אחים יעקובי
צילום: יח"צ
ניתוח

העסקה של יעקובי ולאומי - אביר על סוס לבן או הלוואה בריבית גבוהה?

המניה של חברת יעקובי זינקה כ-40% לאחר הדיווח שלאומי פרטנרס צפויה להלוות לחברה ולחברה הבת שלה ויאמזור כ-50 מיליון שקל כסוג של הבעת אמון בפעילות של החברה הבת - האם אכן מדובר בהבעת אמון או פשוט בהלוואה בריבית לא זולה? 
גלעד מנדל | (4)

חברת הבנייה יעקובי קבוצה 0%  דיווחה על חתימת הסכם סופי לקבלת הלוואה המירה למניות מלאומי פרטנרס של בנק לאומי 0.59% , זאת בהמשך לדיווח של תגובה לפרסומים שהוציאה בשבוע שעבר. מניית החברה עלתה בכ-40% ביום הדיווח, אך האם לאומי פרטנרס היא האביר על הסוס הלבן של החברה?

קבוצת יעקובי נמצאת במצב פיננסי בעייתי בשנים האחרונות; בשנת 2019 החברה רשמה הפסד תפעולי של כ-12.6 מיליון שקל ובשנת 2020 רשמה הפסד תפעולי של כ-22.6 מיליון שקל. זה כמובן לא הפריע לשני בעלי השליטה בחברה לקחת שכר כולל של כ-3.6 מיליון שקל מהחברה (הסכום לא כולל נהג שמקבל כל אחד מהם ושכירות של מבנים שהם משכירים לחברה). 

החברה צריכה להמשיך ולהזרים כסף ממקורות חיצוניים בשביל לשרוד, כאשר השיטה - בין היתר - היא הנפקות. ויאמזור שבבעלות מלאה של החברה עוסקת בהחזקה ובתפעול של רמזורים ומחזיקה בכ-45% מהשוק בארץ. כמו כן, החברה פיתחה מערכת בשם פאלקון לניהול חכם של רמזורים בדומה לחברת אקסיליון -3.36%  והיא משווקת בארץ עוד תוכנה נוספת בתחום בשם ליסה שבבעלות של תאגיד גרמני.

ההלוואה שנותנת לאומי באה עם תג מחיר, ותג מחיר די גבוה. ההלוואה תישא בהתחלה ריבית של כ-6% כאשר חצי מהריבית תשולם בצורה שנתית וחלק תיצבר כהלוואת בלון. בכל שני רבעונים תעלה בהדרגה הריבית בחצי אחוז ולאחר שנתיים היא תעמוד על כ-8% כאשר ריבית הבלון תהווה 5% והריבית שמשולמת באופן שנתי תהווה 3%. קרן ההלוואה תיפרע כעבור 4 שנים ממועד מתן ההלוואה.

סך כל הלוואה הוא כ-50 מיליון שקל כאשר 15 מיליון שקל יינתנו לקבוצת יעקובי עצמה ו-35 מיליון שקל יינתנו לחברת ויאמזור. שני חלקי ההלוואה המירים למניות; ה-15 מיליון שקל למניות של קבוצת יעקובי וה-35 מיליון שקל למניות של חברת ויאמזור. 

על החלק ההמיר למניות קבוצת יעקובי חברת לאומי פרטנרס כבר מורווחת 40% "על הנייר" - אם כי יהיה לה קשה למכור את המניות בבורסה במידה ואכן תמיר את ההלוואה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נורית 27/06/2021 12:44
    הגב לתגובה זו
    "נטו" ויש המשתפרים "יעקובי" זה כל הסיפור
  • 3.
    אלי 20/06/2021 19:36
    הגב לתגובה זו
    אכן, כתבה שיטחית ולא מדוייקת, מדוע להשחיר לפני שבודקים, לאומי פרטנרס אינה חברת אשראי חוץ בנקאית זהו גוף השקעות המחפש להשביח חברות ולהשיא תשואה למשקיעים, כפי שנכתב, ויאמזור תונפק בשווי גבוהה פי כמה מהשווי לפיו לאומי פרטנרס השקיעו וכל המרנינים יאכלו את כובעם!!
  • 2.
    עדי 20/06/2021 17:02
    הגב לתגובה זו
    הטכנולוגיה הינה ישראלית בבעלות קבוצת יעקובי. (מערכת פלקון) ולאומי פרטנרס בדרך כלל מטרתה לבצע השקעה ראויה ולא להרוויח ריבית נשך.. עוד מצויין בהודעה העסקה של יעקובי שתנאי ההמרה כוללים הנפקת חברת ויאמזור.. והם כבר התניעו את התהליך בקיצור כתבה שטחית ושגויה
  • 1.
    שאול 20/06/2021 15:16
    הגב לתגובה זו
    אני פשוט מחפש. השקעה לטווח בינוני שתתן לי תשואה " נורמלית" אפשר לקנות 20% מהעיסקה?
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.