אבי כץ, מייסד רשת קופיקס
צילום: יח"צ

שוב מסתבכת: אושרה תביעה ייצוגית נגד קרן הנדל"ן הגשמה: אסור להחתים משקיעים על חוזים - ללא תשקיף

למרות שלא פורסם תשקיף - הקרן חתמה על חוזים עם משקיעים ב-250 פרויקטים בסכומים של 1.55 מיליארד שקל. השופטת: "פרסום תשקיף הוא 'שער הכניסה' לתחולת דיני ניירות ערך"
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

קרן הגשמה מסתבכת פעם נוספת: שופטת בית המשפט הכלכלי בת"א רות רונן אישרה בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית נגד קרן הנדל"ן הגשמה שנמצאת בבעלותם של מייסד קופיקס אבי כץ וחנן שמש וחברת בת של הקרן, וזאת מכיוון שעל פי כתב התביעה הקרן החתימה משקיעים על חוזי השקעה בנדל"ן בחו"ל ב-250 פרויקטים בסכומים של 1.55 מיליארד שקל, מבלי שפרסמה תשקיף - כפי שקובע חוק ני"ע ולכן החוזים הם למעשה לא חוקיים.

בקרן הגשמה הפרידו בין ההשקעות השונות כך שבכל השקעה יהיו פחות מ-35 אנשים ולכן לדבריהם הם נכנסו תחת החריג לחוק, אך בית המשפט דחה את הטענה לאחר שעורכי הדין שהגישו את התביעה טענו כי למעשה הגשמה ניהלה את הפרויקטים כולם וכי מדובר בפיצול מלאכותי, שכן המשקיעים לא התעניינו בפועל בדירות אלא רק בתשואה על השקעתם. בתביעתם - המשקיעים ביקשו לקבל את כספם בחזרה.

לקריאה נוספת:

ניתוח: האם כדאי להשקיע בקרן הגשמה? מה קרה בהשקעות הקודמות?

אולי הגיע הזמן לסגור את קרן הגשמה או להעבירה לניהול חיצוני?

לדברי השופטת רונן: "הסכמי ההשקעה מנוגדים ליעדים שהחוק נועד להגשים, וככאלה הם נגועים באי חוקיות יסודית וכריתתם בלתי חוקית". החוק ביקש למנוע התקשרות לרכישת ניירות ערך ללא פרסום התשקיף ומבלי שדיני ניירות הערך יחולו על ההסכם. משכך הצעה ומכירה של ניירות ערך תוך הפרת חובת התשקיף מנוגדת לתכליות ולמטרות הבסיסיות של חוק ניירות ערך.

"פרסום תשקיף הוא 'שער הכניסה' לתחולת דיני ניירות ערך. התשקיף מגשים את התכליות עליהן מבוסס החוק: הגנה על ציבור המשקיעים, הבטחת גילוי נאות בעת הקצאת ניירות הערך וקידומו של שוק ני"ע יעיל ומשוכלל".

על פי עורכי הדין שהגישו את התביעה: "הגשמה פיצלה באופן מלאכותי את יחידות ההשתתפות באותו מיזם, באופן הנחזה לכך שהם נמכרים לקבוצות של 35 משקיעים בלבד. אלא שהפיצול היה מלאכותי, שכן ההבחנה בין הקבוצות התמצתה בגובה ההשקעה במיזם ובהבחנות מלאכותיות ושוליות"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"יש לראות בכל יחידות ההשתתפות נייר ערך אחד. הגשמה הפרה את חובת התשקיף ומכרה את אותו מיזם לעשרות רבות של משקיעים, הרבה יותר מ-35 משקיעים; והיא פיצלה באופן מלאכותי גם את האופן שבו הוצעו על ידה ניירות הערך, ופנתה בהצעה ראשונית לאלפי משקיעים. אם לא די בכל אלה, הגשמה פיצלה באופן מלאכותי את ניהול המיזמים לשותפויות שונות, ללא כל היגיון עסקי ומסחרי, והכל בניסיון להתחמק מחובת התשקיף החלה עליה".

שורה של הסתבכויות - הגיע הזמן לסגור את הקרן?

זו אינה הפעם הראשונה שקרן הגשמה מסתבכת. ב-2019 רשות ניירות ערך חקרה את יו"ר הקרן חנן שמש, והמנכ"ל רון ברקוביץ' בחשד לעבירות דיווח ופרסום פרטים מטעים בתשקיף במטרה להטעות משקיע סביר. על פי החשד ההוא, מנהלי הקרן טשטשו את הסתבכותו הפלילית והאזרחית של איש העסקים האמריקני, גארי דראגול, שיחד איתו הקימו שותפות לרכישת נכס נדל"ן במשיגין.

שבוע לאחר מכן קנסה הרשות את הקרן ב-300 אלף שקל על פרסום ניירות ערך ללא תשקיף באמצעות אפליקציית הקבוצה. האפליקציה נועדה לאפשר למשקיעים לקבל מידע מוגבל (בגדרי "פרסום כללי") על השקעות חדשות, לאפשר חתימה על מסמכים באופן דיגיטלי ולתת לכל משקיע גישה לפורטל האישי שלו, כך שיוכל לקבל מידע על ההשקעות בהן השקיע בלבד. עם זאת, האפליקציה כללה מידע אודות פרויקטים נוכחיים ומידע אודות פרויקטי עבר, לרבות נתונים כספיים, אשר על פי הפטור שניתן לפרסומים כלליים אין לפרסמם שלא במסגרת תשקיף.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נכון 18/07/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    למה אבי כץ לא בכלא הלך הכסף והנוכל חופשי להשאיל אותו ערום בלי אגורה על התחת
  • 4.
    דרור 22/04/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    יחריזו פשיטת רגל ויפתחו חברה בשם אחר.
  • 3.
    עכשיו? הסוסים ברחו מזמן (ל"ת)
    דור 21/04/2021 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תחשבו טוב 21/04/2021 10:32
    הגב לתגובה זו
    כל מי שעדיין עושה עסקים עם הנוכל הזה כץ. עילת האישום - טמטום קיצוני ורשלנות התנהלותית פושעת
  • 1.
    נפתלי 21/04/2021 10:17
    הגב לתגובה זו
    לא ברור.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.