ארביטראז' נדיר נוצר במניות והאג"ח של חנן מור ואיך זה קשור לנוכל המפורסם בהיסטוריה
ארביטרז' הוא חלומו של כל סוחר, אירוע שבו ניתן לנצל פער במחיר של נכס ולייצר רווח ללא סיכון, לדוגמא אם ניתן בשוק אחד לקנות ולמכור דולרים במחיר של 3 שקלים לדולר ובשוק אחר ב-4 שקלים אז סוחר זריז יכול לקנות דולרים ב 3 בשוק אחד ולמכור מייד ברווח בשוק השני ב-4 ולהרוויח ללא סיכון. הוא יעשה זאת שוב ושוב עד שהפער בין השווקים יסגר. כמובן שארביטראז כזה הוא נדיר מאוד, וכאשר יש הפרשים אפילו קטנים של אחוזים ושברירי אחוזים בשוק הם נסגרים במהירות על ידי סוחרים זריזים ומחשבי מסחר מתוחכמים.
ארביטראז - רווח ללא סיכון
ולכן המצב שנוצר בחנן מור לשעבר (ששינתה את השם לצילו בלו) הוא מאוד מפתיע, בהמשך לכתבה "איך להימנע מהפסד של 60% בחנן מור?" ניתן לראות שבהסדר החוב שאושר ב-20 במאי יקבלו מחזיקי האג"ח יג ויד של החברה מניות תמורת האג"ח שלהם ביחס של 10 מניות עבור כל 200 וקצת אג"ח (בערך 208), אבל המחיר שבו נסחרו האג"ח סביב 23 אגורות בעוד המניה סביב 700 אגורות (נופלת היום במעל 20%) מבטא דיסקאונט של 40%, או לחילופין רווח של קרוב ל-70% (וזה אחרי הירידה היום). כלומר אם היה ניתן למכור מניות ולקנות את האג"ח היה כאן רווח מרשים. זה לא אפשרי. אין כמות להשאלה.
איך זה קורה?
האמת היא שגם המניה וגם האג"ח בעלות שווי שוק קטן של עשרות מילוני שקלים ושוק הישראלי לא מאוד מפותח בתחום של ביצוע שורט על מניה, בשביל לעשות שורט צריך ללכת לבעלי המניות ולשאול מניות ובשווי שוק של פחות מ-20 מיליון ש"ח אין הרבה מניות, ייתכן שזו הסיבה שלא נכנסו משקיעים מתוחכמים לביצוע המהלך והפער נשאר.
אבל עדיין הפער הזה מפתיע מאוד במיוחד לאור העובדה שהיו גם באג"ח וגם במניה מסחר שהצטבר לסכומים לא מבוטלים. בעל מניות בצילו בלו שמאמין במחיר המניה יכל באופן מעשי למכור את המניה שלו ולקנות בחצי מהמחיר שתי אגח שבעוד זמן קצר יהפכו שוב למניה.
- משה לב נידון לשלוש שנות מאסר בגין הונאת משקיעים
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארביטראז הוא לרוב נדיר ומאפשר רווח זעום אבל פה נראה שנוצר מקרה ייחודי של ארביטרז שמאפשר תיאורטית להכפיל את ההשקעה.
הארביטראז שעשה היסטוריה
הסיפור של הארביטראז הבעייתי למימוש בחנן מור הזכיר לי פרק בפודקאסט "כשבגרוש היה חור" על ארביטרז כזה קשה למימוש שבכל זאת הפך את מי שמצא אותו לעשיר ומפורסם לפחות לתקופה קצרה.
הסיפור הוא על מהגר איטלקי בארה"ב בשם צארלס פונזי,
בשנת 1919 פונזי גילה שיש דבר כזה שנקרא שובר תשובה בינלאומי שמאפשר לכל לשלוח דואר בין מדינות שונות בעולם בלי הצורך לקנות בול מיוחד לאותה המדינה, זה היה מעין בול בינלאומי, 1919 היתה ממש לאחר מלחמת העולם הראשונה. מדינות באירופה חוו אינפלציה ובארה"ב המחירים היו יחסית קבועים, אבל שוברי התשובה הבינלאומים היו במחירים קבועים והמחיר שלהם במדינות השונות לא השתנה במהלך המלחמה. זה גרם לכך שיכולת לקנות שובר כזה באיטליה בכמה סנטים אמריקאים ולהחליף אותו בבולים ארה"ב בשווי של דולרים. פונזי מצא את הגביע הקדוש של עולם ההשקעות, האווזה שמטילה ביצי זהב, הוא מצא ארביטראז.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
הבעיה היא שלממש ארביטראז כזה לא היה כל כך קל, צריך לשלוח כסף לאיטליה להצליח לקנות שם כמות מטורפת של שוברים ואז לשלוח אותם לארה"ב אח"כ צריך למצוא מספיק אנשים בארה"ב שיקנו את השוברים או בולים במקום לקנות אותם בדואר. זה ארביטראז מסובך למימוש, לא בטוח שארביטראז כזה בכלל משתלם אחרי כל הטרחה, אבל זה סיפור ממש ממש טוב, פונזי פתח חברת השקעות שהמטרה שלה היה לגייס כסף ממשקיעים לניצול הארביטראז הזה, הוא הבטיח תשואה חלומית של 50% בחודש וחצי למשקיעים שלו. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שהכסף לא הגיע לאיטליה הוא פשוט גייס עוד ועוד משקיעים ששילמו למשקיעים הקודמים ועל הדרך פונזי חי כמו מלך עד שנתפס ונכלא.
מי שלא מכיר את הסיפור המלא מוזמן לקרוא או להאזין לו בכתבה ההונאה של פונזי - איך אפשר בעזרת כריזמה ותחכום להפיל אלפי אנשים בפח?
הכותב הוא יוצר הפודקאסט "כשבגרוש היה חור" פודקאסט שבוחן את ההיסטוריה דרך החור שבגרוש.
- 1.היום הארביטראג' נסגר (ל"ת)dw 28/07/2024 17:03הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
