איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור
דוחות

יוחננוף: עליה של 4% במכירות, אבל הוצאות מכירה ושיווק פגעו ברווח התפעולי

בנטרול פתיחת חנויות חדשות יוחננוף מציגה עליה של 1.7% ל-941 מיליון לעומת 926 מיליון אשתקד; מעט טוב יותר מהמתחרות ויקטורי וטיב טעם. אבל זה עלה ליוחננוף בזינוק של 10% בהוצאות השיווק ובפועל הרווחיות התפעולי נשחקה ל-7% לעומת 7.4% ברבעון המקביל; מכפיל הרווח - 17
נתנאל אריאל | (2)

חברת קמעונאות המזון יוחננוף 2.22%  מציגה תוצאות טובות משל ויקטורי וטיב טעם. הסיבה היא פתיחת חנויות חדשות. אצל טיב טעם יש ירידה בשורה העליונה וממילא גם ירידה בשאר התוצאות. אצל ויקטורי יש אמנם עליה בהכנסות אבל של 2%. בהמשך יש ירידה של 5% ברווח התפעולי.

חלק מהסיבה לירידה בהשוואה לרבעון המקביל היא העובדה שהשנה חגי תשרי התפצלו ונפרסו השנה הן על ספטמבר והן על אוקטובר, כאשר ראש השנה היה בספטמבר אבל יום כיפור וחג ראשון של סוכות היו באוקטובר (בניגוד לשנה שעברה שבה כל החגים, למעט שמחת תורה, היו בחודש ספטמבר). הציבור קונה יותר לפני החגים ולכן כאשר החגים לא נמצאים ברבעון השלישי הגיוני שיהיו ירידות במכירות.

בכל מקרה, אצל יוחננוף המצב מעט טוב יותר - היא מדווחת על עליה של 4% בהכנסות ברבעון השלישי ל-963 מליון שקל, לעומת 925.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מצליחה לרשום רווח גולמי של 27.6%, עליה לעומת 27.1% ברבעון המקביל (ובהשוואה ל-25.4% אצל ויקטורי ו-32.7% אצל טיב טעם).

אבל זו לא התמונה המלאה: יוחננוף פתחה סניפים חדשים ולכן רשמה ברבעון השלישי הכנסות של עוד 22 מיליון שקל שלא קיימים בחישוב ברבעון המקביל. בנוסף, יש עליה של 5 מיליון שקל בהכנסות של זול סטוק ביחס לרבעון המקביל (50% בחברה) ועליה אורגנית של 17 מיליון שקל לעומת הרבעון הקודם. בנטרול החנויות החדשות מדובר על עליה של 1.7% בהכנסות, למרות כאמור הירידה עקב החגים.

אבל יוחננוף לא מצליחה לגלגל את זה הלאה - בשורת הרווח התפעולי, החברה רשמה רווח תפעולי של 67.2 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 7%), ירידה לעומת 68.5 מיליון שקל ברבעון המקביל (רווחיות תפעולית של 7.4%). הסיבה לירידה ברווח וברווחיות התפעולית היא עליה של 10% בהוצאות המכירה והשיווק ל-178.7 מיליון שקל, לעומת 162.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. כלומר, כדי להגדיל את המכירות החברה נאלצה להוציא הרבה יותר על שיווק.

בשורה התחתונה רשמה יוחננוף רווח נקי של 32.9 מיליון שקל (אחוז רווחיות של 3.4%), עליה לעומת 29.2 מיליון שקל ברבעון המקביל (3.2%).

ביוחננוף גם חוששים מעט מההמשך ואומרים כי האינפלציה ועליות מחירי התשומות גורמות גם לה לעלייה במחירים - דמי שכירות, מחירי שירותים שהחברה משלמת, עליית מחירים למוצרים שהיא רוכשת כדי למכור ועוד. הבעיה היא שלא ברור לחברה כמה היא תוכל לגלגל הלאה לצרכנים. לדבריה, היא אמנם עשויה להעלות את המחירים אבל "עליות מחירים מעלות מחדש את הדיון הציבורי המתמשך סביב יוקר המחיה ורמת מחירי המזון - כלל הגורמים האמורים לעיל עשויים להביא לצמצום ברווחי החברה". בינתיים ביוחננוף לא מזהים עליית מחירים משמעותית בסחורות שלה "עד זה לא ניכרת התייקרות מהותית של סחורות", אבל אומרת שבינתיים "החברה אינה צופה פגיעה משמעותית בתוצאותיה בשל סביבה אינפלציונית הואיל והחברה מוכרת מוצרי צריכה בסיסיים אשר מרביתם הינם מוצרי מזון הנצרכים באופן שוטף על ידי כלל הציבור".

נזכיר כי לאחרונה החליטה החברה להציל את העסק של הבת. המהלך אמנם כשר אבל מסריח. חברה ציבורית צריכה לפעול לטובת בעלי המניות ולא לטובת בעל השליטה. אם יוחננוף רוצה להציל את הבת שלו הוא יכול לרכוש ממנה את העסק. בדירקטוריון החברה אומרים: "מדובר בעסקה הזדמנותית במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק" - האמנם? הצבענו כאן על הבעייתיות בעסקה. כמה ימים אחר כך עוד בת של יוחננוף התחילה לעבוד בחברה, היא תהיה אחראית על כל תחום הדיגיטל ברשת. בעלי המניות הוקסמו מהשכר הצנוע - 12.5 אלף שקל בלבד ושכחו לשאול אם נועה יוחננוף מתאימה ונכונה לתפקיד הכל כך חשוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף, אומר על רקע הדוחות: "בחודשים האחרונים חווה ענף הקמעונאות אתגרים משמעותיים, בין אם התייקרות חומרי הגלם והתשומות ובין אם במודעות אצל הצרכן הישראלי. על אף זאת יוחננוף ממשיכה במגמת התרחבות הרשת המתבטאת בין היתר בצמיחה במכירות, פתיחת סניפים חדשים ומושקעים, תוך שמירה על מחירים תחרותיים והיצע גדול ומגוון של מוצרים וזמינותם. בהקשר זה, השקנו השנה מוצרים איכותיים במגוון קטגוריות, תחת המותג הפרטי ובמחירים זולים משמעותית מהמותגים המובילים בכל קטגוריה. במקביל, אנו מרחיבים את זרוע הנון-פוד של החברה ומשלבים מחלקות במחירי דיסקאונט בסניפים נוספים של החברה. אנו מצפים להמשך הצמיחה של הרשת שתבוא לידי ביטוי בתוצאותיה הכספיות."

הנה מה שהוא אמר לביזפורטל ברבעון הקודם:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רון 27/11/2022 18:11
    הגב לתגובה זו
    תעברו לחנות מרושתת במצלמות , בלי קופאיות !!
  • 1.
    האמיתי 27/11/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
    יותר משבוע השוק לא זזה מיתון ? אין כסף לקנות ?
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים