אסדת נפט
צילום: טוויטר

הנפט יורד ב-5% - וול סטריט סבורה שלא תהיה תגובה איראנית

החוזים העתידיים על וול סטריט בעלייה, הנפט יורד - המשקיעים נותנים סיכוי נמוך לתגובה איראנית בהמשך לתקיפה הישראלית ולמה מניות הנפט הענקיות נופלות?
אביחי טדסה |

במהלך סוף השבוע האחרון, ישראל השיבה במתקפה על איראן. הציפיות היו מגוונות - מהתקפה על מתקנים צבאיים, דרך התקפה על מתקני הנפט ועד התקפה על מתקני הגרעין. בפועל, כנראה בגלל הרבה לחץ מארה"ב ההתקפה היתה מדודה וממוסגרת וכללה מתקנים צבאיים עם קריצה קטנה למתקן שבו היה פיתוח של יכולות שקשורות גם לגרעין.

התקיפה משפיעה באופן מידי על שוקי האנרגיה הבינלאומיים, ששבועות ארוכים סבלו מתנודתיות וחששות. חוסר הוודאות ששרר סביב התגובה הישראלית והאפשרות לפגיעה ביצוא הנפט של איראן העלו את מחירי הנפט מכיוון שהתקפה כזו היתה פוגעת בהיצע הנפט העולמי ויוצרת תגובת שרשרת והסלמה במזרח התיכון, שהוא מקור נפט מרכזי לעולם. כעת, עם התבהרות התמונה, המחירים נרגעים ויורדים בכ-5% למחיר של 67.7 דולר, החשש מהסלמה והחשש למחסור עולמי בהיצע האנרגיה הולך ופוחת.

 

מניות הנפט בירידה עם צניחת מחירי הנפט 

מניות חברות הנפט הגדולות כגון אקסון (Exxon) ושברון (Chevron) יורדות בחדות בעקבות הירידה המשמעותית במחירי הנפט. הירידה. אקסון נחלשת לקראת הפתיחה ב-2.2% ושברון ב-2.1%. גם מניות חברות נפט אחרות הושפעו מהשוק השלילי: מניית מרתון (Marathon Oil) ירדה ב-2.8%, אוקסידנטל פטרוליום ב-2.5%, וקונוקופיליפס גם ב-2.5%. החברות הבריטיות BP ושל גם רשמו ירידה של 2% בבורסות בלונדון.

 

 

ציפיות השוק מול המציאות במזרח התיכון

מחיר הנפט כבר עלה ל-87 דולר בתחילת אפריל על רקע ההסלמה ביננו לבין האיראנים. אבל מאז נרשמה כאמור ירידה משמעותית.  בכל מקרה, הנפט גם נמצא תחת לחץ מכיוון שיש ירידה בצמיחה העולמית ובהתאמה הביקוש לנפט יורד. במקביל, האנרגיות המתחדשות הולכות ותופסות מקום משמעותי יותר על חשבון הנפט המזהם. ועדיין, בעשור הקרוב היקף השימוש בנפט לא צפוי לרדת.

 

בחודש האחרון היו סימנים לעלייה בצמיחה העולמית כנגד המגמה. הורדת הריבית המשמעותית של הפדרל ריזרב והתמריצים המפתיעים מסין העלו תקוות שהכלכלה העולמית תוכל להימנע ממיתון. הצרכנים עשויים להגדיל ביקושים דבר שיוביל לצריכת אנרגיה גבוהה יותר, מה שעשוי להציב רף תחתון למחירי הנפט.

 

העולם מנסה להיגמל מנפט - גם סעודיה

 
מעצמות הנפט במזרח התיכון מודעות כמובן לירידה הצפויה בביקושים בעתיד. באיראן לא נראה שנערכים לכך, אבל בערב הסעודית יש תוכנית לרדת בתלות בנפט בהדרגה. ערב הסעודית היא מעצמת נפט - הזהב השחור אחראי ל-70% מהכנסות הממשלה ו-40% מהכלכלה כולה, אבל גורמי מאקרו כמו המעבר לאנרגיות נקיות והסכסוך במזרח התיכון מטילים צל כבד על התעשייה שהביאה את ערב הסעודית לאיפה שהיא היום. מוחמד בן סלמאן, יורש העצר שמתפקד כראש הממשלה בפועל של המדינה, לא מחכה, והחליט לפעול לשינוי הכלכלה של המעצמה המזרח תיכונית. בן סלמאן החליט שערב הסעודית צריכה להתקדם, והוא החליט זאת כבר בשנת 2016, אז הוא השיק את התכנית שלו בשם "חזון 2030".

חלק מהתכנית היא הנגשת המדינה למערב, בעזרת אירועים תרבותיים כמו אירוח פסטיבל מוזיקת פופ הגדול ביותר שהיה במזרח התיכון, אבל גם בעזרת טכנולוגיה, כמו התכנית עם חברת הרכבים החשמליים לוסיד שתייצר את הרכבים בשטח המדינה לשימוש האזרחים אבל גם לייצוא. בנוסף, בן סלמאן יצא בתכנית שאפתנית לבניית עיר חשמלית לגמרי במדבר, והוא אפילו כבר התחיל לעשות שינויים בתעשיית הנפט עם דחיפה למעבר לפטרוכימיכלים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

בן סלמאן מעוניין שהתלות בנפט תרד מתחת לחצי בשנים הבאות ועל רקע זה הוא מפתח תחומים חדשם עם דגש על תיירות.

סכומי ההשקעות של ערב הסעודית בתחומים השונים עד 2030, לפי ההערכות של גולדמן זאקס

המדינה שמה לעצמה יעד שהתיירות תרכיב כ-10% מהתוצר שלה עד שנת 2030, לעומת 6% מהתוצר שהיא סיפקה השנה. כחלק מהצעדים להשגת היעד הזה, המדינה מקימה חברת תעופה נוספת, שתתחרה בחברות הגדולות באזור כמו Persian Gulf, אמירויות, ואתיחאד.

ערב הסעודית היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם עם הכנסות של 150 מיליארד דולר בשנה המרכיבים כמעט 15% מסך הנפט המיוצא בעולם. הכוונה שלה לווסת את הייצוא, ובמקביל לשפר את התחומים האחרים כך שמשקל הנפט בהכנסות יפחת דרמטית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטליוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטל

מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז

האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז

רן קידר |
נושאים בכתבה שותפויות הגז

עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר. 

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.