אנרג'יקס יכולה להיות עוד 10-15 שנים חברה של 50 מיליארד שקל? "אסתפק ב-30 מיליארד"
נתחיל דווקא מהגז - הגז הוא מתנה גדולה. קדחו ומצאו, השביחו והגיעו לערכים גבוהים. החברות והשותפויות בתחום הגיעו לשווים מרשימים והרווחים והתזרימים לעתיד יחסית ברורים. לצד הגז, ישראל הצליחה לייצר יזמות בתחום האנרגיה המתחדשת. יזמים שלא קיבלו מתנה, הצליחו תוך כדי תנועה, בדיקה, למידה לפעול בשוק משתנה ולמרות הקשיים להתרחב מישראל למקומות נוספים בעולם וגדול בצורה מרשימה.
יש לנו עשרות יזמים כאלו, חלק מהן הצליחו לייצר שווים של מיליארדים. אחד היזמים המשמעותיים בתחום הוא נתן חץ, מייסד ויו”ר אנרג’יקס אנרג'יקס -1.95% , שבבסיס הוא יזם נתן גדול ששולט בקבוצת אלוני חץ. חץ שהיה בין מקבלי אותות ההוקרה על פועלו בתחום האנריגה במסגרת וועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל, אמר בשיחה עם אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל, "גז צריך לחפש. שמש לא מחפשים. חצי מהיום היא נמצאת בשמיים.
"בישראל היא נמצאת 1,800-1,900 שעות בשנה, בפולין זה 1,100-1,200 שעות. בארה"ב, תלוי איפה, בין 1,600 ל-1,900. ישראל מבחינה זו היא מקום מצוין. את אנרג'יקס התחלנו במקרה. אסי לוינגר, המנכ"ל של אנרג'יקס, עבד אז באמות (חברה בת של אלוני חץ - ר.ש) כעוזר מנכ"ל ומאחר ויש לו השכלה חשמלית הציע לעשות קצת פאנליים על הגגות. זה היה ב-2007-8. באיזשהו שלב אחרי שנה ראינו שהגגות זה כלום ואסי אמר בוא נתחיל לשכור שטחים. ואז המנכ"ל, אבי מוסלר ז"ל אמר לי 'תשמע, אני חברת נדל"ן ולא נכון שאתחיל לשכור שטחים לאנרגיה, תוציא את זה מאיתנו'. עשינו ספין-אוף שהיה די ייחודי כי לקחנו חברה פרטית קטנה ונתנו אותה בזכויות לבעלי המניות והוצאנו את אנרג'יקס מאמות".
השנים הראשונות לזכרוני היו קשות.
"לא קשות, אלא שזה לקח זמן. יש רגולציה. אנו פועלים היום בישראל, פולין ובארה"ב. בישראל הכי קשה למרות שיש הכי הרבה שמש.
זה לא משתפר?
"לא. זה רק נהיה יותר גרוע. יש ממשלה שלא מושלת כמו שצריך ולא פותרת בעיות כמו שצריך. הקרקעות בגדול הן של רמ"י. אמרנו בואו נעשה שדות בנגב, מי שמשתלט על הקרקעות זה בדואים. לשדות הסולאריים יש ערך של שמירה על קרקע. רמ"י ביקשה בשנים הראשונות מאות אלפי שקלים לדונם, כאילו זה וילות בהרצליה פיתוח. עכשיו הגיעו לנוסחה של 25 אלף שקל לדונם, עם קשיים מאוד גדולים. לא מוכנים לתת לקיבוצים שטחים יותר גדולים. יש מגבלה של רמ"י. אפשר היה לעשות הרבה יותר. הבעיה היא שהנגב הוא מקום מצוין אבל בסוף צריך להוליך חשמל למרכז. חשמל זה כמו מטרו וצריך קווים גדולים שיעבירו את החשמל מהדרום למרכז. חברת חשמל הייתה במונופול ולא השקיעה מספיק בתשתיות".
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- אנרג'יקס יורדת לאחר הדוח: מורידה את יעדי הפרויקטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתן חץ, יו"ר אנרג'יקס ובעל השליטה באלוני חץ, אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל (צילום: ליאת לרנר)
והקשיים, רגולציה בישראל הביאה אתכם לעבור למקומות אחרים בעולם?
"נכון, הלכנו לפולין ולארה"ב. בארה"ב החלטנו ללכת על וירג'יניה, אז היה אפס אנרגיה ירוקה. וירג'יניה שהיא במזרח ארה"ב זה צומת מרכזי, 50% מתעבורת האינטרנט וה-AI העתידית יעברו בוירג'יניה. הכל עובר דרכם, שרתים וכל מה שצריך. הגענו לוירג'יניה וראינו שאין כלום והתחלנו לעבוד. איך שהתחלנו לעבוד, יום אחד מתקשר אליי מושל וירג'יניה, הוא כמו נשיא מדינת ישראל, כמו רה"מ, מה הוא רוצה מחיי? אין לי מושג. קבענו פגישה.
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
"זה היה ב-2015. יומיים אחרי השיחה מגיע השירות החשאי האמריקאי לבדוק את הבניין, אחר כך מביאים את דגל ארה"ב ודגל ישראל, מגיע שר הכלכלה ושר האנרגיה של וירג'יניה. הוא מגיע, איש מרשים. מה הוא רוצה? הוא אומר 'רציתי להביא את אפל שיקימו מפעל בוירג'יניה והם שאלו אם יש אנרגיה ירוקה. אמרתי מה זה? אמרו המפעל יצרוך 500 מגה של אנרגיה ירוקה. אם תראה שהקמת אנרגיה ירוקה של 500 מגה, נשקול להקים מפעל בוירג'יניה. זה 5,000-6,000 עובדים'".
