קובי לקסר נלה
צילום: פרג'

"הקורסים למסחר בדיגיטל מלאים לגמרי ומספר הסוחרים בארץ עולה כל יום"

נלה דיגיטל וערך פיננסים יקימו חברה שתעמיד הלוואות לסוחרים בזירות אי-קומרס כמו אמזון, איביי ועוד. מנכ"ל נלה, קובי לקסר אומר לביזפורטל: "באמזון מוכר רואה את הכסף רק אחת לשבועיים, איתנו הוא יוכל להקדים את התשלום כבר ליום למחרת העסקה"
איתי פת-יה | (8)

"יש בישראל מספר לא מבוטל של סוחרים בזירת המסחר האינטרנטיות והוא הולך ועולה מדי יום. קורסים ובתי ספר שמלמדים מסחר דיגיטלי מלאים לגמרי, ורואים את העניין הרב של הישראלים בכך בפורומים ברשת. התחום הזה מרכז סביבו עשרות אלפי אנשים בארץ" – כך טוען בשיחה עם ביזפורטל קובי לקסר, מנכ"ל נלה דיגיטל שהודיעה אתמול כי תקים ביחד עם ערך פיננסים 0%  חברה חדשה למימון סוחרים באתרי אי-קומרס, דוגמת אמזון, איביי, ג'ט, שופיפיי ועוד.

למעשה, יוקמו שתי חברות – אחת שתפנה לשוק המקומי, והשנייה שתעמיד הלוואות לסוחרים בדיגיטל מחו"ל. נלה תחזיק ב-60% מהחברה הישראלית וב–72% מזו הזרה, בשאר תחזיק ערך פיננסים. בנלה ובערך פיננסים מעוניינים אם כן לעלות על גל האי-קומרס שהתחזק עוד לפני הקורונה, ועוד יותר במהלכה כשסוחרים נאלצו לסגור את החנויות שלהם בעקבות הסגרים.

החברות הגדולות בשוק ההלוואות לסוחרים בדיגיטל מגלגלות יחדיו כ-1.4 מיליארד דולר בשנה. סכומי ההלוואה הממוצעים עומדים על 15-25 אלף דולר, והריביות המקובלות הן של כ-1-2%. אז למה בעצם הסוחרים צריכים לקחת הלוואה, אם המחיר שבו הם מוכרים את הסחורה שלהם מגלם בתוכו את עלויות השילוח, תפעול החנות, וגם קופון שגוזר המוכר? לקסר מסביר כי הצורך עולה ממודל התשלום של זירות המסחר המקוונות.

"אמזון, שהשירות שלנו יפנה תחילה לסוחרים בפלטפורמה שלה, משלמת להם אחת לשבועיים", הוא אומר, "כלומר, אם סוחר מוכר בעשרת אלפים דולר – את הכסף הזה הוא יפגוש בעוד שבועיים. אנחנו מציעים שירות של הקדמת תשלומים, כך שהסוחר יוכל לקבל את הכסף תוך יום לאחר המכירה. קוראים לזה 'פקטורינג', וזה תחום מוכר בהרבה עולמות מחוץ לאי-קומרס, ובאי-קומרס הוא פורח בארצות הברית בזמן שבארץ אנחנו נהיה הסנונית הראשונה".

ולמה בעצם צריך אתכם? הבנקים לא נותנים הלוואות לעסקים מקוונים קטנים?

"בשונה מהבנקים, ההלוואות שלנו יתנו בצורה יותר ידידותית. הבטוחות שלנו יהיו הנכסים האינטרנטיים, בעוד שבנקים או גופים חוץ בנקאיים מבקשים שתשעבד דירה או רכוש אחר".

איך תבצעו את החיתום?

"נבדוק את היסטוריית המכירות והרייטינג/פידבק של המוכר ונשקלל הכל. תנאי הסף שלנו לא יהיו נוקשים מדי ונקבל סוחרים מכל תחום. לא נדרוש היסטוריית מכירות של שנים, מצד שני לא תוכל להגיד שמחר בבוקר אתה פותח חנות אינטרנטית וכבר לקבל כסף. גם בבנקים לא יעמידו הלוואות במקרה כזה".

במסגרת ההסכם בין נלה לערך פיננסים, האחרון תעמיד לטובת החברה הישראלית כמיליון דולר, מתוכם 300,000 דולר כהלוואת בעלים והיתרה כמסגרת אשראי לצורך ההלוואות שינתנו על ידי החברה שתוקם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Yaniv 13/01/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
    יישר כוח!
  • 5.
    סוס מנצח! (ל"ת)
    רועי 13/01/2021 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בעברית קוראים לזה לופט גישפט חח (ל"ת)
    איתי 13/01/2021 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה 13/01/2021 13:26
    הגב לתגובה זו
    סוחרים על ריק מחזורים מדומים כמו המניה בבורסה
  • 2.
    אחיזת עיניים 13/01/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    הם הם העיקר דיווח לבורסה ובסוף לא יקרה כלום לא הלואה ולא עיסקאות
  • 1.
    מבין קצת 13/01/2021 10:37
    הגב לתגובה זו
    מה האדון הנכבד מבין במסחר אלקטרוני? הוא קנה פעם באמזון ולכן נחשב למומחה? זה בערך כמו שהוא מבין בתביעות כי פעם היה עורך דין של ואליו בייס
  • ליאור 13/01/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
    מבין קצת = ממורמר הרבה
  • גד 13/01/2021 14:34
    הגב לתגובה זו
    תפסיק לבאס אתה לא מבין כלום כל היום חמוץ
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.