ת"א מדשדשת באדום: הבחירות, UBS והדוחות מכבידים
המדדים המובילים באחד העם עברו להיסחר במגמה מעורבת בצהרי יום המסחר. ברקע, בנק ההשקעות UBS הוריד את המלצתו לשוק המניות הישראלי בסקירת השווקים הגלובלית שלו מ"תשואת יתר" ל-"נייטרלי". עוד נזכיר כי נותרו יומיים לפקיעת האופציות לחודש נובמבר.
הבורסה התל אביבית פתחה הבוקר את המסחר בעליות שערים נאות. ברקע, עננה של אי וודאות מרחפת מעל אחד העם ומובילה את המשקיעים לתחילתה של תקופת המתנה ארוכה.
הקדמת הבחירות תעכב את הרפורמות, הפרויקטים והמהפכות שתוכננו על ידי משרדי הממשלה השונים, ובינהם: פיצול בתי הזיקוק, השינויים המבניים בחברת חשמל, הרפורמה המדוברת בענף הבניה - קיצור תהליכי התכנון והבנייה, נושא הטלפוניה על גבי האינטרנט (VOB), וגיבוש התוכנית למלחמה בעוני.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.3% לרמת 749.98 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.1% לרמת 759.88 נקודות. מנגד, מדד הטכנולוגיה, תל טק 15 עולה ב-0.7% לרמת 394.54 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכחצי מיליון שקל.
ענקית הכימיקלים הישראלית - כי"ל מדווחת הבוקר על רבעון נוסף של זינוק בביצועים הכספיים שלה. החברה רשמה קפיצה של 132.5% בשורת הרווח הנקי שהסתכם לכדי 144 מיליון דולר בתום הרבעון השלישי. מכירות החברה גדלו ברבעון השלישי של השנה ב-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-727 מיליון דולר. השיפור משקף גידול במחזור הפעילות של כל המגזרים הנובע בעיקרו מעליות מחירים.
מניות כי"ל עברו להיסחר בצהרי היום בירידות של 1.3% זאת לאחר שפתחו בעליה של 1.35%. גם מניות החברה לישראל שמחזיקות בכי"ל משנות כיוון בשעה זו ונסחרות בירידה של 0.66% לאחר שפתחו בעליה של 1% לאחר יומיים של ירידות.
מניות בנק לאומי מטפסות בשיעור קל של 0.3%. ברקע, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, מסר הבוקר, כי חברת אפריקה ישראל בשיתוף חברה בשליטתו של לב לבייב, הגישו הצעה לרכישת קרנות הנאמנות פסגות אופק, מבנק לאומי. לאומי מציע למכירה נכסים מנוהלים בשווי של 62 מיליארד שקל. לפי ההערכות, המתמודדים העיקריים על הנכסים - חברת הביטוח מגדל, קרן אייפקס ואפריקה ישראל.
בנק לאומי מחזיק ב-15.8% ממניות אפריקה ישראל, אם באמת תתבצע המכירה של קופות הגמל או הקרנות יידרש הבנק לרדת לאחזקה של 10% באפריקה וצפוי למכור את כל החזקותיו. מניות אפריקה ישראל עולות ב-1%. ומניות חברת הביטוח מגדל מטפסות ב-0.35%.
בנק אגוד פרסם היום את תוצאותיו הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. בהתאם למגמה במערכת הבנקאית, רושם איגוד שיפור בכל סעיפי הדו"ח. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-59 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 145.8%. התשואה להון הייתה 7.1% לעומת תשואה של 2.9% בתקופה המקבילה אשתקד ו-3.3% בכל שנת 2004.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-23 מיליון שקל, לעומת 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 91.7%. מניות בנק אגוד עולות בשעה זו ב-0.76%.
מניות דניה סיבוס יורדות ב-1.65%. החברה פרסמה היום דו"חות, בשורה התחתונה ברבעון הנוכחי חלה ירידה ברווח בשיעור חד. הרווח קטן ב-48% והסתכם בכ-8.6 מיליוני שקל, לעומת כ-16.6 מיליוני שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם השורה העליונה לא מעודדת יותר, ההכנסות הסתכמו בכ-236.9 מיליוני שקל, קיטון של 17% ביחס לתקופה המקבילה.
חברת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי, פרסמה את תוצאותיה הכספיים. החברה הציגה שיפור בשורה העליונה והתחתונה שנבע בעיקרו מהמשך השיפור בתוצאות העסקיות של מרבית האחזקות המהותיות, בתחומי התעשייה והטכנולוגיה.
בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח נקי של כ-91 מיליון שקל ברבעון השלישי לשנת 2005 בהשוואה לרווח נקי של 44 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הכולל תרומת רווח שוטף מהחברות המוחזקות בסך של 61 מיליון שקל למול 54 מיליון שקל שקל ברבעון המקביל אשתקד. מניות כלל תעשיות מאבדות 0.53% מערכן, מניות אי.די.בי. אחזקות יורדות ב-0.35% ומניות אי.די.בי. פיתוח עולות ב-0.4%.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
