העלייה בשכר בארה"ב גבוהה מהאינפלציה, אך לא כל העובדים נהנים מכך
למרות נתונים המצביעים על עלייה בשכר האמריקאים בקצב גבוה מהאינפלציה, עובדים רבים עדיין מרגישים שחיקת שכר. הבדלי השפעות המדידה בין סוגי שכר ותעשיות שונות מסבירים מדוע יש פערים משמעותיים בהרגשת השיפור הכלכלי בקרב העובדים.
נתונים רשמיים מצביעים על כך שהשכר הממוצע עלה מאז מגפת הקורונה, בעיקר בקרב מי שנמצאים בתחתית של סולם השכר, אך נתונים אישיים כמו מצב מגורים והוצאות תחבורה משנים את ההשפעה המעשית של עליית השכר. כלכלנים מציינים שהשינויים במדדי השכר כוללים נתונים מגוונים, בהם שכר שבועי, שכר לשעה ונתונים הכוללים הטבות כמו ביטוח בריאות.
העשירונים התחתונים נהנו מעלייה ריאלית של כ-7% בשכר מ-2019, בעיקר בענפי המסעדנות והאירוח. לעומת זאת, עובדים בענפי התקשורת והכימיה חוו ירידה בשכרם הריאלי. עובדים שהצליחו לעבור בין עבודות קיבלו העלאות שכר גבוהות יותר, בעוד שאלה שנאלצו להישאר בעבודתם עקב אילוצים לא זכו לשיפור דומה.
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקפרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?
ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.
המסגרת החוקית: מה אומר החוק?
בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.
עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.
התמריצים הכלכליים להמשך עבודה
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.
