ארביטראז' נדיר נוצר במניות והאג"ח של חנן מור ואיך זה קשור לנוכל המפורסם בהיסטוריה
ארביטרז' הוא חלומו של כל סוחר, אירוע שבו ניתן לנצל פער במחיר של נכס ולייצר רווח ללא סיכון, לדוגמא אם ניתן בשוק אחד לקנות ולמכור דולרים במחיר של 3 שקלים לדולר ובשוק אחר ב-4 שקלים אז סוחר זריז יכול לקנות דולרים ב 3 בשוק אחד ולמכור מייד ברווח בשוק השני ב-4 ולהרוויח ללא סיכון. הוא יעשה זאת שוב ושוב עד שהפער בין השווקים יסגר. כמובן שארביטראז כזה הוא נדיר מאוד, וכאשר יש הפרשים אפילו קטנים של אחוזים ושברירי אחוזים בשוק הם נסגרים במהירות על ידי סוחרים זריזים ומחשבי מסחר מתוחכמים.
ארביטראז - רווח ללא סיכון
ולכן המצב שנוצר בחנן מור לשעבר (ששינתה את השם לצילו בלו) הוא מאוד מפתיע, בהמשך לכתבה "איך להימנע מהפסד של 60% בחנן מור?" ניתן לראות שבהסדר החוב שאושר ב-20 במאי יקבלו מחזיקי האג"ח יג ויד של החברה מניות תמורת האג"ח שלהם ביחס של 10 מניות עבור כל 200 וקצת אג"ח (בערך 208), אבל המחיר שבו נסחרו האג"ח סביב 23 אגורות בעוד המניה סביב 700 אגורות (נופלת היום במעל 20%) מבטא דיסקאונט של 40%, או לחילופין רווח של קרוב ל-70% (וזה אחרי הירידה היום). כלומר אם היה ניתן למכור מניות ולקנות את האג"ח היה כאן רווח מרשים. זה לא אפשרי. אין כמות להשאלה.
איך זה קורה?
האמת היא שגם המניה וגם האג"ח בעלות שווי שוק קטן של עשרות מילוני שקלים ושוק הישראלי לא מאוד מפותח בתחום של ביצוע שורט על מניה, בשביל לעשות שורט צריך ללכת לבעלי המניות ולשאול מניות ובשווי שוק של פחות מ-20 מיליון ש"ח אין הרבה מניות, ייתכן שזו הסיבה שלא נכנסו משקיעים מתוחכמים לביצוע המהלך והפער נשאר.
אבל עדיין הפער הזה מפתיע מאוד במיוחד לאור העובדה שהיו גם באג"ח וגם במניה מסחר שהצטבר לסכומים לא מבוטלים. בעל מניות בצילו בלו שמאמין במחיר המניה יכל באופן מעשי למכור את המניה שלו ולקנות בחצי מהמחיר שתי אגח שבעוד זמן קצר יהפכו שוב למניה.
- משה לב נידון לשלוש שנות מאסר בגין הונאת משקיעים
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארביטראז הוא לרוב נדיר ומאפשר רווח זעום אבל פה נראה שנוצר מקרה ייחודי של ארביטרז שמאפשר תיאורטית להכפיל את ההשקעה.
הארביטראז שעשה היסטוריה
הסיפור של הארביטראז הבעייתי למימוש בחנן מור הזכיר לי פרק בפודקאסט "כשבגרוש היה חור" על ארביטרז כזה קשה למימוש שבכל זאת הפך את מי שמצא אותו לעשיר ומפורסם לפחות לתקופה קצרה.
הסיפור הוא על מהגר איטלקי בארה"ב בשם צארלס פונזי,
בשנת 1919 פונזי גילה שיש דבר כזה שנקרא שובר תשובה בינלאומי שמאפשר לכל לשלוח דואר בין מדינות שונות בעולם בלי הצורך לקנות בול מיוחד לאותה המדינה, זה היה מעין בול בינלאומי, 1919 היתה ממש לאחר מלחמת העולם הראשונה. מדינות באירופה חוו אינפלציה ובארה"ב המחירים היו יחסית קבועים, אבל שוברי התשובה הבינלאומים היו במחירים קבועים והמחיר שלהם במדינות השונות לא השתנה במהלך המלחמה. זה גרם לכך שיכולת לקנות שובר כזה באיטליה בכמה סנטים אמריקאים ולהחליף אותו בבולים ארה"ב בשווי של דולרים. פונזי מצא את הגביע הקדוש של עולם ההשקעות, האווזה שמטילה ביצי זהב, הוא מצא ארביטראז.
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
הבעיה היא שלממש ארביטראז כזה לא היה כל כך קל, צריך לשלוח כסף לאיטליה להצליח לקנות שם כמות מטורפת של שוברים ואז לשלוח אותם לארה"ב אח"כ צריך למצוא מספיק אנשים בארה"ב שיקנו את השוברים או בולים במקום לקנות אותם בדואר. זה ארביטראז מסובך למימוש, לא בטוח שארביטראז כזה בכלל משתלם אחרי כל הטרחה, אבל זה סיפור ממש ממש טוב, פונזי פתח חברת השקעות שהמטרה שלה היה לגייס כסף ממשקיעים לניצול הארביטראז הזה, הוא הבטיח תשואה חלומית של 50% בחודש וחצי למשקיעים שלו. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שהכסף לא הגיע לאיטליה הוא פשוט גייס עוד ועוד משקיעים ששילמו למשקיעים הקודמים ועל הדרך פונזי חי כמו מלך עד שנתפס ונכלא.
מי שלא מכיר את הסיפור המלא מוזמן לקרוא או להאזין לו בכתבה ההונאה של פונזי - איך אפשר בעזרת כריזמה ותחכום להפיל אלפי אנשים בפח?
הכותב הוא יוצר הפודקאסט "כשבגרוש היה חור" פודקאסט שבוחן את ההיסטוריה דרך החור שבגרוש.
- 1.היום הארביטראג' נסגר (ל"ת)dw 28/07/2024 17:03הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
