ארביטראז
צילום: דאלי אי

ארביטראז' נדיר נוצר במניות והאג"ח של חנן מור ואיך זה קשור לנוכל המפורסם בהיסטוריה

רגע לפני הקצאת מניות בחנן מור על רקע הסדר החוב, מחיר המניה מנופח ומאפשר לכאורה ארביטראז' - קניית האג"ח שבמסגרת ההסדר תומר למניות ומכירת מניות בשוק בשורט 
רועי גרון | (1)

ארביטרז' הוא חלומו של כל סוחר, אירוע שבו ניתן לנצל פער במחיר של נכס ולייצר רווח ללא סיכון, לדוגמא אם ניתן בשוק אחד לקנות ולמכור דולרים במחיר של 3 שקלים לדולר ובשוק אחר ב-4 שקלים אז סוחר זריז יכול לקנות דולרים ב 3 בשוק אחד ולמכור מייד ברווח בשוק השני ב-4 ולהרוויח ללא סיכון. הוא יעשה זאת שוב ושוב עד שהפער בין השווקים יסגר. כמובן שארביטראז כזה הוא נדיר מאוד, וכאשר יש הפרשים אפילו קטנים של אחוזים ושברירי אחוזים בשוק הם נסגרים במהירות על ידי סוחרים זריזים ומחשבי מסחר מתוחכמים.

 ארביטראז - רווח ללא סיכון 

ולכן המצב שנוצר בחנן מור לשעבר (ששינתה את השם לצילו בלו) הוא מאוד מפתיע, בהמשך לכתבה "איך להימנע מהפסד של 60% בחנן מור?" ניתן לראות שבהסדר החוב שאושר ב-20 במאי יקבלו מחזיקי האג"ח יג ויד של החברה מניות תמורת האג"ח שלהם ביחס של 10 מניות עבור כל 200 וקצת אג"ח (בערך 208), אבל המחיר שבו נסחרו האג"ח סביב 23 אגורות בעוד המניה סביב 700 אגורות (נופלת היום במעל 20%) מבטא דיסקאונט של 40%, או לחילופין רווח של קרוב ל-70% (וזה אחרי הירידה היום).  כלומר אם היה ניתן למכור מניות ולקנות את האג"ח היה כאן רווח מרשים. זה לא אפשרי.  אין כמות להשאלה. 

איך זה קורה? 

האמת היא שגם המניה וגם האג"ח בעלות שווי שוק קטן של עשרות מילוני שקלים ושוק הישראלי לא מאוד מפותח בתחום של ביצוע שורט על מניה, בשביל לעשות שורט צריך ללכת לבעלי המניות ולשאול מניות ובשווי שוק של פחות מ-20 מיליון ש"ח אין הרבה מניות, ייתכן שזו הסיבה שלא נכנסו משקיעים מתוחכמים לביצוע המהלך והפער נשאר.

אבל עדיין הפער הזה מפתיע מאוד במיוחד לאור העובדה שהיו גם באג"ח וגם במניה מסחר שהצטבר לסכומים לא מבוטלים. בעל מניות בצילו בלו שמאמין במחיר המניה יכל באופן מעשי למכור את המניה שלו ולקנות בחצי מהמחיר שתי אגח שבעוד זמן קצר יהפכו שוב למניה. 

ארביטראז הוא לרוב נדיר ומאפשר רווח זעום אבל פה נראה שנוצר מקרה ייחודי של ארביטרז שמאפשר תיאורטית להכפיל את ההשקעה. 

 

הארביטראז שעשה היסטוריה

הסיפור של הארביטראז הבעייתי למימוש בחנן מור הזכיר לי פרק בפודקאסט "כשבגרוש היה חור" על ארביטרז כזה קשה למימוש שבכל זאת הפך את מי שמצא אותו לעשיר ומפורסם לפחות לתקופה קצרה.

הסיפור הוא על מהגר איטלקי בארה"ב בשם צארלס פונזי, 

בשנת 1919 פונזי גילה שיש דבר כזה שנקרא שובר תשובה בינלאומי שמאפשר לכל לשלוח דואר בין מדינות שונות בעולם בלי הצורך לקנות בול מיוחד לאותה המדינה, זה היה מעין בול בינלאומי, 1919 היתה ממש לאחר מלחמת העולם הראשונה. מדינות באירופה חוו אינפלציה ובארה"ב המחירים היו יחסית קבועים, אבל שוברי התשובה הבינלאומים היו במחירים קבועים והמחיר שלהם במדינות השונות לא השתנה במהלך המלחמה. זה גרם לכך שיכולת לקנות שובר כזה באיטליה בכמה סנטים אמריקאים ולהחליף אותו בבולים ארה"ב בשווי של דולרים. פונזי מצא את הגביע הקדוש של עולם ההשקעות, האווזה שמטילה ביצי זהב, הוא מצא ארביטראז. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה היא שלממש ארביטראז כזה לא היה כל כך קל, צריך לשלוח כסף לאיטליה להצליח לקנות שם כמות מטורפת של שוברים ואז לשלוח אותם לארה"ב אח"כ צריך למצוא מספיק אנשים בארה"ב שיקנו את השוברים או בולים במקום לקנות אותם בדואר. זה ארביטראז מסובך למימוש, לא בטוח שארביטראז כזה בכלל משתלם אחרי כל הטרחה, אבל זה סיפור ממש ממש טוב, פונזי פתח חברת השקעות שהמטרה שלה היה לגייס כסף ממשקיעים לניצול הארביטראז הזה, הוא הבטיח תשואה חלומית של 50% בחודש וחצי למשקיעים שלו. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שהכסף לא הגיע לאיטליה הוא פשוט גייס עוד ועוד משקיעים ששילמו למשקיעים הקודמים ועל הדרך פונזי חי כמו מלך עד שנתפס ונכלא. 

מי שלא מכיר את הסיפור המלא מוזמן לקרוא או להאזין לו בכתבה ההונאה של פונזי - איך אפשר בעזרת כריזמה ותחכום להפיל אלפי אנשים בפח?

הכותב הוא יוצר הפודקאסט "כשבגרוש היה חור" פודקאסט שבוחן את ההיסטוריה דרך החור שבגרוש.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    היום הארביטראג' נסגר (ל"ת)
    dw 28/07/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?