שמוליק וולודינגר רבל
צילום: נועם אשל
ראיון

רבל מכוונת לרכוש חברות ולהגיע למחזור של 400 מיליון אירו - האם המניה נסחרת בחסר?

שמוליק וולודינגר, יו"ר רבל - "אני חושב שהמניה נסחרת בחסר כי היא נמצאת עם מכפיל נמוך מאוד, החברה מייצרת תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של כ-10 מיליון אירו בערך בתשעת החודשים הראשונים ובסוף השנה זה כנראה יהיה יותר"
דור עצמון | (6)

מניית חברת רבל -0.76%  נסחרת באזורי שפל למרות הזינוק בינואר. מדובר בחברה שמייצרת הכנסות של מאות מיליונים ממכירות של אביזירים-מיכשור לרכבים. הלקוחות שלה הם ענקיות הרכב ויש לה צבר הזמנות של מיליארדים. במילים פשוטות - מדובר בחברה אמיתית, חברה תעשייתית, והשאלה למה היא הגיעה למחירי השפל ומה יהיה בהמשך?

מניית החברה צנחה ב-35% בשנת 2022 ונסחרת תמורת 4.3 שקל המבטא שווי שוק של 365 מיליון שקל. החברה נמצאת בפחות מחצי מחיר מהשיא שהיה לפני כשנתיים.

הירידה במניה מוסברת בהרעה בתוצאות הכספיות -- החברה הפסידה 4.5 מיליון אירו בתשעת החודשים הראשונים של 2022 על הכנסות של 182.6 מיליון אירו. בשנת 2021 כולה החברה הרוויחה 10.3 מיליון אירו על הכנסות של 232.1 מיליון אירו.

מוצרי רבל שמתמחה בפיתוח וייצור מערכות אוורור ומכלולים מפלסטיק לתעשיית הרכב נמצאים כמעט בכל מותגי הרכב הגדולים והמוכרים בהם מרצדס, פולקסווגן, הונדה, אודי, מאזדה, פג'ו ועוד רבות, אבל זה גם החיסרון שלה. היא מושפעת באופן ישיר מכמות הרכבים הנמכרת. היא מושפעת באופן ישיר מירידה בכמות המכירות בגלל ההאטה-מיתון. 

"בשנת 2022 התעשיות בכל העולם התמודדו עם שינויים רבים: בעיית שרשראות האספקה ומחיריהן, היו בעיות באספקות השבבים, חוסר זמינות של חומרי גלם מרכזיים והתייקרות שלהם וגם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה יצרה בעיות אנרגיה", אומר בראיון לביזפורטל יו"ר החברה, שמוליק וולודינגר, "תחבר את כל אלו להתייקרות מחירי ההובלה הימית וכך נוצר עולם שבו ההתמודדות של חברות התעשייה השונות הייתה שונה לחלוטין ממה שהם הכירו"

"רבל מוכרת חלקים לתעשיית הרכב והיא נמצאת פחות או יותר בכרבע עד כשליש מהרכבים המיוצרים. הבעייתיות של תחום הרכב היא שההזמנות הן לא הזמנות למלאי אלא לשרשרת הייצור. לכן, הקטנת הייצור או שיבושים במפעלים משתרשרים מיד ליצרני החלקים כמונו. היתרון של תעשיית הרכב הוא שיש הזמנות ארוכות ולכן ה'נראות' שלה היא גדולה. בשנת 22' נוצרו כמה כוחות שהשפיעו על היכולת של יצרני הרכב לספק את הביקושים שעלו על יכולת הייצור. ההשפעה על רבל הייתה כזאת שבגלל הייצור פחת ב-20%-25%, מימוש ההזמנות שלנו היה נמוך בשיעור דומה באופן טבעי".

האם המיתון-ההאטה הכלכלית תשפיע להערכתך על התוצאות שלכם בטווח הקצר?

"אין חלופה אמיתית לכלי הרכב ורמת הביקושים היא חזקה, יציבה וגדלה עם השנים. בסין למשל הביקוש היה לפני מספר שנים ל-5 מיליון כלי רכב והיום הוא ל-30 מיליון. אירופה די יציבה אך ארה"ב נמצאת במגמת עלייה. אין סכנה, גם בתקופות מיתון, שכמות הרכבים שתימכר תשתנה דרסטית. גם בישראל הביקושים עולים אבל ההשפעה של הסביבה הכלכלית תהיה לדעתי מאוד מוגבלת על שוק הרכב. עם זאת, למרות שחברות הרכב הגדולות ייצרו פחות, הן הרוויחו יותר. למה? כי הן ניהלו את המשבר בתבונה - את השבבים שהיו להן, הן ניתבו לרכבים היותר יקרים ונוצר מצב שפלטפורמות מסוימות עבדו בקיבולת מלאה ופלטפורמות אחרות היו מושבתות לחלוטין.

