רן עוז
צילום: biztv
ראיון

"ברבעון הרביעי הייתה ירידה בהיקף השימושים בכרטיסי אשראי; אנחנו צופים המשך צמיחה דו ספרתית במתן אשראי ללקוחות"

כך אומר רן עוז, מנכ"ל ישראכרט בראיון לביזפורטל. החברה הציבה יעדים לשנת 2025. האם היא מסוגלת להגיע אליהם, והאם הציבור ימשיך לקחת אשראי מכל הבא ליד, למרות העלאות הריבית במשק?
נתנאל אריאל | (2)

במקביל לפרסום הדוחות, חברת כרטיסי האשראי ישראכרט ישראכרט 0%  פרסמה גם את התחזית שלה ל-2025. היא רוצה להגדיל את יתרת תיק האשראי ל-16.5 עד 18.5 מיליארד שקל, לעומת 7.3 היום - ולהגיע לרווח נקי של 450 עד 510 מיליון שקל בשנה, לעומת 220 מיליון היום.

 

השאלה המעניינת היא האם ישראכרט תישאר ציבורית או תהפוך לחברה פרטית. חברת הביטוח הראל הגישה הצעה לרכוש את כל מניות החברה תמורת 2.9 מיליארד שקל (אחרי העלאה מ-2.7 מיליארד), הדירקטוריון של ישראכרט אישר את המיזוג וכעת נותר להמתין רק לבעלי המניות. מנגד, גם חברת הביטוח מנורה מבטחים נכנסה לתמונה והציעה לרכוש 30% מהמניות לפי שווי של 2.9 מיליארד שקל ואז שיפרה ל-3.2 מיליארד שקל. אבל השאלה מבחינת בעלי המניות קשה: האם עדיף למכור 30% במחיר גבוה יותר או מכירה כוללת לפי שווי נמוך יותר. אבל האם זה סביר למכור את חברות כרטיסי האשראי לחברות הביטוח? הנה מומחים שאומרים בתוקף 'ממש לא' (כאן וכאן)

רן עוז, מנכ"ל ישראכרט אומר בראיון לביזפורטל שמבחינת החברה זה לא משנה - "זה עכשיו נמצא בעצם 'מעל הראש שלנו'. יש שתי ההצעות שעולות להחלטה של בעלי המניות. הם צריכים להצביע ולהחליט לגבי ההצעה של הראל שזה בעוד שבועיים וההצעה של מנורה שהם צריכים שהם צריכים להודיע על הכיוון עד אפריל. אז זה בידיים שלהם. אנחנו מנהלים את החברה במנותק מזה ובמטרה להביא אותה הכי טוב קדימה".

ובינתיים - פרסמתם גם את התחזית שלכם.

"פירסמנו את התחזיות קדימה כדי שתהיה לכל המשקיעים תמונה ברורה מה המסלול שהחברה הולכת אליו. היום כבר יש לנו את הפרקטיקות, אנחנו רואים איך אנחנו מצליחים ליישם את האסטרטגיה ולגדול בצורה יפה רבעון אחרי רבעון. אז הצבנו את היעד - לאן אנחנו רוצים להגיע ב-2025. אנחנו יודעים להמשיך לעבוד בכל אחד מהתרחישים ואני מקווה שנגיע ליעדים שהצבנו ב-2025. אנחנו יכולים לנהל את החברה עם בעל שליטה ובלי בעל שליטה. זה בסדר גמור".

 

יש חולשה במתן אשראי בעקבות עליית הריבית במשק?

"בוא נפריד בין כמה דברים. את שנת 2022 התחלנו עם מחזורי עסקאות (סליקות שאנשים עושים עם כרטיס האשראי שלהם. למשל בסופרמרקט. נ"א) שתומכים בשנה הקודמת מול 2021. ברבעון השלישי הייתה צמיחה של 14%, ברבעון הרביעי הקצב 'נרגע' לצמיחה של 8%, לא גבוהה כמו שהייתה קודם, אבל עדיין צמיחה יפה. זה כבר לא מה שראינו ברבעונים השני והשלישי אבל אנחנו כן רואים המשך ביקושים. ראית את הגידולים ברבעון השלישי.

