נתן חץ אלוני חץ אנרגיקס
צילום: יחצ
ועידת ההשקעות באנרגיה

אנרג'יקס יכולה להיות עוד 10-15 שנים חברה של 50 מיליארד שקל? "אסתפק ב-30 מיליארד"

נתן חץ שהקים פאנלים סולאריים על בניינים של אמות, הפך את הרעיון מיוזמה פנימית לחברת ענק של כ-7.7 מיליארד ש'; חץ קיבל אות הוקרה בועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל - לראיון המלא
רוי שיינמן | (4)

נתחיל דווקא מהגז - הגז הוא מתנה גדולה. קדחו ומצאו, השביחו והגיעו לערכים גבוהים. החברות והשותפויות בתחום הגיעו לשווים מרשימים והרווחים והתזרימים לעתיד יחסית ברורים. לצד הגז, ישראל הצליחה לייצר יזמות בתחום האנרגיה המתחדשת. יזמים שלא קיבלו מתנה, הצליחו תוך כדי תנועה, בדיקה, למידה לפעול בשוק משתנה ולמרות הקשיים להתרחב מישראל למקומות נוספים בעולם וגדול בצורה מרשימה.

יש לנו עשרות יזמים כאלו, חלק מהן הצליחו לייצר שווים של מיליארדים. אחד היזמים המשמעותיים בתחום הוא נתן חץ, מייסד ויו”ר אנרג’יקס אנרג'יקס -0.57% , שבבסיס הוא יזם נתן גדול ששולט בקבוצת אלוני חץ. חץ שהיה בין מקבלי אותות ההוקרה על פועלו בתחום האנריגה במסגרת וועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל, אמר בשיחה עם אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל, "גז צריך לחפש. שמש לא מחפשים. חצי מהיום היא נמצאת בשמיים.

"בישראל היא נמצאת 1,800-1,900 שעות בשנה, בפולין זה 1,100-1,200 שעות. בארה"ב, תלוי איפה, בין 1,600 ל-1,900. ישראל מבחינה זו היא מקום מצוין. את אנרג'יקס התחלנו במקרה. אסי לוינגר, המנכ"ל של אנרג'יקס, עבד אז באמות (חברה בת של אלוני חץ - ר.ש) כעוזר מנכ"ל ומאחר ויש לו השכלה חשמלית  הציע לעשות קצת פאנליים על הגגות. זה היה ב-2007-8. באיזשהו שלב אחרי שנה ראינו שהגגות זה כלום ואסי אמר בוא נתחיל לשכור שטחים. ואז המנכ"ל, אבי מוסלר ז"ל אמר לי 'תשמע, אני חברת נדל"ן ולא נכון שאתחיל לשכור שטחים לאנרגיה, תוציא את זה מאיתנו'. עשינו ספין-אוף שהיה די ייחודי כי לקחנו חברה פרטית קטנה ונתנו אותה בזכויות לבעלי המניות והוצאנו את אנרג'יקס מאמות".

השנים הראשונות לזכרוני היו קשות.

"לא קשות, אלא שזה לקח זמן. יש רגולציה. אנו פועלים היום בישראל, פולין ובארה"ב. בישראל הכי קשה למרות שיש הכי הרבה שמש.

זה לא משתפר?

"לא. זה רק נהיה יותר גרוע. יש ממשלה שלא מושלת כמו שצריך ולא פותרת בעיות כמו שצריך. הקרקעות בגדול הן של רמ"י. אמרנו בואו נעשה שדות בנגב, מי שמשתלט על הקרקעות זה בדואים. לשדות הסולאריים יש ערך של שמירה על קרקע. רמ"י ביקשה בשנים הראשונות מאות אלפי שקלים לדונם, כאילו זה וילות בהרצליה פיתוח. עכשיו הגיעו לנוסחה של 25 אלף שקל לדונם, עם קשיים מאוד גדולים. לא מוכנים לתת לקיבוצים שטחים יותר גדולים. יש מגבלה של רמ"י. אפשר היה לעשות הרבה יותר. הבעיה היא שהנגב הוא מקום מצוין אבל בסוף צריך להוליך חשמל למרכז. חשמל זה כמו מטרו וצריך קווים גדולים שיעבירו את החשמל מהדרום למרכז. חברת חשמל הייתה במונופול ולא השקיעה מספיק בתשתיות".

נתן חץ, יו"ר אנרג'יקס ובעל השליטה באלוני חץ,  אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל (צילום: ליאת לרנר)

והקשיים, רגולציה בישראל הביאה אתכם לעבור למקומות אחרים בעולם?

"נכון, הלכנו לפולין ולארה"ב. בארה"ב החלטנו ללכת על וירג'יניה, אז היה אפס אנרגיה ירוקה. וירג'יניה שהיא במזרח ארה"ב זה צומת מרכזי, 50% מתעבורת האינטרנט וה-AI העתידית יעברו בוירג'יניה. הכל עובר דרכם, שרתים וכל מה שצריך. הגענו לוירג'יניה וראינו שאין כלום והתחלנו לעבוד. איך שהתחלנו לעבוד, יום אחד מתקשר אליי מושל וירג'יניה, הוא כמו נשיא מדינת ישראל, כמו רה"מ, מה הוא רוצה מחיי? אין לי מושג. קבענו פגישה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"זה היה ב-2015. יומיים אחרי השיחה מגיע השירות החשאי האמריקאי לבדוק את הבניין, אחר כך מביאים את דגל ארה"ב ודגל ישראל, מגיע שר הכלכלה ושר האנרגיה של וירג'יניה. הוא מגיע, איש מרשים. מה הוא רוצה? הוא אומר 'רציתי להביא את אפל שיקימו מפעל בוירג'יניה והם שאלו אם יש אנרגיה ירוקה. אמרתי מה זה? אמרו המפעל יצרוך 500 מגה של אנרגיה ירוקה. אם תראה שהקמת אנרגיה ירוקה של 500 מגה, נשקול להקים מפעל בוירג'יניה. זה 5,000-6,000 עובדים'".

