הנפט יורד ב-5% - וול סטריט סבורה שלא תהיה תגובה איראנית
במהלך סוף השבוע האחרון, ישראל השיבה במתקפה על איראן. הציפיות היו מגוונות - מהתקפה על מתקנים צבאיים, דרך התקפה על מתקני הנפט ועד התקפה על מתקני הגרעין. בפועל, כנראה בגלל הרבה לחץ מארה"ב ההתקפה היתה מדודה וממוסגרת וכללה מתקנים צבאיים עם קריצה קטנה למתקן שבו היה פיתוח של יכולות שקשורות גם לגרעין.
התקיפה משפיעה באופן מידי על שוקי האנרגיה הבינלאומיים, ששבועות ארוכים סבלו מתנודתיות וחששות. חוסר הוודאות ששרר סביב התגובה הישראלית והאפשרות לפגיעה ביצוא הנפט של איראן העלו את מחירי הנפט מכיוון שהתקפה כזו היתה פוגעת בהיצע הנפט העולמי ויוצרת תגובת שרשרת והסלמה במזרח התיכון, שהוא מקור נפט מרכזי לעולם. כעת, עם התבהרות התמונה, המחירים נרגעים ויורדים בכ-5% למחיר של 67.7 דולר, החשש מהסלמה והחשש למחסור עולמי בהיצע האנרגיה הולך ופוחת.
מניות הנפט בירידה עם צניחת מחירי הנפט
מניות חברות הנפט הגדולות כגון אקסון (Exxon) ושברון (Chevron) יורדות בחדות בעקבות הירידה המשמעותית במחירי הנפט. הירידה. אקסון נחלשת לקראת הפתיחה ב-2.2% ושברון ב-2.1%. גם מניות חברות נפט אחרות הושפעו מהשוק השלילי: מניית מרתון (Marathon Oil) ירדה ב-2.8%, אוקסידנטל פטרוליום ב-2.5%, וקונוקופיליפס גם ב-2.5%. החברות הבריטיות BP ושל גם רשמו ירידה של 2% בבורסות בלונדון.
ציפיות השוק מול המציאות במזרח התיכון
מחיר הנפט כבר עלה ל-87 דולר בתחילת אפריל על רקע ההסלמה ביננו לבין האיראנים. אבל מאז נרשמה כאמור ירידה משמעותית. בכל מקרה, הנפט גם נמצא תחת לחץ מכיוון שיש ירידה בצמיחה העולמית ובהתאמה הביקוש לנפט יורד. במקביל, האנרגיות המתחדשות הולכות ותופסות מקום משמעותי יותר על חשבון הנפט המזהם. ועדיין, בעשור הקרוב היקף השימוש בנפט לא צפוי לרדת.
- איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
- 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העולם מנסה להיגמל מנפט - גם סעודיה
חלק מהתכנית היא הנגשת המדינה למערב, בעזרת אירועים תרבותיים כמו אירוח פסטיבל מוזיקת פופ הגדול ביותר שהיה במזרח התיכון, אבל גם בעזרת טכנולוגיה, כמו התכנית עם חברת הרכבים החשמליים לוסיד שתייצר את הרכבים בשטח המדינה לשימוש האזרחים אבל גם לייצוא. בנוסף, בן סלמאן יצא בתכנית שאפתנית לבניית עיר חשמלית לגמרי במדבר, והוא אפילו כבר התחיל לעשות שינויים בתעשיית הנפט עם דחיפה למעבר לפטרוכימיכלים.
- מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
- שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
סכומי ההשקעות של ערב הסעודית בתחומים השונים עד 2030, לפי ההערכות של גולדמן זאקס
המדינה שמה לעצמה יעד שהתיירות תרכיב כ-10% מהתוצר שלה עד שנת 2030, לעומת 6% מהתוצר שהיא סיפקה השנה. כחלק מהצעדים להשגת היעד הזה, המדינה מקימה חברת תעופה נוספת, שתתחרה בחברות הגדולות באזור כמו Persian Gulf, אמירויות, ואתיחאד.
ערב הסעודית היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם עם הכנסות של 150 מיליארד דולר בשנה המרכיבים כמעט 15% מסך הנפט המיוצא בעולם. הכוונה שלה לווסת את הייצוא, ובמקביל לשפר את התחומים האחרים כך שמשקל הנפט בהכנסות יפחת דרמטית.
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.44% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