"כך נוצר מצב אבסורדי שחברות הרכב לא סבלו מהקטנת הכמויות. המלאים השפיעו על ההעדפות של האנשים כי לא הייתה להם בחירה חופשית. כשקצב המכירות שלנו יחזור לסביבות ה-70 מיליון אירו ברבעון, אפשר יהיה להגיד שהעולם חזר לנורמה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קצב המכירות הרבעוני עומד בממוצע על קצת מעל 60 מיליון אירו. רבל כבר היתה בקצב מכירות כולל של כל הפעילויות) של מעל 70 לפני כשנתיים.  

איפה היתרונות של רבל לעומת המתחרים ואיפה החולשות שלה?

"לרבל יש עשרות פטנטים והיא נותנת בעזרתם מענה ליצרני הרכב השונים לפי דרישה ספציפית. החברה הייתה בין החלוצות של תעשיית השסתומים למניעת אידוי ומחזיקה בנתח השוק הגדול בעולם בתחום הזה כשגודלו כמיליארד אירו. אנחנו חוזים שבהמשך נגדיל את נתח השוק שלנו ומצד שני, למרות כניסת הרכבים החשמליים, כמות הרכבים שכן צורכים דלק עדיין מהווים ציבור מאוד גדול לפוטנציאל של רבל. בעתיד הקרוב אירופה כנראה גם תחמיר את דרישות הזיהום, מה שיגדיל את היקף השסתומים שנדרש בכל רכב בשביל לעמוד ברגולציה.

"החסרונות של החברה מורכבים מהעובדה שאנחנו מפוזרים בכל רחבי העולם: מייצרים בסין, לוקסנבורג, בגרמניה, ספרד ועוד. אין ספק שפיזור גיאוגרפי יוצר מפעלים קטנים-בינוניים ועל מנת להגיע ולמצות פוטנציאל רווחיות מלא, החברה צריכה לצמוח בקצב יותר גבוה ממה שהיא צמחה בשנים האחרונות. חולשה נוספת היא שהחברה מדווחת באירו והתנודות בשערי המט"ח מכבידות עלינו. חצי מהפעילות שלנו הולכת לשוק הסיני ושם זה לפי יואן סיני. לכן החברה עוסקת בגידורים פיננסיים. העובדה שאנחנו מיצרים בכל העולם גרמה לכך שבעיית ההובלה לא משפיעה עלינו יותר מדי".

איפה תהיו בעוד 3-4 שנים?

"אם מסתכלים על ההיסטוריה ורואים שהחברה הצליחה לצמוח בתחומים מסוימים ב-20% בשנה, אז אני מקווה שנהיה חברה של 400 מיליון אירו בערך. אנחנו חברה ציבורית ולכן אני אומר זאת בזהירות רבה. אנחנו רוצים להיות חברה בינלאומית ובשנים הקרובות רוצים לחפש מטרה לרכישה באירופה על מנת להחליש את התלות בתחום הדלק בלבד".

המניה בשפל של בערך כעשור, איך אתה יכול להסביר את זה?

"קשה לי להגיד. רמות המחזורים בשוק ההון הישראלי הן מאוד מאוד נמוכות ולכן בעצם כמות השחקנים היא מוגבלת. ברגע שהתחיל המשבר ב-21'-22' וגם הקורונה, באופן טבעי התוצאות של החברה היו פחות טובות וזה גם התבטא בתדמית שהאנליסטים יצרו לפיה אולי שוק הרכב בעייתי כין אין שבבים וכו'. אני חושב שהמניה נסחרת בחסר כי היא נמצאת עם מכפיל נמוך מאוד, החברה מייצרת תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של כ-10 מיליון אירו בערך בתשעת החודשים הראשונים ובסוף השנה זה כנראה יהיה יותר".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    uuu 09/02/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
    רק לא הזכירו בכתבה שמדובר על חברה שמייצרת שסתומים עבור מכוניות שנוסעות על דלק ועד 2030 ייצור מכוניו מוסג זה צריך לקטון אם לא להפסיק ואז אין לרבל מוצר שמתאים למכוניות חשמליות...
  • 3.
    חב3ה טובה בבורסה 09/02/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
    היתה פאשלה בשסתומים.. מעניין מי היה מחזיק המניות הגדול שיצא וריסק את הנייר...סהכ חברה טובה מחיר פצצה מינוס ....מתי שהוא יקנו טותם, שאלה של זמן...
  • 2.
    ברונכזאורוס 09/02/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    לא קונה ממנו מסטיק בזוקה
  • מייק לבנובסקי, ר''ג 09/02/2023 19:39
    הגב לתגובה זו
    מערבב אוצך עם נתונים לא מדויקים שנשמעים אש, אבל המציאות רחוקה מהערבוב
  • יריב 09/02/2023 15:32
    הגב לתגובה זו
    רבל לדעתי בדרך חזרה למסלול ואני מחזיק ושוקל להגדיל בשערים האלה
  • 1.
    משקיעמ 09/02/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    קיבוץ רביבים עושה כסף לא המשקיעים.
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).