"ואז הוא אומר אתם הישראלים היחידים שיודעים לעשות את זה מהר. מה שתצטרכו ממני תקבלו. היום בוירג'יניה יש 4-5 ג'יגה, כשהיה אפס לפני 10 שנים. ככה מתנהלת מדינה. בא מושל, אומר מה צריך לעשות ואיך והוא עשה את זה כי הוא רוצה תעסוקה, זה בא מדרישת של אפל ובהמשך גוגל וחברות נוספות".

מרתק. אבל, אני מסתכל על הצד השני. הוא אמר 'אתם הישראלים יכולים לעשות את זה'. איך זה שאתה ואנלייט ועוד חברות נוספות מצליחים לעשות את זה במקומות אחרים. למה לא יזמים בני המקום?

"יש את הענקיות האמריקאיות, הן גדולות מאוד, הם רוצים פרויקטים של ג'יגה, ג'יגה וחצי. זה מסובך ומורכב מאוד. אין קרקעות לזה, זה רק בטקסס. אנו הולכים לפרויקטים קטנים יותר של 20-30-50-100-200 מגה".

ועדיין, יש מאות, אל, כנראה רבבות יזמים בתחום הזה בעולם, למה הישראלים?

"הישראלים יודעים ללכת מהר יותר ויש להם דחף לעשות דברים".

לאן הולכים עכשיו? תן לנו את הסוד.

"ביידן העביר חקיקה דרמטית לעשור הקרוב שבה יש שני אלמנטים. האנרגיה ירוקה זה דבר מרכזי בתוכנית. יש תמיכה גדולה כלכלית בדרך עקיפה, זה למעשה סוג של מענקים שניתנים מראש בשיעור של 30% בערך, ויש הטבות נוספות כך שהעלות במקום 100% היא 50%-60%.

"במקביל, האמריקאים רוצים לעודד ייצור אמריקאי, אם אתה קונה פאנלים אמריקאים אתה מקבל עוד 10% תמיכה מהממשל, כתוצאה מזה קמו בארה"ב 4-5 מפעלי ענק לפאנלים סולאריים. איכות הפאנלים האמריקאית ב-4 דרגות יותר גבוהה מהסינית. על הסינים הטילו מיסים. ייצרו תעסוקה לענף הפאנלים שמתפתח וברגע שמתקנים יעילים ב-3%-4% לעומת המצב הקודם זה מתבטא בהכנסות ורווחים גבוהים יותר. האמריקאים משקיעים כל המן בפיתוח. התחלנו לפני 8 שנים בארה"ב והיום אנרג'יקס עם 120 עובדים שם. הצמיחה שם מבחינתנו אינסופית".

זה שוק היעד גם לשנים הבאות?

"כן. מזרח ארה"ב. אנחנו לא במערב. התחלנו בוירג'יניה והולכים כעת למדינות שקרובות לוירג'יניה".

ברמת המשקיע באופן גס, התשואה על הפרויקט 10% לפני מימון?

"הפרויקטים שלנו מניבים בין 10%-14% לפני מימון הפרויקט אבל אחרי המענק ההוני שאתה מקבל".

אחרי מימון הפרויקט ומימון החברה עצמה, יכולים להגיע ל-15%-20%?

"יותר".

אתה חושב שתשואה של 20% יכולה להיות לאורך זמן?

"היום יש ביקוש אינסופי לחשמל ירוק. צריך לזכור שמחירי החשמל עלו בשנים האחרונות בסדר גודל של 20%-30% באופן ריאלי. התשואה כרגע יותר גבוהה. צריך להבין שלהקים פרויקט סולארי כשיש קרקע ואישורים וחיבור לחברת חשמל זה דבר די פשוט ולא חוכמה גדולה. העניין הוא הדרך להגיע לשם וזה לוקח זמן. יש לנו 4-5 ג'יגה-ואט בתכנון והקמה בארה"ב".

כשאתה מסתכל 3-4 שנים קדימה, איפה תהיה אנרג'יקס?

"בסוף 2026 עם מעל 4 ג'יגה מחוברים לרשת, מעל 4 ג'יגה מניבים, 2 מיליארד שקל הכנסות ובסוף 2026 מניח שיהיו לה עוד 4 ג'יגה לפחות בהקמה ופיתוח".

אם נלך 10-15 שנים קדימה, אנרג'יקס יכולה להיות חברה של 50 מיליארד שקל?

"אסתפק ב-30".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שיחה מרתקת, איש מעניין (ל"ת)
    דניאל 17/04/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל הכבוד! (ל"ת)
    אברהם 17/04/2024 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטח 17/04/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    חוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטחים אלו..
  • בול בפוני 17/04/2024 12:05
    הגב לתגובה זו
    פאנל סולרי זה לא טכנולוגיה מתקדמת. אין פה בעיה להיבא פאנלים מסין או מכל מקום אחר ולהתחיל לנהל מו"מ עם בעלי קרקעותא ו נכסים אחרים. אין יתרון לגודל אין כלום. התחום הזה הוא בועה. יש פה הרבה כסף אבל גם תהיה תחרות גדולה בעוד כמה שנים מהיום, אם אין כזו כבר כיום.
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.