קובי לקסר נלה
צילום: פרג'

"הקורסים למסחר בדיגיטל מלאים לגמרי ומספר הסוחרים בארץ עולה כל יום"

נלה דיגיטל וערך פיננסים יקימו חברה שתעמיד הלוואות לסוחרים בזירות אי-קומרס כמו אמזון, איביי ועוד. מנכ"ל נלה, קובי לקסר אומר לביזפורטל: "באמזון מוכר רואה את הכסף רק אחת לשבועיים, איתנו הוא יוכל להקדים את התשלום כבר ליום למחרת העסקה"
איתי פת-יה | (8)

"יש בישראל מספר לא מבוטל של סוחרים בזירת המסחר האינטרנטיות והוא הולך ועולה מדי יום. קורסים ובתי ספר שמלמדים מסחר דיגיטלי מלאים לגמרי, ורואים את העניין הרב של הישראלים בכך בפורומים ברשת. התחום הזה מרכז סביבו עשרות אלפי אנשים בארץ" – כך טוען בשיחה עם ביזפורטל קובי לקסר, מנכ"ל נלה דיגיטל שהודיעה אתמול כי תקים ביחד עם ערך פיננסים -0.3%  חברה חדשה למימון סוחרים באתרי אי-קומרס, דוגמת אמזון, איביי, ג'ט, שופיפיי ועוד.

למעשה, יוקמו שתי חברות – אחת שתפנה לשוק המקומי, והשנייה שתעמיד הלוואות לסוחרים בדיגיטל מחו"ל. נלה תחזיק ב-60% מהחברה הישראלית וב–72% מזו הזרה, בשאר תחזיק ערך פיננסים. בנלה ובערך פיננסים מעוניינים אם כן לעלות על גל האי-קומרס שהתחזק עוד לפני הקורונה, ועוד יותר במהלכה כשסוחרים נאלצו לסגור את החנויות שלהם בעקבות הסגרים.

החברות הגדולות בשוק ההלוואות לסוחרים בדיגיטל מגלגלות יחדיו כ-1.4 מיליארד דולר בשנה. סכומי ההלוואה הממוצעים עומדים על 15-25 אלף דולר, והריביות המקובלות הן של כ-1-2%. אז למה בעצם הסוחרים צריכים לקחת הלוואה, אם המחיר שבו הם מוכרים את הסחורה שלהם מגלם בתוכו את עלויות השילוח, תפעול החנות, וגם קופון שגוזר המוכר? לקסר מסביר כי הצורך עולה ממודל התשלום של זירות המסחר המקוונות.

"אמזון, שהשירות שלנו יפנה תחילה לסוחרים בפלטפורמה שלה, משלמת להם אחת לשבועיים", הוא אומר, "כלומר, אם סוחר מוכר בעשרת אלפים דולר – את הכסף הזה הוא יפגוש בעוד שבועיים. אנחנו מציעים שירות של הקדמת תשלומים, כך שהסוחר יוכל לקבל את הכסף תוך יום לאחר המכירה. קוראים לזה 'פקטורינג', וזה תחום מוכר בהרבה עולמות מחוץ לאי-קומרס, ובאי-קומרס הוא פורח בארצות הברית בזמן שבארץ אנחנו נהיה הסנונית הראשונה".

ולמה בעצם צריך אתכם? הבנקים לא נותנים הלוואות לעסקים מקוונים קטנים?

"בשונה מהבנקים, ההלוואות שלנו יתנו בצורה יותר ידידותית. הבטוחות שלנו יהיו הנכסים האינטרנטיים, בעוד שבנקים או גופים חוץ בנקאיים מבקשים שתשעבד דירה או רכוש אחר".

איך תבצעו את החיתום?

"נבדוק את היסטוריית המכירות והרייטינג/פידבק של המוכר ונשקלל הכל. תנאי הסף שלנו לא יהיו נוקשים מדי ונקבל סוחרים מכל תחום. לא נדרוש היסטוריית מכירות של שנים, מצד שני לא תוכל להגיד שמחר בבוקר אתה פותח חנות אינטרנטית וכבר לקבל כסף. גם בבנקים לא יעמידו הלוואות במקרה כזה".

במסגרת ההסכם בין נלה לערך פיננסים, האחרון תעמיד לטובת החברה הישראלית כמיליון דולר, מתוכם 300,000 דולר כהלוואת בעלים והיתרה כמסגרת אשראי לצורך ההלוואות שינתנו על ידי החברה שתוקם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Yaniv 13/01/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
    יישר כוח!
  • 5.
    סוס מנצח! (ל"ת)
    רועי 13/01/2021 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בעברית קוראים לזה לופט גישפט חח (ל"ת)
    איתי 13/01/2021 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה 13/01/2021 13:26
    הגב לתגובה זו
    סוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה
  • 2.
    אחיזת עיניים 13/01/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    הם הם העיקר דיווח לבורסה ובסוף לא יקרה כלום לא הלואה ולא עיסקאות
  • 1.
    מבין קצת 13/01/2021 10:37
    הגב לתגובה זו
    מה האדון הנכבד מבין במסחר אלקטרוני? הוא קנה פעם באמזון ולכן נחשב למומחה? זה בערך כמו שהוא מבין בתביעות כי פעם היה עורך דין של ואליו בייס
  • ליאור 13/01/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
    מבין קצת = ממורמר הרבה
  • גד 13/01/2021 14:34
    הגב לתגובה זו
    תפסיק לבאס אתה לא מבין כלום כל היום חמוץ
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.