העוני מתרחב והבורסה מזנקת? רק בישראל...

אולי זו רק אני - משום שאם בימי פיגועים מצליחה הבורסה בת"א לשמור על הצבע הירוק, אז מדוע שתתרגש מדו"ח שכלל לא רלוונטי לגבי המשקיעים במניותיה - כמו דו"ח העוני
שרון שפורר |

כשבארה"ב - הכלכלה החזקה בעולם, מתפרסם נתון מאקרו שלילי וזה יכול להיות בכל תחום (החל בענף הנדל"ן - מכירות הבתים החדשים והקיימים, דרך הכנסה והוצאת צרכנים או נתוני תמ"ג ואולי בכלל נתונים על שוק העבודה - שבועיים בדמות הג'ובלס או חודשיים בדמות דו"ח התעסוקה) - המשקיעים האמריקנים אולי לא שולחים הישר למטה את המדדים המובילים אבל בטח שהם חושבים פעמיים לפני שהם מזרימים עוד כסף לשוק המניות.

ואצלנו? רק אצלנו, רק בישראל, ביום שמתפרסם דו"ח העוני לשנת 2004 - דו"ח מדאיג לכל הדעות, שמצביע על התרחבות התופעה וכולל נתונים מספריים מבהילים על ממדיה, המשקיעים שולחים את אחד העם מעלה ועוד בדרך תלולה למדי, כשהמדדים המובילים מזנקים בלמעלה מ-2% כל אחד וזה עוד לא סיום המסחר...

אז ניחא, שלנתוני המאקרו בארץ אין השפעה ממשית כמו בארה"ב על המסחר בשוק ההון, זה כבר עניין לעבודת סמינריון של תלמידי תואר שני.

מה שחמור, זו האפתיות הבלתי נסבלת שפיתחו המשקיעים (יודעים מה? תסלחו לי, אצל חלקם זה יכול להיות פשוט מנגנון הדחקה משוכלל).

עליות שערים חדות, גם אם מתרחשות כתיקון לנפילות החדות שארעו יום קודם לכן וגם אם מתרחשות על רקע רגיעה בשוק לאחר סערה שהתחוללה בו (כמו זו אתמול, עם התפטרותו של שר האוצר, נתניהו) עדיין דומה שאינן במקומן ביום שכזה.

על שום מה ולמה החגיגה באחד העם? אולי בגלל שכל ילד 3 בישראל חי במשפחה ענייה או ששיעור המשפחות העניות חצה ב-2004 את קו ה-20% והן נעשו עניות יותר ולא רק זאת אלא שהעליה בתחולת העוני אפיינה כמעט את כל קבוצות האוכלוסיה - ולא פסחה אף על המשפחות העובדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.