אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.

להב בוחנת מיזוג של פעילות האנרגיה המתחדשת לתוך פריים

החברה של אבי לוי בוחנת אפשרות למזג את פעילות האנרגיה המתחדשת לתוך החברה הציבורית בה הם מחזיקים בכ-30% ובמעמד של בעלי שליטה משותפים; פעילות מפעת תוחרג מעסקת המיזוג, במידה ותצא לפועל
איתן גרסטנפלד | (1)

להב להב -0.5%  בוחנת מיזוג של חברת הבת, להב אנרגיה ירוקה, לתוך חברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י פריים אנרג'י 14.26% . זאת לאחר שלפני מספר חודשים רכשה להב כ-30% ממניות פריים באפסייד משמעותי של 70% על שער הבסיס באותו היום.

לקריאה נוספת:

בפרמיה של 50% - ירון קיקוז מגדיל אחזקה בפריים אנרג'י

על פי הדיווח, להב בוחנת אפשרות של מכירת מלוא המניות של חברת הבת בתמורה להקצאת מניות של פריים. במידה והעסקה תצא לפועל, פעילות האנרגיה המתחדשת של להב תעשה באמצעות ההחזקה שלה בפריים, שצפויה לגדול עם השלמת העסקה. עם זאת, פעילות מפעת בה מחזיקה להב בכ-65% לא צפויה להיכלל במיזוג במידה והוא אכן יצא לפועל, וההחזקות בה צפויות לעבור לחברת הבת להב תשתיות.

ההודעה היום מגיעה לאחר שביוני האחרון דיווחה להב על רכישת 30% מחברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י, לפי שווי של 145 מיליון שקל, המשקף אפסייד של יותר מ-70% על שער הבסיס של המניה בבוקר העסקה. במסגרת העסקה תרכוש החברה מניות מידי בעל השליטה בחברה (17.5%) ומחברת הביטוח הפניקס (6.5%) וקרן סינרג'י (6%).

את הרבעון השני של 2024 סיימה החברה עם עליה של כ-7% בהכנסות שהסתכמו בכ-194 מיליון שקל, בהשוואה לכ-182 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-62.2 מיליון שקל, גידול של כ-9.5%, בהשוואה לכ-56.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

פריים אנרג'י עוסקת בייזום פיתוח הקמה וניהול של מתקנים באנרגיות מתחדשות ומובילה את מהפכת הדו שימוש בישראל. בבעלות החברה 43 מגה-וואט מתקנים המספקים אנרגיה מתחדשת בשלבי תפעול והקמה, 273 מגה-וואט פרויקטים לקראת הקמה, ו- 133 מגה-וואט פרויקטים ברישוי וייזום לצד 1.4 גיגה- וואט פרויקטי אגירה קיימים ועתידיים ופרויקטים נוספים. כבר כיום משתפות להב אנרגיה ופריים אנרג'י פעולה באמצעות חברה משותפת, להקמת 13 מתקני דו-שימוש בהיקף של כ- 100 מגה וואט PV ועד 500 מגה וואט שעה אגירה. הפרויקטים נמצאים כיום לקראת הקמה, כאשר החברות מתעדות למכור את החשמל הסולארי לחברת חשמל ומתקן האגירה ימכור חשמל לספק חשמל וירטואלי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין ספק זה העתיד כל מי שלא מצטרף יבכה בהמשך (ל"ת)
    משה ראשל"צ 10/09/2024 16:08
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.3%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך