יוחננוף: עליה של 4% במכירות, אבל הוצאות מכירה ושיווק פגעו ברווח התפעולי
חברת קמעונאות המזון יוחננוף 1.05% מציגה תוצאות טובות משל ויקטורי וטיב טעם. הסיבה היא פתיחת חנויות חדשות. אצל טיב טעם יש ירידה בשורה העליונה וממילא גם ירידה בשאר התוצאות. אצל ויקטורי יש אמנם עליה בהכנסות אבל של 2%. בהמשך יש ירידה של 5% ברווח התפעולי.
חלק מהסיבה לירידה בהשוואה לרבעון המקביל היא העובדה שהשנה חגי תשרי התפצלו ונפרסו השנה הן על ספטמבר והן על אוקטובר, כאשר ראש השנה היה בספטמבר אבל יום כיפור וחג ראשון של סוכות היו באוקטובר (בניגוד לשנה שעברה שבה כל החגים, למעט שמחת תורה, היו בחודש ספטמבר). הציבור קונה יותר לפני החגים ולכן כאשר החגים לא נמצאים ברבעון השלישי הגיוני שיהיו ירידות במכירות.
בכל מקרה, אצל יוחננוף המצב מעט טוב יותר - היא מדווחת על עליה של 4% בהכנסות ברבעון השלישי ל-963 מליון שקל, לעומת 925.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מצליחה לרשום רווח גולמי של 27.6%, עליה לעומת 27.1% ברבעון המקביל (ובהשוואה ל-25.4% אצל ויקטורי ו-32.7% אצל טיב טעם).
אבל זו לא התמונה המלאה: יוחננוף פתחה סניפים חדשים ולכן רשמה ברבעון השלישי הכנסות של עוד 22 מיליון שקל שלא קיימים בחישוב ברבעון המקביל. בנוסף, יש עליה של 5 מיליון שקל בהכנסות של זול סטוק ביחס לרבעון המקביל (50% בחברה) ועליה אורגנית של 17 מיליון שקל לעומת הרבעון הקודם. בנטרול החנויות החדשות מדובר על עליה של 1.7% בהכנסות, למרות כאמור הירידה עקב החגים.
- רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד אייל רביד ואיתן יוחננוף
- איתן יוחננוף: "אנחנו מתעסקים במכירה במחיר זול, הורדנו מחירים לטובת הצרכנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יוחננוף לא מצליחה לגלגל את זה הלאה - בשורת הרווח התפעולי, החברה רשמה רווח תפעולי של 67.2 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 7%), ירידה לעומת 68.5 מיליון שקל ברבעון המקביל (רווחיות תפעולית של 7.4%). הסיבה לירידה ברווח וברווחיות התפעולית היא עליה של 10% בהוצאות המכירה והשיווק ל-178.7 מיליון שקל, לעומת 162.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. כלומר, כדי להגדיל את המכירות החברה נאלצה להוציא הרבה יותר על שיווק.
בשורה התחתונה רשמה יוחננוף רווח נקי של 32.9 מיליון שקל (אחוז רווחיות של 3.4%), עליה לעומת 29.2 מיליון שקל ברבעון המקביל (3.2%).
ביוחננוף גם חוששים מעט מההמשך ואומרים כי האינפלציה ועליות מחירי התשומות גורמות גם לה לעלייה במחירים - דמי שכירות, מחירי שירותים שהחברה משלמת, עליית מחירים למוצרים שהיא רוכשת כדי למכור ועוד. הבעיה היא שלא ברור לחברה כמה היא תוכל לגלגל הלאה לצרכנים. לדבריה, היא אמנם עשויה להעלות את המחירים אבל "עליות מחירים מעלות מחדש את הדיון הציבורי המתמשך סביב יוקר המחיה ורמת מחירי המזון - כלל הגורמים האמורים לעיל עשויים להביא לצמצום ברווחי החברה". בינתיים ביוחננוף לא מזהים עליית מחירים משמעותית בסחורות שלה "עד זה לא ניכרת התייקרות מהותית של סחורות", אבל אומרת שבינתיים "החברה אינה צופה פגיעה משמעותית בתוצאותיה בשל סביבה אינפלציונית הואיל והחברה מוכרת מוצרי צריכה בסיסיים אשר מרביתם הינם מוצרי מזון הנצרכים באופן שוטף על ידי כלל הציבור".
נזכיר כי לאחרונה החליטה החברה להציל את העסק של הבת. המהלך אמנם כשר אבל מסריח. חברה ציבורית צריכה לפעול לטובת בעלי המניות ולא לטובת בעל השליטה. אם יוחננוף רוצה להציל את הבת שלו הוא יכול לרכוש ממנה את העסק. בדירקטוריון החברה אומרים: "מדובר בעסקה הזדמנותית במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק" - האמנם? הצבענו כאן על הבעייתיות בעסקה. כמה ימים אחר כך עוד בת של יוחננוף התחילה לעבוד בחברה, היא תהיה אחראית על כל תחום הדיגיטל ברשת. בעלי המניות הוקסמו מהשכר הצנוע - 12.5 אלף שקל בלבד ושכחו לשאול אם נועה יוחננוף מתאימה ונכונה לתפקיד הכל כך חשוב.
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף, אומר על רקע הדוחות: "בחודשים האחרונים חווה ענף הקמעונאות אתגרים משמעותיים, בין אם התייקרות חומרי הגלם והתשומות ובין אם במודעות אצל הצרכן הישראלי. על אף זאת יוחננוף ממשיכה במגמת התרחבות הרשת המתבטאת בין היתר בצמיחה במכירות, פתיחת סניפים חדשים ומושקעים, תוך שמירה על מחירים תחרותיים והיצע גדול ומגוון של מוצרים וזמינותם. בהקשר זה, השקנו השנה מוצרים איכותיים במגוון קטגוריות, תחת המותג הפרטי ובמחירים זולים משמעותית מהמותגים המובילים בכל קטגוריה. במקביל, אנו מרחיבים את זרוע הנון-פוד של החברה ומשלבים מחלקות במחירי דיסקאונט בסניפים נוספים של החברה. אנו מצפים להמשך הצמיחה של הרשת שתבוא לידי ביטוי בתוצאותיה הכספיות."
הנה מה שהוא אמר לביזפורטל ברבעון הקודם:
- 2.רון 27/11/2022 18:11הגב לתגובה זותעברו לחנות מרושתת במצלמות , בלי קופאיות !!
- 1.האמיתי 27/11/2022 11:00הגב לתגובה זויותר משבוע השוק לא זזה מיתון ? אין כסף לקנות ?
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
