ת"א מדשדשת באדום: הבחירות, UBS והדוחות מכבידים
המדדים המובילים באחד העם עברו להיסחר במגמה מעורבת בצהרי יום המסחר. ברקע, בנק ההשקעות UBS הוריד את המלצתו לשוק המניות הישראלי בסקירת השווקים הגלובלית שלו מ"תשואת יתר" ל-"נייטרלי". עוד נזכיר כי נותרו יומיים לפקיעת האופציות לחודש נובמבר.
הבורסה התל אביבית פתחה הבוקר את המסחר בעליות שערים נאות. ברקע, עננה של אי וודאות מרחפת מעל אחד העם ומובילה את המשקיעים לתחילתה של תקופת המתנה ארוכה.
הקדמת הבחירות תעכב את הרפורמות, הפרויקטים והמהפכות שתוכננו על ידי משרדי הממשלה השונים, ובינהם: פיצול בתי הזיקוק, השינויים המבניים בחברת חשמל, הרפורמה המדוברת בענף הבניה - קיצור תהליכי התכנון והבנייה, נושא הטלפוניה על גבי האינטרנט (VOB), וגיבוש התוכנית למלחמה בעוני.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.3% לרמת 749.98 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.1% לרמת 759.88 נקודות. מנגד, מדד הטכנולוגיה, תל טק 15 עולה ב-0.7% לרמת 394.54 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכחצי מיליון שקל.
ענקית הכימיקלים הישראלית - כי"ל מדווחת הבוקר על רבעון נוסף של זינוק בביצועים הכספיים שלה. החברה רשמה קפיצה של 132.5% בשורת הרווח הנקי שהסתכם לכדי 144 מיליון דולר בתום הרבעון השלישי. מכירות החברה גדלו ברבעון השלישי של השנה ב-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-727 מיליון דולר. השיפור משקף גידול במחזור הפעילות של כל המגזרים הנובע בעיקרו מעליות מחירים.
מניות כי"ל עברו להיסחר בצהרי היום בירידות של 1.3% זאת לאחר שפתחו בעליה של 1.35%. גם מניות החברה לישראל שמחזיקות בכי"ל משנות כיוון בשעה זו ונסחרות בירידה של 0.66% לאחר שפתחו בעליה של 1% לאחר יומיים של ירידות.
מניות בנק לאומי מטפסות בשיעור קל של 0.3%. ברקע, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, מסר הבוקר, כי חברת אפריקה ישראל בשיתוף חברה בשליטתו של לב לבייב, הגישו הצעה לרכישת קרנות הנאמנות פסגות אופק, מבנק לאומי. לאומי מציע למכירה נכסים מנוהלים בשווי של 62 מיליארד שקל. לפי ההערכות, המתמודדים העיקריים על הנכסים - חברת הביטוח מגדל, קרן אייפקס ואפריקה ישראל.
בנק לאומי מחזיק ב-15.8% ממניות אפריקה ישראל, אם באמת תתבצע המכירה של קופות הגמל או הקרנות יידרש הבנק לרדת לאחזקה של 10% באפריקה וצפוי למכור את כל החזקותיו. מניות אפריקה ישראל עולות ב-1%. ומניות חברת הביטוח מגדל מטפסות ב-0.35%.
בנק אגוד פרסם היום את תוצאותיו הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. בהתאם למגמה במערכת הבנקאית, רושם איגוד שיפור בכל סעיפי הדו"ח. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-59 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 145.8%. התשואה להון הייתה 7.1% לעומת תשואה של 2.9% בתקופה המקבילה אשתקד ו-3.3% בכל שנת 2004.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-23 מיליון שקל, לעומת 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 91.7%. מניות בנק אגוד עולות בשעה זו ב-0.76%.
מניות דניה סיבוס יורדות ב-1.65%. החברה פרסמה היום דו"חות, בשורה התחתונה ברבעון הנוכחי חלה ירידה ברווח בשיעור חד. הרווח קטן ב-48% והסתכם בכ-8.6 מיליוני שקל, לעומת כ-16.6 מיליוני שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם השורה העליונה לא מעודדת יותר, ההכנסות הסתכמו בכ-236.9 מיליוני שקל, קיטון של 17% ביחס לתקופה המקבילה.
חברת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי, פרסמה את תוצאותיה הכספיים. החברה הציגה שיפור בשורה העליונה והתחתונה שנבע בעיקרו מהמשך השיפור בתוצאות העסקיות של מרבית האחזקות המהותיות, בתחומי התעשייה והטכנולוגיה.
בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח נקי של כ-91 מיליון שקל ברבעון השלישי לשנת 2005 בהשוואה לרווח נקי של 44 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הכולל תרומת רווח שוטף מהחברות המוחזקות בסך של 61 מיליון שקל למול 54 מיליון שקל שקל ברבעון המקביל אשתקד. מניות כלל תעשיות מאבדות 0.53% מערכן, מניות אי.די.בי. אחזקות יורדות ב-0.35% ומניות אי.די.בי. פיתוח עולות ב-0.4%.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
