"הקורסים למסחר בדיגיטל מלאים לגמרי ומספר הסוחרים בארץ עולה כל יום"
"יש בישראל מספר לא מבוטל של סוחרים בזירת המסחר האינטרנטיות והוא הולך ועולה מדי יום. קורסים ובתי ספר שמלמדים מסחר דיגיטלי מלאים לגמרי, ורואים את העניין הרב של הישראלים בכך בפורומים ברשת. התחום הזה מרכז סביבו עשרות אלפי אנשים בארץ" – כך טוען בשיחה עם ביזפורטל קובי לקסר, מנכ"ל נלה דיגיטל שהודיעה אתמול כי תקים ביחד עם ערך פיננסים -3.4% חברה חדשה למימון סוחרים באתרי אי-קומרס, דוגמת אמזון, איביי, ג'ט, שופיפיי ועוד.
למעשה, יוקמו שתי חברות – אחת שתפנה לשוק המקומי, והשנייה שתעמיד הלוואות לסוחרים בדיגיטל מחו"ל. נלה תחזיק ב-60% מהחברה הישראלית וב–72% מזו הזרה, בשאר תחזיק ערך פיננסים. בנלה ובערך פיננסים מעוניינים אם כן לעלות על גל האי-קומרס שהתחזק עוד לפני הקורונה, ועוד יותר במהלכה כשסוחרים נאלצו לסגור את החנויות שלהם בעקבות הסגרים.
החברות הגדולות בשוק ההלוואות לסוחרים בדיגיטל מגלגלות יחדיו כ-1.4 מיליארד דולר בשנה. סכומי ההלוואה הממוצעים עומדים על 15-25 אלף דולר, והריביות המקובלות הן של כ-1-2%. אז למה בעצם הסוחרים צריכים לקחת הלוואה, אם המחיר שבו הם מוכרים את הסחורה שלהם מגלם בתוכו את עלויות השילוח, תפעול החנות, וגם קופון שגוזר המוכר? לקסר מסביר כי הצורך עולה ממודל התשלום של זירות המסחר המקוונות.
"אמזון, שהשירות שלנו יפנה תחילה לסוחרים בפלטפורמה שלה, משלמת להם אחת לשבועיים", הוא אומר, "כלומר, אם סוחר מוכר בעשרת אלפים דולר – את הכסף הזה הוא יפגוש בעוד שבועיים. אנחנו מציעים שירות של הקדמת תשלומים, כך שהסוחר יוכל לקבל את הכסף תוך יום לאחר המכירה. קוראים לזה 'פקטורינג', וזה תחום מוכר בהרבה עולמות מחוץ לאי-קומרס, ובאי-קומרס הוא פורח בארצות הברית בזמן שבארץ אנחנו נהיה הסנונית הראשונה".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולמה בעצם צריך אתכם? הבנקים לא נותנים הלוואות לעסקים מקוונים קטנים?
"בשונה מהבנקים, ההלוואות שלנו יתנו בצורה יותר ידידותית. הבטוחות שלנו יהיו הנכסים האינטרנטיים, בעוד שבנקים או גופים חוץ בנקאיים מבקשים שתשעבד דירה או רכוש אחר".
איך תבצעו את החיתום?
"נבדוק את היסטוריית המכירות והרייטינג/פידבק של המוכר ונשקלל הכל. תנאי הסף שלנו לא יהיו נוקשים מדי ונקבל סוחרים מכל תחום. לא נדרוש היסטוריית מכירות של שנים, מצד שני לא תוכל להגיד שמחר בבוקר אתה פותח חנות אינטרנטית וכבר לקבל כסף. גם בבנקים לא יעמידו הלוואות במקרה כזה".
במסגרת ההסכם בין נלה לערך פיננסים, האחרון תעמיד לטובת החברה הישראלית כמיליון דולר, מתוכם 300,000 דולר כהלוואת בעלים והיתרה כמסגרת אשראי לצורך ההלוואות שינתנו על ידי החברה שתוקם.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 6.Yaniv 13/01/2021 16:32הגב לתגובה זויישר כוח!
- 5.סוס מנצח! (ל"ת)רועי 13/01/2021 16:19הגב לתגובה זו
- 4.בעברית קוראים לזה לופט גישפט חח (ל"ת)איתי 13/01/2021 14:49הגב לתגובה זו
- 3.סוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה 13/01/2021 13:26הגב לתגובה זוסוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה
- 2.אחיזת עיניים 13/01/2021 11:15הגב לתגובה זוהם הם העיקר דיווח לבורסה ובסוף לא יקרה כלום לא הלואה ולא עיסקאות
- 1.מבין קצת 13/01/2021 10:37הגב לתגובה זומה האדון הנכבד מבין במסחר אלקטרוני? הוא קנה פעם באמזון ולכן נחשב למומחה? זה בערך כמו שהוא מבין בתביעות כי פעם היה עורך דין של ואליו בייס
- ליאור 13/01/2021 16:22הגב לתגובה זומבין קצת = ממורמר הרבה
- גד 13/01/2021 14:34הגב לתגובה זותפסיק לבאס אתה לא מבין כלום כל היום חמוץ
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
