המחצית הראשונה של שנת 2023 הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, בה צרכנות של מוצר פיננסי כבשה בסערה את סדר היום של הדיון הציבורי. לא עוד עיסוק חשוב ככל שיהיה במחיר של המוצר הבודד, אלא התמקדות במיצוי ההון הפיננסי של כל אזרח ואזרח.

בהיסטוריה של מדינת ישראל היו תקופות בהן ריבית בנק ישראל הייתה גבוהה באופן מהותי מריבית הבסיס של בנק ישראל, העומדת כיום על 4.75% וכן תקופות ארוכות בהן האינפלציה בישראל הייתה גבוהה יותר מ- 3.3%, שזהו קצב האינפלציה בישראל בשנה החולפת. למרות זאת, זו הפעם הראשונה בה האדישות הציבורית ביחס לריבית שהציבור מקבל על יתרות העובר ושב והפיקדונות שלו התחלפה בסערה ציבורית שהגיעה עד לכנסת ישראל ולשולחנו של נגיד בנק ישראל.

הסיבות לכך ש"הפעם זה אחרת" הם מגוונות ומתחילות בעובדה שהתקשורת הכלכלית  מובילה עיסוק מקצועי בנושא ואינה מרפה מכך ועל כך מגיעה לה מלוא ההערכה. התקשורת הפכה במרוצת השנים לגוף שמרבים לחבוט בו ואולם רתימתה של התקשורת לעיסוק בנושאים כלכליים חשובים לטובת הכלל היא הדרך לשנות מציאות.

העובדה שמניות הבנקים נסחרות בבורסת ת"א מאפשרת שקיפות יוצאת דופן ביחס למקורות הרווח של הבנקים. התקשורת ניצלה היטב את השקיפות האמורה ועוסקת באופן מתמיד בפער הלא סביר בין ריבית הזכות לריבית החובה שמקבלים משקי הבית בישראל.

• "הציבור והמוסדיים פספסו את רוב העליות בבורסה"
• ייעוץ השקעות בתשלום – לא מילה גסה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שלל הפלטפורמות הטכנולוגיות שפרחו להן בשנים האחרונות מאפשרות יותר מתמיד להדהד את המסר לפיו על הציבור יכול לקבל הרבה יותר על העו"ש בחשבונותיו ולהשוות בין אלטרנטיבות החיסכון. המודעות הפיננסית המשופרת של הדור הנוכחי ביחס לדורות קודמים תומכת אף היא בשינוי השיח הכלכלי והפעלת לחץ על המערכת הבנקאית על מנת שזו תשפר את הריביות לחוסכים.

המאמץ הציבורי בסוגיית הריבית על פיקדונות של הציבור הביא לצמיחה דרמטית בנכסי קרנות הנאמנות הכספיות אשר היקף הנכסים שלהם חוצה בימים אלו את רף ה- 88 מיליארד ₪ לאחר שגייס כ- 36 מיליארד ₪ מתחילת השנה. מדובר במכשיר פיננסי מעולה אשר מאפשר לכל חוסך בישראל לזכות בריביות גבוהות ונהנה מיתרון מס בסביבת האינפלציה הנוכחית. אולם, בהינתן העובדה שרק כ- 350 אלף לקוחות זוכים לשירותי ייעוץ השקעות במדינת ישראל, שהם חוד החנית המקצועי בתיווך העולמות הפיננסים ללקוחות הקצה, אזי החדירה של קרנות כספיות לתיק הנכסים של הציבור עדיין נמוכה יחסית.

לאחרונה נרתמה מחלקת ההשקעות של רשות ניירות ערך והיא מקדמת הקמת קרנות נאמנות ברמת סיכון נמוכה אשר ניתן יהיה להפיץ אותם ללא ייעוץ. ברגע שיושקו קרנות נאמנות אלו, זה יאפשר להגביר את פוטנציאל החדירה של המוצרים הפיננסים הזמינים בשוק ההון הישראלי לתיק ההשקעות של הציבור הרחב.

• ממשחיל כבלים למנכ"ל: ניר דוד על בזק, הסיבים, ה-AI והזינוק בביקושים
• נקסט ויז׳ן מנצלת את הזינוק ומגייסת 400 מיליון דולר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

ככל שהלחץ התחרותי על הבנקים בזירת הפיקדונות יהיה אפקטיבי יותר, כך לא נדרש יהיה לחקוק חוקים מיותרים, שכן כוחות השוק יעשו את שלהם. בהקשר זה ראוי לציין כי חלק גדול מהיוזמות של רשות ניירות ערך להגברת התחרות בשוק ההון דורשות חקיקה ואולם הזמינות של המחוקקים לסוגיות פיננסיות המקדמות את שוק ההון מצויות בשפל רב שנתי. ללא זמינות מוגברת אשר תפצה בגדול על הזנחה רב שנתית של שוק ההון הישראלי יקשה על רשות ניירות ערך ורגולטורים נוספים לקדם פתרון בעיות יסוד בשוק ההון המקומי. התיעדוף הנמוך של חקיקה משמעותית בעולמות שוק ההון המקומי היא גול עצמי התומך ישירות ביוקר המחייה ומנציח אלמנטים לא תחרותיים במשק.

שיפור ריביות הזכות על פיקדונות ויתרות העו"ש באמצעות הנגשה של קרנות נאמנות רלוונטיות הוא רק קצה קרחון בפוטנציאל הכלכלי העצום לשפר את מצבם הפיננסי של אזרחי ישראל ואולם ממשלת ישראל חייבת לעבוד ולא לראות בשיפור הריבית על פיקדונות כחזות הכול בעולמות הצרכנות הפיננסית.

גיבוש חזון לאומי רב מימדי הכולל רפורמה מקיפה בחוק הייעוץ שאבד עליו הקלח מזמן, הגברת התחרות במסחר והשאלות של ניירות ערך, פתיחת שוק ההון הישראלי לגופים פיננסים מקומיים, חדשים וזרים, ועוד שלל יוזמות חיוניות, לצד שילוב זרועות רגולטורי ותיעדוף חקיקתי יביאו למהפיכה במצבם הפיננסי של אזרחי ישראל ואלו לא יצטרכו להסתפק בשאריות פיננסיות.

יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים