ממחלקת פעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי בחודש יולי התחזק השקל מול הדולר בשיעור של 1%, ומול הסל, בשיעור של 1.3%, לאחר שנחלש ב-3.5% מול הדולר וב-2.9% מול הסל, ביוני. מקור השינוי, הסבירו בבנק, בשער החליפין, כמו בחודש יוני, בגורמים מקומיים, בעוד שהגורמים הגלובליים היו ניטרליים בהשפעתם של שער החליפין. מחזורי הפעילות היו דומים לאלה שבחודש יוני וברמה גבוהה יחסית לחודשים הקודמים.

עוד נמסר מבנק ישראל, כי בסיכון שער החליפין, כפי שנמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, נרשמה עלייה קלה. זאת, במקביל לשווקים המתעוררים שגם בהם נרשמה עליה בשיעור דומה. עיקר השינויים בסיכון שער החליפין היו בטווחים הקצרים של עד חודשיים, בעוד שבסטיית התקן לטווחים ארוכים יותר נשמרה היציבות, תופעה היכולה להצביע על התגברות אי הוודאות קצרת הטווח.

הפעילות בשוק, מספרים בבנק, התאפיינה בהיקפים גדולים הן מצד תושבי ישראל והן מצד תושבי חוץ, אשר פעלו בכיוונים מנוגדים ובעוצמות דומות. תושבי חוץ מכרו מט"ח הן באפיק קצר הטווח והן באפיק ארוך הטווח בעוד שתושבי ישראל רכשו מט"ח נטו בשני האפיקים.

בהמחלקה לפעילות המשק במט"ח מציינים, כי בחודש יולי התגברו השקעותיהם של תושבי חוץ במניות ישראליות (השקעות ישירות ופיננסיות), תוך המשך הגידול בהשקעות במניות למסחר בבורסה בת"א, זה החודש השני ברציפות, התואם את הגידול בהשקעות אלו בשווקים המתעוררים. עם זאת, מחזורי המסחר שלהם בבורסה בת"א ירדו במקצת לעומת החודש הקודם. מכירות המט"ח קצרות הטווח של תושבי חוץ בוצעו בעיקר באמצעות עיסקות עתידיות, והן אופיינו בדרך כלל בהטרוגניות - לצד תושבי חוץ שרכשו מט"ח היו גם כאלה שרכשו מט"ח.

המגזר העיסקי רכש החודש מט"ח בהיקף ניכר של קרוב למיליארד דולר, רובו במכשירים קצרי טווח - באמצעות צבירה בפיקדונות בבנקים במט"ח, השקעות באג"ח זרות ובעיקר פירעונות אשראי בנקאי במט"ח - לעומת מכירות נטו בחודש הקודם. השינוי במגמה, תואם את דפוס ההתנהגות של המגזר, המתבטא בפעילות בניגוד למגמת שער החליפין. מתחילת השנה, מסתכמים פירעונות האשראי הבנקאי במט"ח בהיקף ניכר של כ-2.6 מיליארד דולר. זאת, על רקע הצמצום המתמשך בפער הריביות בין השקל לדולר והשלמת הרפורמה במס. הרכישות ארוכות הטווח של מט"ח בוצעו באמצעות השקעות במניות זרות, ישירות ולמסחר ובאמצעות פירעונות אג"ח לזמן ארוך של חברה ישראלית גדולה.

משקי הבית המשיכו ביולי לרכוש מט"ח, אך בהיקפים נמוכים מאלה שנרשמו ביוני ושהלכו ופחתו במהלך החודש. רוב הפעילות הייתה קצרת טווח ובוצעה באמצעות צבירה בפיקדונות במט"ח בבנקים בארץ ובאמצעות צבירה בקרנות נאמנות. גם החודש לא ניכרת העברה לפיקדונות בבנקים בחו"ל. ביולי נבלמו המימושים באחזקות בקרנות נאמנות המשקיעות באג"ח בארץ ובמניות בת"א.

המשקיעים המוסדיים המשיכו החודש לרכוש ני"ע זרים, אך בהיקפים נמוכים במקצת מאלה שנרשמו ביוני. מתחילת השנה השקיעו המשקיעים המוסדיים בנכסים זרים כ-1.2 מיליארד דולר. הגידול המתמשך בהשקעות בחו"ל מתרחש על רקע החלתו, בתחילת 2005, של השלב האחרון של הרפורמה במיסוי, שביטל את האפליה במיסוי שהייתה קיימת לטובת השקעה מקומית על פני השקעות בני"ע זרים.