רשמית: איחוד האמירויות הסיר את החרם הכלכלי על ישראל
נשיא איחוד האמירויות, החאליף בן זאייד אל נהיין, הוציא צו המבטל את החוק המחרים כלכלית את ישראל ומאפשר באופן רשמי מסחר בין המדינות. הצו החדש קורא "לתמיכה ושיתוף פעולה כלכלי בילטראלי, כדי לבנות יחסים מלאים בין המדינות".
הצו מגיע על רקע ההודעה על הכוונה לחתום על הסכם השלום היסטורי בין ישראל לאיחוד האמירויות. היחסים כבר קיימים מתחת לשולחן למעלה מ-20 שנה, אבל כרגע צריך לחתום על הסכמי סחר רשמיים.
ישנם כמה זוכים, בהם אל על שכבר הודיעה על פתיחת קו אווירי ישיר בין המדינות. פתיחת שוק חדש לחברה המדשדשת זה אף פעם לא רע. בנוסף, צפויות השקעות משותפות בפיתוח חיסון לקורונה ובתחומי רפואה נוספים, כמו גם עסקאות בתחום החקלאות, היהלומים והנשק.
הטיסה הראשונה של אל על 0% אמורה לצאת מחר ומי שיהיה על גבי המטוס הוא לא אחר מאשר חתנו של הנשיא האמריקאי, ג'ארד קושנר, שעסק מטעם הממשל בהבשלת היחסים. זו אכן טיסה היסטורית, שתעשה עוד סוג קטן של היסטוריה. לראשונה, סעודיה לא תוכל להכחיש שאל על טסה מעל שמיה.
- שיא ישראלי בדובאי: מאיורס נדל״ן של מיכאל מאיורוב היא החברה הישראלית הראשונה שהחתימה מעל 50 קבלנים בא
- האמירתים משקיעים 100 מ' דולר בפרויקט הקריפטו של טראמפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.[email protected] 01/09/2020 23:20הגב לתגובה זוהיום נחת מטוס ישראלי באבו דאבי של אמירויות. שלום עם אמירויות זו פריצת דרך בלתי רגילה לשלום איזורי. כל הכבוד לטרמפ ומוחמד בין זאיד . בסוף גם אגו של ביבי גבר על לרצות מפלגות הדת. שפו על מחשבה מחץ לקופסה וניצול הזדמנויות. בקרוב מאוד יהיה שלום עם ערב הסעודית ומדינות אחרות של מפרץ הפרסי. למה? יש לכך הסבר. היום שלום איזורי צריכים ארצות הברית וסעודיה יותר מישראל. למה טורקיה, רוסיה, רשות פליסטינאית ואירן נגד השלום? תשובה היא כסף מגז ונפט האיזורי. 2014 היה משבר פוליטי באוקראינה , שלטון החדש החליט להידגרות לרוסיה ולשנות הסכם שינוע גז לאירופה בצנרת על שטחה של אוקראינה . בתגובה רוסים סגרו את "הברז". אירופאים מיד הבינו שצריך עוד מקור של גז זול שלא תלוי ברוסים . קמו שני פרויקטים 1. אירן –אירק – סוריה בתמיכה סודית של רוסיה 2. קטר – טורקיה בתמיכת ארה"ב. טורקיה התחילה לחימה בשטח עירק וסוריה בעזרת דאעש מורכבת מצבא של סדם חוסיין לשעבר. ארה"ב, קטר , סאודיה ואמירתים נכנסו לסוריה ועירק להלחם נגד דאעש לכורה בפועל נלחמו נגד פרויקט ראשון . ספטמבר 2015 צבא רוסיה בהסכם עם בשאר אסעד נכנס לסוריה במטרה הרשמי
- 1.אלכס 01/09/2020 23:18הגב לתגובה זוהיום נחת מטוס ישראלי באבו דאבי של אמירויות. שלום עם אמירויות זו פריצת דרך בלתי רגילה לשלום איזורי. כל הכבוד לטרמפ ומוחמד בין זאיד . בסוף גם אגו של ביבי גבר על לרצות מפלגות הדת. שפו על מחשבה מחץ לקופסה וניצול הזדמנויות. בקרוב מאוד יהיה שלום עם ערב הסעודית ומדינות אחרות של מפרץ הפרסי. למה? יש לכך הסבר. היום שלום איזורי צריכים ארצות הברית וסעודיה יותר מישראל. למה טורקיה, רוסיה, רשות פליסטינאית ואירן נגד השלום? תשובה היא כסף מגז ונפט האיזורי. 2014 היה משבר פוליטי באוקראינה , שלטון החדש החליט להידגרות לרוסיה ולשנות הסכם שינוע גז לאירופה בצנרת על שטחה של אוקראינה . בתגובה רוסים סגרו את "הברז". אירופאים מיד הבינו שצריך עוד מקור של גז זול שלא תלוי ברוסים . קמו שני פרויקטים 1. אירן –אירק – סוריה בתמיכה סודית של רוסיה 2. קטר – טורקיה בתמיכת ארה"ב. טורקיה התחילה לחימה בשטח עירק וסוריה בעזרת דאעש מורכבת מצבא של סדם חוסיין לשעבר. ארה"ב, קטר , סאודיה ואמירתים נכנסו לסוריה ועירק להלחם נגד דאעש לכורה בפועל נלחמו נגד פרויקט ראשון . ספטמבר 2015 צבא רוסיה בהסכם עם בשאר אסעד נכנס לסוריה במטרה הרשמי
האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.
