נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צפוי לסיים את הקדנציה שלו ב-24 בדצמבר, עד אז הוא עוד יקבל שתי החלטות ריבית. בינתיים, ירון מסרב להתייחס באופן רשמי לשאלה האם הוא מעוניין בכהונה נוספת, אבל ההערכות הן שהוא לא ימשיך בתפקידו. בין אם כיוון שהוא מיצה ובין אם כי נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מעוניין שהוא ימשיך.

בינתיים, נזרקים לאוויר שמות של מחליפים אפשריים (למשל - פרופ' אורי חפץ או פרופ' אפרים בנמלך שכבר הספיק להכחיש) כאשר החשש הוא ממינוי של נגיד שייתפס בתור נגיד לא עצמאי, שהחלטותיו מתקבלות פחות בגלל כלכלה ויותר מתוך רצון להיות לקרוץ לממשלה. רוב הקדנציה של ירון הייתה רגועה, אבל בשנה האחרונה הוא יצא נגד השינויים במערכת המשפט וזה אחרי שהוא העלה את הריבית באגרסיביות כדי לעצור את האינפלציה. הביקורת כנגדו היא שהוא אמנם היה חייב להעלות את הריבית אבל הוא היה יכול להימנע מביקורת על הממשלה. התומכים אומרים שבתור היועץ הכלכלי החיצוני לממשלה, זה תפקידו והוא מחויב להזהיר מפני מהלכים כלכליים בעייתיים בעיניו.

ובתווך - השקל נופל דולר רציף . לא נחזור כאן על כל הסיבות אבל כן נציין שבשנה האחרונה המשקיעים ממתינים בכל חודש כדי לראות את הדיווח החודשי של בנק ישראל - האם הפעם הוא ירד מהגדר והתערב בשוק המט"ח. בכל פעם שהשקל חוזר להתחזק מול הדולר צצים מומחים שמסבירים ש'הפעם זה כנראה גוף גדול ורציני, או בנק ישראל'. אבל בכל פעם השנה התברר שזה לא נכון. בנק ישראל לא התערב השנה ולו פעם אחת במסחר, לפחות על פי הדיווחים הרשמיים שלו. כדי לחזק את השקל בנק ישראל צריך למכור דולרים ולקנות שקלים. הוא לא עשה את זה. שער הדולר היציג נקבע היום על 3.848 שקלים דולר ארה"ב , שיא מאז שנת 2016, ועליה יומית של 1.05%.

אבל יש כאן נקודה מעניינת - השנה השקל נחלש משמעותית מול הדולר אבל בשנים הקודמות הוא התחזק. הסיבה להתחזקות ממש לא קשורה לפוליטיקאים או לפוליטיקה - הסיבה היא עודף ייצוא, ישראל מייצאת נטו יותר ממה שהיא מכניסה. הסיבה היא כמובן ההייטק. בנוסף, הדולר נתפס כגידור מפני ירידות אבל כאשר שיש עליות המוסדיים צריכים למכור דולרים ולקנות שקלים. מאחר שרוב השנים וול סטריט עולה - השקל באופן כללי מתחזק.

• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כלומר, הגורמים הבסיסיים במשק הישראלי מביאים להתחזקות של השקל. בנק ישראל  ניסה להילחם בשנת 2021 בהתחזקות של השקל, הייצאונים לחצו שהוא יתערב כדי להחליש את השקל. שקל חזק מדי פוגע בכלכלה, הם הסבירו. בנק ישראל יצא בתוכנית רכישה ענקית של יותר מ-30 מיליארד דולר באותה שנה וכעת יש לו ערימת מזומנים של 203 מיליארד דולר (על פי העדכון האחרון שלו, מהיום). השקל המשיך להתחזק עד 3.06 שקלים לדולר רק לפני שנתיים (שער כזה היום נשמע כמו היסטוריה רחוקה) ולכן בנק ישראל הפסיד בשנים האחרונות עשרות מיליארדי דולרים על הרכישות הללו. 

סברה הגיונית הייתה שבנק ישראל ינצל את ההיחלשות המשמעותית של השקל כדי להיפטר מדולרים. אבל הוא לא עושה את זה. אפשר גם להבין אותו - אם הוא היה עושה את זה אנשים היו יכולים להגיד שהוא החליט לעזור לממשלה הנוכחית. אז בנק ישראל לא מתערב. הנגיד פרופ' ירון גם טוען שהתרחבות פערי הריבית בין ישראל וארה"ב היא לא הגורם העיקרי שמשפיע על היחלשות השקל, אלא הבלאגן בישראל. הכלכלנים של בתי ההשקעות מסכימים איתו.