שערי מטבעות בעולם  בורסה מטבע חוץ אירו דולר מט"ח
צילום: Istock

מי שעושה עסקאות SWAP בריבית שנתית של 20% פשוט לא רוצה לממש סחורה

בחדרי עסקאות המט"ח מדברים על פאניקה שנגרמת מדרישה לעיבוי בטוחות וחוסר רצון של המשקיעים לממש סחורה במחירי הפסד - הריביות עולות - עסקאות SWAP מבוצעות בריבית שנתית של 15% ו-20%
ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה SWAP שער הדולר

האמת צריכה להיאמר. נכון, יש מצוקת נזילות של דולרים שנובעת מדרישה לעיבוי בטוחות בגלל הירידות בשווקים. מצוקת הנזילות הדולרית היא בכל העולם וגורמת לעלייה בהוצאות המימון של המשקיעים אבל צריך להיכנס לפרופורציות. נכון, כשמדברים על ריבית שנתית בעסקאות SWAP של 15% ו-20% אנחנו מדברים על עסקאות שהעלות שלהן היא 4,000 דולר לכל מיליון דולר לשבוע ונכון שזה הרבה ביחס למה שהתרגלנו, אבל יש חלופה והיא מימוש סחורה, כלומר הקטנת חשיפה.

בחדרי עסקאות המט"ח מדברים על פאניקה שנגרמת מדרישה לעיבוי בטוחות וחוסר רצון של המשקיעים לממש סחורה במחירי הפסד ולכן הריביות עולות. מדובר בתהליך קצר טווח שנובע מפאניקה. יכול להיות שבנק ישראל צריך להתערב כדי להוריד את מפלס הפאניקה, אבל אין כאן מצוקת נזילות אמיתית, כלומר כזו שאין דולרים בישראל ליבואנים וכיוב'. זרם המט"ח של השנים האחרונות לחץ את השקל מטה והיום הוא לוחץ החוצה וגורם לדולר להתחזק כי פשוט אנשים חוששים למכור דולרים, זו פאניקה לטווחים קצרים, קצרים ביותר. אומרים היום בחדרי העסקאות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 18:44
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף 0.16%  ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים. 

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?

ירידות בוול סטריט מובילות לעלייה בשער הדולר, מה קורה בשאר המטבעות ו-5 דברים שצריך לדעת על הדולר

רן קידר |
נושאים בכתבה דולר

שער הדולר ממשיך להתחזק גם היום ונסחר ב-3.28 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.16%  

העלייה הזו מגיעה  אחרי שרק לפני ימים אחדים הדולר כבר היה מתחת ל-3.2 שקלים. מה שגרם לשינוי המגמה הוא הירידות בוול סטריט. כאשר שוקי המניות בארה״ב יורדים, החשיפה הדולרית של המוסדיים המקומיים קטנה, ולכן הם רוכשים דולרים כדי להשיב אותה לרמה הרצויה, תהליך שמחזק את המטבע האמריקאי. המהלך קורה באופן הפוך בזמן עליות בשוק.

העלייה בשער הדולר בימים האחרונים לא אמורה להשפיע על החלטת הריבית. שער הדולר עדיין נמוך מאוד כשהוא מבטא ירידה של מעל 10% מתחילת השנה. דולר נמוך אמור להשפיע על מחירי היבוא ולהפעיל לחץ כלפי מטה שממתן ביקושים ואינפלציה. כלומר, זה עוד גורם מדכא אינפלציה שגם ככה ירדה לגבול ולתוואי של בנק ישראל. לכאורה אין לבנק ישראל ולנגיד, פרופ' ירון אמיר שום סיבה שלא להוריד הפעם את הריבית (בשבוע הבא).

בכל מקרה, נזכיר כי  הכלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות סבורים כי הטווח הראוי לשער הדולר הוא 3.20-3.30 שקלים לדולר. בבנק דיסקונט מדברים על המשך שער הדולר בחודשים הבאים כשתרחיש מייצג וסביר שלהם הוא שער דולר ב-3.06 שקלים לדולר - "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט.


במקביל לעלייה בשער הדולר הרציף, גם שער האירו הרציף - אירו שקל רציף 0.35%  עולה בשיעור משמעותי של 0.9%. 



5 דברים שצריך לדעת על הדולר


הדולר האמריקאי הוא המטבע הנסחר ביותר בעולם - הוא משמש כבסיס לעסקאות סחר בינלאומיות, לחוזים עתידיים ולרזרבות של בנקים מרכזיים בכל העולם.

הדולר מוגדר כמטבע רזרבה עולמי - יותר מ־60% מהרזרבות של הבנקים המרכזיים בעולם מוחזקות בדולרים.

שינויים בריבית הפד משפיעים על ערך הדולר - עליית ריבית בדרך כלל מחזקת את הדולר מול מטבעות אחרים, כי היא מושכת השקעות לשוק האמריקאי. 

הדולר משמש כאינדיקטור למצבה של הכלכלה העולמית - במצבי אי-ודאות גלובלית, משקיעים נוהרים לדולר כמקלט בטוח, מה שמקפיץ את ערכו.

דולר חזק עלול לפגוע ביצוא האמריקאי - כאשר ערך הדולר גבוה, סחורות אמריקאיות נעשות יקרות יותר לקונים מחו"ל, מה שעלול לפגוע בתחרותיות.