מגדל ויטה
צילום: אסף פינצוק
ראיון

"גבינה שוויצרית": מישורים קנתה מגדל לפני 7 חודשים ומכרה ב-50% רווח. איך זה קרה?

החברה של אלכס שניידר קנתה ב-7,500 שקל למ"ר ומכרה ב-11 אלף בערך במגדל ויטה בבני ברק. המנכ"ל אלון וקסמן: "מכרנו לקבוצת משקיעים אמריקאית. כבר לא בונים כאלה היום"
איציק יצחקי |

חברת מישורים מישורים 0% מוכרת קומה של כ-3000 מ"ר במגדל ויטה בבני ברק תמורת כ-31.4 מיליון שקל. על פניו, זאת נראה כמו עוד עסקה רגילה, אבל בפועל - בתקופה בה הביקוש לנדל"ן נמצא בעצירה - קשה למצוא עסקאות עם רווח מהיר, בטח בשוק המשרדים.

מישורים מכרה קומה שלמה במחיר גבוה פי 1.5 ממחיר הרכישה לפני שבעה חודשים. לבניין יש 5 קומות בסך הכל, כולל קומת מסחר. שטח הבניין עומד על כ-18 אלף מ"ר ולמישורים יש קצת יותר מ-13 אלף מ"ר מתוכו. היא מחזיקה בסך הכל ב-3 קומות משרדים. את הקומה הראשונה היא מוכרת כעת, קומה שניה היא השכירה למכללה חרדית, וקומה נוספת במשא ומתן להשכרה. מחיר הקניה של אותו חלק מהמגדל ביולי האחרון היה 104 מיליון שקל - חישוב פשוט: משהו כמו 7,900 למ"ר.

מחיר הקניה של 3,200 מ"ר בקומה הראשונה הוא 7,500 אלף שקל למ"ר (מעט יותר זול מהקומות האחרות) וכעת, היא נמכרה ב-11 אלף שקל למ"ר. משהו כמו 11 מיליון שקל רווח (בניכוי הוצאות ומיסוי, כמובן). במסגרת ההסכם יפקיד הרוכש 20% (כ-6.2 מיליון שקל) במועד החתימה וישלם את יתרת הסכום (80%) בתוך 90 ימים ממועד חתימת ההסכם. בחברה מדגישים כי השלמת העסקה צפויה להתרחש במהלך הרבעון השני לשנת 2023. התזרים החופשי הצפוי לחברה לאחר פירעון חלקי של הלוואת המוכר ובניכוי הוצאות עסקה ומסים ככל שיהיו צפוי להסתכם בכ- 25 מיליון שקל.

בניגוד למס שבח המשולם על מקרקעין על ידי אדם פרטי שמשלם 25% מהרווח (בניכוי הוצאות), כאן מדובר בחברה. היא משלמת מס חברות, אבל במקרה הזה, העסקה שווה במיוחד כי היא גוררת הפסדים ולא בטוח שתשלם מס שבח.

"קיבלנו את הבניין סביב ספטמבר, הנכס היה שייך לאשטרום", מספר בראיון המנכ"ל אלון וקסמן. "הייתה בו גבינה שוויצרית, כי הם מכרו לאורך שנים קטעים מסוימים לבעלי מקצועות חופשיים. הם עושים את זה בכמה נכסים. אבל אז הגיעה קבוצת משקיעים אמריקאית, היא רצתה לקחת את כל הקומה. הקומות בויטה מיוחדות, 3200 מ"ר, זה ענק. מפלס אחד. היום בונים 1500-1700 מ"ר במעטפת, אצלנו יחס הברוטו-נטו הוא מאוד נמוך. אחוז הפירים והלובי מאוד נמוך, 15% בערך. לכן, זה מאוד התאים להם".

על פי הדיווח, יש לכם הפסדים צבורים.

"משהו כמו 74% מהבנין בבעלותנו, כמובן שדיווחנו על כך לבורסה. אתה צודק, אז מס שבח כנראה לא יהיה. אבל כן היה מס רכישה כשקנינו. נקזז הפסדים".

הקומה הנוספת תימכר?

"זה בניין היברידי, אז אפשר למכור בחלקים. המכללה החרדית, עם 900 תלמידים, תתחיל לפעול במאי. אבל את הקומה שנשארה נשכיר. המחיר השיווק למ"ר הוא 60 שקל למטר מעטפת".

מישורים השקעות נדל"ן, נסחרת בבורסה לני"ע בתל אביב ועוסקת בהשקעות נדל"ן מניב בישראל ובארה"ב. היא בבעלות אלכס שניידר ובעלת השליטה (כ-50%) בחברת סקייליין, שמפעילה נכסים מניבים מלונאים בקנדה ובארה"ב ונסחרת בתל אביב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מגדל ויטה הוא מבנה משרדים בגובה חמש קומות שנבנה ב-1997, שוכן בבני ברק ומכיל גם קומת מסחר קרקעית וחניון המוכר כחניון "בית ויטה". החברה נמצאת בעיצומו של שדרוג הבניין והמתחם המסחרי שבו: יפתח בית קפה בקומת המסחר והשדרה שבינו לבין מגדל קונקורד הסמוך צפויה לעבור שיפוץ שיכלול הצללה, פינות ישיבה וצמחיה, לובי הבניין עבר שיפוץ מאסיבי ונרכשו פינות ישיבה לשימוש הדיירים וכמו כן גם גג הבניין ישופץ ויושק Rooftop בשטח של 400 מ"ר לרווחת דיירי הבניין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

נציין כי למרות הציפיות להורדת הריבית, שתגרור ירידה מסוימת בהכנסות הבנק מריבית, הבנקים עדיין צפויים לרשום רווחים משמעותיים. הרווחיות הגבוהה של הבנקים, ובראשם לאומי, נובעת פחות מהריבית ויותר מהתייעלות מבנית. מאז הקורונה צומצמו סניפים וכוח אדם, הועמק הדיגיטל ויחס היעילות ירד לשפל היסטורי. גם עם ירידת הריבית, הבנקים של היום רזים, טכנולוגיים וממשיכים להרוויח משירותים ועמלות, לא רק מהריבית.

