אנרג'יקס יכולה להיות עוד 10-15 שנים חברה של 50 מיליארד שקל? "אסתפק ב-30 מיליארד"
נתחיל דווקא מהגז - הגז הוא מתנה גדולה. קדחו ומצאו, השביחו והגיעו לערכים גבוהים. החברות והשותפויות בתחום הגיעו לשווים מרשימים והרווחים והתזרימים לעתיד יחסית ברורים. לצד הגז, ישראל הצליחה לייצר יזמות בתחום האנרגיה המתחדשת. יזמים שלא קיבלו מתנה, הצליחו תוך כדי תנועה, בדיקה, למידה לפעול בשוק משתנה ולמרות הקשיים להתרחב מישראל למקומות נוספים בעולם וגדול בצורה מרשימה.
יש לנו עשרות יזמים כאלו, חלק מהן הצליחו לייצר שווים של מיליארדים. אחד היזמים המשמעותיים בתחום הוא נתן חץ, מייסד ויו”ר אנרג’יקס אנרג'יקס -0.29% , שבבסיס הוא יזם נתן גדול ששולט בקבוצת אלוני חץ. חץ שהיה בין מקבלי אותות ההוקרה על פועלו בתחום האנריגה במסגרת וועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל, אמר בשיחה עם אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל, "גז צריך לחפש. שמש לא מחפשים. חצי מהיום היא נמצאת בשמיים.
"בישראל היא נמצאת 1,800-1,900 שעות בשנה, בפולין זה 1,100-1,200 שעות. בארה"ב, תלוי איפה, בין 1,600 ל-1,900. ישראל מבחינה זו היא מקום מצוין. את אנרג'יקס התחלנו במקרה. אסי לוינגר, המנכ"ל של אנרג'יקס, עבד אז באמות (חברה בת של אלוני חץ - ר.ש) כעוזר מנכ"ל ומאחר ויש לו השכלה חשמלית הציע לעשות קצת פאנליים על הגגות. זה היה ב-2007-8. באיזשהו שלב אחרי שנה ראינו שהגגות זה כלום ואסי אמר בוא נתחיל לשכור שטחים. ואז המנכ"ל, אבי מוסלר ז"ל אמר לי 'תשמע, אני חברת נדל"ן ולא נכון שאתחיל לשכור שטחים לאנרגיה, תוציא את זה מאיתנו'. עשינו ספין-אוף שהיה די ייחודי כי לקחנו חברה פרטית קטנה ונתנו אותה בזכויות לבעלי המניות והוצאנו את אנרג'יקס מאמות".
השנים הראשונות לזכרוני היו קשות.
"לא קשות, אלא שזה לקח זמן. יש רגולציה. אנו פועלים היום בישראל, פולין ובארה"ב. בישראל הכי קשה למרות שיש הכי הרבה שמש.
זה לא משתפר?
"לא. זה רק נהיה יותר גרוע. יש ממשלה שלא מושלת כמו שצריך ולא פותרת בעיות כמו שצריך. הקרקעות בגדול הן של רמ"י. אמרנו בואו נעשה שדות בנגב, מי שמשתלט על הקרקעות זה בדואים. לשדות הסולאריים יש ערך של שמירה על קרקע. רמ"י ביקשה בשנים הראשונות מאות אלפי שקלים לדונם, כאילו זה וילות בהרצליה פיתוח. עכשיו הגיעו לנוסחה של 25 אלף שקל לדונם, עם קשיים מאוד גדולים. לא מוכנים לתת לקיבוצים שטחים יותר גדולים. יש מגבלה של רמ"י. אפשר היה לעשות הרבה יותר. הבעיה היא שהנגב הוא מקום מצוין אבל בסוף צריך להוליך חשמל למרכז. חשמל זה כמו מטרו וצריך קווים גדולים שיעבירו את החשמל מהדרום למרכז. חברת חשמל הייתה במונופול ולא השקיעה מספיק בתשתיות".
- אנרג'יקס יורדת לאחר הדוח: מורידה את יעדי הפרויקטים
- מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתן חץ, יו"ר אנרג'יקס ובעל השליטה באלוני חץ, אבישי עובדיה, עורך ביזפורטל (צילום: ליאת לרנר)
והקשיים, רגולציה בישראל הביאה אתכם לעבור למקומות אחרים בעולם?
"נכון, הלכנו לפולין ולארה"ב. בארה"ב החלטנו ללכת על וירג'יניה, אז היה אפס אנרגיה ירוקה. וירג'יניה שהיא במזרח ארה"ב זה צומת מרכזי, 50% מתעבורת האינטרנט וה-AI העתידית יעברו בוירג'יניה. הכל עובר דרכם, שרתים וכל מה שצריך. הגענו לוירג'יניה וראינו שאין כלום והתחלנו לעבוד. איך שהתחלנו לעבוד, יום אחד מתקשר אליי מושל וירג'יניה, הוא כמו נשיא מדינת ישראל, כמו רה"מ, מה הוא רוצה מחיי? אין לי מושג. קבענו פגישה.
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
"זה היה ב-2015. יומיים אחרי השיחה מגיע השירות החשאי האמריקאי לבדוק את הבניין, אחר כך מביאים את דגל ארה"ב ודגל ישראל, מגיע שר הכלכלה ושר האנרגיה של וירג'יניה. הוא מגיע, איש מרשים. מה הוא רוצה? הוא אומר 'רציתי להביא את אפל שיקימו מפעל בוירג'יניה והם שאלו אם יש אנרגיה ירוקה. אמרתי מה זה? אמרו המפעל יצרוך 500 מגה של אנרגיה ירוקה. אם תראה שהקמת אנרגיה ירוקה של 500 מגה, נשקול להקים מפעל בוירג'יניה. זה 5,000-6,000 עובדים'".
