הדולר צונח ב-1.1% ל-3.36 שקלים
הדולר צונח מתחת ל-3.4 שקלים - ירידה של 1.1% ל-3.36 שקלים - שפל של 9 שנים. הסיבה היא ככל הנראה הפסקת ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח. שער הדולר הגיע לשפל של 9 שנים. הדולר יורד לא רק בארץ, אלא גם מסביב לגלובוס, בהמשך להדפסות כספים עצומות של הפד'. במקביל לירידה בדולר גם האירו מאבד גובה - יורד ב-1% למתחת ל-4 שקלים.
הרחבה - יוסי פרנק הסביר אתמול למה הדולר צפוי להמשיך להיחלש לאור המדיניות של בנק ישראל בשוק המט"ח
התפתחות שער הדולר מול השק בחצי השנה האחרונה
בתגובה להתחזקות השקל מציינים דודי רזניק, אסטרטג ריביות, וקובי לוי, מנהל דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון כי ההתחזקות של השקל מול סל המטבעות צפויה להביא אותו היום לשיא נומינלי חדש מול הסל על רקע התחזקות של יותר מאחוז מול מרבית המטבעות המרכזיים.
- מניות הביטוח ימשיכו לזנק: "תשואה של 20%-40% בשנתיים הקרובות"
- פז מקבלת אפסייד של 25% מלאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחזקות השקל באה לאחר תקופה בה דשדש השער סביב רמות של 3.4 – 3.43 שקלים לדולר. מדובר על התחזקות של השקל מול הסל ולא רק מול הדולר אחרי מספר שבועות ששער 3.4 היווה תמיכה משמעותית.
"בדרך כלל כאשר נשברת רמת תמיכה טכנית שנשמרה לאורך זמן, השער יורד בחדות בגלל פקודות סטופ לוס שמחזקות את המהלך והופכות אותו לדרמטי ומהיר. התזמון הפעם הגביר את התגובה בגלל שבסוף חודש אוגוסט, סביבת הנזילות בשוק המקומי נמוכה במיוחד", מציינים בלאומי.
"עוד תומכים במהלך החד הירידה האחרונה בסטיות התקן במקביל ליציבות בשער החליפין. מבחינה מאקרו כלכלית להסכם השלום יש סיכוי להגדיל את היצוא הביטחוני ובטווח הארוך הוא עשוי לתמוך בכוחות שתומכים בשקל חזק. אבל מנגד צריך לזכור שהמצב בישראל עדיין קשה, שלפנינו חוסר יציבות פוליטית וכלכלית בעקבות קושי בהפחתת התחלואה, וצפי לבחירות בחצי השנה הקרובה, ולכן הכוחות שתומכים בתיסוף השקל מול הסל עדיין חלשים מהעבר ולראיה, שער האירו שקל עדיין גבוה בהרבה מערכו טרם משבר הקורונה כשהצמד נסחר בשער 3.7", הוסיפו.
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
יש לציין כי, לאחרונה, הדולר נחלש מול מרבית המטבעות המרכזיים על רקע הורדות הריבית בארה"ב וההרחבות המאסיביות של הפד' וממשלת ארה"ב.
מראשית השנה רכש בנק ישראל סכומים משמעותיים של כ-11.6 מיליארד דולר (נכון לסוף חודש יולי). במקביל עלו יתרות המטח לרמת שיא של 158 מיליארד דולר. "ייתכן שבנק ישראל כרגע פחות פעיל במסחר במט"ח מה שמסייע להתעצמות מגמת התחזקות השקל", מציינים בלאומי.
על רקע התחזקות השקל נרשמות כעת גם עליות שערים חדות יחסית של עד 0.6% באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות.
- 21.אני 01/09/2020 07:49הגב לתגובה זוכמה כתבות תעשו, כמה מאות מיליארדי דולרים יקנה הנגיד, כל עוד טראמפ מדפיס עשרות טריליוני דולרים, ומחלק אותם חופשי , הדולר יש לו כיוון אחד למטה.
