איתי בן זאב
צילום: תמר מצפי
דוחות

הבורסה יורדת, אבל המחזורים עולים - דוחות טובים לבורסה בת"א

הבורסה בת"א נהנית מהתנודתיות - הגדילה רווחים ברבעון הראשון; האם מניות של בורסות הן סוג של גידור בעת תנודתיות וירידות?
מתן קובי | (4)

הרווח התפעולי של הבורסה לניירות ערך ברבעון הראשון עלה ב-91% ל-24.2 מיליון שקל. הרווח בשורה התחתונה עלה ל-14.7 מיליון שקל לעומת 9.6 מיליון אשתקד. הבורסה מתכננת רכישה עצמית בסך 36 מיליון שקל בחצי השנה הקרובה - משמע, הנהלת הבורסה מאמינה במחיר המניה שירד ב-20% מתחילת השנה ל-14.86 שקל, המבטא שווי של כ-1.5 מיליארד שקל.

איך זה שהבורסה מגדילה רווחים כשהבורסה יורדת? האמת, פשוט - כשיש ירידות ותנודתיות בשווקים המחזורים עולים - כשהמחזורים עולים, הרווחים עולים. הבורסה בקצב רווחים של 60 מיליון שקל, נסחרת במכפיל רווח של כ-25.

המשמעות היא שהבורסה בעצם מהווה אמורה להיות גידור מסוים לירידות, היא אמורה להיות סוג של מניה דפנסיבית. כאשר הבורסות עולות, אז זה טוב לבורסה, כאשר המניות יורדות ויש תנודתיות זה גם טוב לבורסה. זה בתיאוריה. בפועל, כאמור מניית הבורסה איבדה גובה מתחילת השנה, אבל בראייה היסטורית, מניות של בורסות בעולם לא נפגעות כמו הבורסות עצמן בתקופה של תנודתיות. אם הירידות הופכות למפולת ובהמשך לירידה במחזורים, אז הבורסות נפגעות בעסקים, אבל תיקונים, ירידות אפילו מפולות כמו שהיה בקורונה, טובות לעסק שנקרא בורסה. הם מגדילות מחזורים והתיקון החיובי בהמשך גורם לעניין והמשך גידול במחזורים. בקיצור כל עוד זה לא חוסר עניין, הבורסה נהנית גם אם העניין שלילי.    

גם הירידה בהנפקות בבורסה ב-2022 פלא פוגעת בהכנסות. ברבעון הראשון נרשמה ירידה של 20% בהיקף הגיוסים בבורסה, אבל העלייה במחזורים היתה דומיננטית יותר.

הכנסות הבורסה עלו ב-25% ל-97.7 מיליון שקל, לעומת 78.3 מיליון ברבעון המקביל, כאשר במקביל לעלייה בעמלות, היה גידול בהכנסות מדמי רישום ואגרות, אשר עלו ב-51% אחוזים ל-24.7 מיליון שקלים לעומת 16.4 מיליון שקל אשתקד, ואשר כעת מהוות מעל רבע מסך ההכנסות של הבורסה.

 

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, אמר על רקע הדוחות: "אנו פותחים את הרבעון הראשון עם תוצאות חזקות ועם שיא בהכנסות, המשקפות המשך גידול וצמיחה בכל תחומי פעילות הליבה של הבורסה. הבורסה ממשיכה, במיוחד בעת הזו, לשמש מקור משמעותי לגיוס הון עבור החברות המקומיות עם סך של כ-7.5 מיליארד שקלים שגויסו בשוק המניות, כולל עבור 8 חברות חדשות שהנפיקו לראשונה ולהפגין עוצמה ביחס לתנודתיות הגבוהה והירידות במרבית השווקים המובילים בעולם."

 

עוד נמסר מהחברה כי בהמשך להודעתה בחודש מרץ על כוונתה לגבש תוכנית רכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של עד 100 מיליון שקלים ולתקופה של עד שנתיים (כלומר להקטין את מספר המניות שלה בשוק, שזה למעשה מקביל לחלוקת דיבידנד לבעלי המניות הקיימים), דירקטוריון החברה אישר היום תוכנית רכישה ראשונה בהיקף של עד 36 מיליון שקלים לתקופה של כחצי שנה. הרכישה תתבצע על ידי ברוקר חיצוני, שאינו קשור לחברה.

 

מבחינת תזרים המזומנים של החברה נרשם גידול במזומנים ושווי מזומנים בסך של 33.3 מיליון שקלים לעומת 24.7 מיליון ברבעון המקביל.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מכפיל רווח מאד גבוה (ל"ת)
    קיפוד 25/05/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנית הבורסה ירדה בשנה מ-2400 ל-1500, אכן גידור כהילכתו (ל"ת)
    שירי 25/05/2022 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 25/05/2022 09:41
    הגב לתגובה זו
    מלבד עובדה קטנה אחת והיא .......מה קורה כשמגיע משבר נדל"ן,חכו ונראה!!
  • 1.
    רק אצלנו 25/05/2022 08:14
    הגב לתגובה זו
    עכשיו גן עדן לבורסת הדרק הישראלית. וכשיחזרו להשקיע כל הבורחים ירויחו עוד ועוד
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.94%   והכסף כסף 1.69%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.