נתן חץ אלוני חץ אנרגיקס
צילום: יחצ
ועידת ההשקעות באנרגיה

אנרג'יקס יכולה להיות עוד 10-15 שנים חברה של 50 מיליארד שקל? "אסתפק ב-30 מיליארד"

נתן חץ שהקים פאנלים סולאריים על בניינים של אמות, הפך את הרעיון מיוזמה פנימית לחברת ענק של כ-7.7 מיליארד ש'; חץ קיבל אות הוקרה בועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל - לראיון המלא
רוי שיינמן | (4)

נתחיל דווקא מהגז - הגז הוא מתנה גדולה. קדחו ומצאו, השביחו והגיעו לערכים גבוהים. החברות והשותפויות בתחום הגיעו לשווים מרשימים והרווחים והתזרימים לעתיד יחסית ברורים. לצד הגז, ישראל הצליחה לייצר יזמות בתחום האנרגיה המתחדשת. יזמים שלא קיבלו מתנה, הצליחו תוך כדי תנועה, בדיקה, למידה לפעול בשוק משתנה ולמרות הקשיים להתרחב מישראל למקומות נוספים בעולם וגדול בצורה מרשימה.

יש לנו עשרות יזמים כאלו, חלק מהן הצליחו לייצר שווים של מיליארדים. אחד היזמים המשמעותיים בתחום הוא נתן חץ, מייסד ויו”ר אנרג’יקס אנרג'יקס 4.48% , שבבסיס הוא יזם נתן גדול ששולט בקבוצת אלוני חץ. חץ שהיה בין מקבלי אותות ההוקרה על פועלו בתחום האנריגה במסגרת וועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל, אמר בשיחה עם אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל, "גז צריך לחפש. שמש לא מחפשים. חצי מהיום היא נמצאת בשמיים.

"בישראל היא נמצאת 1,800-1,900 שעות בשנה, בפולין זה 1,100-1,200 שעות. בארה"ב, תלוי איפה, בין 1,600 ל-1,900. ישראל מבחינה זו היא מקום מצוין. את אנרג'יקס התחלנו במקרה. אסי לוינגר, המנכ"ל של אנרג'יקס, עבד אז באמות (חברה בת של אלוני חץ - ר.ש) כעוזר מנכ"ל ומאחר ויש לו השכלה חשמלית  הציע לעשות קצת פאנליים על הגגות. זה היה ב-2007-8. באיזשהו שלב אחרי שנה ראינו שהגגות זה כלום ואסי אמר בוא נתחיל לשכור שטחים. ואז המנכ"ל, אבי מוסלר ז"ל אמר לי 'תשמע, אני חברת נדל"ן ולא נכון שאתחיל לשכור שטחים לאנרגיה, תוציא את זה מאיתנו'. עשינו ספין-אוף שהיה די ייחודי כי לקחנו חברה פרטית קטנה ונתנו אותה בזכויות לבעלי המניות והוצאנו את אנרג'יקס מאמות".

השנים הראשונות לזכרוני היו קשות.

"לא קשות, אלא שזה לקח זמן. יש רגולציה. אנו פועלים היום בישראל, פולין ובארה"ב. בישראל הכי קשה למרות שיש הכי הרבה שמש.

זה לא משתפר?

"לא. זה רק נהיה יותר גרוע. יש ממשלה שלא מושלת כמו שצריך ולא פותרת בעיות כמו שצריך. הקרקעות בגדול הן של רמ"י. אמרנו בואו נעשה שדות בנגב, מי שמשתלט על הקרקעות זה בדואים. לשדות הסולאריים יש ערך של שמירה על קרקע. רמ"י ביקשה בשנים הראשונות מאות אלפי שקלים לדונם, כאילו זה וילות בהרצליה פיתוח. עכשיו הגיעו לנוסחה של 25 אלף שקל לדונם, עם קשיים מאוד גדולים. לא מוכנים לתת לקיבוצים שטחים יותר גדולים. יש מגבלה של רמ"י. אפשר היה לעשות הרבה יותר. הבעיה היא שהנגב הוא מקום מצוין אבל בסוף צריך להוליך חשמל למרכז. חשמל זה כמו מטרו וצריך קווים גדולים שיעבירו את החשמל מהדרום למרכז. חברת חשמל הייתה במונופול ולא השקיעה מספיק בתשתיות".

נתן חץ, יו"ר אנרג'יקס ובעל השליטה באלוני חץ,  אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל (צילום: ליאת לרנר)

והקשיים, רגולציה בישראל הביאה אתכם לעבור למקומות אחרים בעולם?

"נכון, הלכנו לפולין ולארה"ב. בארה"ב החלטנו ללכת על וירג'יניה, אז היה אפס אנרגיה ירוקה. וירג'יניה שהיא במזרח ארה"ב זה צומת מרכזי, 50% מתעבורת האינטרנט וה-AI העתידית יעברו בוירג'יניה. הכל עובר דרכם, שרתים וכל מה שצריך. הגענו לוירג'יניה וראינו שאין כלום והתחלנו לעבוד. איך שהתחלנו לעבוד, יום אחד מתקשר אליי מושל וירג'יניה, הוא כמו נשיא מדינת ישראל, כמו רה"מ, מה הוא רוצה מחיי? אין לי מושג. קבענו פגישה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"זה היה ב-2015. יומיים אחרי השיחה מגיע השירות החשאי האמריקאי לבדוק את הבניין, אחר כך מביאים את דגל ארה"ב ודגל ישראל, מגיע שר הכלכלה ושר האנרגיה של וירג'יניה. הוא מגיע, איש מרשים. מה הוא רוצה? הוא אומר 'רציתי להביא את אפל שיקימו מפעל בוירג'יניה והם שאלו אם יש אנרגיה ירוקה. אמרתי מה זה? אמרו המפעל יצרוך 500 מגה של אנרגיה ירוקה. אם תראה שהקמת אנרגיה ירוקה של 500 מגה, נשקול להקים מפעל בוירג'יניה. זה 5,000-6,000 עובדים'".

