אבי כץ, מייסד רשת קופיקס
צילום: יח"צ

שוב מסתבכת: אושרה תביעה ייצוגית נגד קרן הנדל"ן הגשמה: אסור להחתים משקיעים על חוזים - ללא תשקיף

למרות שלא פורסם תשקיף - הקרן חתמה על חוזים עם משקיעים ב-250 פרויקטים בסכומים של 1.55 מיליארד שקל. השופטת: "פרסום תשקיף הוא 'שער הכניסה' לתחולת דיני ניירות ערך"
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

קרן הגשמה מסתבכת פעם נוספת: שופטת בית המשפט הכלכלי בת"א רות רונן אישרה בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית נגד קרן הנדל"ן הגשמה שנמצאת בבעלותם של מייסד קופיקס אבי כץ וחנן שמש וחברת בת של הקרן, וזאת מכיוון שעל פי כתב התביעה הקרן החתימה משקיעים על חוזי השקעה בנדל"ן בחו"ל ב-250 פרויקטים בסכומים של 1.55 מיליארד שקל, מבלי שפרסמה תשקיף - כפי שקובע חוק ני"ע ולכן החוזים הם למעשה לא חוקיים.

בקרן הגשמה הפרידו בין ההשקעות השונות כך שבכל השקעה יהיו פחות מ-35 אנשים ולכן לדבריהם הם נכנסו תחת החריג לחוק, אך בית המשפט דחה את הטענה לאחר שעורכי הדין שהגישו את התביעה טענו כי למעשה הגשמה ניהלה את הפרויקטים כולם וכי מדובר בפיצול מלאכותי, שכן המשקיעים לא התעניינו בפועל בדירות אלא רק בתשואה על השקעתם. בתביעתם - המשקיעים ביקשו לקבל את כספם בחזרה.

לקריאה נוספת:

ניתוח: האם כדאי להשקיע בקרן הגשמה? מה קרה בהשקעות הקודמות?

אולי הגיע הזמן לסגור את קרן הגשמה או להעבירה לניהול חיצוני?

לדברי השופטת רונן: "הסכמי ההשקעה מנוגדים ליעדים שהחוק נועד להגשים, וככאלה הם נגועים באי חוקיות יסודית וכריתתם בלתי חוקית". החוק ביקש למנוע התקשרות לרכישת ניירות ערך ללא פרסום התשקיף ומבלי שדיני ניירות הערך יחולו על ההסכם. משכך הצעה ומכירה של ניירות ערך תוך הפרת חובת התשקיף מנוגדת לתכליות ולמטרות הבסיסיות של חוק ניירות ערך.

"פרסום תשקיף הוא 'שער הכניסה' לתחולת דיני ניירות ערך. התשקיף מגשים את התכליות עליהן מבוסס החוק: הגנה על ציבור המשקיעים, הבטחת גילוי נאות בעת הקצאת ניירות הערך וקידומו של שוק ני"ע יעיל ומשוכלל".

על פי עורכי הדין שהגישו את התביעה: "הגשמה פיצלה באופן מלאכותי את יחידות ההשתתפות באותו מיזם, באופן הנחזה לכך שהם נמכרים לקבוצות של 35 משקיעים בלבד. אלא שהפיצול היה מלאכותי, שכן ההבחנה בין הקבוצות התמצתה בגובה ההשקעה במיזם ובהבחנות מלאכותיות ושוליות"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"יש לראות בכל יחידות ההשתתפות נייר ערך אחד. הגשמה הפרה את חובת התשקיף ומכרה את אותו מיזם לעשרות רבות של משקיעים, הרבה יותר מ-35 משקיעים; והיא פיצלה באופן מלאכותי גם את האופן שבו הוצעו על ידה ניירות הערך, ופנתה בהצעה ראשונית לאלפי משקיעים. אם לא די בכל אלה, הגשמה פיצלה באופן מלאכותי את ניהול המיזמים לשותפויות שונות, ללא כל היגיון עסקי ומסחרי, והכל בניסיון להתחמק מחובת התשקיף החלה עליה".

שורה של הסתבכויות - הגיע הזמן לסגור את הקרן?

זו אינה הפעם הראשונה שקרן הגשמה מסתבכת. ב-2019 רשות ניירות ערך חקרה את יו"ר הקרן חנן שמש, והמנכ"ל רון ברקוביץ' בחשד לעבירות דיווח ופרסום פרטים מטעים בתשקיף במטרה להטעות משקיע סביר. על פי החשד ההוא, מנהלי הקרן טשטשו את הסתבכותו הפלילית והאזרחית של איש העסקים האמריקני, גארי דראגול, שיחד איתו הקימו שותפות לרכישת נכס נדל"ן במשיגין.

