קובי לוי בנק לאומי
צילום: כפיר סיון

"גובר הסיכוי להתאוששות כלכלית מסוג V באירופה"

בלאומי סבורים שאירופה תצא יחסית מהר מהמשבר. לגבי השוק המקומי "עוד מוקדם להעריך" ; וגם - האם הדולר יחזור לעלות? 
צחי אפרתי | (14)
נושאים בכתבה לאומי שוקי הון

"הכוחות שתמכו בהתחזקותו של השקל פחתו והעוצמה שאפיינה את השקל מול סל המטבעות בשנים האחרונות מתערערת" כך לדברי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון שמגיב על ההסכם שהושג אמש באירופה ועל המתרחש בשוק המטבעות.

בפתח הסקירה של לוי הדיווחים מאירופה "חדשות טובות אתמול תמכו בהמשך המגמה החיובית בשווקים, בין היתר, תוצאות חיוביות לחיסון לקורונה ואישור תכנית החילוץ באירופה. שווקי המטבע מתנהגים בתקופה האחרונה במגמה דומה. מטבעות המקלט נחלשים, והאירו ומטבעות הלווין שלו (הקורונה השבדית והדנית) הם המתחזקים הגדולים." 

על החולשה בכוחו של השקל אומר לוי "מי שמחפש את חולשתו של השקל בתקופה האחרונה יוכל למצוא אותה בקלות בהשוואת ערכו מול האירו לפני המשבר עת נסחר בשער 3.7, לעומת שער של 3.9 כיום. גם מול הדולר אפשר להגיד שהשקל מתפקד פחות טוב מבעבר. זאת, למרות שהשקל חזר לערכו מול הדולר לפני המשבר סביב שער 3.4. חשוב לזכור את הסיבה לכך - לפני המשבר הריבית בדולר הייתה גבוהה בכמעט 2% לעומת הריבית בשקל, הפחתת הריבית בדולר הייתה אמורה להחליש אותו יותר מול השקל. העובדה שזה לא קרה, מעידה שהכוחות שתמכו בהתחזקותו של השקל פחתו ושהעוצמה שאפיינה את השקל מול סל המטבעות בשנים האחרונות מתערערת. למרות זאת, יתכן כי השקל יתחזק מול מטבע כזה או אחר, כמו למשל הדולר, כתלות באירועים נקודתיים."

 אירופה עולה על המסלול

לוי מציג אופטימיות גדולה בעקבות ההסכם שהוצג בפתיחת שבוע המסחר "החדשות הגדולות של התקופה האחרונה מגיעות מאירופה. במסגרת מפגש פסגה בן ארבעה ימים, מדינות אירופה הגיעו להסכמה לגבי חבילת חילוץ להתמודדות עם משבר הקורונה. לתכנית הוקצו 1.8 טריליון אירו, מתוכם 750 מיליארד יגוייסו בחוב אירופאי משותף, ומתוכו כ-390 מיליארד יחולקו כמענקים והיתר כהלוואות בריבית נמוכה. הנהנית העיקרית מפירות ההנפקה, תהיה כנראה איטליה, ובנוסף, כתוצאה מהמהלך יתכן כי האג"ח של המדינות החלשות יזכו לביקושים על חשבון אג"ח המדינות החזקות. חשוב להדגיש כי למרות שלא מדובר על סכום גיוס גבוה, אישור התכנית והפשרה שהושגה עם ארבעת המדינות מתנגדות לגבי ההנפקה המשותפת ותנאיה פותחים פתח לאיחוד חובות רחב יותר באירופה בטווח הארוך. כתוצאה, להערכתנו גובר הסיכוי להתאוששות כלכלית מסוג V, שמשמעותה התאוששות מהירה המקזזת לפחות חלק מהפגיעה בכלכלה שאפיינה את 2 החציון הראשון של השנה, באירופה. זאת, בניגוד למצב בארה"ב ובישראל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    כל מדינה ששופכת כסף מקבלת ציון גבוה , משעבדים העתיד (ל"ת)
    רן 23/07/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    עברי 22/07/2020 10:53
    הגב לתגובה זו
    "ההנפקה הנוכחית תתמוך בהגברת הסולידריות בין מדינות אירופה" מה זה החרטא הזה? איפה הניתוח הכלכלי?!
  • 10.
    מרחפים שם בלאומי. כל העולם משותק, ולא רואים שום שיפור.. (ל"ת)
    ליבי 22/07/2020 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יובל 22/07/2020 10:01
    הגב לתגובה זו
    גוש היורו היה גמור עוד לםני הקורונה, אם בכלל היה גוש כזה. חיבור פיקטיבי בין מדינות ועמים שלא סובלים אחד את השני, ללא שפה משותפת, ואינטרסים שונים לחלוטין לכל מדינה. תוסיפו את העובדה שחצי מהמדינות פושטות רגל בעצם ותגיעו ליבשת ממוטטת וגמורה
  • דגן 22/07/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
    .
  • 8.
    אנונימי 22/07/2020 09:32
    הגב לתגובה זו
    השווקים בשפיץ לפני התמוטטות והבחור מדבר. על התאוששות
  • 7.
    ממ 22/07/2020 09:07
    הגב לתגובה זו
    לאורך ההיסטוריה מי שעשה הפוך מייעוץ הבנקים הרוויח
  • 6.
    בדיחה - שופכים כסף ומתעלמים ממהשלכת (ל"ת)
    שלומי 22/07/2020 08:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הנביא 22/07/2020 07:23
    הגב לתגובה זו
    מקסימום עד הבחירות ועוד קצת. מקסימום עד פברואר 21 או בדרך נראה מפולת שלא היתה מעולם.
  • 4.
    רון7 22/07/2020 07:13
    הגב לתגובה זו
    בצורתv , אתם כותבים שגדלו הסיכויים להתאוששות שכזו? או שאתם מתכוונים שהכלכלה הריאלית תחזור לביצועים הישנים...אבל זה יתכןלכל הפחות ב 2030.
  • 3.
    מושון 22/07/2020 06:05
    הגב לתגובה זו
    חה חה חה
  • ניר 22/07/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט גם בשאר המדינות
  • 2.
    משה מיציע א 22/07/2020 05:36
    הגב לתגובה זו
    מתחיל: גובר היסוי, בסוף : יתכן. מה ההשוואה ל 1929. זה לא דומה.
  • 1.
    תום 21/07/2020 22:34
    הגב לתגובה זו
    אני חושב הבחור עשה שורה אחת יותר מידי
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?