"במקביל, הצמיחה במתן אשראי (הלוואות לציבור. נ"א) נמשכת. גם לתוך הרבעון הראשון עדיין יש ביקושים. יש פוטנציאל עבודה. מצפים לצמיחה דו ספרתית. השלמנו עלייה של 41% בשנה האחרונה ו-19% ברבעון הרביעי".

 

כלומר, למרות עליית הריבית אתם עדיין צופים המשך גידול בהלוואות אבל קטן יותר?

"בדיוק. בעקבות עליית הריבית אנחנו יותר זהירים, יותר בררניים, כדי לוודא שאנחנו נותנים אשראי למי שבאמת יוכל גם להחזיר".

 

ומה לגבי הגידול בהפרשות להפסדי אשראי?

"זה נכון שיש גידול אבל צריך להפריד את זה לשני חלקים – בתוך ההוצאות להפסדי אשראי יש שני מרכיבים: הראשון הוא כסף שלא מצליחים לגבות, המחיקות, שזה המדד הכי טוב לאיכות האשראי מתוך האשראי שלא הצלחנו לגבות תוך 150 יום. אז המחיקות נשארו יציבות בשנה האחרונה, למרות הגידול בתיק האשראי אנחנו באותה רמה, וכמובן שבאחוזים זה בירידה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

והשני? 

"החלק השני הוא ההפרשות הקבוצתיות - זה בעצם ההפרשה שאני עושה מעצם זה שהתיק גדל. ככל שאני גדל יותר באשראי אני צריך לעשות הפרשה יותר גדולה.  זה בעצם הצד החיובי מבחינתנו, זה אומר שבינתיים אין הידרדרות, אין ירידה באיכות האשראי אבל אני צריך, מבחינת השמרנות, לעשות הפרשה. בוא נזכור שגדלנו ברבעון הרביעי במעל מיליארד שקל, ברבעון אחד".

 

העלתם את הריביות כמו בנק ישראל?

"לא. העלנו פחות. המרווח עלה פחות. ללקוחות פרטיים הוא 6.05% מעל הפריים (לעומת 7.5% אשתקד). הריבית המלאה היא 10.8%. אבל אנחנו מסתכלים על המרווח, כי הרי את הריבית במשק גם אנחנו משלמים. אז הפער בין הריביות הוא הרלוונטי מבחינתנו. בסקטור העסקי, אנחנו מגיעים להרבה לקוחות שהם עסקים שעובדים איתנו יום יום ולכן יש לנו מידע מלא על כל הפעילות שלהם, המרווח נמוך יותר ועומד על 3.45% (לעומת 4.5% אשתקד). הריבית המלאה היא 8.2% בממוצע. צמחנו בצורה מאוד יפה בתיק העסקי. צמיחה של 54% בשנה אחת".

איך אתה רואה את שוק ההון, את שוק האשראי כולו, שוק ההלוואות - לאן זה הולך?

"גם אנחנו וגם הבנקים יותר זהירים כעת במתן אשראי. אבל אלה שני הכיוונים שלנו – ואנחנו מקבלים כעת אנשים שפעם נחשבו ללווים טובים יותר בבנק ועכשיו לא יכולים לקבל הלוואה בבנק. כלומר, איכות התיק שלנו משתפרת עכשיו. הצורך של הציבור באשראי לא נעלם עם עליית הריבית, והלקוחות שפעם היו לוקחים אשראי מהבנק לא פעם מגיעים אלינו. אנחנו רק צריכים להיות הרבה יותר בררניים והרבה יותר זמינים".

 

אז הציבור ממשיך לקחת הלוואות בלי הכרה למרות עליית הריבית?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רון גל 14/03/2023 08:48
    הגב לתגובה זו
    קודם חוסכים ואז קונים. הרי בסופו של דבר נחזיר את הכסף רק במקום להחזיר יותר ממה שלקחנו, נחסוך פחות כסף ונגיע למה שאנחנו צריכים בזכות הריבית. המזל של חברות האשראי האלו שרוב האנשים לא יודעים לעמוד בפתוי ובפני האינסטגרם של השכן.
  • 1.
    כלכלן 14/03/2023 08:23
    הגב לתגובה זו
    תלהוציא כסף היום
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).