דורי יבזורי מנכל עמיעד
צילום: דרור ארצי
ראיון

"עמיעד מכוונת לצמיחה דו-ספרתית במכירות שלה ולשיפור הרווח הגולמי והתפעולי"

כך אומר מנכ"ל החברה דורי יבזורי בראיון לביפורטל; "בעיית המים היא בעיה אקוטית כולל במדינות מערביות מתקדמות; כמות המים בעולם מוגבלת אל מול הגידול בצרכיה ובביקושים שנובע מגידול באולוסייה ובצורך לגדל יותר מזון עבורה; הפוטנציאל הגדול ביותר שלנו נמצא כנראה דווקא בצפון אמריקה שנמצאת רחוק מאחור בתחום הטיפול במים"
דור עצמון |
נושאים בכתבה מים עמיעד

חברת עמיעד עמיעד -1.33% העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשיה, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות (100%) בחברת אסלן טכנולוגיות הקנדית (Aslan Technologies) בתמורה לכ-6 מיליון דולר קנדי (4.5 מיליון דולר ארה"ב), בתוספת תמורה מותנית עתידית.

במסגרת ההסכם נקבע שכ-4.8 מיליון דולר קנדי מהתמורה ישולמו למוכרים במועד השלמת העסקה, בעוד היתרה - כולה או חלקה - תשולם בכפוף להתחשבנות הצדדים באשר ליתרות מזומן או חוב של החברה. בנוסף, נקבע בעסקה תשלום מותנה בסך של עד 3 מיליון דולר קנדי, הכפוף לעמידת החברה הנרכשת בתנאים ויעדים, הכוללים, בין היתר, התייחסות לרווח תפעולי ולצבר ההזמנות.

מניית עמיעד נסחרת במחיר של 14.5 שקל המבטא שווי שוק של 440.5 מיליון שקל.

בראיון לביזפורטל אומר דורי יבזורי, מנכ"ל עמיעד, כי "החברה, שחגגה 60 השנה, היא שחקן גלובלי שעוסק במערכות לסינון ולטיפול במים ובמים בלבד. מה שאנחנו יודעים לעשות הוא להרחיק חלקיקים מרחפים במים - לכלוך - אבל אנחנו לא עוסקים בכל התחום הכימי ופיזיקלי. בעיית המים היא בעיה אקוטית בכל המקומות, כולל במדינות מערביות מתקדמות. יש מחזור במים שנובע מהעובדה שכמות המים בעולם מוגבלת אל מול הגידול בצרכיה ובביקושים שנובע מגידול באולוסייה ובצורך לגדל יותר מזון עבורה. גם תהליכי העיור ושימושים מוניציפאליים כמו גם תהליכי תיעוש. כל זה, יחד עם פגעי מזג אוויר ושינויים בעולם, גורם לצורך לעשות שימוש נכון יותר במים והפתרון המיידי הוא לעשות שימוש חוזר. התהליכים הללו מקבלים תמיכה רגולטורית חזקה בעולם. עד כמה שזה יפתיע, הפוטנציאל הגדול ביותר שלנו נמצא כנראה דווקא בצפון אמריקה שנמצאת רחוק מאחור בתחום הטיפול במים".

מה הם מנועי הצמיחה של החברה?

"יש לנו שני תחומי פעילות מרכזיים. הראשון, תחום ההשקיה - מערכת ההשקיה ללקוח נקראת 'השקיה מדייקת' שזה מערכות טפטוף כמו נטפים למשל, או מתזים קטנים בעלי חורי יציאה. מה שמייחד את המערכות האלו הוא חור היציאה הקטן כך שאם יש לכלוך, חורי היציאה נסתמים ולא מגיעים מים לגידולים. המערכות שלנו יושבות בראש השטח ומוודאות שלא ייכנס לכלוך לתוך צינור הטפטוף ולתוך המתזים הללו. התחום הזה מהווה כמעט 50% מהפעילות שלנו. התחום השני, שהוא מעט גדול יותר, הוא התחום התעשייתי. בענפי תעשייה רבים ישנו שימוש במים אם זה כחלק מתהליכי הייצור או כמי קולחין שבעצם בשביל לוודא שהמערכות תתפקדנה כמו שצריך, יש צורך לנקות את המים בין אם זה כדי לאפשר שימוש חוזר ובין אם זה כדי לנקות על מנת לאפשר שחרור של המים בחזרה אל הטבע".

מה זו בעצם החברה שרכשתם? איך זה משרת אתכם?

החברה שרכשנו יודעת לתת מענה של מערכות שלמות לטיפול במים, בניגוד למוצרים ומסננים בודדים שזה עיקר המכירות של עמיעד. החברה הזו עושה את זה היטב בשוק הקנדי שם היא פעילה. הרעיון הוא להשתמש ביכולות של החברה, בניסיון ובידע שלה כדי להרחיב את תחום הפעילות הזה גם לארה"ב ואמריקה כולה דרך ערוצי ההפצה, המכירה והשיווק שלנו שפרוסים היטב בארה"ב ומוכרים כרגע את המוצרים שלנו. כלומר על בסיס אותם ערוצי מכירות בארה"ב נוכל להגדיל את סל המוצרים ללקוחות הסופיים ולתת להם מענה שלם יותר לצרכים שלהם".

מתכננים עוד רכישות בקרוב? מה עוד עומד על הפרק?

"אסטרטגיית הצמיחה של עמיעד מבוססת על שני וקטורים. הראשון הוא צמיחה אורגנית, דרך פיתוח מוצרים חדשים, הרחבה של הפעילות שלנו בטריטוריות ובסגמנטים שונים אנחנו מוכרים יותר ממה שעשינו עד היום. במקביל, עמיעד מחפשת צמיחה בוקטור נוסף שאמור להאיץ את אותה צמיחה אורגנית שהוא מיזוגים ורכישות. כך שאנחנו בכל רגע נתון עוסקים במציאת הזדמנויות נוספות. ברגע שהן תהיינה רלוונטיות או תתקרבנה להשלמה נודיע לשוק בהתאם".

איפה תהיו בעוד שנתיים?

"עמיעד נמצאת בטרנד של צמיחה בשנתיים האחרונות ואנחנו עובדים קשה כדי שהוא יימשך גם בשנתיים ויותר הבאות. החברה מכוונת לצמיחה דו-ספרתית במכירות שלה ולשיפור הרווח הגולמי והתפעולי. בסופו של דבר לחברה יש פוטנציאל לגדול ולצמוח הרבה יותר ממה שהיא היום, גם בעזרת הנכסים הקיימים שלה, בין אם זה מוצרים, מוניטין, כוח אדם, ניסיון וקשרים בשוק, וגם מבחינת היכולות הפיננסיות שלה והתמיכה של בעלי המניות בתוכניות הצמיחה של החברה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.2%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.13% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.