צפי התעסוקה בישראל לרבעון הראשון של 2026 מזנק ב-25%, קפיצה של 6 נקודות אחוז בתוך רבעון אחד ו-19 נקודות אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מסקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup. 

לאחר תקופה ממושכת של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, המעסיקים חוזרים לתכנן צמיחה, הרחבת פעילות ופתיחת תקנים חדשים. מהסקר שנערך ברחבי העולם, כולל בקרב מעסיקים בישראל, עולה כי 43% מהארגונים מתכננים להגדיל את מצבת כוח האדם בין ינואר למרץ 2026, בעוד 37% צופים יציבות, ו-16% נערכים לצמצומים. סקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup נערך בלמעלה מ-40 מדינות ונחשב לאחד המדדים המרכזיים להבנת מגמות עתידיות בשוק העבודה. צפי התעסוקה נטו מחושב כהפרש בין שיעור המעסיקים הצופים עלייה בגיוסים לבין שיעור המעסיקים הצופים ירידה. הנתונים בישראל נאספו במהלך אוקטובר 2025, במדגמים שנערכו לפני ואחרי חתימת הסכם הפסקת האש בעזה, ומספקים תמונת מצב עדכנית ומדויקת של כוונות המעסיקים לקראת 2026.

ענף האירוח והתיירות מוביל את טבלת הציפיות עם צפי תעסוקה של 40%, עדות ברורה לחזרה של פעילות פנאי, תיירות וצריכה. אחריו ענף התעשייה עם 38%, נתון שמאותת על התחזקות בייצור המקומי ובשרשראות האספקה. הזינוק החד ביותר נרשם בענף הבנייה והנדל"ן, עם עלייה של 17 נקודות אחוז בתוך רבעון אחד והגעה לצפי תעסוקה של 23%. זהו שינוי חד שמרמז על חידוש פרויקטים, שחרור חסמים ותחילת תנועה בשוק שנעצר בתקופת אי-הוודאות.

בפילוח גיאוגרפי, חיפה (33%) וירושלים (32%) מובילות. חיפה בולטת במיוחד עם התחזקות דרמטית של 35 נקודות אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מהשינויים החדים שנרשמו בישראל בשנה האחרונה. המנוע המרכזי לגיוסים הוא צמיחה, כאשר התרחבות פעילות קיימת, כניסה לתחומי עיסוק חדשים והנעת פרויקטים ייעודיים שדורשים תגבור כוח אדם. מנגד, צמצומים נובעים בעיקר מירידה בביקוש לחלק מהמשרות בעקבות שינויים בשוק ואתגרים כלכליים מתמשכים.

• רוני זהבי, מנכ״ל היי בוב, נבחר לרשימת 100 המשפיעים ביותר בטכנולוגיות HR לשנת 2025
• שכר המינימום יזנק באפריל - איך זה ישפיע על השכר של כולנו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במבט גלובלי, צפי התעסוקה העולמי לרבעון הראשון של 2026 עומד על 24 אחוז. ישראל, עם 25 אחוז, נמצאת מעל הממוצע ומדורגת בצמרת המדינות המפותחות. המשמעות ברורה: שוק העבודה הישראלי מפגין חוסן יחסי ומגיב מהר יותר מהצפוי לאתגרים של השנה האחרונה.

שוק העבודה העולמי עבר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים, במיוחד לאחר מגפת הקורונה, מהפכת הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית והאי-ודאות הכלכלית. מחקרים גלובליים מ-2024 ו-2025, כולל דוחות של גאלופ, לינקדאין והפורום הכלכלי העולמי, מראים כי גובה השכר נשאר המשתנה החשוב ביותר, אך הוא כבר איננו הגורם המרכזי בהחלטות על בחירת עבודה, הישארות או עזיבה. 

עובדים, במיוחד צעירים ובמקצועות טכנולוגיה, מדרגים גורמים אחרים גבוה יותר: גמישות, משמעות, התפתחות מקצועית, יחסי מנהל-עובד וביטחון תעסוקתי. שכר נתפס כתנאי סף, אך שכר לבדו אינו מגביר מעורבות במקום העבודה, כאשר עובדים מעורבים מדווחים על רווחה גבוהה יותר. אם השכר נתפס להוגן ביחס לשוק, גורמים כמו הכרה והזדמנויות למידה משפיעים יותר. 

בישראל, סקרים מ-2025 מראים כי בחברות הייטק, עובדים צעירים מוכנים להתפשר על שכר בתמורה לתנאים אחרים, אך אינפלציה, עליית ריבית, ויוקר המחיה שהגיע בעקבותיהם, החזירו חלקית את השכר למרכז בשנת 2025. 

הכי חשוב - גמישות 

גמישות במקום העבודה הפכה לגורם מרכזי. סקר דלויט הגלובלי על דור ה-Z ודור המילניום לשנת 2025, שסקר אלפי עובדים בני 20-40, מצא כי איזון עבודה-חיים מדורג גבוה יותר מניהול או קידום. כ-70% מהעובדים הצעירים מעדיפים מודל היברידי או עבודה מרחוק, גם במחיר שכר נמוך יותר. דוח מדד מגמות העבודה של מייקרוסופט לשנה זו תיאר "יום עבודה אינסופי", שבו 40% מהעובדים מתחילים לעבוד לפני 6:00 בבוקר וממשיכים בערבים בגלל גמישות. 

• "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
• לאן נושבת הרוח? אלו 4 המקצועות שיישארו רלוונטיים גם בעשורים הבאים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בישראל, סקרי 2025 מצביעים כי דור Z דורש גמישות בשעות ומקום כתנאי בסיסי, וחברות שמגבילות עבודה מרחוק נתקלות בקושי בגיוס. גם תחושת משמעות בעבודה עלתה בחשיבות. בדוח של חברת דלויט, 89% מבני דור ה-Z ו-92% מהמילניאלס ציינו כי משמעות חיונית תורמת לשביעות רצון. משמעות כוללת תרומה חברתית, השפעה או התאמה לערכים אישיים.