רונן גינזבורג מנכל דניה סיבוס
צילום: רמי חכם
דוחות

דניה סיבוס: הכנסות של 1.37 מיליארד שקל, רווח נקי של 43 מיליון שקל

רוי שיינמן | (1)

חברת הבנייה והתשתיות דניה  דניה סיבוס -0.55%  הכניסה ברבעון הראשון של 2024 1.37 מיליארד שקל, עליה קלה לעומת הרבעון המקביל בו הכניסה 1.33 מיליארד שקל. בצד הרווחים רשמה החברה ירידות, כאשר הרווח הגולמי ירד ב-16% והסתכם ב-61.8 מיליון שקל (4.5% מההכנסות), הרווח התפעולי ירד ב-12% והסתכם ב-45.2 מיליון שקל, והרווח הנקי ירד ב-14% והסתכם ב-43 מיליון שקל.

צבר ההזמנות של החברה נכון לתום הרבעון עמד על 13.2 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לצבר של 12.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. מתוך הצבר, 6.5 מיליארד שקל בבניה למגורים, 4.1 מיליארד שקל בבניה שלא למגורים ו-2.5 מיליארד שקל בביצוע וזכיינות לתשתיות.

יתרת המזומנים של החברה נכון לתום הרבעון היא 922 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בתקופת הדוח הסתכם ב-42.9 מיליון שקל לעומת תזרים של 5.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. תזרים המזומנים שנבע מפעילות השקעה בתקופת הדוח הסתכם בכ- 9.5 מיליון שקל, לעומת תזרים של כ- 93.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. תזרים המזומנים ששימש לפעילות מימון בתקופת הדוח הסתכם בכ- 56.2 מיליון שקל, לעומת תזרים מזומנים ששימש לפעילות מימון בסך של כ-35.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר תזרים המזומנים ששימוש לפעילות מימון בתקופת הדוח נבע מפרעון אשראי בסכום של כ-14 מיליון שקל בפרויקט ייזום וביצוע למגורים ומתשלום דיבידנד בסכום של כ-40 מיליון שקל.

לצד זאת, דירקטוריון החברה אישר תכנית לרכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של עד 50 מיליון שקל.

לפני חודשיים נקבע כי דניה תהיה הקבלן הראשי בבניית קומפלקס המגורים, המשרדים והמסחר של רמי לוי נדל"ן, שייבנה בדרך חברון בירושלים. על פי הדיווח, דניה תקים את הקומפלקס בירושלים בתמורה לכ-465 מיליון שקל. מדובר בפרויקט "שער דרום" בירושלים, שייבנה בנקודת המפגש של שכונת תלפיות המתחדשת, שכונת ארנונה וקיבוץ רמת רחל. בצמוד לפרויקט יעבור הקו הכחול של הרכבת הקלה שיחבר את דיירי הפרויקט למרכז העיר ולשכונות הצפוניות של ירושלים.

"דניה מסכמת רבעון ראשון לשנת 2024 בצל מלחמת חרבות ברזל ושומרת על צבר עבודות גבוה של כ- 13 מיליארד שקל", מסר רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה. "השפעת המלחמה לרבות המחסור בעובדי בניין, מחירי התשומות ויתר השלכות המלחמה מאתגרות את החברה, בדגש על תחום התשתיות. לחברה כלים משמעותיים לצלוח תקופה מאתגרת זו ולהמשיך ולבצע את פרוייקטי הביצוע בצורה הטובה ביותר, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה ביותר, תוך הקפדה על איכות ולוחות זמנים ועל חוסן פיננסי איתן".

מנית דניה נסחרת לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה ירדה המניה ב-18% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-5%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    וירדה 15 אחוז מתחילת שנה (ל"ת)
    מה מתרחש 15/05/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.