- 20.רוב 30/08/2020 12:01הגב לתגובה זומגיע עוד החודש ל 3.6
- 19.מבין 30/08/2020 12:00הגב לתגובה זולפני שכל הצמיחה של המשק יירד לטמיון. ללא ייצוא, אין שום סיכוי ליציאה מהמשבר, להפך ,תהיה קריסה כלכלית שבעקבותיה יאבדו שליטה לחלוטין על שער הדולר
- 18.YL 30/08/2020 09:49הגב לתגובה זוליבי עם הנגיד הוא לא יכול לעצור את המגמה העולמית ריסוק הדולר אבל מה שכן חובת הממשלה ומהר לתת תמריצים ל מפעלים ל התיעלות במקום לשחד את ליצמן וחבורתו
- 17.לאמריקה שם המקום המתאים לו כמו כול גונבי הדעת 29/08/2020 12:38הגב לתגובה זולאמריקה שם המקום המתאים לו כמו כול גונבי הדעת
- 16.לאמריקה שם המקום המתאים לו כמו כול גונבי הדעת 29/08/2020 12:38הגב לתגובה זולאמריקה שם המקום המתאים לו כמו כול גונבי הדעת
- 15.הדולרים שבנק ישראל רכש ישמשו כנייר טואלט בגל השליש 28/08/2020 19:09הגב לתגובה זוהדולרים שבנק ישראל רכש ישמשו כנייר טואלט בגל השלישי
- 14.הנגיד הזה הוא מינוי של ביבי! איפה שביבי נוגע יש חורבן (ל"ת)שגיא 28/08/2020 18:01הגב לתגובה זו
- 13.ג'ק 28/08/2020 16:20הגב לתגובה זוהורגים את היצואנים .חייבים להגן עליהם דחוף .
- 12.בנק ישראל 28/08/2020 10:25הגב לתגובה זומרגיש שאין בעל בית והספקולנטים חוגגים. עצוב למגזר היצרני וליצואנים :(
- 11.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 28/08/2020 03:48הגב לתגובה זו
- 10.יורי 27/08/2020 19:28הגב לתגובה זואתמול היתה כתבה שהדולר לא יורד ולא ירד מיתחת ל3.4 ביגלל מדניות בנק ישראל חחחחחח והיום כתבתם בדיוק הפוך
- 9.יוני 27/08/2020 18:33הגב לתגובה זודרושה ועדת חקירה! כבר כתבתי במאי שבנק ישראל שיחרר לבנקים במרץ, 15 מיליארד בכדי לייסף את השקל, יצאה שלשום הודעה מבנק פועלים שהם צופים התחזקות לשקל - על סמך מה!!?? המוסדיים אונסים את היצוא ובשביל להקטין הפסדים, הם חותכים בבשר למי שיש פקדונות דולריים ומשפרים את המאזנים שלהם, כך גם הגירעון של ישראל נראה פחות מכאיב לעיניים, פשוט בושה!
- 8.ואו 27/08/2020 17:03הגב לתגובה זואין יותר הדפסות ?
- 7.חזי 27/08/2020 16:51הגב לתגובה זושער הדולר היום. מתנה שלא תחזור
- 6.א 27/08/2020 16:28הגב לתגובה זווניבואנים ממשיכים את החגיגה,במיוחד יבואני הרכב
- 5.זהירות 27/08/2020 16:02הגב לתגובה זולמה לרשום שטויות. לא היה שום ארוע שמצדיק נפילה כזאת. כדאי שבנק ישראל, יתחיל להראות שיש בעל בית לפני שתהיה קריסה בכל שוק אגרות החוב הצמודות שכבר נסחרות בתשואה שלילית לפידיון. ירידה נוספת האינפלציה עלולה להביא לפידיונות עתק בסדר גודל של מאות מיליארדים.
- 4.מסוכן 27/08/2020 15:49הגב לתגובה זובנק ישראל מביא את המשק למצב של חדלות פרעון. ראו הוזהרתם.
- 3.דולר 27/08/2020 15:46הגב לתגובה זושוב פעם אותם סיפורי סבתא על הדפסת הכספים. אין שום קשר. ספולנטין עושים ככל העולה על רוחם, וישראל המדינה היחידה שלא יודעת לשמור על יתרון הייצוא שלה. מכת מוות לייצוא לכלכלה שממילא במיתון קשה ביותר. בנק ישראל פשוט נכשל, אפילו להגן על שער החליפין מתנודות כאלה הוא לא מסוגל, שלא נדבר על יעד האינפלציה שלו. שימשיך ככה, שהכלכלה תקרוס הדולר יגיע ל 5 שקלים ואז כבר יהיה מאוחר מידי.
- 2.שלמה 27/08/2020 15:36הגב לתגובה זומבחינה כלכלית אין שוב סיבה שהשקל יתחזק במדינה עם מצב גיאופוליטי הגרוע בעולם.
- 1.ציון 27/08/2020 15:19הגב לתגובה זוהרי אתמול שמתם פה כתבה שזה המטבע רזרבה של העולם לא? תליתם בו תקוות. זה נייר טואלט
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 7.36% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.2% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
