איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור
דוחות

יוחננוף: עליה של 4% במכירות, אבל הוצאות מכירה ושיווק פגעו ברווח התפעולי

בנטרול פתיחת חנויות חדשות יוחננוף מציגה עליה של 1.7% ל-941 מיליון לעומת 926 מיליון אשתקד; מעט טוב יותר מהמתחרות ויקטורי וטיב טעם. אבל זה עלה ליוחננוף בזינוק של 10% בהוצאות השיווק ובפועל הרווחיות התפעולי נשחקה ל-7% לעומת 7.4% ברבעון המקביל; מכפיל הרווח - 17
נתנאל אריאל | (2)

חברת קמעונאות המזון יוחננוף 0.38%  מציגה תוצאות טובות משל ויקטורי וטיב טעם. הסיבה היא פתיחת חנויות חדשות. אצל טיב טעם יש ירידה בשורה העליונה וממילא גם ירידה בשאר התוצאות. אצל ויקטורי יש אמנם עליה בהכנסות אבל של 2%. בהמשך יש ירידה של 5% ברווח התפעולי.

חלק מהסיבה לירידה בהשוואה לרבעון המקביל היא העובדה שהשנה חגי תשרי התפצלו ונפרסו השנה הן על ספטמבר והן על אוקטובר, כאשר ראש השנה היה בספטמבר אבל יום כיפור וחג ראשון של סוכות היו באוקטובר (בניגוד לשנה שעברה שבה כל החגים, למעט שמחת תורה, היו בחודש ספטמבר). הציבור קונה יותר לפני החגים ולכן כאשר החגים לא נמצאים ברבעון השלישי הגיוני שיהיו ירידות במכירות.

בכל מקרה, אצל יוחננוף המצב מעט טוב יותר - היא מדווחת על עליה של 4% בהכנסות ברבעון השלישי ל-963 מליון שקל, לעומת 925.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מצליחה לרשום רווח גולמי של 27.6%, עליה לעומת 27.1% ברבעון המקביל (ובהשוואה ל-25.4% אצל ויקטורי ו-32.7% אצל טיב טעם).

אבל זו לא התמונה המלאה: יוחננוף פתחה סניפים חדשים ולכן רשמה ברבעון השלישי הכנסות של עוד 22 מיליון שקל שלא קיימים בחישוב ברבעון המקביל. בנוסף, יש עליה של 5 מיליון שקל בהכנסות של זול סטוק ביחס לרבעון המקביל (50% בחברה) ועליה אורגנית של 17 מיליון שקל לעומת הרבעון הקודם. בנטרול החנויות החדשות מדובר על עליה של 1.7% בהכנסות, למרות כאמור הירידה עקב החגים.

אבל יוחננוף לא מצליחה לגלגל את זה הלאה - בשורת הרווח התפעולי, החברה רשמה רווח תפעולי של 67.2 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 7%), ירידה לעומת 68.5 מיליון שקל ברבעון המקביל (רווחיות תפעולית של 7.4%). הסיבה לירידה ברווח וברווחיות התפעולית היא עליה של 10% בהוצאות המכירה והשיווק ל-178.7 מיליון שקל, לעומת 162.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. כלומר, כדי להגדיל את המכירות החברה נאלצה להוציא הרבה יותר על שיווק.

בשורה התחתונה רשמה יוחננוף רווח נקי של 32.9 מיליון שקל (אחוז רווחיות של 3.4%), עליה לעומת 29.2 מיליון שקל ברבעון המקביל (3.2%).

ביוחננוף גם חוששים מעט מההמשך ואומרים כי האינפלציה ועליות מחירי התשומות גורמות גם לה לעלייה במחירים - דמי שכירות, מחירי שירותים שהחברה משלמת, עליית מחירים למוצרים שהיא רוכשת כדי למכור ועוד. הבעיה היא שלא ברור לחברה כמה היא תוכל לגלגל הלאה לצרכנים. לדבריה, היא אמנם עשויה להעלות את המחירים אבל "עליות מחירים מעלות מחדש את הדיון הציבורי המתמשך סביב יוקר המחיה ורמת מחירי המזון - כלל הגורמים האמורים לעיל עשויים להביא לצמצום ברווחי החברה". בינתיים ביוחננוף לא מזהים עליית מחירים משמעותית בסחורות שלה "עד זה לא ניכרת התייקרות מהותית של סחורות", אבל אומרת שבינתיים "החברה אינה צופה פגיעה משמעותית בתוצאותיה בשל סביבה אינפלציונית הואיל והחברה מוכרת מוצרי צריכה בסיסיים אשר מרביתם הינם מוצרי מזון הנצרכים באופן שוטף על ידי כלל הציבור".

נזכיר כי לאחרונה החליטה החברה להציל את העסק של הבת. המהלך אמנם כשר אבל מסריח. חברה ציבורית צריכה לפעול לטובת בעלי המניות ולא לטובת בעל השליטה. אם יוחננוף רוצה להציל את הבת שלו הוא יכול לרכוש ממנה את העסק. בדירקטוריון החברה אומרים: "מדובר בעסקה הזדמנותית במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק" - האמנם? הצבענו כאן על הבעייתיות בעסקה. כמה ימים אחר כך עוד בת של יוחננוף התחילה לעבוד בחברה, היא תהיה אחראית על כל תחום הדיגיטל ברשת. בעלי המניות הוקסמו מהשכר הצנוע - 12.5 אלף שקל בלבד ושכחו לשאול אם נועה יוחננוף מתאימה ונכונה לתפקיד הכל כך חשוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף, אומר על רקע הדוחות: "בחודשים האחרונים חווה ענף הקמעונאות אתגרים משמעותיים, בין אם התייקרות חומרי הגלם והתשומות ובין אם במודעות אצל הצרכן הישראלי. על אף זאת יוחננוף ממשיכה במגמת התרחבות הרשת המתבטאת בין היתר בצמיחה במכירות, פתיחת סניפים חדשים ומושקעים, תוך שמירה על מחירים תחרותיים והיצע גדול ומגוון של מוצרים וזמינותם. בהקשר זה, השקנו השנה מוצרים איכותיים במגוון קטגוריות, תחת המותג הפרטי ובמחירים זולים משמעותית מהמותגים המובילים בכל קטגוריה. במקביל, אנו מרחיבים את זרוע הנון-פוד של החברה ומשלבים מחלקות במחירי דיסקאונט בסניפים נוספים של החברה. אנו מצפים להמשך הצמיחה של הרשת שתבוא לידי ביטוי בתוצאותיה הכספיות."

הנה מה שהוא אמר לביזפורטל ברבעון הקודם:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רון 27/11/2022 18:11
    הגב לתגובה זו
    תעברו לחנות מרושתת במצלמות , בלי קופאיות !!
  • 1.
    האמיתי 27/11/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
    יותר משבוע השוק לא זזה מיתון ? אין כסף לקנות ?
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.