העסקה של יעקובי ולאומי - אביר על סוס לבן או הלוואה בריבית גבוהה?
חברת הבנייה יעקובי קבוצה -2.91% דיווחה על חתימת הסכם סופי לקבלת הלוואה המירה למניות מלאומי פרטנרס של בנק לאומי 0.19% , זאת בהמשך לדיווח של תגובה לפרסומים שהוציאה בשבוע שעבר. מניית החברה עלתה בכ-40% ביום הדיווח, אך האם לאומי פרטנרס היא האביר על הסוס הלבן של החברה?
קבוצת יעקובי נמצאת במצב פיננסי בעייתי בשנים האחרונות; בשנת 2019 החברה רשמה הפסד תפעולי של כ-12.6 מיליון שקל ובשנת 2020 רשמה הפסד תפעולי של כ-22.6 מיליון שקל. זה כמובן לא הפריע לשני בעלי השליטה בחברה לקחת שכר כולל של כ-3.6 מיליון שקל מהחברה (הסכום לא כולל נהג שמקבל כל אחד מהם ושכירות של מבנים שהם משכירים לחברה).
החברה צריכה להמשיך ולהזרים כסף ממקורות חיצוניים בשביל לשרוד, כאשר השיטה - בין היתר - היא הנפקות. ויאמזור שבבעלות מלאה של החברה עוסקת בהחזקה ובתפעול של רמזורים ומחזיקה בכ-45% מהשוק בארץ. כמו כן, החברה פיתחה מערכת בשם פאלקון לניהול חכם של רמזורים בדומה לחברת אקסיליון -1.48% והיא משווקת בארץ עוד תוכנה נוספת בתחום בשם ליסה שבבעלות של תאגיד גרמני.
ההלוואה שנותנת לאומי באה עם תג מחיר, ותג מחיר די גבוה. ההלוואה תישא בהתחלה ריבית של כ-6% כאשר חצי מהריבית תשולם בצורה שנתית וחלק תיצבר כהלוואת בלון. בכל שני רבעונים תעלה בהדרגה הריבית בחצי אחוז ולאחר שנתיים היא תעמוד על כ-8% כאשר ריבית הבלון תהווה 5% והריבית שמשולמת באופן שנתי תהווה 3%. קרן ההלוואה תיפרע כעבור 4 שנים ממועד מתן ההלוואה.
- הכנסות של 1.5 מיליארד ש': YSB ו-BlueGen ינהלו מתקן פסולת בחירייה
- קבוצת יעקובי זכתה במרכז לעבודות תשתית בדבוריה תמורת 17 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך כל הלוואה הוא כ-50 מיליון שקל כאשר 15 מיליון שקל יינתנו לקבוצת יעקובי עצמה ו-35 מיליון שקל יינתנו לחברת ויאמזור. שני חלקי ההלוואה המירים למניות; ה-15 מיליון שקל למניות של קבוצת יעקובי וה-35 מיליון שקל למניות של חברת ויאמזור.
על החלק ההמיר למניות קבוצת יעקובי חברת לאומי פרטנרס כבר מורווחת 40% "על הנייר" - אם כי יהיה לה קשה למכור את המניות בבורסה במידה ואכן תמיר את ההלוואה.
- 4.נורית 27/06/2021 12:44הגב לתגובה זו"נטו" ויש המשתפרים "יעקובי" זה כל הסיפור
- 3.אלי 20/06/2021 19:36הגב לתגובה זואכן, כתבה שיטחית ולא מדוייקת, מדוע להשחיר לפני שבודקים, לאומי פרטנרס אינה חברת אשראי חוץ בנקאית זהו גוף השקעות המחפש להשביח חברות ולהשיא תשואה למשקיעים, כפי שנכתב, ויאמזור תונפק בשווי גבוהה פי כמה מהשווי לפיו לאומי פרטנרס השקיעו וכל המרנינים יאכלו את כובעם!!
- 2.עדי 20/06/2021 17:02הגב לתגובה זוהטכנולוגיה הינה ישראלית בבעלות קבוצת יעקובי. (מערכת פלקון) ולאומי פרטנרס בדרך כלל מטרתה לבצע השקעה ראויה ולא להרוויח ריבית נשך.. עוד מצויין בהודעה העסקה של יעקובי שתנאי ההמרה כוללים הנפקת חברת ויאמזור.. והם כבר התניעו את התהליך בקיצור כתבה שטחית ושגויה
- 1.שאול 20/06/2021 15:16הגב לתגובה זואני פשוט מחפש. השקעה לטווח בינוני שתתן לי תשואה " נורמלית" אפשר לקנות 20% מהעיסקה?
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
