אבי כץ, מייסד רשת קופיקס
צילום: יח"צ

שוב מסתבכת: אושרה תביעה ייצוגית נגד קרן הנדל"ן הגשמה: אסור להחתים משקיעים על חוזים - ללא תשקיף

למרות שלא פורסם תשקיף - הקרן חתמה על חוזים עם משקיעים ב-250 פרויקטים בסכומים של 1.55 מיליארד שקל. השופטת: "פרסום תשקיף הוא 'שער הכניסה' לתחולת דיני ניירות ערך"
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

קרן הגשמה מסתבכת פעם נוספת: שופטת בית המשפט הכלכלי בת"א רות רונן אישרה בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית נגד קרן הנדל"ן הגשמה שנמצאת בבעלותם של מייסד קופיקס אבי כץ וחנן שמש וחברת בת של הקרן, וזאת מכיוון שעל פי כתב התביעה הקרן החתימה משקיעים על חוזי השקעה בנדל"ן בחו"ל ב-250 פרויקטים בסכומים של 1.55 מיליארד שקל, מבלי שפרסמה תשקיף - כפי שקובע חוק ני"ע ולכן החוזים הם למעשה לא חוקיים.

בקרן הגשמה הפרידו בין ההשקעות השונות כך שבכל השקעה יהיו פחות מ-35 אנשים ולכן לדבריהם הם נכנסו תחת החריג לחוק, אך בית המשפט דחה את הטענה לאחר שעורכי הדין שהגישו את התביעה טענו כי למעשה הגשמה ניהלה את הפרויקטים כולם וכי מדובר בפיצול מלאכותי, שכן המשקיעים לא התעניינו בפועל בדירות אלא רק בתשואה על השקעתם. בתביעתם - המשקיעים ביקשו לקבל את כספם בחזרה.

לקריאה נוספת:

ניתוח: האם כדאי להשקיע בקרן הגשמה? מה קרה בהשקעות הקודמות?

אולי הגיע הזמן לסגור את קרן הגשמה או להעבירה לניהול חיצוני?

לדברי השופטת רונן: "הסכמי ההשקעה מנוגדים ליעדים שהחוק נועד להגשים, וככאלה הם נגועים באי חוקיות יסודית וכריתתם בלתי חוקית". החוק ביקש למנוע התקשרות לרכישת ניירות ערך ללא פרסום התשקיף ומבלי שדיני ניירות הערך יחולו על ההסכם. משכך הצעה ומכירה של ניירות ערך תוך הפרת חובת התשקיף מנוגדת לתכליות ולמטרות הבסיסיות של חוק ניירות ערך.

"פרסום תשקיף הוא 'שער הכניסה' לתחולת דיני ניירות ערך. התשקיף מגשים את התכליות עליהן מבוסס החוק: הגנה על ציבור המשקיעים, הבטחת גילוי נאות בעת הקצאת ניירות הערך וקידומו של שוק ני"ע יעיל ומשוכלל".

על פי עורכי הדין שהגישו את התביעה: "הגשמה פיצלה באופן מלאכותי את יחידות ההשתתפות באותו מיזם, באופן הנחזה לכך שהם נמכרים לקבוצות של 35 משקיעים בלבד. אלא שהפיצול היה מלאכותי, שכן ההבחנה בין הקבוצות התמצתה בגובה ההשקעה במיזם ובהבחנות מלאכותיות ושוליות"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"יש לראות בכל יחידות ההשתתפות נייר ערך אחד. הגשמה הפרה את חובת התשקיף ומכרה את אותו מיזם לעשרות רבות של משקיעים, הרבה יותר מ-35 משקיעים; והיא פיצלה באופן מלאכותי גם את האופן שבו הוצעו על ידה ניירות הערך, ופנתה בהצעה ראשונית לאלפי משקיעים. אם לא די בכל אלה, הגשמה פיצלה באופן מלאכותי את ניהול המיזמים לשותפויות שונות, ללא כל היגיון עסקי ומסחרי, והכל בניסיון להתחמק מחובת התשקיף החלה עליה".

שורה של הסתבכויות - הגיע הזמן לסגור את הקרן?

זו אינה הפעם הראשונה שקרן הגשמה מסתבכת. ב-2019 רשות ניירות ערך חקרה את יו"ר הקרן חנן שמש, והמנכ"ל רון ברקוביץ' בחשד לעבירות דיווח ופרסום פרטים מטעים בתשקיף במטרה להטעות משקיע סביר. על פי החשד ההוא, מנהלי הקרן טשטשו את הסתבכותו הפלילית והאזרחית של איש העסקים האמריקני, גארי דראגול, שיחד איתו הקימו שותפות לרכישת נכס נדל"ן במשיגין.

שבוע לאחר מכן קנסה הרשות את הקרן ב-300 אלף שקל על פרסום ניירות ערך ללא תשקיף באמצעות אפליקציית הקבוצה. האפליקציה נועדה לאפשר למשקיעים לקבל מידע מוגבל (בגדרי "פרסום כללי") על השקעות חדשות, לאפשר חתימה על מסמכים באופן דיגיטלי ולתת לכל משקיע גישה לפורטל האישי שלו, כך שיוכל לקבל מידע על ההשקעות בהן השקיע בלבד. עם זאת, האפליקציה כללה מידע אודות פרויקטים נוכחיים ומידע אודות פרויקטי עבר, לרבות נתונים כספיים, אשר על פי הפטור שניתן לפרסומים כלליים אין לפרסמם שלא במסגרת תשקיף.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נכון 18/07/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    למה אבי כץ לא בכלא הלך הכסף והנוכל חופשי להשאיל אותו ערום בלי אגורה על התחת
  • 4.
    דרור 22/04/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    יחריזו פשיטת רגל ויפתחו חברה בשם אחר.
  • 3.
    עכשיו? הסוסים ברחו מזמן (ל"ת)
    דור 21/04/2021 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תחשבו טוב 21/04/2021 10:32
    הגב לתגובה זו
    כל מי שעדיין עושה עסקים עם הנוכל הזה כץ. עילת האישום - טמטום קיצוני ורשלנות התנהלותית פושעת
  • 1.
    נפתלי 21/04/2021 10:17
    הגב לתגובה זו
    לא ברור.
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.