דניה סיבוס: הכנסות של 1.37 מיליארד שקל, רווח נקי של 43 מיליון שקל
חברת הבנייה והתשתיות דניה דניה סיבוס 1.63% הכניסה ברבעון הראשון של 2024 1.37 מיליארד שקל, עליה קלה לעומת הרבעון המקביל בו הכניסה 1.33 מיליארד שקל. בצד הרווחים רשמה החברה ירידות, כאשר הרווח הגולמי ירד ב-16% והסתכם ב-61.8 מיליון שקל (4.5% מההכנסות), הרווח התפעולי ירד ב-12% והסתכם ב-45.2 מיליון שקל, והרווח הנקי ירד ב-14% והסתכם ב-43 מיליון שקל.
צבר ההזמנות של החברה נכון לתום הרבעון עמד על 13.2 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לצבר של 12.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. מתוך הצבר, 6.5 מיליארד שקל בבניה למגורים, 4.1 מיליארד שקל בבניה שלא למגורים ו-2.5 מיליארד שקל בביצוע וזכיינות לתשתיות.
יתרת המזומנים של החברה נכון לתום הרבעון היא 922 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בתקופת הדוח הסתכם ב-42.9 מיליון שקל לעומת תזרים של 5.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. תזרים המזומנים שנבע מפעילות השקעה בתקופת הדוח הסתכם בכ- 9.5 מיליון שקל, לעומת תזרים של כ- 93.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. תזרים המזומנים ששימש לפעילות מימון בתקופת הדוח הסתכם בכ- 56.2 מיליון שקל, לעומת תזרים מזומנים ששימש לפעילות מימון בסך של כ-35.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר תזרים המזומנים ששימוש לפעילות מימון בתקופת הדוח נבע מפרעון אשראי בסכום של כ-14 מיליון שקל בפרויקט ייזום וביצוע למגורים ומתשלום דיבידנד בסכום של כ-40 מיליון שקל.
לצד זאת, דירקטוריון החברה אישר תכנית לרכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של עד 50 מיליון שקל.
לפני חודשיים נקבע כי דניה תהיה הקבלן הראשי בבניית קומפלקס המגורים, המשרדים והמסחר של רמי לוי נדל"ן, שייבנה בדרך חברון בירושלים. על פי הדיווח, דניה תקים את הקומפלקס בירושלים בתמורה לכ-465 מיליון שקל. מדובר בפרויקט "שער דרום" בירושלים, שייבנה בנקודת המפגש של שכונת תלפיות המתחדשת, שכונת ארנונה וקיבוץ רמת רחל. בצמוד לפרויקט יעבור הקו הכחול של הרכבת הקלה שיחבר את דיירי הפרויקט למרכז העיר ולשכונות הצפוניות של ירושלים.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"דניה מסכמת רבעון ראשון לשנת 2024 בצל מלחמת חרבות ברזל ושומרת על צבר עבודות גבוה של כ- 13 מיליארד שקל", מסר רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה. "השפעת המלחמה לרבות המחסור בעובדי בניין, מחירי התשומות ויתר השלכות המלחמה מאתגרות את החברה, בדגש על תחום התשתיות. לחברה כלים משמעותיים לצלוח תקופה מאתגרת זו ולהמשיך ולבצע את פרוייקטי הביצוע בצורה הטובה ביותר, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה ביותר, תוך הקפדה על איכות ולוחות זמנים ועל חוסן פיננסי איתן".
מנית דניה נסחרת לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה ירדה המניה ב-18% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-5%.
- 1.וירדה 15 אחוז מתחילת שנה (ל"ת)מה מתרחש 15/05/2024 12:15הגב לתגובה זו
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
