קובי לוי בנק לאומי
צילום: כפיר סיון

"גובר הסיכוי להתאוששות כלכלית מסוג V באירופה"

בלאומי סבורים שאירופה תצא יחסית מהר מהמשבר. לגבי השוק המקומי "עוד מוקדם להעריך" ; וגם - האם הדולר יחזור לעלות? 
צחי אפרתי | (14)
נושאים בכתבה לאומי שוקי הון

"הכוחות שתמכו בהתחזקותו של השקל פחתו והעוצמה שאפיינה את השקל מול סל המטבעות בשנים האחרונות מתערערת" כך לדברי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון שמגיב על ההסכם שהושג אמש באירופה ועל המתרחש בשוק המטבעות.

בפתח הסקירה של לוי הדיווחים מאירופה "חדשות טובות אתמול תמכו בהמשך המגמה החיובית בשווקים, בין היתר, תוצאות חיוביות לחיסון לקורונה ואישור תכנית החילוץ באירופה. שווקי המטבע מתנהגים בתקופה האחרונה במגמה דומה. מטבעות המקלט נחלשים, והאירו ומטבעות הלווין שלו (הקורונה השבדית והדנית) הם המתחזקים הגדולים." 

על החולשה בכוחו של השקל אומר לוי "מי שמחפש את חולשתו של השקל בתקופה האחרונה יוכל למצוא אותה בקלות בהשוואת ערכו מול האירו לפני המשבר עת נסחר בשער 3.7, לעומת שער של 3.9 כיום. גם מול הדולר אפשר להגיד שהשקל מתפקד פחות טוב מבעבר. זאת, למרות שהשקל חזר לערכו מול הדולר לפני המשבר סביב שער 3.4. חשוב לזכור את הסיבה לכך - לפני המשבר הריבית בדולר הייתה גבוהה בכמעט 2% לעומת הריבית בשקל, הפחתת הריבית בדולר הייתה אמורה להחליש אותו יותר מול השקל. העובדה שזה לא קרה, מעידה שהכוחות שתמכו בהתחזקותו של השקל פחתו ושהעוצמה שאפיינה את השקל מול סל המטבעות בשנים האחרונות מתערערת. למרות זאת, יתכן כי השקל יתחזק מול מטבע כזה או אחר, כמו למשל הדולר, כתלות באירועים נקודתיים."

 אירופה עולה על המסלול

לוי מציג אופטימיות גדולה בעקבות ההסכם שהוצג בפתיחת שבוע המסחר "החדשות הגדולות של התקופה האחרונה מגיעות מאירופה. במסגרת מפגש פסגה בן ארבעה ימים, מדינות אירופה הגיעו להסכמה לגבי חבילת חילוץ להתמודדות עם משבר הקורונה. לתכנית הוקצו 1.8 טריליון אירו, מתוכם 750 מיליארד יגוייסו בחוב אירופאי משותף, ומתוכו כ-390 מיליארד יחולקו כמענקים והיתר כהלוואות בריבית נמוכה. הנהנית העיקרית מפירות ההנפקה, תהיה כנראה איטליה, ובנוסף, כתוצאה מהמהלך יתכן כי האג"ח של המדינות החלשות יזכו לביקושים על חשבון אג"ח המדינות החזקות. חשוב להדגיש כי למרות שלא מדובר על סכום גיוס גבוה, אישור התכנית והפשרה שהושגה עם ארבעת המדינות מתנגדות לגבי ההנפקה המשותפת ותנאיה פותחים פתח לאיחוד חובות רחב יותר באירופה בטווח הארוך. כתוצאה, להערכתנו גובר הסיכוי להתאוששות כלכלית מסוג V, שמשמעותה התאוששות מהירה המקזזת לפחות חלק מהפגיעה בכלכלה שאפיינה את 2 החציון הראשון של השנה, באירופה. זאת, בניגוד למצב בארה"ב ובישראל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    כל מדינה ששופכת כסף מקבלת ציון גבוה , משעבדים העתיד (ל"ת)
    רן 23/07/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    עברי 22/07/2020 10:53
    הגב לתגובה זו
    "ההנפקה הנוכחית תתמוך בהגברת הסולידריות בין מדינות אירופה" מה זה החרטא הזה? איפה הניתוח הכלכלי?!
  • 10.
    מרחפים שם בלאומי. כל העולם משותק, ולא רואים שום שיפור.. (ל"ת)
    ליבי 22/07/2020 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יובל 22/07/2020 10:01
    הגב לתגובה זו
    גוש היורו היה גמור עוד לםני הקורונה, אם בכלל היה גוש כזה. חיבור פיקטיבי בין מדינות ועמים שלא סובלים אחד את השני, ללא שפה משותפת, ואינטרסים שונים לחלוטין לכל מדינה. תוסיפו את העובדה שחצי מהמדינות פושטות רגל בעצם ותגיעו ליבשת ממוטטת וגמורה
  • דגן 22/07/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
    .
  • 8.
    אנונימי 22/07/2020 09:32
    הגב לתגובה זו
    השווקים בשפיץ לפני התמוטטות והבחור מדבר. על התאוששות
  • 7.
    ממ 22/07/2020 09:07
    הגב לתגובה זו
    לאורך ההיסטוריה מי שעשה הפוך מייעוץ הבנקים הרוויח
  • 6.
    בדיחה - שופכים כסף ומתעלמים ממהשלכת (ל"ת)
    שלומי 22/07/2020 08:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הנביא 22/07/2020 07:23
    הגב לתגובה זו
    מקסימום עד הבחירות ועוד קצת. מקסימום עד פברואר 21 או בדרך נראה מפולת שלא היתה מעולם.
  • 4.
    רון7 22/07/2020 07:13
    הגב לתגובה זו
    בצורתv , אתם כותבים שגדלו הסיכויים להתאוששות שכזו? או שאתם מתכוונים שהכלכלה הריאלית תחזור לביצועים הישנים...אבל זה יתכןלכל הפחות ב 2030.
  • 3.
    מושון 22/07/2020 06:05
    הגב לתגובה זו
    חה חה חה
  • ניר 22/07/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט גם בשאר המדינות
  • 2.
    משה מיציע א 22/07/2020 05:36
    הגב לתגובה זו
    מתחיל: גובר היסוי, בסוף : יתכן. מה ההשוואה ל 1929. זה לא דומה.
  • 1.
    תום 21/07/2020 22:34
    הגב לתגובה זו
    אני חושב הבחור עשה שורה אחת יותר מידי
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.19%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 2.19%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.