"ואז הוא אומר אתם הישראלים היחידים שיודעים לעשות את זה מהר. מה שתצטרכו ממני תקבלו. היום בוירג'יניה יש 4-5 ג'יגה, כשהיה אפס לפני 10 שנים. ככה מתנהלת מדינה. בא מושל, אומר מה צריך לעשות ואיך והוא עשה את זה כי הוא רוצה תעסוקה, זה בא מדרישת של אפל ובהמשך גוגל וחברות נוספות".
מרתק. אבל, אני מסתכל על הצד השני. הוא אמר 'אתם הישראלים יכולים לעשות את זה'. איך זה שאתה ואנלייט ועוד חברות נוספות מצליחים לעשות את זה במקומות אחרים. למה לא יזמים בני המקום?
"יש את הענקיות האמריקאיות, הן גדולות מאוד, הם רוצים פרויקטים של ג'יגה, ג'יגה וחצי. זה מסובך ומורכב מאוד. אין קרקעות לזה, זה רק בטקסס. אנו הולכים לפרויקטים קטנים יותר של 20-30-50-100-200 מגה".
ועדיין, יש מאות, אל, כנראה רבבות יזמים בתחום הזה בעולם, למה הישראלים?
"הישראלים יודעים ללכת מהר יותר ויש להם דחף לעשות דברים".
לאן הולכים עכשיו? תן לנו את הסוד.
"ביידן העביר חקיקה דרמטית לעשור הקרוב שבה יש שני אלמנטים. האנרגיה ירוקה זה דבר מרכזי בתוכנית. יש תמיכה גדולה כלכלית בדרך עקיפה, זה למעשה סוג של מענקים שניתנים מראש בשיעור של 30% בערך, ויש הטבות נוספות כך שהעלות במקום 100% היא 50%-60%.
"במקביל, האמריקאים רוצים לעודד ייצור אמריקאי, אם אתה קונה פאנלים אמריקאים אתה מקבל עוד 10% תמיכה מהממשל, כתוצאה מזה קמו בארה"ב 4-5 מפעלי ענק לפאנלים סולאריים. איכות הפאנלים האמריקאית ב-4 דרגות יותר גבוהה מהסינית. על הסינים הטילו מיסים. ייצרו תעסוקה לענף הפאנלים שמתפתח וברגע שמתקנים יעילים ב-3%-4% לעומת המצב הקודם זה מתבטא בהכנסות ורווחים גבוהים יותר. האמריקאים משקיעים כל המן בפיתוח. התחלנו לפני 8 שנים בארה"ב והיום אנרג'יקס עם 120 עובדים שם. הצמיחה שם מבחינתנו אינסופית".
זה שוק היעד גם לשנים הבאות?
"כן. מזרח ארה"ב. אנחנו לא במערב. התחלנו בוירג'יניה והולכים כעת למדינות שקרובות לוירג'יניה".
ברמת המשקיע באופן גס, התשואה על הפרויקט 10% לפני מימון?
"הפרויקטים שלנו מניבים בין 10%-14% לפני מימון הפרויקט אבל אחרי המענק ההוני שאתה מקבל".
אחרי מימון הפרויקט ומימון החברה עצמה, יכולים להגיע ל-15%-20%?
"יותר".
אתה חושב שתשואה של 20% יכולה להיות לאורך זמן?
"היום יש ביקוש אינסופי לחשמל ירוק. צריך לזכור שמחירי החשמל עלו בשנים האחרונות בסדר גודל של 20%-30% באופן ריאלי. התשואה כרגע יותר גבוהה. צריך להבין שלהקים פרויקט סולארי כשיש קרקע ואישורים וחיבור לחברת חשמל זה דבר די פשוט ולא חוכמה גדולה. העניין הוא הדרך להגיע לשם וזה לוקח זמן. יש לנו 4-5 ג'יגה-ואט בתכנון והקמה בארה"ב".
כשאתה מסתכל 3-4 שנים קדימה, איפה תהיה אנרג'יקס?
"בסוף 2026 עם מעל 4 ג'יגה מחוברים לרשת, מעל 4 ג'יגה מניבים, 2 מיליארד שקל הכנסות ובסוף 2026 מניח שיהיו לה עוד 4 ג'יגה לפחות בהקמה ופיתוח".
אם נלך 10-15 שנים קדימה, אנרג'יקס יכולה להיות חברה של 50 מיליארד שקל?
"אסתפק ב-30".
- 3.שיחה מרתקת, איש מעניין (ל"ת)דניאל 17/04/2024 11:19הגב לתגובה זו
- 2.כל הכבוד! (ל"ת)אברהם 17/04/2024 10:01הגב לתגובה זו
- 1.חוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטח 17/04/2024 09:38הגב לתגובה זוחוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטחים אלו..
- בול בפוני 17/04/2024 12:05הגב לתגובה זופאנל סולרי זה לא טכנולוגיה מתקדמת. אין פה בעיה להיבא פאנלים מסין או מכל מקום אחר ולהתחיל לנהל מו"מ עם בעלי קרקעותא ו נכסים אחרים. אין יתרון לגודל אין כלום. התחום הזה הוא בועה. יש פה הרבה כסף אבל גם תהיה תחרות גדולה בעוד כמה שנים מהיום, אם אין כזו כבר כיום.

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
