ת"א מדשדשת באדום: הבחירות, UBS והדוחות מכבידים
המדדים המובילים באחד העם עברו להיסחר במגמה מעורבת בצהרי יום המסחר. ברקע, בנק ההשקעות UBS הוריד את המלצתו לשוק המניות הישראלי בסקירת השווקים הגלובלית שלו מ"תשואת יתר" ל-"נייטרלי". עוד נזכיר כי נותרו יומיים לפקיעת האופציות לחודש נובמבר.
הבורסה התל אביבית פתחה הבוקר את המסחר בעליות שערים נאות. ברקע, עננה של אי וודאות מרחפת מעל אחד העם ומובילה את המשקיעים לתחילתה של תקופת המתנה ארוכה.
הקדמת הבחירות תעכב את הרפורמות, הפרויקטים והמהפכות שתוכננו על ידי משרדי הממשלה השונים, ובינהם: פיצול בתי הזיקוק, השינויים המבניים בחברת חשמל, הרפורמה המדוברת בענף הבניה - קיצור תהליכי התכנון והבנייה, נושא הטלפוניה על גבי האינטרנט (VOB), וגיבוש התוכנית למלחמה בעוני.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.3% לרמת 749.98 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.1% לרמת 759.88 נקודות. מנגד, מדד הטכנולוגיה, תל טק 15 עולה ב-0.7% לרמת 394.54 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכחצי מיליון שקל.
ענקית הכימיקלים הישראלית - כי"ל מדווחת הבוקר על רבעון נוסף של זינוק בביצועים הכספיים שלה. החברה רשמה קפיצה של 132.5% בשורת הרווח הנקי שהסתכם לכדי 144 מיליון דולר בתום הרבעון השלישי. מכירות החברה גדלו ברבעון השלישי של השנה ב-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-727 מיליון דולר. השיפור משקף גידול במחזור הפעילות של כל המגזרים הנובע בעיקרו מעליות מחירים.
מניות כי"ל עברו להיסחר בצהרי היום בירידות של 1.3% זאת לאחר שפתחו בעליה של 1.35%. גם מניות החברה לישראל שמחזיקות בכי"ל משנות כיוון בשעה זו ונסחרות בירידה של 0.66% לאחר שפתחו בעליה של 1% לאחר יומיים של ירידות.
מניות בנק לאומי מטפסות בשיעור קל של 0.3%. ברקע, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, מסר הבוקר, כי חברת אפריקה ישראל בשיתוף חברה בשליטתו של לב לבייב, הגישו הצעה לרכישת קרנות הנאמנות פסגות אופק, מבנק לאומי. לאומי מציע למכירה נכסים מנוהלים בשווי של 62 מיליארד שקל. לפי ההערכות, המתמודדים העיקריים על הנכסים - חברת הביטוח מגדל, קרן אייפקס ואפריקה ישראל.
בנק לאומי מחזיק ב-15.8% ממניות אפריקה ישראל, אם באמת תתבצע המכירה של קופות הגמל או הקרנות יידרש הבנק לרדת לאחזקה של 10% באפריקה וצפוי למכור את כל החזקותיו. מניות אפריקה ישראל עולות ב-1%. ומניות חברת הביטוח מגדל מטפסות ב-0.35%.
בנק אגוד פרסם היום את תוצאותיו הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. בהתאם למגמה במערכת הבנקאית, רושם איגוד שיפור בכל סעיפי הדו"ח. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-59 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 145.8%. התשואה להון הייתה 7.1% לעומת תשואה של 2.9% בתקופה המקבילה אשתקד ו-3.3% בכל שנת 2004.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-23 מיליון שקל, לעומת 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 91.7%. מניות בנק אגוד עולות בשעה זו ב-0.76%.
מניות דניה סיבוס יורדות ב-1.65%. החברה פרסמה היום דו"חות, בשורה התחתונה ברבעון הנוכחי חלה ירידה ברווח בשיעור חד. הרווח קטן ב-48% והסתכם בכ-8.6 מיליוני שקל, לעומת כ-16.6 מיליוני שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם השורה העליונה לא מעודדת יותר, ההכנסות הסתכמו בכ-236.9 מיליוני שקל, קיטון של 17% ביחס לתקופה המקבילה.
חברת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי, פרסמה את תוצאותיה הכספיים. החברה הציגה שיפור בשורה העליונה והתחתונה שנבע בעיקרו מהמשך השיפור בתוצאות העסקיות של מרבית האחזקות המהותיות, בתחומי התעשייה והטכנולוגיה.
בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח נקי של כ-91 מיליון שקל ברבעון השלישי לשנת 2005 בהשוואה לרווח נקי של 44 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הכולל תרומת רווח שוטף מהחברות המוחזקות בסך של 61 מיליון שקל למול 54 מיליון שקל שקל ברבעון המקביל אשתקד. מניות כלל תעשיות מאבדות 0.53% מערכן, מניות אי.די.בי. אחזקות יורדות ב-0.35% ומניות אי.די.בי. פיתוח עולות ב-0.4%.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
