יוחננוף
צילום: Google Street View
דוחות

יוחננוף: הרווח הרבעוני קפץ ב-37% ל-33 מיליון שקל

ההכנסות של החברה עלו ב-10% ל-985 מיליון שקל; ה-EBITDA עלה ב-5% והסתכם בכ-113 מיליון שקל
דור עצמון | (1)

רשת הסופרים יוחננוף יוחננוף 0.13% רשמה ברבעון הראשון של השנה הכנסות של 985.8 מיליון שקל לעומת הכנסות של 896.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 10%.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-266.7 מיליו שקל (כ-27% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 245.8 מיליון שקל (כ-27.4% מההכנסות) ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-63.9 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 65.7 מיליון שקל - ירידה של 2.8%. בחברה אומרים כי הקיטון נובע מהוצאות תפעול בגין חנויות מכר חדשות, מעיתוי חג הפסח, מעליה בהוצאות פחת והפחתות כתוצאה מגידול בהוצאות שכר דירה הצמודות למדד המחירים לצרכן וכתוצאה מהשקעות בסניפים, שטרם הבשילו במלואם.

יוחננוף סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של 32.8 מיליון קשל בהשוואה לרווח נקי של 23.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 37.6%. ה-EBITDA הסתכם בכ-113 מיליון שקל (כ-11.4% מההכנסות) – עלייה של כ-5% לעומת הרבעון המקביל.

יתרת המזומן נטו ליום 31 במרץ 2023 הסתכמה בכ-301 מיליון שקל. ההון העצמי עמד על כ-1.32 מיליארד שקל, המהווה כ-33.4% מסך המאזן. במהלך חודש אפריל חילקה החברה דיבידנד בסך כולל של כ-60 מיליון שקל לבעלי המניות (כ-4.14 שקל למניה).

מניית יוחננוף ירדה ב-5% מתחילת השנה (נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר) למחיר של 174.8 שקל ושווי שוק של 2.53 מיליארד שקל.

איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף: "רשת יוחננוף ממשיכה במגמת התרחבות המתבטאת בין היתר בצמיחה במכירות, פתיחת סניפים חדשים ומושקעים, והיצע גדול ומגוון של מוצרים.  נוכח עליית הריבית ויוקר המחיה, במהלך החודשים האחרונים בלמנו עליות מחירים ואנו מציגים סל קנייה תחרותי וזול במיוחד מתוך הבנה שישנו צורך אמיתי להקל על הציבור, כאשר בנוסף אנו ממשיכים לספק פתרונות שיהוו אלטרנטיבה אמיתית לציבור, בין במוצרי המותג הפרטי ובין במוצרים נוספים, ואנו שמחים לראות שהצרכן נותן בנו ובמותגים החליפיים את אמונו. אנו צפויים כבר השנה להגדיל את מגוון מוצרי המותג הפרטי במאות מוצרים נוספים המהווים אלטרנטיבה זולה ואיכותית במגוון קטגוריות ולתמוך בכלכלה כחול לבן".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בבקשה יוחננוף עם כל הלוגיסטיקה מעסיק מאוד עובדים מ 31/05/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
    בבקשה יוחננוף עם כל הלוגיסטיקה מעסיק מאוד עובדים מרוויח בקושי 35?מיליון . והבנקים שעושקים אותנו מרוויחים מליארדים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים