שמוליק וולודינגר רבל
צילום: נועם אשל
ראיון

רבל מכוונת לרכוש חברות ולהגיע למחזור של 400 מיליון אירו - האם המניה נסחרת בחסר?

שמוליק וולודינגר, יו"ר רבל - "אני חושב שהמניה נסחרת בחסר כי היא נמצאת עם מכפיל נמוך מאוד, החברה מייצרת תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של כ-10 מיליון אירו בערך בתשעת החודשים הראשונים ובסוף השנה זה כנראה יהיה יותר"
דור עצמון | (6)

מניית חברת רבל 4.97%  נסחרת באזורי שפל למרות הזינוק בינואר. מדובר בחברה שמייצרת הכנסות של מאות מיליונים ממכירות של אביזירים-מיכשור לרכבים. הלקוחות שלה הם ענקיות הרכב ויש לה צבר הזמנות של מיליארדים. במילים פשוטות - מדובר בחברה אמיתית, חברה תעשייתית, והשאלה למה היא הגיעה למחירי השפל ומה יהיה בהמשך?

מניית החברה צנחה ב-35% בשנת 2022 ונסחרת תמורת 4.3 שקל המבטא שווי שוק של 365 מיליון שקל. החברה נמצאת בפחות מחצי מחיר מהשיא שהיה לפני כשנתיים.

הירידה במניה מוסברת בהרעה בתוצאות הכספיות -- החברה הפסידה 4.5 מיליון אירו בתשעת החודשים הראשונים של 2022 על הכנסות של 182.6 מיליון אירו. בשנת 2021 כולה החברה הרוויחה 10.3 מיליון אירו על הכנסות של 232.1 מיליון אירו.

מוצרי רבל שמתמחה בפיתוח וייצור מערכות אוורור ומכלולים מפלסטיק לתעשיית הרכב נמצאים כמעט בכל מותגי הרכב הגדולים והמוכרים בהם מרצדס, פולקסווגן, הונדה, אודי, מאזדה, פג'ו ועוד רבות, אבל זה גם החיסרון שלה. היא מושפעת באופן ישיר מכמות הרכבים הנמכרת. היא מושפעת באופן ישיר מירידה בכמות המכירות בגלל ההאטה-מיתון. 

"בשנת 2022 התעשיות בכל העולם התמודדו עם שינויים רבים: בעיית שרשראות האספקה ומחיריהן, היו בעיות באספקות השבבים, חוסר זמינות של חומרי גלם מרכזיים והתייקרות שלהם וגם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה יצרה בעיות אנרגיה", אומר בראיון לביזפורטל יו"ר החברה, שמוליק וולודינגר, "תחבר את כל אלו להתייקרות מחירי ההובלה הימית וכך נוצר עולם שבו ההתמודדות של חברות התעשייה השונות הייתה שונה לחלוטין ממה שהם הכירו"

"רבל מוכרת חלקים לתעשיית הרכב והיא נמצאת פחות או יותר בכרבע עד כשליש מהרכבים המיוצרים. הבעייתיות של תחום הרכב היא שההזמנות הן לא הזמנות למלאי אלא לשרשרת הייצור. לכן, הקטנת הייצור או שיבושים במפעלים משתרשרים מיד ליצרני החלקים כמונו. היתרון של תעשיית הרכב הוא שיש הזמנות ארוכות ולכן ה'נראות' שלה היא גדולה. בשנת 22' נוצרו כמה כוחות שהשפיעו על היכולת של יצרני הרכב לספק את הביקושים שעלו על יכולת הייצור. ההשפעה על רבל הייתה כזאת שבגלל הייצור פחת ב-20%-25%, מימוש ההזמנות שלנו היה נמוך בשיעור דומה באופן טבעי".

האם המיתון-ההאטה הכלכלית תשפיע להערכתך על התוצאות שלכם בטווח הקצר?

"אין חלופה אמיתית לכלי הרכב ורמת הביקושים היא חזקה, יציבה וגדלה עם השנים. בסין למשל הביקוש היה לפני מספר שנים ל-5 מיליון כלי רכב והיום הוא ל-30 מיליון. אירופה די יציבה אך ארה"ב נמצאת במגמת עלייה. אין סכנה, גם בתקופות מיתון, שכמות הרכבים שתימכר תשתנה דרסטית. גם בישראל הביקושים עולים אבל ההשפעה של הסביבה הכלכלית תהיה לדעתי מאוד מוגבלת על שוק הרכב. עם זאת, למרות שחברות הרכב הגדולות ייצרו פחות, הן הרוויחו יותר. למה? כי הן ניהלו את המשבר בתבונה - את השבבים שהיו להן, הן ניתבו לרכבים היותר יקרים ונוצר מצב שפלטפורמות מסוימות עבדו בקיבולת מלאה ופלטפורמות אחרות היו מושבתות לחלוטין.

