הבורסה יורדת, אבל המחזורים עולים - דוחות טובים לבורסה בת"א
הרווח התפעולי של הבורסה לניירות ערך ברבעון הראשון עלה ב-91% ל-24.2 מיליון שקל. הרווח בשורה התחתונה עלה ל-14.7 מיליון שקל לעומת 9.6 מיליון אשתקד. הבורסה מתכננת רכישה עצמית בסך 36 מיליון שקל בחצי השנה הקרובה - משמע, הנהלת הבורסה מאמינה במחיר המניה שירד ב-20% מתחילת השנה ל-14.86 שקל, המבטא שווי של כ-1.5 מיליארד שקל.
איך זה שהבורסה מגדילה רווחים כשהבורסה יורדת? האמת, פשוט - כשיש ירידות ותנודתיות בשווקים המחזורים עולים - כשהמחזורים עולים, הרווחים עולים. הבורסה בקצב רווחים של 60 מיליון שקל, נסחרת במכפיל רווח של כ-25.
המשמעות היא שהבורסה בעצם מהווה אמורה להיות גידור מסוים לירידות, היא אמורה להיות סוג של מניה דפנסיבית. כאשר הבורסות עולות, אז זה טוב לבורסה, כאשר המניות יורדות ויש תנודתיות זה גם טוב לבורסה. זה בתיאוריה. בפועל, כאמור מניית הבורסה איבדה גובה מתחילת השנה, אבל בראייה היסטורית, מניות של בורסות בעולם לא נפגעות כמו הבורסות עצמן בתקופה של תנודתיות. אם הירידות הופכות למפולת ובהמשך לירידה במחזורים, אז הבורסות נפגעות בעסקים, אבל תיקונים, ירידות אפילו מפולות כמו שהיה בקורונה, טובות לעסק שנקרא בורסה. הם מגדילות מחזורים והתיקון החיובי בהמשך גורם לעניין והמשך גידול במחזורים. בקיצור כל עוד זה לא חוסר עניין, הבורסה נהנית גם אם העניין שלילי.
גם הירידה בהנפקות בבורסה ב-2022 פלא פוגעת בהכנסות. ברבעון הראשון נרשמה ירידה של 20% בהיקף הגיוסים בבורסה, אבל העלייה במחזורים היתה דומיננטית יותר.
הכנסות הבורסה עלו ב-25% ל-97.7 מיליון שקל, לעומת 78.3 מיליון ברבעון המקביל, כאשר במקביל לעלייה בעמלות, היה גידול בהכנסות מדמי רישום ואגרות, אשר עלו ב-51% אחוזים ל-24.7 מיליון שקלים לעומת 16.4 מיליון שקל אשתקד, ואשר כעת מהוות מעל רבע מסך ההכנסות של הבורסה.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, אמר על רקע הדוחות: "אנו פותחים את הרבעון הראשון עם תוצאות חזקות ועם שיא בהכנסות, המשקפות המשך גידול וצמיחה בכל תחומי פעילות הליבה של הבורסה. הבורסה ממשיכה, במיוחד בעת הזו, לשמש מקור משמעותי לגיוס הון עבור החברות המקומיות עם סך של כ-7.5 מיליארד שקלים שגויסו בשוק המניות, כולל עבור 8 חברות חדשות שהנפיקו לראשונה ולהפגין עוצמה ביחס לתנודתיות הגבוהה והירידות במרבית השווקים המובילים בעולם."
עוד נמסר מהחברה כי בהמשך להודעתה בחודש מרץ על כוונתה לגבש תוכנית רכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של עד 100 מיליון שקלים ולתקופה של עד שנתיים (כלומר להקטין את מספר המניות שלה בשוק, שזה למעשה מקביל לחלוקת דיבידנד לבעלי המניות הקיימים), דירקטוריון החברה אישר היום תוכנית רכישה ראשונה בהיקף של עד 36 מיליון שקלים לתקופה של כחצי שנה. הרכישה תתבצע על ידי ברוקר חיצוני, שאינו קשור לחברה.
מבחינת תזרים המזומנים של החברה נרשם גידול במזומנים ושווי מזומנים בסך של 33.3 מיליון שקלים לעומת 24.7 מיליון ברבעון המקביל.
- 4.מכפיל רווח מאד גבוה (ל"ת)קיפוד 25/05/2022 12:02הגב לתגובה זו
- 3.מנית הבורסה ירדה בשנה מ-2400 ל-1500, אכן גידור כהילכתו (ל"ת)שירי 25/05/2022 11:54הגב לתגובה זו
- 2.לרון 25/05/2022 09:41הגב לתגובה זומלבד עובדה קטנה אחת והיא .......מה קורה כשמגיע משבר נדל"ן,חכו ונראה!!
- 1.רק אצלנו 25/05/2022 08:14הגב לתגובה זועכשיו גן עדן לבורסת הדרק הישראלית. וכשיחזרו להשקיע כל הבורחים ירויחו עוד ועוד
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.
