הנפט יורד ב-5% - וול סטריט סבורה שלא תהיה תגובה איראנית
במהלך סוף השבוע האחרון, ישראל השיבה במתקפה על איראן. הציפיות היו מגוונות - מהתקפה על מתקנים צבאיים, דרך התקפה על מתקני הנפט ועד התקפה על מתקני הגרעין. בפועל, כנראה בגלל הרבה לחץ מארה"ב ההתקפה היתה מדודה וממוסגרת וכללה מתקנים צבאיים עם קריצה קטנה למתקן שבו היה פיתוח של יכולות שקשורות גם לגרעין.
התקיפה משפיעה באופן מידי על שוקי האנרגיה הבינלאומיים, ששבועות ארוכים סבלו מתנודתיות וחששות. חוסר הוודאות ששרר סביב התגובה הישראלית והאפשרות לפגיעה ביצוא הנפט של איראן העלו את מחירי הנפט מכיוון שהתקפה כזו היתה פוגעת בהיצע הנפט העולמי ויוצרת תגובת שרשרת והסלמה במזרח התיכון, שהוא מקור נפט מרכזי לעולם. כעת, עם התבהרות התמונה, המחירים נרגעים ויורדים בכ-5% למחיר של 67.7 דולר, החשש מהסלמה והחשש למחסור עולמי בהיצע האנרגיה הולך ופוחת.
מניות הנפט בירידה עם צניחת מחירי הנפט
מניות חברות הנפט הגדולות כגון אקסון (Exxon) ושברון (Chevron) יורדות בחדות בעקבות הירידה המשמעותית במחירי הנפט. הירידה. אקסון נחלשת לקראת הפתיחה ב-2.2% ושברון ב-2.1%. גם מניות חברות נפט אחרות הושפעו מהשוק השלילי: מניית מרתון (Marathon Oil) ירדה ב-2.8%, אוקסידנטל פטרוליום ב-2.5%, וקונוקופיליפס גם ב-2.5%. החברות הבריטיות BP ושל גם רשמו ירידה של 2% בבורסות בלונדון.
ציפיות השוק מול המציאות במזרח התיכון
מחיר הנפט כבר עלה ל-87 דולר בתחילת אפריל על רקע ההסלמה ביננו לבין האיראנים. אבל מאז נרשמה כאמור ירידה משמעותית. בכל מקרה, הנפט גם נמצא תחת לחץ מכיוון שיש ירידה בצמיחה העולמית ובהתאמה הביקוש לנפט יורד. במקביל, האנרגיות המתחדשות הולכות ותופסות מקום משמעותי יותר על חשבון הנפט המזהם. ועדיין, בעשור הקרוב היקף השימוש בנפט לא צפוי לרדת.
- איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
- 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העולם מנסה להיגמל מנפט - גם סעודיה
חלק מהתכנית היא הנגשת המדינה למערב, בעזרת אירועים תרבותיים כמו אירוח פסטיבל מוזיקת פופ הגדול ביותר שהיה במזרח התיכון, אבל גם בעזרת טכנולוגיה, כמו התכנית עם חברת הרכבים החשמליים לוסיד שתייצר את הרכבים בשטח המדינה לשימוש האזרחים אבל גם לייצוא. בנוסף, בן סלמאן יצא בתכנית שאפתנית לבניית עיר חשמלית לגמרי במדבר, והוא אפילו כבר התחיל לעשות שינויים בתעשיית הנפט עם דחיפה למעבר לפטרוכימיכלים.
- ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
- מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
סכומי ההשקעות של ערב הסעודית בתחומים השונים עד 2030, לפי ההערכות של גולדמן זאקס
המדינה שמה לעצמה יעד שהתיירות תרכיב כ-10% מהתוצר שלה עד שנת 2030, לעומת 6% מהתוצר שהיא סיפקה השנה. כחלק מהצעדים להשגת היעד הזה, המדינה מקימה חברת תעופה נוספת, שתתחרה בחברות הגדולות באזור כמו Persian Gulf, אמירויות, ואתיחאד.
ערב הסעודית היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם עם הכנסות של 150 מיליארד דולר בשנה המרכיבים כמעט 15% מסך הנפט המיוצא בעולם. הכוונה שלה לווסת את הייצוא, ובמקביל לשפר את התחומים האחרים כך שמשקל הנפט בהכנסות יפחת דרמטית.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
נפט פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
נפט פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