"כך נוצר מצב אבסורדי שחברות הרכב לא סבלו מהקטנת הכמויות. המלאים השפיעו על ההעדפות של האנשים כי לא הייתה להם בחירה חופשית. כשקצב המכירות שלנו יחזור לסביבות ה-70 מיליון אירו ברבעון, אפשר יהיה להגיד שהעולם חזר לנורמה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קצב המכירות הרבעוני עומד בממוצע על קצת מעל 60 מיליון אירו. רבל כבר היתה בקצב מכירות כולל של כל הפעילויות) של מעל 70 לפני כשנתיים.  

איפה היתרונות של רבל לעומת המתחרים ואיפה החולשות שלה?

"לרבל יש עשרות פטנטים והיא נותנת בעזרתם מענה ליצרני הרכב השונים לפי דרישה ספציפית. החברה הייתה בין החלוצות של תעשיית השסתומים למניעת אידוי ומחזיקה בנתח השוק הגדול בעולם בתחום הזה כשגודלו כמיליארד אירו. אנחנו חוזים שבהמשך נגדיל את נתח השוק שלנו ומצד שני, למרות כניסת הרכבים החשמליים, כמות הרכבים שכן צורכים דלק עדיין מהווים ציבור מאוד גדול לפוטנציאל של רבל. בעתיד הקרוב אירופה כנראה גם תחמיר את דרישות הזיהום, מה שיגדיל את היקף השסתומים שנדרש בכל רכב בשביל לעמוד ברגולציה.

"החסרונות של החברה מורכבים מהעובדה שאנחנו מפוזרים בכל רחבי העולם: מייצרים בסין, לוקסנבורג, בגרמניה, ספרד ועוד. אין ספק שפיזור גיאוגרפי יוצר מפעלים קטנים-בינוניים ועל מנת להגיע ולמצות פוטנציאל רווחיות מלא, החברה צריכה לצמוח בקצב יותר גבוה ממה שהיא צמחה בשנים האחרונות. חולשה נוספת היא שהחברה מדווחת באירו והתנודות בשערי המט"ח מכבידות עלינו. חצי מהפעילות שלנו הולכת לשוק הסיני ושם זה לפי יואן סיני. לכן החברה עוסקת בגידורים פיננסיים. העובדה שאנחנו מיצרים בכל העולם גרמה לכך שבעיית ההובלה לא משפיעה עלינו יותר מדי".

איפה תהיו בעוד 3-4 שנים?

"אם מסתכלים על ההיסטוריה ורואים שהחברה הצליחה לצמוח בתחומים מסוימים ב-20% בשנה, אז אני מקווה שנהיה חברה של 400 מיליון אירו בערך. אנחנו חברה ציבורית ולכן אני אומר זאת בזהירות רבה. אנחנו רוצים להיות חברה בינלאומית ובשנים הקרובות רוצים לחפש מטרה לרכישה באירופה על מנת להחליש את התלות בתחום הדלק בלבד".

המניה בשפל של בערך כעשור, איך אתה יכול להסביר את זה?

"קשה לי להגיד. רמות המחזורים בשוק ההון הישראלי הן מאוד מאוד נמוכות ולכן בעצם כמות השחקנים היא מוגבלת. ברגע שהתחיל המשבר ב-21'-22' וגם הקורונה, באופן טבעי התוצאות של החברה היו פחות טובות וזה גם התבטא בתדמית שהאנליסטים יצרו לפיה אולי שוק הרכב בעייתי כין אין שבבים וכו'. אני חושב שהמניה נסחרת בחסר כי היא נמצאת עם מכפיל נמוך מאוד, החברה מייצרת תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של כ-10 מיליון אירו בערך בתשעת החודשים הראשונים ובסוף השנה זה כנראה יהיה יותר".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    uuu 09/02/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
    רק לא הזכירו בכתבה שמדובר על חברה שמייצרת שסתומים עבור מכוניות שנוסעות על דלק ועד 2030 ייצור מכוניו מוסג זה צריך לקטון אם לא להפסיק ואז אין לרבל מוצר שמתאים למכוניות חשמליות...
  • 3.
    חב3ה טובה בבורסה 09/02/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
    היתה פאשלה בשסתומים.. מעניין מי היה מחזיק המניות הגדול שיצא וריסק את הנייר...סהכ חברה טובה מחיר פצצה מינוס ....מתי שהוא יקנו טותם, שאלה של זמן...
  • 2.
    ברונכזאורוס 09/02/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    לא קונה ממנו מסטיק בזוקה
  • מייק לבנובסקי, ר''ג 09/02/2023 19:39
    הגב לתגובה זו
    מערבב אוצך עם נתונים לא מדויקים שנשמעים אש, אבל המציאות רחוקה מהערבוב
  • יריב 09/02/2023 15:32
    הגב לתגובה זו
    רבל לדעתי בדרך חזרה למסלול ואני מחזיק ושוקל להגדיל בשערים האלה
  • 1.
    משקיעמ 09/02/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    קיבוץ רביבים עושה כסף לא המשקיעים.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.