נתן חץ אלוני חץ אנרגיקס
צילום: יחצ
ועידת ההשקעות באנרגיה

אנרג'יקס יכולה להיות עוד 10-15 שנים חברה של 50 מיליארד שקל? "אסתפק ב-30 מיליארד"

נתן חץ שהקים פאנלים סולאריים על בניינים של אמות, הפך את הרעיון מיוזמה פנימית לחברת ענק של כ-7.7 מיליארד ש'; חץ קיבל אות הוקרה בועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל - לראיון המלא
רוי שיינמן | (4)

נתחיל דווקא מהגז - הגז הוא מתנה גדולה. קדחו ומצאו, השביחו והגיעו לערכים גבוהים. החברות והשותפויות בתחום הגיעו לשווים מרשימים והרווחים והתזרימים לעתיד יחסית ברורים. לצד הגז, ישראל הצליחה לייצר יזמות בתחום האנרגיה המתחדשת. יזמים שלא קיבלו מתנה, הצליחו תוך כדי תנועה, בדיקה, למידה לפעול בשוק משתנה ולמרות הקשיים להתרחב מישראל למקומות נוספים בעולם וגדול בצורה מרשימה.

יש לנו עשרות יזמים כאלו, חלק מהן הצליחו לייצר שווים של מיליארדים. אחד היזמים המשמעותיים בתחום הוא נתן חץ, מייסד ויו”ר אנרג’יקס אנרג'יקס 1.17% , שבבסיס הוא יזם נתן גדול ששולט בקבוצת אלוני חץ. חץ שהיה בין מקבלי אותות ההוקרה על פועלו בתחום האנריגה במסגרת וועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל, אמר בשיחה עם אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל, "גז צריך לחפש. שמש לא מחפשים. חצי מהיום היא נמצאת בשמיים.

"בישראל היא נמצאת 1,800-1,900 שעות בשנה, בפולין זה 1,100-1,200 שעות. בארה"ב, תלוי איפה, בין 1,600 ל-1,900. ישראל מבחינה זו היא מקום מצוין. את אנרג'יקס התחלנו במקרה. אסי לוינגר, המנכ"ל של אנרג'יקס, עבד אז באמות (חברה בת של אלוני חץ - ר.ש) כעוזר מנכ"ל ומאחר ויש לו השכלה חשמלית  הציע לעשות קצת פאנליים על הגגות. זה היה ב-2007-8. באיזשהו שלב אחרי שנה ראינו שהגגות זה כלום ואסי אמר בוא נתחיל לשכור שטחים. ואז המנכ"ל, אבי מוסלר ז"ל אמר לי 'תשמע, אני חברת נדל"ן ולא נכון שאתחיל לשכור שטחים לאנרגיה, תוציא את זה מאיתנו'. עשינו ספין-אוף שהיה די ייחודי כי לקחנו חברה פרטית קטנה ונתנו אותה בזכויות לבעלי המניות והוצאנו את אנרג'יקס מאמות".

השנים הראשונות לזכרוני היו קשות.

"לא קשות, אלא שזה לקח זמן. יש רגולציה. אנו פועלים היום בישראל, פולין ובארה"ב. בישראל הכי קשה למרות שיש הכי הרבה שמש.

זה לא משתפר?

"לא. זה רק נהיה יותר גרוע. יש ממשלה שלא מושלת כמו שצריך ולא פותרת בעיות כמו שצריך. הקרקעות בגדול הן של רמ"י. אמרנו בואו נעשה שדות בנגב, מי שמשתלט על הקרקעות זה בדואים. לשדות הסולאריים יש ערך של שמירה על קרקע. רמ"י ביקשה בשנים הראשונות מאות אלפי שקלים לדונם, כאילו זה וילות בהרצליה פיתוח. עכשיו הגיעו לנוסחה של 25 אלף שקל לדונם, עם קשיים מאוד גדולים. לא מוכנים לתת לקיבוצים שטחים יותר גדולים. יש מגבלה של רמ"י. אפשר היה לעשות הרבה יותר. הבעיה היא שהנגב הוא מקום מצוין אבל בסוף צריך להוליך חשמל למרכז. חשמל זה כמו מטרו וצריך קווים גדולים שיעבירו את החשמל מהדרום למרכז. חברת חשמל הייתה במונופול ולא השקיעה מספיק בתשתיות".

נתן חץ, יו"ר אנרג'יקס ובעל השליטה באלוני חץ,  אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל (צילום: ליאת לרנר)

והקשיים, רגולציה בישראל הביאה אתכם לעבור למקומות אחרים בעולם?

"נכון, הלכנו לפולין ולארה"ב. בארה"ב החלטנו ללכת על וירג'יניה, אז היה אפס אנרגיה ירוקה. וירג'יניה שהיא במזרח ארה"ב זה צומת מרכזי, 50% מתעבורת האינטרנט וה-AI העתידית יעברו בוירג'יניה. הכל עובר דרכם, שרתים וכל מה שצריך. הגענו לוירג'יניה וראינו שאין כלום והתחלנו לעבוד. איך שהתחלנו לעבוד, יום אחד מתקשר אליי מושל וירג'יניה, הוא כמו נשיא מדינת ישראל, כמו רה"מ, מה הוא רוצה מחיי? אין לי מושג. קבענו פגישה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"זה היה ב-2015. יומיים אחרי השיחה מגיע השירות החשאי האמריקאי לבדוק את הבניין, אחר כך מביאים את דגל ארה"ב ודגל ישראל, מגיע שר הכלכלה ושר האנרגיה של וירג'יניה. הוא מגיע, איש מרשים. מה הוא רוצה? הוא אומר 'רציתי להביא את אפל שיקימו מפעל בוירג'יניה והם שאלו אם יש אנרגיה ירוקה. אמרתי מה זה? אמרו המפעל יצרוך 500 מגה של אנרגיה ירוקה. אם תראה שהקמת אנרגיה ירוקה של 500 מגה, נשקול להקים מפעל בוירג'יניה. זה 5,000-6,000 עובדים'".

