ארביטראז' נדיר נוצר במניות והאג"ח של חנן מור ואיך זה קשור לנוכל המפורסם בהיסטוריה
ארביטרז' הוא חלומו של כל סוחר, אירוע שבו ניתן לנצל פער במחיר של נכס ולייצר רווח ללא סיכון, לדוגמא אם ניתן בשוק אחד לקנות ולמכור דולרים במחיר של 3 שקלים לדולר ובשוק אחר ב-4 שקלים אז סוחר זריז יכול לקנות דולרים ב 3 בשוק אחד ולמכור מייד ברווח בשוק השני ב-4 ולהרוויח ללא סיכון. הוא יעשה זאת שוב ושוב עד שהפער בין השווקים יסגר. כמובן שארביטראז כזה הוא נדיר מאוד, וכאשר יש הפרשים אפילו קטנים של אחוזים ושברירי אחוזים בשוק הם נסגרים במהירות על ידי סוחרים זריזים ומחשבי מסחר מתוחכמים.
ארביטראז - רווח ללא סיכון
ולכן המצב שנוצר בחנן מור לשעבר (ששינתה את השם לצילו בלו) הוא מאוד מפתיע, בהמשך לכתבה "איך להימנע מהפסד של 60% בחנן מור?" ניתן לראות שבהסדר החוב שאושר ב-20 במאי יקבלו מחזיקי האג"ח יג ויד של החברה מניות תמורת האג"ח שלהם ביחס של 10 מניות עבור כל 200 וקצת אג"ח (בערך 208), אבל המחיר שבו נסחרו האג"ח סביב 23 אגורות בעוד המניה סביב 700 אגורות (נופלת היום במעל 20%) מבטא דיסקאונט של 40%, או לחילופין רווח של קרוב ל-70% (וזה אחרי הירידה היום). כלומר אם היה ניתן למכור מניות ולקנות את האג"ח היה כאן רווח מרשים. זה לא אפשרי. אין כמות להשאלה.
איך זה קורה?
האמת היא שגם המניה וגם האג"ח בעלות שווי שוק קטן של עשרות מילוני שקלים ושוק הישראלי לא מאוד מפותח בתחום של ביצוע שורט על מניה, בשביל לעשות שורט צריך ללכת לבעלי המניות ולשאול מניות ובשווי שוק של פחות מ-20 מיליון ש"ח אין הרבה מניות, ייתכן שזו הסיבה שלא נכנסו משקיעים מתוחכמים לביצוע המהלך והפער נשאר.
אבל עדיין הפער הזה מפתיע מאוד במיוחד לאור העובדה שהיו גם באג"ח וגם במניה מסחר שהצטבר לסכומים לא מבוטלים. בעל מניות בצילו בלו שמאמין במחיר המניה יכל באופן מעשי למכור את המניה שלו ולקנות בחצי מהמחיר שתי אגח שבעוד זמן קצר יהפכו שוב למניה.
- משה לב נידון לשלוש שנות מאסר בגין הונאת משקיעים
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארביטראז הוא לרוב נדיר ומאפשר רווח זעום אבל פה נראה שנוצר מקרה ייחודי של ארביטרז שמאפשר תיאורטית להכפיל את ההשקעה.
הארביטראז שעשה היסטוריה
הסיפור של הארביטראז הבעייתי למימוש בחנן מור הזכיר לי פרק בפודקאסט "כשבגרוש היה חור" על ארביטרז כזה קשה למימוש שבכל זאת הפך את מי שמצא אותו לעשיר ומפורסם לפחות לתקופה קצרה.
הסיפור הוא על מהגר איטלקי בארה"ב בשם צארלס פונזי,
בשנת 1919 פונזי גילה שיש דבר כזה שנקרא שובר תשובה בינלאומי שמאפשר לכל לשלוח דואר בין מדינות שונות בעולם בלי הצורך לקנות בול מיוחד לאותה המדינה, זה היה מעין בול בינלאומי, 1919 היתה ממש לאחר מלחמת העולם הראשונה. מדינות באירופה חוו אינפלציה ובארה"ב המחירים היו יחסית קבועים, אבל שוברי התשובה הבינלאומים היו במחירים קבועים והמחיר שלהם במדינות השונות לא השתנה במהלך המלחמה. זה גרם לכך שיכולת לקנות שובר כזה באיטליה בכמה סנטים אמריקאים ולהחליף אותו בבולים ארה"ב בשווי של דולרים. פונזי מצא את הגביע הקדוש של עולם ההשקעות, האווזה שמטילה ביצי זהב, הוא מצא ארביטראז.
- הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
- אולטרה פיננסים בדרך לבורסה: תתמזג עם חברה ציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
הבעיה היא שלממש ארביטראז כזה לא היה כל כך קל, צריך לשלוח כסף לאיטליה להצליח לקנות שם כמות מטורפת של שוברים ואז לשלוח אותם לארה"ב אח"כ צריך למצוא מספיק אנשים בארה"ב שיקנו את השוברים או בולים במקום לקנות אותם בדואר. זה ארביטראז מסובך למימוש, לא בטוח שארביטראז כזה בכלל משתלם אחרי כל הטרחה, אבל זה סיפור ממש ממש טוב, פונזי פתח חברת השקעות שהמטרה שלה היה לגייס כסף ממשקיעים לניצול הארביטראז הזה, הוא הבטיח תשואה חלומית של 50% בחודש וחצי למשקיעים שלו. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שהכסף לא הגיע לאיטליה הוא פשוט גייס עוד ועוד משקיעים ששילמו למשקיעים הקודמים ועל הדרך פונזי חי כמו מלך עד שנתפס ונכלא.
מי שלא מכיר את הסיפור המלא מוזמן לקרוא או להאזין לו בכתבה ההונאה של פונזי - איך אפשר בעזרת כריזמה ותחכום להפיל אלפי אנשים בפח?
הכותב הוא יוצר הפודקאסט "כשבגרוש היה חור" פודקאסט שבוחן את ההיסטוריה דרך החור שבגרוש.
- 1.היום הארביטראג' נסגר (ל"ת)dw 28/07/2024 17:03הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
