השבבים הגדולה בעולם, אינטל (שסימולה: INTC) עדכנה אתמול לאחר שעות המסחר את תחזיותיה להכנסות הרבעון הרביעי של שנת 2005. החברה דיווחה כי היא צופה הכנסות של 10.4-10.6 מיליארד דולר אל מול טווח של 10.2-10.8 מילאירד דולר עליו דיווחה בתחילת הרבעון. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה להכנסות של 10.6 מיליארד דולר, עדכון התחזיות אכזב את האנליסטים. מניות אינטל יורדות ב-0.27% לשער של 25.63 דולר.
יצרנית המחשבים הוותיקה IBM (שסימולה: IBM) קבלה מוקדם יותר היום עדכון המלצה מצד בית ההשקעות הגדול UBS. האנליסטים בבית ההשקעות הגדול הודיעו כי מחיר המנייה מגיע ליעד ה-100 דולר. למרות הערכות כי מכירות חומרה ב-2006 ימשיכו להיות חזקים, אמרו בבית ההשקעות, גורמים הקשורים להערכות עלייה בהוצאות מונעים מהאנליסטים להעלות את המלצתם למנייה. מניות החברה יורדות ב-1.2% לשער של 86.45 דולר.
יצרנית התרופות Merck (שסימולה: MRK) נסחרת על רקע פרסום הודעה מצד עיתון רפואי גדול. העיתון דיווח כי במחקר שערך בנוגע לבטיחות שבנטילת תרופת ה-Vioxx לא הזכיר שלושה מקרים של התקפי לב בקרב חולים שהשתתפו בניסוי. מניות החברה יורדות ב-1.99% לשער של 29.09 דולר.
ישראליות במרכז
טבע (שסימולה: TEVA) מרכזת עניין גם היום. אמש עלו מניות החברה ב-0.94% לרמה של 43.86 דולר. העליות אמש באו בעקבות הסנטור האמריקני שמסר כי יצרנית הפארמה השוויצרית, Roche, הגיעה להסכם עם טבע ועם המתחרה הגדולה שלה, מיילן (שסימולה: MYLN), לפיו תייצרנה השתיים את הגרסה הגנרית לתרופת הטמיפלו כנגד שפעת העופות. השמחה הייתה כל כך גדולה שהמשקיעים התעלמו לחלוטין מהפרסום כי יצרנית התרופות היפנית - איסאי, תובעת את טבע על הפרת פטנט. מניות החברה עולות ב-1.19% לשער של 44.39 דולר.
נייס (שסימולה: NICE) שהשלימה אמש הנפקה של 4 מיליון מניות בנאסד"ק. המחיר בהנפקה נסגר על 46.25 דולר - המשקף לה שווי שוק של 1.06 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של 1.07 מיליארד דולר, כפי שנקבע אמש בנעילת שערי המסחר בוול סטריט, לאחר שעלתה ב-2.3%. נייס, שגייסה מהציבור סכום של 185 מיליון דולר והעניקה לחתמי ההנפקה אופציה לרכישה של עד ל-600 אלף מניות נוספות, מתכוונת להשתמש בתמורת ההנפקה לביצוע רכישות עתידיות ולמטרות כלליות, ובכלל זה הגדלת ההון וכוח העבודה. מניות החברה עולות ב-0.34% לשער של 46.89 דולר.
בית ההשקעות מריל לינץ' חזר אתמול על המלצת קנייה למניית קומברס (שסימולה: CMVT), עם מחיר יעד של 30 דולר. אתמול נכנעו מניות החברה לסנטימנט השלילי בשווקים לאחר שעלו 6.6% ביום המסחר שקדם לו. היום נסחרת המנייה בירידה של 0.25% לשער של 27.68 דולר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
