בזמן שהתשואות לפדיון על האג"ח של משרד האוצר האמריקאי ל-10 שנים עלו הבוקר ב-3 נקודות בסיס ל-1.56% ובשל כך הוריד את מרבית השווקים באירופה – כשמדד דאקס הגרמני, היורוסטוקס 50, הקאק הצרפתי ומילאנו יורדים בכ-2% כל אחד – הדולר מתחזק ב-0.2% כנגד סל המטבעות (DXY) ובשל כך מתחזק גם מול השקל.   ההתחזקות הנוכחית של הדולר נובעת בין היתר מנתונים טובים של הכלכלה האמריקאית, שמראה סימני התאוששות. מדד מנהלי הרכש (PMI) שפורסם אתמול על ידי המכון לניהול אספקה (ISM) בארה"ב והראה עלייה משמעותית בייצור כשעמד על 61.9 נקודות. כאשר המדד מעל 50 נקודות הוא מראה על התרחבות כלכלית, כשפחות מכך מעיד על התכווצות. עוד עולה מהסקר כי הפעילות העסקית עלתה ב-2.2% בחודש שעבר ל-62.3 נקודות, כשבסך הכול 17 מתוך 18 סקטורים שאחריהם עוקבים ב-ISM עלו בחודש שעבר.   בכלל הנתונים הכלכליים בארה"ב מסמנים שיפור מסוים, כשכרגע האמריקאים ממתינים לדו"ח התעסוקה של חודש ספטמבר – להוציא חקלאות – שיצא ביום שישי הקרוב. הצפי הוא לכך שהתווספו 488 אלף עבודות חדשות, למעלה מפי 2 מ-235 אלף העבודות שהתווספו בחודש אוגוסט. בכל מקרה, הדולר כרגע נסחר על רמה של 3.24 שקלים, לאחר שבסוף ספטמבר עמד על 3.2 שקלים. עם זאת, הוא עדיין רחוק מהרמה שבה היה בסוף אוקטובר אשתקד, אז הגיע ל-3.42 שקלים.  הסיבה שהשוק מצפה לדוח הזה הוא ההערכות הן שעל פיו הפד' יחליט על מידת המעורבות שלו בשווקים, שהגדיר את מצב התעסוקה במשק האמריקאי כגורם המרכזי שלו להמשך התערבות בשווקים. דוח טוב והפד' ימשיך כמתוכנן, דוח פחות טוב והוא עלול לעכב את הקטנת חלק מהרכישות שמבצע הבנק המרכזי האמריקאי.   "התנודתיות בשווקים מבריחה אנשים לדולר" רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, אומר לביזפורטל כי להתחזקות הנוכחית של הדולר ישנן 2 סיבות מרכזיות. "הדולר מתחזק בעולם מ-2 סיבות טובות. האחת השווקים שגועשים ונמצאים במצב תנודתי שעולה ויורד בחדות יוצרים עצבנות אצל המשקיעים, אז הם מחפשים את הביטחון ורוצים להחזיק את המטבעות היותר יציבים. כך שיותר אנשים קונים יותר דולרים בשל העובדה שמדובר במטבע מקלט, בדומה ליין היפני והפרנק השוויצרי", אמר מנחם.   "הסיבה השנייה היא הפד', שהודיע שהוא אמור להתחיל להוריד את ההתערבות בשו"ק האג"ח האמריקאי, מאחר והוא סבור שהמצב מספיק טוב כדי להתחיל בכך", המשיך. "הפד' הוא גורם מרכזי בביקושים לאג"ח האמריקאי, אז יציאה הדרגתית שלו מהשוק אומר שהמחירים של האג"ח הולכים לרדת, כשבתגובה התשואות יעלו. בגלל המצב בשווקים, היום משקיעים שרוצים ביטחון עושים חשבון ורוצים לקנות אג"ח בטוח יותר, אז אם צריך לבחור בין אג"ח גרמני לאמריקאי יבחרו באמריקאי שהוא בעל תשואה טובה יותר".   לקראת ההודעה מחר בנוגע לריבית בארץ, מנחם סבור שבנק ישראל לא יבצע שינוי במדיניות המרחיבה שלו. "להערכתי הריבית לא תשתנה אפילו במחצית הראשונה של 2022. זאת למרות שהאינפלציה עלתה בארץ והיא כבר עולה על 2%.   "בפעם הקודמת הבנק אמר כי אינו מעלה את הריבית בשל מצב התחלואה, שכרגע משתפר. כך שאם בנק ישראל ירצה להעלות את הריבית, עכשיו אמור להיות זמן יחסית נוח לכך, בשל הירידה בתחלואה, אבל כשעוד אין תקציב אני מעריך שבנק ישראל לא ירצה לבצע זעזועים במשק – מה עוד שהשווקים בישראל לא מוכנים ולא מתמחרים העלאת ריבית". קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון הגיב גם הוא לאירועים בשוק המט"ח ואמר כי "השקל נחלש בימים האחרונים מול הדולר, ומול מטבעות עיקריים נוספים, וערכו עומד על כ-3.25 שקל לדולר שמהווה שיא של כחודש וחצי. אחד המטבעות שהשקל נחלש מולם במידה הרבה ביותר הם הליש"ט, שמתאושש משפל של 4.30 שקל בשבוע שעבר, לשער של 4.40 שקל כיום. מול האירו, השקל נחלש במתינות, בשיעור של כ- 0.5% בשבוע האחרון, לשער של כ- 3.75 שקל לליש"ט.    להערכת הבנק שער החליפין הממוצע של השקל ביחס לדולר עד סוף שנת 2022 צפוי להיות בטווח של 3.14-3.24 שקלים לדולר. "תחזית זו לוקחת בחשבון יציבות של הדולר בעולם, והמשך רכישות מט"ח שיבצע בנק ישראל. המגמה עד סוף 2022 צפויה להיות המשך התחזקות השקל, בתמיכת הכוחות הבסיסיים של עודף בחשבון השוטף ועודף בהיקף ההשקעות הנכנסות לישראל ששוברות השנה שיאים בהיקפן.   "להערכתנו, למרות ההידוק המוניטרי שהתחיל בעולם וצפוי להמשך, בישראל הסביבה המוניטרית תמשיך להיות מרחיבה לאורך זמן. למרות הבדל מדיניות זה, לא צפוי פיחות השקל, שכן בהתחשב בסביבת האינפלציה וציפיות האינפלציה ביחס לריבית ולסביבת התשואות, פערי הריבית הריאלית בין ישראל לעולם צפויים להישאר יציבים.   עוד אנו מעריכים כי עבור יצואנים שער 3.25 שקל לדולר הוא נקודה מעניינת להגדלת והארכת גידורים על ידי מכירת מט"ח ורכישת שקלים בעסקות עתידיות ובאסטרטגיות באופציות, כהיערכות לשערים נמוכים יותר הצפויים בשנה האזרחית הבאה."