קובי לקסר נלה
צילום: פרג'

"הקורסים למסחר בדיגיטל מלאים לגמרי ומספר הסוחרים בארץ עולה כל יום"

נלה דיגיטל וערך פיננסים יקימו חברה שתעמיד הלוואות לסוחרים בזירות אי-קומרס כמו אמזון, איביי ועוד. מנכ"ל נלה, קובי לקסר אומר לביזפורטל: "באמזון מוכר רואה את הכסף רק אחת לשבועיים, איתנו הוא יוכל להקדים את התשלום כבר ליום למחרת העסקה"
איתי פת-יה | (8)

"יש בישראל מספר לא מבוטל של סוחרים בזירת המסחר האינטרנטיות והוא הולך ועולה מדי יום. קורסים ובתי ספר שמלמדים מסחר דיגיטלי מלאים לגמרי, ורואים את העניין הרב של הישראלים בכך בפורומים ברשת. התחום הזה מרכז סביבו עשרות אלפי אנשים בארץ" – כך טוען בשיחה עם ביזפורטל קובי לקסר, מנכ"ל נלה דיגיטל שהודיעה אתמול כי תקים ביחד עם ערך פיננסים -0.28%  חברה חדשה למימון סוחרים באתרי אי-קומרס, דוגמת אמזון, איביי, ג'ט, שופיפיי ועוד.

למעשה, יוקמו שתי חברות – אחת שתפנה לשוק המקומי, והשנייה שתעמיד הלוואות לסוחרים בדיגיטל מחו"ל. נלה תחזיק ב-60% מהחברה הישראלית וב–72% מזו הזרה, בשאר תחזיק ערך פיננסים. בנלה ובערך פיננסים מעוניינים אם כן לעלות על גל האי-קומרס שהתחזק עוד לפני הקורונה, ועוד יותר במהלכה כשסוחרים נאלצו לסגור את החנויות שלהם בעקבות הסגרים.

החברות הגדולות בשוק ההלוואות לסוחרים בדיגיטל מגלגלות יחדיו כ-1.4 מיליארד דולר בשנה. סכומי ההלוואה הממוצעים עומדים על 15-25 אלף דולר, והריביות המקובלות הן של כ-1-2%. אז למה בעצם הסוחרים צריכים לקחת הלוואה, אם המחיר שבו הם מוכרים את הסחורה שלהם מגלם בתוכו את עלויות השילוח, תפעול החנות, וגם קופון שגוזר המוכר? לקסר מסביר כי הצורך עולה ממודל התשלום של זירות המסחר המקוונות.

"אמזון, שהשירות שלנו יפנה תחילה לסוחרים בפלטפורמה שלה, משלמת להם אחת לשבועיים", הוא אומר, "כלומר, אם סוחר מוכר בעשרת אלפים דולר – את הכסף הזה הוא יפגוש בעוד שבועיים. אנחנו מציעים שירות של הקדמת תשלומים, כך שהסוחר יוכל לקבל את הכסף תוך יום לאחר המכירה. קוראים לזה 'פקטורינג', וזה תחום מוכר בהרבה עולמות מחוץ לאי-קומרס, ובאי-קומרס הוא פורח בארצות הברית בזמן שבארץ אנחנו נהיה הסנונית הראשונה".

ולמה בעצם צריך אתכם? הבנקים לא נותנים הלוואות לעסקים מקוונים קטנים?

"בשונה מהבנקים, ההלוואות שלנו יתנו בצורה יותר ידידותית. הבטוחות שלנו יהיו הנכסים האינטרנטיים, בעוד שבנקים או גופים חוץ בנקאיים מבקשים שתשעבד דירה או רכוש אחר".

איך תבצעו את החיתום?

"נבדוק את היסטוריית המכירות והרייטינג/פידבק של המוכר ונשקלל הכל. תנאי הסף שלנו לא יהיו נוקשים מדי ונקבל סוחרים מכל תחום. לא נדרוש היסטוריית מכירות של שנים, מצד שני לא תוכל להגיד שמחר בבוקר אתה פותח חנות אינטרנטית וכבר לקבל כסף. גם בבנקים לא יעמידו הלוואות במקרה כזה".

במסגרת ההסכם בין נלה לערך פיננסים, האחרון תעמיד לטובת החברה הישראלית כמיליון דולר, מתוכם 300,000 דולר כהלוואת בעלים והיתרה כמסגרת אשראי לצורך ההלוואות שינתנו על ידי החברה שתוקם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Yaniv 13/01/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
    יישר כוח!
  • 5.
    סוס מנצח! (ל"ת)
    רועי 13/01/2021 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בעברית קוראים לזה לופט גישפט חח (ל"ת)
    איתי 13/01/2021 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה 13/01/2021 13:26
    הגב לתגובה זו
    סוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה
  • 2.
    אחיזת עיניים 13/01/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    הם הם העיקר דיווח לבורסה ובסוף לא יקרה כלום לא הלואה ולא עיסקאות
  • 1.
    מבין קצת 13/01/2021 10:37
    הגב לתגובה זו
    מה האדון הנכבד מבין במסחר אלקטרוני? הוא קנה פעם באמזון ולכן נחשב למומחה? זה בערך כמו שהוא מבין בתביעות כי פעם היה עורך דין של ואליו בייס
  • ליאור 13/01/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
    מבין קצת = ממורמר הרבה
  • גד 13/01/2021 14:34
    הגב לתגובה זו
    תפסיק לבאס אתה לא מבין כלום כל היום חמוץ
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.