מניית בנק לאומי לאומי -1%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

הדירוג בעולם

נזכיר כי סוכנות הדירוג פיץ’ שיפרה לאחרונה את אופק הדירוג של הבנק לאומי מ"שלילי" ל"יציב", תוך אישור דירוג האשראי לטווח ארוך ברמה של A-. במהלך הדגישו בפיץ’ כי הבנק שמר על יציבות תפעולית ופיננסית מרשימה גם בתקופת המלחמה, עם יחס הלוואות בעייתיות של 0.4% בלבד ויחס הון רובד 1 של 12.3%, רמות גבוהות מהמינימום הרגולטורי. בסוכנות מעריכים כי הרווחיות התפעולית של לאומי תישאר מעל 2.5% מנכסי הסיכון המשוקללים בשנתיים הקרובות, בתמיכת הפרשות מצומצמות להפסדי אשראי. השדרוג באופק הדירוג נתפס בשוק כאיתות לאמון מחודש במערכת הבנקאית הישראלית כולה, ואולי אף כקדימון לשיפור בדירוג האשראי של מדינת ישראל עצמה. פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?

כדי להשלים את התמונה השוקית, צריך לומר מילה על הסחירות והמדדים. לאומי הוא נכס ליבה במדדי ת"א ובמיוחד בת"א 35 ובמדד הבנקים. מחזורי מסחר יומיים של מאות מיליוני שקלים בימים האחרונים מעידים על ביקוש מוסדי יציב, תנאי הכרחי לתמחור שווי בסדר גודל כזה ולכניסה של כסף זר. הבנק גם החל בפעילות עשיית שוק למניה ולאופציה.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז

חברת זוז אסטרטגיה, שהפכה בבת אחת מחברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה לחברת ביטקוין דואלית, נהנתה בחודשים האחרונים מפרמיה משמעותית על שווי הנכסים שבידיה, עד שהסתיימה תקופת החסימה של המשקיעים שקיבלו מניות בדיסקאונט משמעותי; לאחר נפילה של כמעט 50% ביום אחד מי שנשאר עם ההפסדים זה בעיקר המשקיעים הקטנים

תמיר חכמוף |

חברת זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה -0.35%  , לשעבר זוז פאוור שעסקה בטכנולוגיות אגירת אנרגיה, עברה בשנה האחרונה שינוי פעילות משמעותי. החברה הפכה ממפתחת מערכות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. השינוי הזה לווה בהבטחות גדולות, גיוסי עתק, וגם בפרמיה מופרזת שהשוק העניק לה, עד שהבועה התפוצצה.

המניה של זוז החלה לעלות עוד לפני השינוי הרשמי בפעילות, בלי שהחברה סיפקה כל בשורה עסקית שתצדיק את הראלי. היא הפכה לחלק מגל ספקולטיבי רחב של מניות קטנות בוול סטריט ובתל אביב, מניות שמזנקות על בסיס סנטימנט בלבד. בתוך שבועות ספורים עלתה זוז ביותר מ-300% והגיעה לשיא של כמעט 4.5 דולר, בזמן ששווי השוק שלה קפץ בלי שינוי אמיתי בעסקי החברה, אך העליות רק העצימו את העניין סביב הנייר. כבר אז כתבנו מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי.

על הרקע הזה, ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון עצום ביחס לשווי השוק של החברה, בהיקף של עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של למעלה מ-70% לעומת מחיר השוק באותו מועד. בהנפקה השתתפו גופים זרים מתחום הקריפטו, קרנות כמו Pantera ו-FalconX, והמשקיעים הקטנים גילו לפתע כי החברה שבה הם מחזיקים תדולל משמעותית. ולא רק הקטנים,  גופים מוסדיים כמו מור והפניקס כבר היו אז בין המחזיקים, ויום לאחר ההודעה המניה צנחה בכ-45%. מאז המניה עוד הספיקה לעלות, הפעם על רקע הכרזת החברה על רכישות ביטקוין חדשות. המהלך נבנה כסיפור על “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, חברה ציבורית שמחזיקה ביטקוין כעוגן פיננסי, כמה שנותן למשקיעים ערך ופרמיה.

זוז לאחרונה הודיעה כי השלימה רכישה של 1,036 ביטקוין, בעלות כוללת של כ-110 מיליון דולר, והציגה עצמה כראשונה בישראל שמחזיקה בנכס דיגיטלי בהיקף כזה, המאפשרת למשקיעים חשיפה בשקלים לנכס הקריפטוגפי. עם זאת שווי השוק של החברה זינק אך לא בהתאם לשווי הנכסים, ועמד עד לאחרונה על קרוב למיליארד שקל, פי שניים ויותר משווי הביטקוין שבידיה בפועל. במילים אחרות, השוק תימחר את זוז בפרמיה גבוהה מאוד, שנבעה בעיקר מההייפ סביב המטבע, ולא מתוצאות עסקיות. על הכל כתבנו כאן בזמן אמת - הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי