"ביג תעמוד לצד השוכרים גם בזמנים קשים"
רשת מרכזי הקניות ביג 0.08% מפרסמת את תוצאותיה לרבעון הרביעי במסגרתם רשמה קיטון של כ-1% בהכנסות, אך רווחי שיערוך אותם רשמה במהלך הרבעון הובילו לקפיצה ברווח הנקי שהגיע לכ-307 מיליון שקל.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2019 עמדו על כ-218.7 מיליון שקל, קיטון של 1% לעומת כ-220.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת לירידה בשערי החליפין של הדולר והאירו אל מול השקל.
הרווח הנקי, זינק ב-283%, לכ-307.3 מיליון שקל, לעומת סך של כ-80.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. זאת כתוצאה, מעלייה בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה של 268 מיליון שקל לעומת כ-34 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וכן מרווחי אפי נכסים.
צמיחה של 11% ב-FFO
ה-NOI ברבעון עלה בכ-1.2% לכ-153.7 מיליון שקל, לעומת כ-151.8 מיליון שקל, ברבעון המקביל אשתקד.
ה-FFO הריאלי ברבעון עלה בכ-10.7%, לכ-94.8 מיליון שקל, לעומת כ-85.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר העלייה מקורה בחלק החברה, ב-FFO של אפי נכסים, וכן מהמשך העלייה ברווח התפעולי והירידה בעלות המימון הממוצעת של החברה.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הגולמי של החברה ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם בכ-130.5 מיליון שקל, גידול של כ-2%, ביחס לכ-128 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי של החברה קפץ בכ-187%, לכ-426.4 מיליון שקל, לעומת כ-148.6 ברבעון המקביל אשתקד. זאת, הודות לרווחי שיערוך בגובה של 268 מיליון שקל לעומת כ-34 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
השפעות התפשטות הקורונה
בעקבות הוראות משרד הבריאות החברה חווה ירידה בתנועה בקניונים. המשך התפשטות הנגיף והבהלה הציבורית, לצד התקנות התברואתיות אשר הוציא משרד הבריאות בדבר איסור התקהלות (ככל שיוסיפו לעמוד), עלולים להחריף את הירידה האמורה בתנועת הקונים, ולגרום בהתאם לירידה בפדיונות השוכרים של החברה, באופן אשר עלול להביא לפגיעה בתשלום דמי השכירות לחברה בעתיד ולהישרדותם של חלק מהשוכרים. נכון לשלב זה אין ביכולת החברה לכמת את השפעות האירועים הללו, אם יתרחשו, על פעילותה העסקית בעתיד.
חי גאליס, מנכ"ל ביג: "בימים סוערים אלו כשמשבר הקורונה העולמי פוקד אותנו, אנו בוחנים בצורה קפדנית את השפעות המשבר על ביצועי הנכסים בבעלותנו ופועלים בצורה עניינית ומקצועית, על מנת לשמר את ביצועי ותוצאות הנכסים בבעלותנו בטווח הבינוני עד הארוך. אין לי ספק כי הגישה השמרנית שאפיינה את החברה לאורך שנות פעילותה, מביאה את החברה לעוצמה ואיתנות פיננסית שתאפשר לחברה להתמודד עם משבר הקורונה בצורה מיטבית. קבוצת ביג חרטה על דגלה כפילוסופיה מאז ומתמיד לעמוד לצד שוכריה בזמנים טובים ובעיקר בזמנים קשים. עשינו זאת בעבר בתקופות לחימה שגרמו לסגירה מוחלטת של מרכזי קניות ואנחנו עושים זאת גם היום".
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
"אני מניח כי עומס שכ"ד נמוך של השוכרים המאפיין לאורך שנים את נכסי ביג, זאת כחלק מהפילוסופיה הניהולית הדפנסיבית של ההנהלה, יאפשרו לה, לאחר החזרה לשיגרה, לשמור על ביצועיה התפעולים על אף ירידה שבהחלט תיתכן בטווח הזמן המיידי בנתוני המאקרו בישראל. אין לי ספק שבטווח הזמן הבינוני, עם התייצבות המשבר וחזרה איטית לשגרה נחזור להמשך עבודה, פיתוח, צמיחה ומימוש הזדמנויות ויישום האסטרטגיה העסקית שהביאה אותנו לתוצאות התפעוליות המרשימות בשנת 2019".
- 2.שותפות גורל 29/03/2020 11:23הגב לתגובה זואמרנו לו את המצב ובלי בעיות סגרנו על הםחתה למרות שיש לו חטזה חתום לעוד 7חודשים.אין ברירה. עדיף לו שוכר טוב על 10%
- 1.הילד הזה שולט בכל השכירויות של אלפי עסקים... האקונה מאט (ל"ת)חח 29/03/2020 11:17הגב לתגובה זו

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.24% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני כסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.