מי שעושה עסקאות SWAP בריבית שנתית של 20% פשוט לא רוצה לממש סחורה
האמת צריכה להיאמר. נכון, יש מצוקת נזילות של דולרים שנובעת מדרישה לעיבוי בטוחות בגלל הירידות בשווקים. מצוקת הנזילות הדולרית היא בכל העולם וגורמת לעלייה בהוצאות המימון של המשקיעים אבל צריך להיכנס לפרופורציות. נכון, כשמדברים על ריבית שנתית בעסקאות SWAP של 15% ו-20% אנחנו מדברים על עסקאות שהעלות שלהן היא 4,000 דולר לכל מיליון דולר לשבוע ונכון שזה הרבה ביחס למה שהתרגלנו, אבל יש חלופה והיא מימוש סחורה, כלומר הקטנת חשיפה.
בחדרי עסקאות המט"ח מדברים על פאניקה שנגרמת מדרישה לעיבוי בטוחות וחוסר רצון של המשקיעים לממש סחורה במחירי הפסד ולכן הריביות עולות. מדובר בתהליך קצר טווח שנובע מפאניקה. יכול להיות שבנק ישראל צריך להתערב כדי להוריד את מפלס הפאניקה, אבל אין כאן מצוקת נזילות אמיתית, כלומר כזו שאין דולרים בישראל ליבואנים וכיוב'. זרם המט"ח של השנים האחרונות לחץ את השקל מטה והיום הוא לוחץ החוצה וגורם לדולר להתחזק כי פשוט אנשים חוששים למכור דולרים, זו פאניקה לטווחים קצרים, קצרים ביותר. אומרים היום בחדרי העסקאות.
- 1.דירה=קורת גג 17/03/2020 18:44הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה
הכלכלנים מצפים לעלייה של 14% בשער הדולר ביחס לשקל בטווח הארוך, מה יקרה בטווח הקצר ומה הם חושבים על שאחר המטבעות?
שער הדולר בדוח מעודכן של בנק אוף אמריקה מסבירים הכלכלנים מדוע הם צופים לחולשת הדולר בעולם, למעט מול מספר מצומצם של מטבעות, לרבות השקל. הבנק צופה שהדולר, שנסחר כיום בסביבות 3.35 שקל, דולר שקל רציף -0.11% עשוי להגיע בטווח הארוך לשער שווי המשקל הכלכלי של כ-3.8 שקל - עלייה של כ-14% שתשקף את השווי ההוגן של המטבע הישראלי מול האמריקני.
הכלכלנים של הבנק ממשיכים לצפות ל"ירידה מתונה של הדולר בסביבה מאקרו כלכלית מעט סטגפלציונית", אולם זו לא חולשה דרמטית אלא בתיקון לאחר תקופה של עלייה משמעותית. הכלכלנים מדגישים כי "למרות החזרה האחרונה בציפיות להפחתת ריבית, אנו נותרים דוביים באופן כללי מול רוב מטבעות ה-G10". אך להבדיל מתחזיות קודמות של הבנק על ירידה דרמטית בשער הדולר, התחזית כעת מתונה. ונעשה סדר - הדולר צפוי להיחלש בעולם, אבל להתחזק מול השקל.
השווי ההוגן של השקל מול הדולר - 3.8 שקל לדולר
הכלכלנים מסבירים כי שערי המטבעות שהם מנתחים ומחירי היעד נגזרים ממודל FX Compass. זהו כלי של בנק ההשקעות שבודק את השווי ההוגן של מטבעות לטווח הארוך על בסיס גורמים כלכליים פונדמנטליים. המודל מנסה לענות על השאלה - מה יחסי המטבעות (יחסי השערים) בין כל המטבעות.
לפי מודל זה, השקל הישראלי נמצא כיום בפער לרעה של 13.7% מול הדולר. בהתבסס על השער הנוכחי של 3.35 שקל לדולר, השער ההוגן לפי הבנק צריך להיות בסביבות 3.8 שקל לדולר. להערכת בנק אוף אמריקה, השקל חזק יותר ממה שהנתונים הכלכליים מצדיקים וזה יכול לקרות מסיבות שונות - ביקוש גבוה לשקל מצד משקיעים זרים, הזרמת הון זר גדולה, או אמון גבוה במשק הישראלי למרות האתגרים הגיאופוליטיים. אבל המסקנה הברורה שלהם היא שיש מקום משמעותי להחלשת השקל בעתיד. הדולר עשוי להתחזק באופן ניכר מול השקל. עם זאת, בתחזית אין תוקף זמן להגעה לשיווי המשקל כשבדוח עצמו הכלכלנים מתייחסים למחיר יעד קרוב באזור השער הנוכחי ואף נמוך במעט מ-3 שקלים. במילים אחרות, כנראה שבבנק מעריכים עלייה של השקל ואז החלשות דרמטית.
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- היום של טבע, ומה עוד קרה בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק מדגיש שמצב זה של "הערכת-יתר" של השקל אינו בר קיימא לטווח הארוך, והשוק בסופו של דבר יתקן את עצמו לכיוון השער ההוגן. כל זה יקרה כשהדולר כאמור צפוי להיחלש מעט בעולם המשמעות היא שהכלכלנים בעצם צופים להתחזקות משמעותית יותר של יתר המטבעות מול השקל. חשוב להזכיר כאן שתחזיות על שער הדולר ומט"ח בכלל, הן תחזיות מאוד מורכבות. להבדיל מאנליסט שמנתח דוחות של חברה שתלויה במספר פרמטרים גדול אבל תחום, הגורמים המשפיעים על מט"ח הם כמעט אין סופיים. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על הדולר הם אומנם ברורים - תנועות הון, תנועות של יבואנים ויצואנים, השפעות של הבדלי הריבית בין ישראל לארה"ב, אך לזה מצטרפים בשוטף שורה של פרמטרים לרבות - מצב גיאופוליטי, תזוזות של משקיעים זרים, תזוזות של הגופים המוסדיים, שינוים שנובעים ממצב ביטחוני ועוד. על פניו, ובהתאם להערכות של כלכלנים ובתי השקעות, הנתונים הבסיסיים מחזקים את העלייה בשקל מול הדולר שכן התנועות הן יותר לכיוון של יצוא ומכירת דולרים ורכישת שקלים, וכך גם תנועות ההון. מבחינה זו, התחזית של בנק אוף אמריקה יחסית מפתיעה.