"ואז הוא אומר אתם הישראלים היחידים שיודעים לעשות את זה מהר. מה שתצטרכו ממני תקבלו. היום בוירג'יניה יש 4-5 ג'יגה, כשהיה אפס לפני 10 שנים. ככה מתנהלת מדינה. בא מושל, אומר מה צריך לעשות ואיך והוא עשה את זה כי הוא רוצה תעסוקה, זה בא מדרישת של אפל ובהמשך גוגל וחברות נוספות".

מרתק. אבל, אני מסתכל על הצד השני. הוא אמר 'אתם הישראלים יכולים לעשות את זה'. איך זה שאתה ואנלייט ועוד חברות נוספות מצליחים לעשות את זה במקומות אחרים. למה לא יזמים בני המקום?

"יש את הענקיות האמריקאיות, הן גדולות מאוד, הם רוצים פרויקטים של ג'יגה, ג'יגה וחצי. זה מסובך ומורכב מאוד. אין קרקעות לזה, זה רק בטקסס. אנו הולכים לפרויקטים קטנים יותר של 20-30-50-100-200 מגה".

ועדיין, יש מאות, אל, כנראה רבבות יזמים בתחום הזה בעולם, למה הישראלים?

"הישראלים יודעים ללכת מהר יותר ויש להם דחף לעשות דברים".

לאן הולכים עכשיו? תן לנו את הסוד.

"ביידן העביר חקיקה דרמטית לעשור הקרוב שבה יש שני אלמנטים. האנרגיה ירוקה זה דבר מרכזי בתוכנית. יש תמיכה גדולה כלכלית בדרך עקיפה, זה למעשה סוג של מענקים שניתנים מראש בשיעור של 30% בערך, ויש הטבות נוספות כך שהעלות במקום 100% היא 50%-60%.

"במקביל, האמריקאים רוצים לעודד ייצור אמריקאי, אם אתה קונה פאנלים אמריקאים אתה מקבל עוד 10% תמיכה מהממשל, כתוצאה מזה קמו בארה"ב 4-5 מפעלי ענק לפאנלים סולאריים. איכות הפאנלים האמריקאית ב-4 דרגות יותר גבוהה מהסינית. על הסינים הטילו מיסים. ייצרו תעסוקה לענף הפאנלים שמתפתח וברגע שמתקנים יעילים ב-3%-4% לעומת המצב הקודם זה מתבטא בהכנסות ורווחים גבוהים יותר. האמריקאים משקיעים כל המן בפיתוח. התחלנו לפני 8 שנים בארה"ב והיום אנרג'יקס עם 120 עובדים שם. הצמיחה שם מבחינתנו אינסופית".

זה שוק היעד גם לשנים הבאות?

"כן. מזרח ארה"ב. אנחנו לא במערב. התחלנו בוירג'יניה והולכים כעת למדינות שקרובות לוירג'יניה".

ברמת המשקיע באופן גס, התשואה על הפרויקט 10% לפני מימון?

"הפרויקטים שלנו מניבים בין 10%-14% לפני מימון הפרויקט אבל אחרי המענק ההוני שאתה מקבל".

אחרי מימון הפרויקט ומימון החברה עצמה, יכולים להגיע ל-15%-20%?

"יותר".

אתה חושב שתשואה של 20% יכולה להיות לאורך זמן?

"היום יש ביקוש אינסופי לחשמל ירוק. צריך לזכור שמחירי החשמל עלו בשנים האחרונות בסדר גודל של 20%-30% באופן ריאלי. התשואה כרגע יותר גבוהה. צריך להבין שלהקים פרויקט סולארי כשיש קרקע ואישורים וחיבור לחברת חשמל זה דבר די פשוט ולא חוכמה גדולה. העניין הוא הדרך להגיע לשם וזה לוקח זמן. יש לנו 4-5 ג'יגה-ואט בתכנון והקמה בארה"ב".

כשאתה מסתכל 3-4 שנים קדימה, איפה תהיה אנרג'יקס?

"בסוף 2026 עם מעל 4 ג'יגה מחוברים לרשת, מעל 4 ג'יגה מניבים, 2 מיליארד שקל הכנסות ובסוף 2026 מניח שיהיו לה עוד 4 ג'יגה לפחות בהקמה ופיתוח".

אם נלך 10-15 שנים קדימה, אנרג'יקס יכולה להיות חברה של 50 מיליארד שקל?

"אסתפק ב-30".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שיחה מרתקת, איש מעניין (ל"ת)
    דניאל 17/04/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל הכבוד! (ל"ת)
    אברהם 17/04/2024 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטח 17/04/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    חוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטחים אלו..
  • בול בפוני 17/04/2024 12:05
    הגב לתגובה זו
    פאנל סולרי זה לא טכנולוגיה מתקדמת. אין פה בעיה להיבא פאנלים מסין או מכל מקום אחר ולהתחיל לנהל מו"מ עם בעלי קרקעותא ו נכסים אחרים. אין יתרון לגודל אין כלום. התחום הזה הוא בועה. יש פה הרבה כסף אבל גם תהיה תחרות גדולה בעוד כמה שנים מהיום, אם אין כזו כבר כיום.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.