שבוע לאחר מכן קנסה הרשות את הקרן ב-300 אלף שקל על פרסום ניירות ערך ללא תשקיף באמצעות אפליקציית הקבוצה. האפליקציה נועדה לאפשר למשקיעים לקבל מידע מוגבל (בגדרי "פרסום כללי") על השקעות חדשות, לאפשר חתימה על מסמכים באופן דיגיטלי ולתת לכל משקיע גישה לפורטל האישי שלו, כך שיוכל לקבל מידע על ההשקעות בהן השקיע בלבד. עם זאת, האפליקציה כללה מידע אודות פרויקטים נוכחיים ומידע אודות פרויקטי עבר, לרבות נתונים כספיים, אשר על פי הפטור שניתן לפרסומים כלליים אין לפרסמם שלא במסגרת תשקיף.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נכון 18/07/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    למה אבי כץ לא בכלא הלך הכסף והנוכל חופשי להשאיל אותו ערום בלי אגורה על התחת
  • 4.
    דרור 22/04/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    יחריזו פשיטת רגל ויפתחו חברה בשם אחר.
  • 3.
    עכשיו? הסוסים ברחו מזמן (ל"ת)
    דור 21/04/2021 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תחשבו טוב 21/04/2021 10:32
    הגב לתגובה זו
    כל מי שעדיין עושה עסקים עם הנוכל הזה כץ. עילת האישום - טמטום קיצוני ורשלנות התנהלותית פושעת
  • 1.
    נפתלי 21/04/2021 10:17
    הגב לתגובה זו
    לא ברור.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

להייטק אין ייצוג בבורסה - וזה פספוס 

אחד המקומות שעליהם לפידות רוצה לשים אצבע זה הגיוון הענפי בבורסה המקומית. יש כאן כשל מבני שהולך איתנו כבר שנים וחבל שלא עושים יותר כדי לתקן אותו. המנוע צמיחה הכי חשוב של המשק, ההייטק, כמעט לא קיים פה. "90% מהמשקיעים בצ’ק פוינט בכלל לא ישראלים", הוא אומר ומזכיר לנו עד כמה הבורסה לא מצליחה להיות בית טבעי לענף שהפך את ישראל למה שהיא היום.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ארית תעשיות בדרך להנפיק את רשף טכנולוגיות

החברה תמכור 10% ממניות רשף ותנפיק עוד 10%; ההכנסות של רשף לשנת 2025 צפויות להגיע לכחצי מיליארד שקל, כשצבר ההזמנות חוצה את המיליארד שקל והחברה נערכה להתרחבות גלובלית ולפיתוחים חדשים בתחום המרעומים

אדיר בן עמי |

ארית תעשיות ארית תעשיות 0.69%  מתקדמת לקראת הנפקת חברת הבת רשף טכנולוגיות בבורסה בתל אביב. על פי התשקיף, החברה מתכננת למכור לציבור 10% ממניותיה של רשף, נוסף על 10% שמנפיקה רשף עצמה. לאחר ההנפקה תמשיך ארית להחזיק כ־80% מהחברה, שנחשבת לאחת הפעילות המרכזיות של הקבוצה בתחום המרעומים האלקטרוניים.


הנהלת ארית רואה במהלך כלי לחיזוק מעמדה של רשף בשווקים הבינלאומיים ולהרחבת פעילותה. ברקע להנפקה, החברה מציינת כי רשף צפויה לרשום בשנת 2025 הכנסות של כ־500 מיליון שקל. החברה גם התחייבה בתשקיף שחלק הארי של הרווח יחולק כדיבידנד, בשיעור של לפחות 75%. לפי התשקיף, רשף מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת הפעילות באמצעות השקעות בחברות בנות ושותפויות בשווקים מרכזיים כמו ארה״ב, אירופה והודו. נוסף לכך, חלק מהכספים יופנו להבטחת יכולת ייצור של חומרי גלם, הגדלת מלאים והמשך פיתוח מוצרים חדשים, על רקע ביקושים גוברים בתחום המרעומים.


שווי החברה בהנפקה מוערך בכ־4.3 מיליארד שקל. אם ההנפקה תושלם, רשף צפויה להיכנס למדד ת״א־90 בעדכון הבא, לצד ארית תעשיות שכבר כלולה במדד. בארית מציינים כי מבנה ציבורי לחברת הבת עשוי לסייע בפעילותה מול רגולציה בשווקים שונים.



מחזור שנתי של כמיליארד שקל

על פי התשקיף, צבאות בעולם מעדכנים את תפיסת המלאים ומגדילים משמעותית את היקפי הרכש שנועדו להבטחת זמינות ממושכת. מגמות אלו, לפי החברה, משמשות מנוע מרכזי לצמיחה עבור רשף. עוד מצוין כי רשף נהנית ממעמד מוביל בשוק המרעומים האלקטרוניים, שצפוי להגיע להיקף של 1.6 מיליארד דולר ב־2025, עם המשך גידול בשנים שלאחר מכן. לצד זאת מצוין כי שוק המרעומים למשוטטים, רחפנים וכטב"מים, נמצא בתנופה נפרדת וצפויה.


השנים האחרונות התאפיינו בהתרחבות משמעותית של רשף, עם הזמנות ממשרד הביטחון בהיקף של כחצי מיליארד שקל, והזמנה ראשונה מצפון אמריקה בגובה 310 מיליון שקל. בנוסף לכך, נחתם הסכם ארוך טווח עם התעשייה הביטחונית ההודית בהיקף של 200 מיליון דולר, שחלק ממנו מותנה בביצוע רכש עתידי.