ארביטראז
צילום: דאלי אי

ארביטראז' נדיר נוצר במניות והאג"ח של חנן מור ואיך זה קשור לנוכל המפורסם בהיסטוריה

רגע לפני הקצאת מניות בחנן מור על רקע הסדר החוב, מחיר המניה מנופח ומאפשר לכאורה ארביטראז' - קניית האג"ח שבמסגרת ההסדר תומר למניות ומכירת מניות בשוק בשורט 
רועי גרון | (1)

ארביטרז' הוא חלומו של כל סוחר, אירוע שבו ניתן לנצל פער במחיר של נכס ולייצר רווח ללא סיכון, לדוגמא אם ניתן בשוק אחד לקנות ולמכור דולרים במחיר של 3 שקלים לדולר ובשוק אחר ב-4 שקלים אז סוחר זריז יכול לקנות דולרים ב 3 בשוק אחד ולמכור מייד ברווח בשוק השני ב-4 ולהרוויח ללא סיכון. הוא יעשה זאת שוב ושוב עד שהפער בין השווקים יסגר. כמובן שארביטראז כזה הוא נדיר מאוד, וכאשר יש הפרשים אפילו קטנים של אחוזים ושברירי אחוזים בשוק הם נסגרים במהירות על ידי סוחרים זריזים ומחשבי מסחר מתוחכמים.

 ארביטראז - רווח ללא סיכון 

ולכן המצב שנוצר בחנן מור לשעבר (ששינתה את השם לצילו בלו) הוא מאוד מפתיע, בהמשך לכתבה "איך להימנע מהפסד של 60% בחנן מור?" ניתן לראות שבהסדר החוב שאושר ב-20 במאי יקבלו מחזיקי האג"ח יג ויד של החברה מניות תמורת האג"ח שלהם ביחס של 10 מניות עבור כל 200 וקצת אג"ח (בערך 208), אבל המחיר שבו נסחרו האג"ח סביב 23 אגורות בעוד המניה סביב 700 אגורות (נופלת היום במעל 20%) מבטא דיסקאונט של 40%, או לחילופין רווח של קרוב ל-70% (וזה אחרי הירידה היום).  כלומר אם היה ניתן למכור מניות ולקנות את האג"ח היה כאן רווח מרשים. זה לא אפשרי.  אין כמות להשאלה. 

איך זה קורה? 

האמת היא שגם המניה וגם האג"ח בעלות שווי שוק קטן של עשרות מילוני שקלים ושוק הישראלי לא מאוד מפותח בתחום של ביצוע שורט על מניה, בשביל לעשות שורט צריך ללכת לבעלי המניות ולשאול מניות ובשווי שוק של פחות מ-20 מיליון ש"ח אין הרבה מניות, ייתכן שזו הסיבה שלא נכנסו משקיעים מתוחכמים לביצוע המהלך והפער נשאר.

אבל עדיין הפער הזה מפתיע מאוד במיוחד לאור העובדה שהיו גם באג"ח וגם במניה מסחר שהצטבר לסכומים לא מבוטלים. בעל מניות בצילו בלו שמאמין במחיר המניה יכל באופן מעשי למכור את המניה שלו ולקנות בחצי מהמחיר שתי אגח שבעוד זמן קצר יהפכו שוב למניה. 

ארביטראז הוא לרוב נדיר ומאפשר רווח זעום אבל פה נראה שנוצר מקרה ייחודי של ארביטרז שמאפשר תיאורטית להכפיל את ההשקעה. 

 

הארביטראז שעשה היסטוריה

הסיפור של הארביטראז הבעייתי למימוש בחנן מור הזכיר לי פרק בפודקאסט "כשבגרוש היה חור" על ארביטרז כזה קשה למימוש שבכל זאת הפך את מי שמצא אותו לעשיר ומפורסם לפחות לתקופה קצרה.

הסיפור הוא על מהגר איטלקי בארה"ב בשם צארלס פונזי, 

בשנת 1919 פונזי גילה שיש דבר כזה שנקרא שובר תשובה בינלאומי שמאפשר לכל לשלוח דואר בין מדינות שונות בעולם בלי הצורך לקנות בול מיוחד לאותה המדינה, זה היה מעין בול בינלאומי, 1919 היתה ממש לאחר מלחמת העולם הראשונה. מדינות באירופה חוו אינפלציה ובארה"ב המחירים היו יחסית קבועים, אבל שוברי התשובה הבינלאומים היו במחירים קבועים והמחיר שלהם במדינות השונות לא השתנה במהלך המלחמה. זה גרם לכך שיכולת לקנות שובר כזה באיטליה בכמה סנטים אמריקאים ולהחליף אותו בבולים ארה"ב בשווי של דולרים. פונזי מצא את הגביע הקדוש של עולם ההשקעות, האווזה שמטילה ביצי זהב, הוא מצא ארביטראז. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה היא שלממש ארביטראז כזה לא היה כל כך קל, צריך לשלוח כסף לאיטליה להצליח לקנות שם כמות מטורפת של שוברים ואז לשלוח אותם לארה"ב אח"כ צריך למצוא מספיק אנשים בארה"ב שיקנו את השוברים או בולים במקום לקנות אותם בדואר. זה ארביטראז מסובך למימוש, לא בטוח שארביטראז כזה בכלל משתלם אחרי כל הטרחה, אבל זה סיפור ממש ממש טוב, פונזי פתח חברת השקעות שהמטרה שלה היה לגייס כסף ממשקיעים לניצול הארביטראז הזה, הוא הבטיח תשואה חלומית של 50% בחודש וחצי למשקיעים שלו. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שהכסף לא הגיע לאיטליה הוא פשוט גייס עוד ועוד משקיעים ששילמו למשקיעים הקודמים ועל הדרך פונזי חי כמו מלך עד שנתפס ונכלא. 

מי שלא מכיר את הסיפור המלא מוזמן לקרוא או להאזין לו בכתבה ההונאה של פונזי - איך אפשר בעזרת כריזמה ותחכום להפיל אלפי אנשים בפח?

הכותב הוא יוצר הפודקאסט "כשבגרוש היה חור" פודקאסט שבוחן את ההיסטוריה דרך החור שבגרוש.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    היום הארביטראג' נסגר (ל"ת)
    dw 28/07/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%