"ואז הוא אומר אתם הישראלים היחידים שיודעים לעשות את זה מהר. מה שתצטרכו ממני תקבלו. היום בוירג'יניה יש 4-5 ג'יגה, כשהיה אפס לפני 10 שנים. ככה מתנהלת מדינה. בא מושל, אומר מה צריך לעשות ואיך והוא עשה את זה כי הוא רוצה תעסוקה, זה בא מדרישת של אפל ובהמשך גוגל וחברות נוספות".
מרתק. אבל, אני מסתכל על הצד השני. הוא אמר 'אתם הישראלים יכולים לעשות את זה'. איך זה שאתה ואנלייט ועוד חברות נוספות מצליחים לעשות את זה במקומות אחרים. למה לא יזמים בני המקום?
"יש את הענקיות האמריקאיות, הן גדולות מאוד, הם רוצים פרויקטים של ג'יגה, ג'יגה וחצי. זה מסובך ומורכב מאוד. אין קרקעות לזה, זה רק בטקסס. אנו הולכים לפרויקטים קטנים יותר של 20-30-50-100-200 מגה".
ועדיין, יש מאות, אל, כנראה רבבות יזמים בתחום הזה בעולם, למה הישראלים?
"הישראלים יודעים ללכת מהר יותר ויש להם דחף לעשות דברים".
לאן הולכים עכשיו? תן לנו את הסוד.
"ביידן העביר חקיקה דרמטית לעשור הקרוב שבה יש שני אלמנטים. האנרגיה ירוקה זה דבר מרכזי בתוכנית. יש תמיכה גדולה כלכלית בדרך עקיפה, זה למעשה סוג של מענקים שניתנים מראש בשיעור של 30% בערך, ויש הטבות נוספות כך שהעלות במקום 100% היא 50%-60%.
"במקביל, האמריקאים רוצים לעודד ייצור אמריקאי, אם אתה קונה פאנלים אמריקאים אתה מקבל עוד 10% תמיכה מהממשל, כתוצאה מזה קמו בארה"ב 4-5 מפעלי ענק לפאנלים סולאריים. איכות הפאנלים האמריקאית ב-4 דרגות יותר גבוהה מהסינית. על הסינים הטילו מיסים. ייצרו תעסוקה לענף הפאנלים שמתפתח וברגע שמתקנים יעילים ב-3%-4% לעומת המצב הקודם זה מתבטא בהכנסות ורווחים גבוהים יותר. האמריקאים משקיעים כל המן בפיתוח. התחלנו לפני 8 שנים בארה"ב והיום אנרג'יקס עם 120 עובדים שם. הצמיחה שם מבחינתנו אינסופית".
זה שוק היעד גם לשנים הבאות?
"כן. מזרח ארה"ב. אנחנו לא במערב. התחלנו בוירג'יניה והולכים כעת למדינות שקרובות לוירג'יניה".
ברמת המשקיע באופן גס, התשואה על הפרויקט 10% לפני מימון?
"הפרויקטים שלנו מניבים בין 10%-14% לפני מימון הפרויקט אבל אחרי המענק ההוני שאתה מקבל".
אחרי מימון הפרויקט ומימון החברה עצמה, יכולים להגיע ל-15%-20%?
"יותר".
אתה חושב שתשואה של 20% יכולה להיות לאורך זמן?
"היום יש ביקוש אינסופי לחשמל ירוק. צריך לזכור שמחירי החשמל עלו בשנים האחרונות בסדר גודל של 20%-30% באופן ריאלי. התשואה כרגע יותר גבוהה. צריך להבין שלהקים פרויקט סולארי כשיש קרקע ואישורים וחיבור לחברת חשמל זה דבר די פשוט ולא חוכמה גדולה. העניין הוא הדרך להגיע לשם וזה לוקח זמן. יש לנו 4-5 ג'יגה-ואט בתכנון והקמה בארה"ב".
כשאתה מסתכל 3-4 שנים קדימה, איפה תהיה אנרג'יקס?
"בסוף 2026 עם מעל 4 ג'יגה מחוברים לרשת, מעל 4 ג'יגה מניבים, 2 מיליארד שקל הכנסות ובסוף 2026 מניח שיהיו לה עוד 4 ג'יגה לפחות בהקמה ופיתוח".
אם נלך 10-15 שנים קדימה, אנרג'יקס יכולה להיות חברה של 50 מיליארד שקל?
"אסתפק ב-30".
- 3.שיחה מרתקת, איש מעניין (ל"ת)דניאל 17/04/2024 11:19הגב לתגובה זו
- 2.כל הכבוד! (ל"ת)אברהם 17/04/2024 10:01הגב לתגובה זו
- 1.חוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטח 17/04/2024 09:38הגב לתגובה זוחוצמזה, פנלים בשטחים פתוחים זה הרס החי והצומח בשטחים אלו..
- בול בפוני 17/04/2024 12:05הגב לתגובה זופאנל סולרי זה לא טכנולוגיה מתקדמת. אין פה בעיה להיבא פאנלים מסין או מכל מקום אחר ולהתחיל לנהל מו"מ עם בעלי קרקעותא ו נכסים אחרים. אין יתרון לגודל אין כלום. התחום הזה הוא בועה. יש פה הרבה כסף אבל גם תהיה תחרות גדולה בעוד כמה שנים מהיום, אם אין כזו כבר כיום.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
