אסדת נפט
צילום: טוויטר

הנפט יורד ב-5% - וול סטריט סבורה שלא תהיה תגובה איראנית

החוזים העתידיים על וול סטריט בעלייה, הנפט יורד - המשקיעים נותנים סיכוי נמוך לתגובה איראנית בהמשך לתקיפה הישראלית ולמה מניות הנפט הענקיות נופלות?
אביחי טדסה |

במהלך סוף השבוע האחרון, ישראל השיבה במתקפה על איראן. הציפיות היו מגוונות - מהתקפה על מתקנים צבאיים, דרך התקפה על מתקני הנפט ועד התקפה על מתקני הגרעין. בפועל, כנראה בגלל הרבה לחץ מארה"ב ההתקפה היתה מדודה וממוסגרת וכללה מתקנים צבאיים עם קריצה קטנה למתקן שבו היה פיתוח של יכולות שקשורות גם לגרעין.

התקיפה משפיעה באופן מידי על שוקי האנרגיה הבינלאומיים, ששבועות ארוכים סבלו מתנודתיות וחששות. חוסר הוודאות ששרר סביב התגובה הישראלית והאפשרות לפגיעה ביצוא הנפט של איראן העלו את מחירי הנפט מכיוון שהתקפה כזו היתה פוגעת בהיצע הנפט העולמי ויוצרת תגובת שרשרת והסלמה במזרח התיכון, שהוא מקור נפט מרכזי לעולם. כעת, עם התבהרות התמונה, המחירים נרגעים ויורדים בכ-5% למחיר של 67.7 דולר, החשש מהסלמה והחשש למחסור עולמי בהיצע האנרגיה הולך ופוחת.

 

מניות הנפט בירידה עם צניחת מחירי הנפט 

מניות חברות הנפט הגדולות כגון אקסון (Exxon) ושברון (Chevron) יורדות בחדות בעקבות הירידה המשמעותית במחירי הנפט. הירידה. אקסון נחלשת לקראת הפתיחה ב-2.2% ושברון ב-2.1%. גם מניות חברות נפט אחרות הושפעו מהשוק השלילי: מניית מרתון (Marathon Oil) ירדה ב-2.8%, אוקסידנטל פטרוליום ב-2.5%, וקונוקופיליפס גם ב-2.5%. החברות הבריטיות BP ושל גם רשמו ירידה של 2% בבורסות בלונדון.

 

 

ציפיות השוק מול המציאות במזרח התיכון

מחיר הנפט כבר עלה ל-87 דולר בתחילת אפריל על רקע ההסלמה ביננו לבין האיראנים. אבל מאז נרשמה כאמור ירידה משמעותית.  בכל מקרה, הנפט גם נמצא תחת לחץ מכיוון שיש ירידה בצמיחה העולמית ובהתאמה הביקוש לנפט יורד. במקביל, האנרגיות המתחדשות הולכות ותופסות מקום משמעותי יותר על חשבון הנפט המזהם. ועדיין, בעשור הקרוב היקף השימוש בנפט לא צפוי לרדת.

 

בחודש האחרון היו סימנים לעלייה בצמיחה העולמית כנגד המגמה. הורדת הריבית המשמעותית של הפדרל ריזרב והתמריצים המפתיעים מסין העלו תקוות שהכלכלה העולמית תוכל להימנע ממיתון. הצרכנים עשויים להגדיל ביקושים דבר שיוביל לצריכת אנרגיה גבוהה יותר, מה שעשוי להציב רף תחתון למחירי הנפט.

 

העולם מנסה להיגמל מנפט - גם סעודיה

 
מעצמות הנפט במזרח התיכון מודעות כמובן לירידה הצפויה בביקושים בעתיד. באיראן לא נראה שנערכים לכך, אבל בערב הסעודית יש תוכנית לרדת בתלות בנפט בהדרגה. ערב הסעודית היא מעצמת נפט - הזהב השחור אחראי ל-70% מהכנסות הממשלה ו-40% מהכלכלה כולה, אבל גורמי מאקרו כמו המעבר לאנרגיות נקיות והסכסוך במזרח התיכון מטילים צל כבד על התעשייה שהביאה את ערב הסעודית לאיפה שהיא היום. מוחמד בן סלמאן, יורש העצר שמתפקד כראש הממשלה בפועל של המדינה, לא מחכה, והחליט לפעול לשינוי הכלכלה של המעצמה המזרח תיכונית. בן סלמאן החליט שערב הסעודית צריכה להתקדם, והוא החליט זאת כבר בשנת 2016, אז הוא השיק את התכנית שלו בשם "חזון 2030".

חלק מהתכנית היא הנגשת המדינה למערב, בעזרת אירועים תרבותיים כמו אירוח פסטיבל מוזיקת פופ הגדול ביותר שהיה במזרח התיכון, אבל גם בעזרת טכנולוגיה, כמו התכנית עם חברת הרכבים החשמליים לוסיד שתייצר את הרכבים בשטח המדינה לשימוש האזרחים אבל גם לייצוא. בנוסף, בן סלמאן יצא בתכנית שאפתנית לבניית עיר חשמלית לגמרי במדבר, והוא אפילו כבר התחיל לעשות שינויים בתעשיית הנפט עם דחיפה למעבר לפטרוכימיכלים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

בן סלמאן מעוניין שהתלות בנפט תרד מתחת לחצי בשנים הבאות ועל רקע זה הוא מפתח תחומים חדשם עם דגש על תיירות.

סכומי ההשקעות של ערב הסעודית בתחומים השונים עד 2030, לפי ההערכות של גולדמן זאקס

המדינה שמה לעצמה יעד שהתיירות תרכיב כ-10% מהתוצר שלה עד שנת 2030, לעומת 6% מהתוצר שהיא סיפקה השנה. כחלק מהצעדים להשגת היעד הזה, המדינה מקימה חברת תעופה נוספת, שתתחרה בחברות הגדולות באזור כמו Persian Gulf, אמירויות, ואתיחאד.

ערב הסעודית היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם עם הכנסות של 150 מיליארד דולר בשנה המרכיבים כמעט 15% מסך הנפט המיוצא בעולם. הכוונה שלה לווסת את הייצוא, ובמקביל לשפר את התחומים האחרים כך שמשקל הנפט בהכנסות יפחת דרמטית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.