אבי כץ, מייסד רשת קופיקס
צילום: יח"צ

שוב מסתבכת: אושרה תביעה ייצוגית נגד קרן הנדל"ן הגשמה: אסור להחתים משקיעים על חוזים - ללא תשקיף

למרות שלא פורסם תשקיף - הקרן חתמה על חוזים עם משקיעים ב-250 פרויקטים בסכומים של 1.55 מיליארד שקל. השופטת: "פרסום תשקיף הוא 'שער הכניסה' לתחולת דיני ניירות ערך"
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

קרן הגשמה מסתבכת פעם נוספת: שופטת בית המשפט הכלכלי בת"א רות רונן אישרה בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית נגד קרן הנדל"ן הגשמה שנמצאת בבעלותם של מייסד קופיקס אבי כץ וחנן שמש וחברת בת של הקרן, וזאת מכיוון שעל פי כתב התביעה הקרן החתימה משקיעים על חוזי השקעה בנדל"ן בחו"ל ב-250 פרויקטים בסכומים של 1.55 מיליארד שקל, מבלי שפרסמה תשקיף - כפי שקובע חוק ני"ע ולכן החוזים הם למעשה לא חוקיים.

בקרן הגשמה הפרידו בין ההשקעות השונות כך שבכל השקעה יהיו פחות מ-35 אנשים ולכן לדבריהם הם נכנסו תחת החריג לחוק, אך בית המשפט דחה את הטענה לאחר שעורכי הדין שהגישו את התביעה טענו כי למעשה הגשמה ניהלה את הפרויקטים כולם וכי מדובר בפיצול מלאכותי, שכן המשקיעים לא התעניינו בפועל בדירות אלא רק בתשואה על השקעתם. בתביעתם - המשקיעים ביקשו לקבל את כספם בחזרה.

לקריאה נוספת:

ניתוח: האם כדאי להשקיע בקרן הגשמה? מה קרה בהשקעות הקודמות?

אולי הגיע הזמן לסגור את קרן הגשמה או להעבירה לניהול חיצוני?

לדברי השופטת רונן: "הסכמי ההשקעה מנוגדים ליעדים שהחוק נועד להגשים, וככאלה הם נגועים באי חוקיות יסודית וכריתתם בלתי חוקית". החוק ביקש למנוע התקשרות לרכישת ניירות ערך ללא פרסום התשקיף ומבלי שדיני ניירות הערך יחולו על ההסכם. משכך הצעה ומכירה של ניירות ערך תוך הפרת חובת התשקיף מנוגדת לתכליות ולמטרות הבסיסיות של חוק ניירות ערך.

"פרסום תשקיף הוא 'שער הכניסה' לתחולת דיני ניירות ערך. התשקיף מגשים את התכליות עליהן מבוסס החוק: הגנה על ציבור המשקיעים, הבטחת גילוי נאות בעת הקצאת ניירות הערך וקידומו של שוק ני"ע יעיל ומשוכלל".

על פי עורכי הדין שהגישו את התביעה: "הגשמה פיצלה באופן מלאכותי את יחידות ההשתתפות באותו מיזם, באופן הנחזה לכך שהם נמכרים לקבוצות של 35 משקיעים בלבד. אלא שהפיצול היה מלאכותי, שכן ההבחנה בין הקבוצות התמצתה בגובה ההשקעה במיזם ובהבחנות מלאכותיות ושוליות"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"יש לראות בכל יחידות ההשתתפות נייר ערך אחד. הגשמה הפרה את חובת התשקיף ומכרה את אותו מיזם לעשרות רבות של משקיעים, הרבה יותר מ-35 משקיעים; והיא פיצלה באופן מלאכותי גם את האופן שבו הוצעו על ידה ניירות הערך, ופנתה בהצעה ראשונית לאלפי משקיעים. אם לא די בכל אלה, הגשמה פיצלה באופן מלאכותי את ניהול המיזמים לשותפויות שונות, ללא כל היגיון עסקי ומסחרי, והכל בניסיון להתחמק מחובת התשקיף החלה עליה".

שורה של הסתבכויות - הגיע הזמן לסגור את הקרן?

זו אינה הפעם הראשונה שקרן הגשמה מסתבכת. ב-2019 רשות ניירות ערך חקרה את יו"ר הקרן חנן שמש, והמנכ"ל רון ברקוביץ' בחשד לעבירות דיווח ופרסום פרטים מטעים בתשקיף במטרה להטעות משקיע סביר. על פי החשד ההוא, מנהלי הקרן טשטשו את הסתבכותו הפלילית והאזרחית של איש העסקים האמריקני, גארי דראגול, שיחד איתו הקימו שותפות לרכישת נכס נדל"ן במשיגין.

שבוע לאחר מכן קנסה הרשות את הקרן ב-300 אלף שקל על פרסום ניירות ערך ללא תשקיף באמצעות אפליקציית הקבוצה. האפליקציה נועדה לאפשר למשקיעים לקבל מידע מוגבל (בגדרי "פרסום כללי") על השקעות חדשות, לאפשר חתימה על מסמכים באופן דיגיטלי ולתת לכל משקיע גישה לפורטל האישי שלו, כך שיוכל לקבל מידע על ההשקעות בהן השקיע בלבד. עם זאת, האפליקציה כללה מידע אודות פרויקטים נוכחיים ומידע אודות פרויקטי עבר, לרבות נתונים כספיים, אשר על פי הפטור שניתן לפרסומים כלליים אין לפרסמם שלא במסגרת תשקיף.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נכון 18/07/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    למה אבי כץ לא בכלא הלך הכסף והנוכל חופשי להשאיל אותו ערום בלי אגורה על התחת
  • 4.
    דרור 22/04/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    יחריזו פשיטת רגל ויפתחו חברה בשם אחר.
  • 3.
    עכשיו? הסוסים ברחו מזמן (ל"ת)
    דור 21/04/2021 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תחשבו טוב 21/04/2021 10:32
    הגב לתגובה זו
    כל מי שעדיין עושה עסקים עם הנוכל הזה כץ. עילת האישום - טמטום קיצוני ורשלנות התנהלותית פושעת
  • 1.
    נפתלי 21/04/2021 10:17
    הגב לתגובה זו
    לא ברור.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?