"ואז הוא אומר אתם הישראלים היחידים שיודעים לעשות את זה מהר. מה שתצטרכו ממני תקבלו. היום בוירג'יניה יש 4-5 ג'יגה, כשהיה אפס לפני 10 שנים. ככה מתנהלת מדינה. בא מושל, אומר מה צריך לעשות ואיך והוא עשה את זה כי הוא רוצה תעסוקה, זה בא מדרישת של אפל ובהמשך גוגל וחברות נוספות".

מרתק. אבל, אני מסתכל על הצד השני. הוא אמר 'אתם הישראלים יכולים לעשות את זה'. איך זה שאתה ואנלייט ועוד חברות נוספות מצליחים לעשות את זה במקומות אחרים. למה לא יזמים בני המקום?

"יש את הענקיות האמריקאיות, הן גדולות מאוד, הם רוצים פרויקטים של ג'יגה, ג'יגה וחצי. זה מסובך ומורכב מאוד. אין קרקעות לזה, זה רק בטקסס. אנו הולכים לפרויקטים קטנים יותר של 20-30-50-100-200 מגה".

ועדיין, יש מאות, אל, כנראה רבבות יזמים בתחום הזה בעולם, למה הישראלים?

"הישראלים יודעים ללכת מהר יותר ויש להם דחף לעשות דברים".

לאן הולכים עכשיו? תן לנו את הסוד.

"ביידן העביר חקיקה דרמטית לעשור הקרוב שבה יש שני אלמנטים. האנרגיה ירוקה זה דבר מרכזי בתוכנית. יש תמיכה גדולה כלכלית בדרך עקיפה, זה למעשה סוג של מענקים שניתנים מראש בשיעור של 30% בערך, ויש הטבות נוספות כך שהעלות במקום 100% היא 50%-60%.

"במקביל, האמריקאים רוצים לעודד ייצור אמריקאי, אם אתה קונה פאנלים אמריקאים אתה מקבל עוד 10% תמיכה מהממשל, כתוצאה מזה קמו בארה"ב 4-5 מפעלי ענק לפאנלים סולאריים. איכות הפאנלים האמריקאית ב-4 דרגות יותר גבוהה מהסינית. על הסינים הטילו מיסים. ייצרו תעסוקה לענף הפאנלים שמתפתח וברגע שמתקנים יעילים ב-3%-4% לעומת המצב הקודם זה מתבטא בהכנסות ורווחים גבוהים יותר. האמריקאים משקיעים כל המן בפיתוח. התחלנו לפני 8 שנים בארה"ב והיום אנרג'יקס עם 120 עובדים שם. הצמיחה שם מבחינתנו אינסופית".

זה שוק היעד גם לשנים הבאות?

"כן. מזרח ארה"ב. אנחנו לא במערב. התחלנו בוירג'יניה והולכים כעת למדינות שקרובות לוירג'יניה".

ברמת המשקיע באופן גס, התשואה על הפרויקט 10% לפני מימון?

"הפרויקטים שלנו מניבים בין 10%-14% לפני מימון הפרויקט אבל אחרי המענק ההוני שאתה מקבל".

אחרי מימון הפרויקט ומימון החברה עצמה, יכולים להגיע ל-15%-20%?

"יותר".

אתה חושב שתשואה של 20% יכולה להיות לאורך זמן?

"היום יש ביקוש אינסופי לחשמל ירוק. צריך לזכור שמחירי החשמל עלו בשנים האחרונות בסדר גודל של 20%-30% באופן ריאלי. התשואה כרגע יותר גבוהה. צריך להבין שלהקים פרויקט סולארי כשיש קרקע ואישורים וחיבור לחברת חשמל זה דבר די פשוט ולא חוכמה גדולה. העניין הוא הדרך להגיע לשם וזה לוקח זמן. יש לנו 4-5 ג'יגה-ואט בתכנון והקמה בארה"ב".

כשאתה מסתכל 3-4 שנים קדימה, איפה תהיה אנרג'יקס?

"בסוף 2026 עם מעל 4 ג'יגה מחוברים לרשת, מעל 4 ג'יגה מניבים, 2 מיליארד שקל הכנסות ובסוף 2026 מניח שיהיו לה עוד 4 ג'יגה לפחות בהקמה ופיתוח".

אם נלך 10-15 שנים קדימה, אנרג'יקס יכולה להיות חברה של 50 מיליארד שקל?

"אסתפק ב-30".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שיחה מרתקת, איש מעניין (ל"ת)
    דניאל 17/04/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל הכבוד! (ל"ת)
    אברהם 17/04/2024 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטח 17/04/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    חוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטחים אלו..
  • בול בפוני 17/04/2024 12:05
    הגב לתגובה זו
    פאנל סולרי זה לא טכנולוגיה מתקדמת. אין פה בעיה להיבא פאנלים מסין או מכל מקום אחר ולהתחיל לנהל מו"מ עם בעלי קרקעותא ו נכסים אחרים. אין יתרון לגודל אין כלום. התחום הזה הוא בועה. יש פה הרבה כסף אבל גם תהיה תחרות גדולה בעוד כמה שנים מהיום, אם אין כזו כבר כיום.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

מערכת ביזפורטל |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.