"עמיעד מכוונת לצמיחה דו-ספרתית במכירות שלה ולשיפור הרווח הגולמי והתפעולי"
חברת עמיעד עמיעד -2.57% העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשיה, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות (100%) בחברת אסלן טכנולוגיות הקנדית (Aslan Technologies) בתמורה לכ-6 מיליון דולר קנדי (4.5 מיליון דולר ארה"ב), בתוספת תמורה מותנית עתידית.
במסגרת ההסכם נקבע שכ-4.8 מיליון דולר קנדי מהתמורה ישולמו למוכרים במועד השלמת העסקה, בעוד היתרה - כולה או חלקה - תשולם בכפוף להתחשבנות הצדדים באשר ליתרות מזומן או חוב של החברה. בנוסף, נקבע בעסקה תשלום מותנה בסך של עד 3 מיליון דולר קנדי, הכפוף לעמידת החברה הנרכשת בתנאים ויעדים, הכוללים, בין היתר, התייחסות לרווח תפעולי ולצבר ההזמנות.
מניית עמיעד נסחרת במחיר של 14.5 שקל המבטא שווי שוק של 440.5 מיליון שקל.
בראיון לביזפורטל אומר דורי יבזורי, מנכ"ל עמיעד, כי "החברה, שחגגה 60 השנה, היא שחקן גלובלי שעוסק במערכות לסינון ולטיפול במים ובמים בלבד. מה שאנחנו יודעים לעשות הוא להרחיק חלקיקים מרחפים במים - לכלוך - אבל אנחנו לא עוסקים בכל התחום הכימי ופיזיקלי. בעיית המים היא בעיה אקוטית בכל המקומות, כולל במדינות מערביות מתקדמות. יש מחזור במים שנובע מהעובדה שכמות המים בעולם מוגבלת אל מול הגידול בצרכיה ובביקושים שנובע מגידול באולוסייה ובצורך לגדל יותר מזון עבורה. גם תהליכי העיור ושימושים מוניציפאליים כמו גם תהליכי תיעוש. כל זה, יחד עם פגעי מזג אוויר ושינויים בעולם, גורם לצורך לעשות שימוש נכון יותר במים והפתרון המיידי הוא לעשות שימוש חוזר. התהליכים הללו מקבלים תמיכה רגולטורית חזקה בעולם. עד כמה שזה יפתיע, הפוטנציאל הגדול ביותר שלנו נמצא כנראה דווקא בצפון אמריקה שנמצאת רחוק מאחור בתחום הטיפול במים".
מה הם מנועי הצמיחה של החברה?
"יש לנו שני תחומי פעילות מרכזיים. הראשון, תחום ההשקיה - מערכת ההשקיה ללקוח נקראת 'השקיה מדייקת' שזה מערכות טפטוף כמו נטפים למשל, או מתזים קטנים בעלי חורי יציאה. מה שמייחד את המערכות האלו הוא חור היציאה הקטן כך שאם יש לכלוך, חורי היציאה נסתמים ולא מגיעים מים לגידולים. המערכות שלנו יושבות בראש השטח ומוודאות שלא ייכנס לכלוך לתוך צינור הטפטוף ולתוך המתזים הללו. התחום הזה מהווה כמעט 50% מהפעילות שלנו. התחום השני, שהוא מעט גדול יותר, הוא התחום התעשייתי. בענפי תעשייה רבים ישנו שימוש במים אם זה כחלק מתהליכי הייצור או כמי קולחין שבעצם בשביל לוודא שהמערכות תתפקדנה כמו שצריך, יש צורך לנקות את המים בין אם זה כדי לאפשר שימוש חוזר ובין אם זה כדי לנקות על מנת לאפשר שחרור של המים בחזרה אל הטבע".
- ארד: קונטזרה - הבת הספרדית - זכתה במכרז לאספקת מדי מים חכמים בהיקף של כ-19 מיליון אירו
- מי תוביל אותנו לשיאים חדשים? וגם - האם להשקיע בתחום הגנרטורים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו בעצם החברה שרכשתם? איך זה משרת אתכם?
החברה שרכשנו יודעת לתת מענה של מערכות שלמות לטיפול במים, בניגוד למוצרים ומסננים בודדים שזה עיקר המכירות של עמיעד. החברה הזו עושה את זה היטב בשוק הקנדי שם היא פעילה. הרעיון הוא להשתמש ביכולות של החברה, בניסיון ובידע שלה כדי להרחיב את תחום הפעילות הזה גם לארה"ב ואמריקה כולה דרך ערוצי ההפצה, המכירה והשיווק שלנו שפרוסים היטב בארה"ב ומוכרים כרגע את המוצרים שלנו. כלומר על בסיס אותם ערוצי מכירות בארה"ב נוכל להגדיל את סל המוצרים ללקוחות הסופיים ולתת להם מענה שלם יותר לצרכים שלהם".
מתכננים עוד רכישות בקרוב? מה עוד עומד על הפרק?
"אסטרטגיית הצמיחה של עמיעד מבוססת על שני וקטורים. הראשון הוא צמיחה אורגנית, דרך פיתוח מוצרים חדשים, הרחבה של הפעילות שלנו בטריטוריות ובסגמנטים שונים אנחנו מוכרים יותר ממה שעשינו עד היום. במקביל, עמיעד מחפשת צמיחה בוקטור נוסף שאמור להאיץ את אותה צמיחה אורגנית שהוא מיזוגים ורכישות. כך שאנחנו בכל רגע נתון עוסקים במציאת הזדמנויות נוספות. ברגע שהן תהיינה רלוונטיות או תתקרבנה להשלמה נודיע לשוק בהתאם".
איפה תהיו בעוד שנתיים?
"עמיעד נמצאת בטרנד של צמיחה בשנתיים האחרונות ואנחנו עובדים קשה כדי שהוא יימשך גם בשנתיים ויותר הבאות. החברה מכוונת לצמיחה דו-ספרתית במכירות שלה ולשיפור הרווח הגולמי והתפעולי. בסופו של דבר לחברה יש פוטנציאל לגדול ולצמוח הרבה יותר ממה שהיא היום, גם בעזרת הנכסים הקיימים שלה, בין אם זה מוצרים, מוניטין, כוח אדם, ניסיון וקשרים בשוק, וגם מבחינת היכולות הפיננסיות שלה והתמיכה של בעלי המניות בתוכניות הצמיחה של החברה".
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.
הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.
