ת"א מדשדשת באדום: הבחירות, UBS והדוחות מכבידים

הפוליטיקה המקומית מכבידה על הפעילים, אליה התווספה הורדת ההמלצה של UBS לשוק המניות הישראלי. מדד ת"א 25 יורד ב-0.3%. מניית כי"ל עברה לירידות של 1.3% למרות הדוחות הטובים
ליאור גוטליב |

המדדים המובילים באחד העם עברו להיסחר במגמה מעורבת בצהרי יום המסחר. ברקע, בנק ההשקעות UBS הוריד את המלצתו לשוק המניות הישראלי בסקירת השווקים הגלובלית שלו מ"תשואת יתר" ל-"נייטרלי". עוד נזכיר כי נותרו יומיים לפקיעת האופציות לחודש נובמבר.

הבורסה התל אביבית פתחה הבוקר את המסחר בעליות שערים נאות. ברקע, עננה של אי וודאות מרחפת מעל אחד העם ומובילה את המשקיעים לתחילתה של תקופת המתנה ארוכה.

הקדמת הבחירות תעכב את הרפורמות, הפרויקטים והמהפכות שתוכננו על ידי משרדי הממשלה השונים, ובינהם: פיצול בתי הזיקוק, השינויים המבניים בחברת חשמל, הרפורמה המדוברת בענף הבניה - קיצור תהליכי התכנון והבנייה, נושא הטלפוניה על גבי האינטרנט (VOB), וגיבוש התוכנית למלחמה בעוני.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.3% לרמת 749.98 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.1% לרמת 759.88 נקודות. מנגד, מדד הטכנולוגיה, תל טק 15 עולה ב-0.7% לרמת 394.54 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכחצי מיליון שקל.

ענקית הכימיקלים הישראלית - כי"ל מדווחת הבוקר על רבעון נוסף של זינוק בביצועים הכספיים שלה. החברה רשמה קפיצה של 132.5% בשורת הרווח הנקי שהסתכם לכדי 144 מיליון דולר בתום הרבעון השלישי. מכירות החברה גדלו ברבעון השלישי של השנה ב-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-727 מיליון דולר. השיפור משקף גידול במחזור הפעילות של כל המגזרים הנובע בעיקרו מעליות מחירים.

מניות כי"ל עברו להיסחר בצהרי היום בירידות של 1.3% זאת לאחר שפתחו בעליה של 1.35%. גם מניות החברה לישראל שמחזיקות בכי"ל משנות כיוון בשעה זו ונסחרות בירידה של 0.66% לאחר שפתחו בעליה של 1% לאחר יומיים של ירידות.

מניות בנק לאומי מטפסות בשיעור קל של 0.3%. ברקע, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, מסר הבוקר, כי חברת אפריקה ישראל בשיתוף חברה בשליטתו של לב לבייב, הגישו הצעה לרכישת קרנות הנאמנות פסגות אופק, מבנק לאומי. לאומי מציע למכירה נכסים מנוהלים בשווי של 62 מיליארד שקל. לפי ההערכות, המתמודדים העיקריים על הנכסים - חברת הביטוח מגדל, קרן אייפקס ואפריקה ישראל.

בנק לאומי מחזיק ב-15.8% ממניות אפריקה ישראל, אם באמת תתבצע המכירה של קופות הגמל או הקרנות יידרש הבנק לרדת לאחזקה של 10% באפריקה וצפוי למכור את כל החזקותיו. מניות אפריקה ישראל עולות ב-1%. ומניות חברת הביטוח מגדל מטפסות ב-0.35%.

בנק אגוד פרסם היום את תוצאותיו הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. בהתאם למגמה במערכת הבנקאית, רושם איגוד שיפור בכל סעיפי הדו"ח. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-59 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 145.8%. התשואה להון הייתה 7.1% לעומת תשואה של 2.9% בתקופה המקבילה אשתקד ו-3.3% בכל שנת 2004.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-23 מיליון שקל, לעומת 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 91.7%. מניות בנק אגוד עולות בשעה זו ב-0.76%.

מניות דניה סיבוס יורדות ב-1.65%. החברה פרסמה היום דו"חות, בשורה התחתונה ברבעון הנוכחי חלה ירידה ברווח בשיעור חד. הרווח קטן ב-48% והסתכם בכ-8.6 מיליוני שקל, לעומת כ-16.6 מיליוני שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם השורה העליונה לא מעודדת יותר, ההכנסות הסתכמו בכ-236.9 מיליוני שקל, קיטון של 17% ביחס לתקופה המקבילה.

חברת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי, פרסמה את תוצאותיה הכספיים. החברה הציגה שיפור בשורה העליונה והתחתונה שנבע בעיקרו מהמשך השיפור בתוצאות העסקיות של מרבית האחזקות המהותיות, בתחומי התעשייה והטכנולוגיה.

בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח נקי של כ-91 מיליון שקל ברבעון השלישי לשנת 2005 בהשוואה לרווח נקי של 44 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הכולל תרומת רווח שוטף מהחברות המוחזקות בסך של 61 מיליון שקל למול 54 מיליון שקל שקל ברבעון המקביל אשתקד. מניות כלל תעשיות מאבדות 0.53% מערכן, מניות אי.די.בי. אחזקות יורדות ב-0.35% ומניות אי.די.בי. פיתוח עולות ב-0.4%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.