"הקורסים למסחר בדיגיטל מלאים לגמרי ומספר הסוחרים בארץ עולה כל יום"
"יש בישראל מספר לא מבוטל של סוחרים בזירת המסחר האינטרנטיות והוא הולך ועולה מדי יום. קורסים ובתי ספר שמלמדים מסחר דיגיטלי מלאים לגמרי, ורואים את העניין הרב של הישראלים בכך בפורומים ברשת. התחום הזה מרכז סביבו עשרות אלפי אנשים בארץ" – כך טוען בשיחה עם ביזפורטל קובי לקסר, מנכ"ל נלה דיגיטל שהודיעה אתמול כי תקים ביחד עם ערך פיננסים 0% חברה חדשה למימון סוחרים באתרי אי-קומרס, דוגמת אמזון, איביי, ג'ט, שופיפיי ועוד.
למעשה, יוקמו שתי חברות – אחת שתפנה לשוק המקומי, והשנייה שתעמיד הלוואות לסוחרים בדיגיטל מחו"ל. נלה תחזיק ב-60% מהחברה הישראלית וב–72% מזו הזרה, בשאר תחזיק ערך פיננסים. בנלה ובערך פיננסים מעוניינים אם כן לעלות על גל האי-קומרס שהתחזק עוד לפני הקורונה, ועוד יותר במהלכה כשסוחרים נאלצו לסגור את החנויות שלהם בעקבות הסגרים.
החברות הגדולות בשוק ההלוואות לסוחרים בדיגיטל מגלגלות יחדיו כ-1.4 מיליארד דולר בשנה. סכומי ההלוואה הממוצעים עומדים על 15-25 אלף דולר, והריביות המקובלות הן של כ-1-2%. אז למה בעצם הסוחרים צריכים לקחת הלוואה, אם המחיר שבו הם מוכרים את הסחורה שלהם מגלם בתוכו את עלויות השילוח, תפעול החנות, וגם קופון שגוזר המוכר? לקסר מסביר כי הצורך עולה ממודל התשלום של זירות המסחר המקוונות.
"אמזון, שהשירות שלנו יפנה תחילה לסוחרים בפלטפורמה שלה, משלמת להם אחת לשבועיים", הוא אומר, "כלומר, אם סוחר מוכר בעשרת אלפים דולר – את הכסף הזה הוא יפגוש בעוד שבועיים. אנחנו מציעים שירות של הקדמת תשלומים, כך שהסוחר יוכל לקבל את הכסף תוך יום לאחר המכירה. קוראים לזה 'פקטורינג', וזה תחום מוכר בהרבה עולמות מחוץ לאי-קומרס, ובאי-קומרס הוא פורח בארצות הברית בזמן שבארץ אנחנו נהיה הסנונית הראשונה".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולמה בעצם צריך אתכם? הבנקים לא נותנים הלוואות לעסקים מקוונים קטנים?
"בשונה מהבנקים, ההלוואות שלנו יתנו בצורה יותר ידידותית. הבטוחות שלנו יהיו הנכסים האינטרנטיים, בעוד שבנקים או גופים חוץ בנקאיים מבקשים שתשעבד דירה או רכוש אחר".
איך תבצעו את החיתום?
"נבדוק את היסטוריית המכירות והרייטינג/פידבק של המוכר ונשקלל הכל. תנאי הסף שלנו לא יהיו נוקשים מדי ונקבל סוחרים מכל תחום. לא נדרוש היסטוריית מכירות של שנים, מצד שני לא תוכל להגיד שמחר בבוקר אתה פותח חנות אינטרנטית וכבר לקבל כסף. גם בבנקים לא יעמידו הלוואות במקרה כזה".
במסגרת ההסכם בין נלה לערך פיננסים, האחרון תעמיד לטובת החברה הישראלית כמיליון דולר, מתוכם 300,000 דולר כהלוואת בעלים והיתרה כמסגרת אשראי לצורך ההלוואות שינתנו על ידי החברה שתוקם.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
- 6.Yaniv 13/01/2021 16:32הגב לתגובה זויישר כוח!
- 5.סוס מנצח! (ל"ת)רועי 13/01/2021 16:19הגב לתגובה זו
- 4.בעברית קוראים לזה לופט גישפט חח (ל"ת)איתי 13/01/2021 14:49הגב לתגובה זו
- 3.סוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה 13/01/2021 13:26הגב לתגובה זוסוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה
- 2.אחיזת עיניים 13/01/2021 11:15הגב לתגובה זוהם הם העיקר דיווח לבורסה ובסוף לא יקרה כלום לא הלואה ולא עיסקאות
- 1.מבין קצת 13/01/2021 10:37הגב לתגובה זומה האדון הנכבד מבין במסחר אלקטרוני? הוא קנה פעם באמזון ולכן נחשב למומחה? זה בערך כמו שהוא מבין בתביעות כי פעם היה עורך דין של ואליו בייס
- ליאור 13/01/2021 16:22הגב לתגובה זומבין קצת = ממורמר הרבה
- גד 13/01/2021 14:34הגב לתגובה זותפסיק לבאס אתה לא מבין כלום כל היום חמוץ

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
