איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור
דוחות

יוחננוף: עליה של 4% במכירות, אבל הוצאות מכירה ושיווק פגעו ברווח התפעולי

בנטרול פתיחת חנויות חדשות יוחננוף מציגה עליה של 1.7% ל-941 מיליון לעומת 926 מיליון אשתקד; מעט טוב יותר מהמתחרות ויקטורי וטיב טעם. אבל זה עלה ליוחננוף בזינוק של 10% בהוצאות השיווק ובפועל הרווחיות התפעולי נשחקה ל-7% לעומת 7.4% ברבעון המקביל; מכפיל הרווח - 17
נתנאל אריאל | (2)

חברת קמעונאות המזון יוחננוף -1.4%  מציגה תוצאות טובות משל ויקטורי וטיב טעם. הסיבה היא פתיחת חנויות חדשות. אצל טיב טעם יש ירידה בשורה העליונה וממילא גם ירידה בשאר התוצאות. אצל ויקטורי יש אמנם עליה בהכנסות אבל של 2%. בהמשך יש ירידה של 5% ברווח התפעולי.

חלק מהסיבה לירידה בהשוואה לרבעון המקביל היא העובדה שהשנה חגי תשרי התפצלו ונפרסו השנה הן על ספטמבר והן על אוקטובר, כאשר ראש השנה היה בספטמבר אבל יום כיפור וחג ראשון של סוכות היו באוקטובר (בניגוד לשנה שעברה שבה כל החגים, למעט שמחת תורה, היו בחודש ספטמבר). הציבור קונה יותר לפני החגים ולכן כאשר החגים לא נמצאים ברבעון השלישי הגיוני שיהיו ירידות במכירות.

בכל מקרה, אצל יוחננוף המצב מעט טוב יותר - היא מדווחת על עליה של 4% בהכנסות ברבעון השלישי ל-963 מליון שקל, לעומת 925.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מצליחה לרשום רווח גולמי של 27.6%, עליה לעומת 27.1% ברבעון המקביל (ובהשוואה ל-25.4% אצל ויקטורי ו-32.7% אצל טיב טעם).

אבל זו לא התמונה המלאה: יוחננוף פתחה סניפים חדשים ולכן רשמה ברבעון השלישי הכנסות של עוד 22 מיליון שקל שלא קיימים בחישוב ברבעון המקביל. בנוסף, יש עליה של 5 מיליון שקל בהכנסות של זול סטוק ביחס לרבעון המקביל (50% בחברה) ועליה אורגנית של 17 מיליון שקל לעומת הרבעון הקודם. בנטרול החנויות החדשות מדובר על עליה של 1.7% בהכנסות, למרות כאמור הירידה עקב החגים.

אבל יוחננוף לא מצליחה לגלגל את זה הלאה - בשורת הרווח התפעולי, החברה רשמה רווח תפעולי של 67.2 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 7%), ירידה לעומת 68.5 מיליון שקל ברבעון המקביל (רווחיות תפעולית של 7.4%). הסיבה לירידה ברווח וברווחיות התפעולית היא עליה של 10% בהוצאות המכירה והשיווק ל-178.7 מיליון שקל, לעומת 162.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. כלומר, כדי להגדיל את המכירות החברה נאלצה להוציא הרבה יותר על שיווק.

בשורה התחתונה רשמה יוחננוף רווח נקי של 32.9 מיליון שקל (אחוז רווחיות של 3.4%), עליה לעומת 29.2 מיליון שקל ברבעון המקביל (3.2%).

ביוחננוף גם חוששים מעט מההמשך ואומרים כי האינפלציה ועליות מחירי התשומות גורמות גם לה לעלייה במחירים - דמי שכירות, מחירי שירותים שהחברה משלמת, עליית מחירים למוצרים שהיא רוכשת כדי למכור ועוד. הבעיה היא שלא ברור לחברה כמה היא תוכל לגלגל הלאה לצרכנים. לדבריה, היא אמנם עשויה להעלות את המחירים אבל "עליות מחירים מעלות מחדש את הדיון הציבורי המתמשך סביב יוקר המחיה ורמת מחירי המזון - כלל הגורמים האמורים לעיל עשויים להביא לצמצום ברווחי החברה". בינתיים ביוחננוף לא מזהים עליית מחירים משמעותית בסחורות שלה "עד זה לא ניכרת התייקרות מהותית של סחורות", אבל אומרת שבינתיים "החברה אינה צופה פגיעה משמעותית בתוצאותיה בשל סביבה אינפלציונית הואיל והחברה מוכרת מוצרי צריכה בסיסיים אשר מרביתם הינם מוצרי מזון הנצרכים באופן שוטף על ידי כלל הציבור".

נזכיר כי לאחרונה החליטה החברה להציל את העסק של הבת. המהלך אמנם כשר אבל מסריח. חברה ציבורית צריכה לפעול לטובת בעלי המניות ולא לטובת בעל השליטה. אם יוחננוף רוצה להציל את הבת שלו הוא יכול לרכוש ממנה את העסק. בדירקטוריון החברה אומרים: "מדובר בעסקה הזדמנותית במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק" - האמנם? הצבענו כאן על הבעייתיות בעסקה. כמה ימים אחר כך עוד בת של יוחננוף התחילה לעבוד בחברה, היא תהיה אחראית על כל תחום הדיגיטל ברשת. בעלי המניות הוקסמו מהשכר הצנוע - 12.5 אלף שקל בלבד ושכחו לשאול אם נועה יוחננוף מתאימה ונכונה לתפקיד הכל כך חשוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף, אומר על רקע הדוחות: "בחודשים האחרונים חווה ענף הקמעונאות אתגרים משמעותיים, בין אם התייקרות חומרי הגלם והתשומות ובין אם במודעות אצל הצרכן הישראלי. על אף זאת יוחננוף ממשיכה במגמת התרחבות הרשת המתבטאת בין היתר בצמיחה במכירות, פתיחת סניפים חדשים ומושקעים, תוך שמירה על מחירים תחרותיים והיצע גדול ומגוון של מוצרים וזמינותם. בהקשר זה, השקנו השנה מוצרים איכותיים במגוון קטגוריות, תחת המותג הפרטי ובמחירים זולים משמעותית מהמותגים המובילים בכל קטגוריה. במקביל, אנו מרחיבים את זרוע הנון-פוד של החברה ומשלבים מחלקות במחירי דיסקאונט בסניפים נוספים של החברה. אנו מצפים להמשך הצמיחה של הרשת שתבוא לידי ביטוי בתוצאותיה הכספיות."

הנה מה שהוא אמר לביזפורטל ברבעון הקודם:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רון 27/11/2022 18:11
    הגב לתגובה זו
    תעברו לחנות מרושתת במצלמות , בלי קופאיות !!
  • 1.
    האמיתי 27/11/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
    יותר משבוע השוק לא זזה מיתון ? אין כסף לקנות ?
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.