נבות בר קיסטון
צילום: תמר מצפי

הצפת ערך לקיסטון: Eranovum לקראת גיוס של 20 מיליון אירו בשווי גבוה כפי 4 מהשווי בו השקיעה קיסטון לפני כשנה

קיסטון מחזיקה ב-30% מ-Eranovum שתגייס לפי שווי של 200 מיליון אירו לפני הכסף (220 מיליון אירו אחרי הכסף); תנאי העסקה צפויים להביא לקיסטון רווח של עד 290 מיליון שקל

דור עצמון | (2)

קרן ההשקעות קיסטון קיסטון ריט מודיעה כי חברת Eranovum e-mobility S.L אשר עוסקת בתחום פריסת עמדות הטעינה לרכבים חשמליים בספרד חתמה על מכתב כוונות (LOI) לא מחייב עם גוף השקעות אירופאי המתמחה בהשקעות בתחומי האנרגיה הירוקה והתשתיות הנלוות לביצוע השקעה ב-Eranovum, בעסקה שתשקף ל-Eranovum שווי גבוה משמעותית מהשווי בו ביצעה קיסטון את השקעתה בה במרץ 2022.

בהתאם למכתב הכוונות, המשקיע ישקיע ב-Eranovum סך של 20 מיליון אירו, לפי שווי חברה של 200 מיליון אירו (לפני הכסף), כנגד הקצאת מניות Eranovum בשיעור של 9.1%. במסגרת כניסתו של המשקיע החדש, צפויה Eranovum להרחיב את פעילותה גם לצרפת. למשקיע ניתנו הגנות מיעוט והגנות שווי כמקובל בהסכמי השקעה דומים.

לאחרונה חתמה קיסטון עם Eranovum על תיקון הסכם ההשקעה המקורי בה. במסגרת התיקון, תשקיע קיסטון במהלך הימים הקרובים סך של 6 מיליון אירו בהתאם לשווי לפיו נכנסה להשקעה המקורית בחברה, כחלק ממימוש של האופציה העומדת לה. שיעור אחזקותיה של קיסטון יגדל בהתאם לכדי 39% ממניות Eranovum.

קיסטון צופה כי במהלך שנת 2023 תשקיע סכום נוסף של 9 מיליון אירו ב-Eranovum לפי השווי המקורי, כך שסך שיעור אחזקותיה ב-Eranovum, יעמוד על 49% במונחים של לפני כניסתו של המשקיע. תנאי העסקה מהווים אינדיקציה לרישום רווח שיכול ויגיע לכ-290 מיליון שקל על ידי החברה, בגין השקעתה ב-Eranovum סכום הרווח ורישומו מותנים בין היתר בחתימת הסכם מחייב עם המשקיע.

Eranovum היא חברה ספרדית אשר עוסקת בהקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בספרד, לרבות בהקמת המתקנים הסולאריים שיספקו חשמל לעמדות הטעינה. לחברה כ-260 עמדות טעינה מותקנות, כ-700 עמדות בהקמה, הסכמים לכ-1,000 עמדות נוספות ותוכנית להקמת כ-9,000 עמדות פעילות עד שנת 2026.

מניית קיסטון עלתה ב-5% מתחילת השנה (וטרם פתיחת המסחר הבוקר) למחיר של 5 שקל המבטא שווי שוק של 761.6 מיליון שקל.

נבות בר, מנכ"ל קיסטון: "הצפת הערך של ההשקעה ב-Eranovum היא דוגמא אחת לפורטפוליו הייחודי של קיסטון. המומחיות שלנו בהשקעה בתשתיות באה לידי ביטוי בהשקעות המניבות תזרים הכנסות יציב ובהשקעות הצמיחה שאנו מבצעים, דוגמת ההשקעה ב-Eranovum שמניבה פירות ראשונים. אנו מאמינים כי כניסת המשקיע החדש תאפשר לחברה גם התקדמות עסקית ותציף בעתיד ערך נוסף לאחזקה שלנו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 23/04/2023 14:20
    הגב לתגובה זו
    מההנפקה דיבידנדים עלובים
  • 1.
    דוד כהן 23/04/2023 11:23
    הגב לתגובה זו
    כגון חברת אגד...
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.