ת"א מדשדשת באדום: הבחירות, UBS והדוחות מכבידים
המדדים המובילים באחד העם עברו להיסחר במגמה מעורבת בצהרי יום המסחר. ברקע, בנק ההשקעות UBS הוריד את המלצתו לשוק המניות הישראלי בסקירת השווקים הגלובלית שלו מ"תשואת יתר" ל-"נייטרלי". עוד נזכיר כי נותרו יומיים לפקיעת האופציות לחודש נובמבר.
הבורסה התל אביבית פתחה הבוקר את המסחר בעליות שערים נאות. ברקע, עננה של אי וודאות מרחפת מעל אחד העם ומובילה את המשקיעים לתחילתה של תקופת המתנה ארוכה.
הקדמת הבחירות תעכב את הרפורמות, הפרויקטים והמהפכות שתוכננו על ידי משרדי הממשלה השונים, ובינהם: פיצול בתי הזיקוק, השינויים המבניים בחברת חשמל, הרפורמה המדוברת בענף הבניה - קיצור תהליכי התכנון והבנייה, נושא הטלפוניה על גבי האינטרנט (VOB), וגיבוש התוכנית למלחמה בעוני.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.3% לרמת 749.98 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.1% לרמת 759.88 נקודות. מנגד, מדד הטכנולוגיה, תל טק 15 עולה ב-0.7% לרמת 394.54 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכחצי מיליון שקל.
ענקית הכימיקלים הישראלית - כי"ל מדווחת הבוקר על רבעון נוסף של זינוק בביצועים הכספיים שלה. החברה רשמה קפיצה של 132.5% בשורת הרווח הנקי שהסתכם לכדי 144 מיליון דולר בתום הרבעון השלישי. מכירות החברה גדלו ברבעון השלישי של השנה ב-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-727 מיליון דולר. השיפור משקף גידול במחזור הפעילות של כל המגזרים הנובע בעיקרו מעליות מחירים.
מניות כי"ל עברו להיסחר בצהרי היום בירידות של 1.3% זאת לאחר שפתחו בעליה של 1.35%. גם מניות החברה לישראל שמחזיקות בכי"ל משנות כיוון בשעה זו ונסחרות בירידה של 0.66% לאחר שפתחו בעליה של 1% לאחר יומיים של ירידות.
מניות בנק לאומי מטפסות בשיעור קל של 0.3%. ברקע, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, מסר הבוקר, כי חברת אפריקה ישראל בשיתוף חברה בשליטתו של לב לבייב, הגישו הצעה לרכישת קרנות הנאמנות פסגות אופק, מבנק לאומי. לאומי מציע למכירה נכסים מנוהלים בשווי של 62 מיליארד שקל. לפי ההערכות, המתמודדים העיקריים על הנכסים - חברת הביטוח מגדל, קרן אייפקס ואפריקה ישראל.
בנק לאומי מחזיק ב-15.8% ממניות אפריקה ישראל, אם באמת תתבצע המכירה של קופות הגמל או הקרנות יידרש הבנק לרדת לאחזקה של 10% באפריקה וצפוי למכור את כל החזקותיו. מניות אפריקה ישראל עולות ב-1%. ומניות חברת הביטוח מגדל מטפסות ב-0.35%.
בנק אגוד פרסם היום את תוצאותיו הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. בהתאם למגמה במערכת הבנקאית, רושם איגוד שיפור בכל סעיפי הדו"ח. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-59 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 145.8%. התשואה להון הייתה 7.1% לעומת תשואה של 2.9% בתקופה המקבילה אשתקד ו-3.3% בכל שנת 2004.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-23 מיליון שקל, לעומת 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 91.7%. מניות בנק אגוד עולות בשעה זו ב-0.76%.
מניות דניה סיבוס יורדות ב-1.65%. החברה פרסמה היום דו"חות, בשורה התחתונה ברבעון הנוכחי חלה ירידה ברווח בשיעור חד. הרווח קטן ב-48% והסתכם בכ-8.6 מיליוני שקל, לעומת כ-16.6 מיליוני שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם השורה העליונה לא מעודדת יותר, ההכנסות הסתכמו בכ-236.9 מיליוני שקל, קיטון של 17% ביחס לתקופה המקבילה.
חברת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי, פרסמה את תוצאותיה הכספיים. החברה הציגה שיפור בשורה העליונה והתחתונה שנבע בעיקרו מהמשך השיפור בתוצאות העסקיות של מרבית האחזקות המהותיות, בתחומי התעשייה והטכנולוגיה.
בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח נקי של כ-91 מיליון שקל ברבעון השלישי לשנת 2005 בהשוואה לרווח נקי של 44 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הכולל תרומת רווח שוטף מהחברות המוחזקות בסך של 61 מיליון שקל למול 54 מיליון שקל שקל ברבעון המקביל אשתקד. מניות כלל תעשיות מאבדות 0.53% מערכן, מניות אי.די.בי. אחזקות יורדות ב-0.35% ומניות אי.די.בי. פיתוח עולות ב-0.4%.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
