איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור
דוחות

יוחננוף: עליה של 4% במכירות, אבל הוצאות מכירה ושיווק פגעו ברווח התפעולי

בנטרול פתיחת חנויות חדשות יוחננוף מציגה עליה של 1.7% ל-941 מיליון לעומת 926 מיליון אשתקד; מעט טוב יותר מהמתחרות ויקטורי וטיב טעם. אבל זה עלה ליוחננוף בזינוק של 10% בהוצאות השיווק ובפועל הרווחיות התפעולי נשחקה ל-7% לעומת 7.4% ברבעון המקביל; מכפיל הרווח - 17
נתנאל אריאל | (2)

חברת קמעונאות המזון יוחננוף 0%  מציגה תוצאות טובות משל ויקטורי וטיב טעם. הסיבה היא פתיחת חנויות חדשות. אצל טיב טעם יש ירידה בשורה העליונה וממילא גם ירידה בשאר התוצאות. אצל ויקטורי יש אמנם עליה בהכנסות אבל של 2%. בהמשך יש ירידה של 5% ברווח התפעולי.

חלק מהסיבה לירידה בהשוואה לרבעון המקביל היא העובדה שהשנה חגי תשרי התפצלו ונפרסו השנה הן על ספטמבר והן על אוקטובר, כאשר ראש השנה היה בספטמבר אבל יום כיפור וחג ראשון של סוכות היו באוקטובר (בניגוד לשנה שעברה שבה כל החגים, למעט שמחת תורה, היו בחודש ספטמבר). הציבור קונה יותר לפני החגים ולכן כאשר החגים לא נמצאים ברבעון השלישי הגיוני שיהיו ירידות במכירות.

בכל מקרה, אצל יוחננוף המצב מעט טוב יותר - היא מדווחת על עליה של 4% בהכנסות ברבעון השלישי ל-963 מליון שקל, לעומת 925.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מצליחה לרשום רווח גולמי של 27.6%, עליה לעומת 27.1% ברבעון המקביל (ובהשוואה ל-25.4% אצל ויקטורי ו-32.7% אצל טיב טעם).

אבל זו לא התמונה המלאה: יוחננוף פתחה סניפים חדשים ולכן רשמה ברבעון השלישי הכנסות של עוד 22 מיליון שקל שלא קיימים בחישוב ברבעון המקביל. בנוסף, יש עליה של 5 מיליון שקל בהכנסות של זול סטוק ביחס לרבעון המקביל (50% בחברה) ועליה אורגנית של 17 מיליון שקל לעומת הרבעון הקודם. בנטרול החנויות החדשות מדובר על עליה של 1.7% בהכנסות, למרות כאמור הירידה עקב החגים.

אבל יוחננוף לא מצליחה לגלגל את זה הלאה - בשורת הרווח התפעולי, החברה רשמה רווח תפעולי של 67.2 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 7%), ירידה לעומת 68.5 מיליון שקל ברבעון המקביל (רווחיות תפעולית של 7.4%). הסיבה לירידה ברווח וברווחיות התפעולית היא עליה של 10% בהוצאות המכירה והשיווק ל-178.7 מיליון שקל, לעומת 162.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. כלומר, כדי להגדיל את המכירות החברה נאלצה להוציא הרבה יותר על שיווק.

בשורה התחתונה רשמה יוחננוף רווח נקי של 32.9 מיליון שקל (אחוז רווחיות של 3.4%), עליה לעומת 29.2 מיליון שקל ברבעון המקביל (3.2%).

ביוחננוף גם חוששים מעט מההמשך ואומרים כי האינפלציה ועליות מחירי התשומות גורמות גם לה לעלייה במחירים - דמי שכירות, מחירי שירותים שהחברה משלמת, עליית מחירים למוצרים שהיא רוכשת כדי למכור ועוד. הבעיה היא שלא ברור לחברה כמה היא תוכל לגלגל הלאה לצרכנים. לדבריה, היא אמנם עשויה להעלות את המחירים אבל "עליות מחירים מעלות מחדש את הדיון הציבורי המתמשך סביב יוקר המחיה ורמת מחירי המזון - כלל הגורמים האמורים לעיל עשויים להביא לצמצום ברווחי החברה". בינתיים ביוחננוף לא מזהים עליית מחירים משמעותית בסחורות שלה "עד זה לא ניכרת התייקרות מהותית של סחורות", אבל אומרת שבינתיים "החברה אינה צופה פגיעה משמעותית בתוצאותיה בשל סביבה אינפלציונית הואיל והחברה מוכרת מוצרי צריכה בסיסיים אשר מרביתם הינם מוצרי מזון הנצרכים באופן שוטף על ידי כלל הציבור".

נזכיר כי לאחרונה החליטה החברה להציל את העסק של הבת. המהלך אמנם כשר אבל מסריח. חברה ציבורית צריכה לפעול לטובת בעלי המניות ולא לטובת בעל השליטה. אם יוחננוף רוצה להציל את הבת שלו הוא יכול לרכוש ממנה את העסק. בדירקטוריון החברה אומרים: "מדובר בעסקה הזדמנותית במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק" - האמנם? הצבענו כאן על הבעייתיות בעסקה. כמה ימים אחר כך עוד בת של יוחננוף התחילה לעבוד בחברה, היא תהיה אחראית על כל תחום הדיגיטל ברשת. בעלי המניות הוקסמו מהשכר הצנוע - 12.5 אלף שקל בלבד ושכחו לשאול אם נועה יוחננוף מתאימה ונכונה לתפקיד הכל כך חשוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף, אומר על רקע הדוחות: "בחודשים האחרונים חווה ענף הקמעונאות אתגרים משמעותיים, בין אם התייקרות חומרי הגלם והתשומות ובין אם במודעות אצל הצרכן הישראלי. על אף זאת יוחננוף ממשיכה במגמת התרחבות הרשת המתבטאת בין היתר בצמיחה במכירות, פתיחת סניפים חדשים ומושקעים, תוך שמירה על מחירים תחרותיים והיצע גדול ומגוון של מוצרים וזמינותם. בהקשר זה, השקנו השנה מוצרים איכותיים במגוון קטגוריות, תחת המותג הפרטי ובמחירים זולים משמעותית מהמותגים המובילים בכל קטגוריה. במקביל, אנו מרחיבים את זרוע הנון-פוד של החברה ומשלבים מחלקות במחירי דיסקאונט בסניפים נוספים של החברה. אנו מצפים להמשך הצמיחה של הרשת שתבוא לידי ביטוי בתוצאותיה הכספיות."

הנה מה שהוא אמר לביזפורטל ברבעון הקודם:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רון 27/11/2022 18:11
    הגב לתגובה זו
    תעברו לחנות מרושתת במצלמות , בלי קופאיות !!
  • 1.
    האמיתי 27/11/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
    יותר משבוע השוק לא זזה מיתון ? אין כסף לקנות ?
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים

מה יהיה הבוקר בבורסה ועל תקופת שיפוצי התשואות

מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  

ארית תעשיות 0%  


מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.

החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי  נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם. 

 

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר