הבורסה, כל בורסה – ואת זה כל משקיע מתחיל יודע – היא כמו נדנדה. עולה ויורדת. בין אם מניה בודדת, בין אם מדד, אג"ח וגם כמות הגיוסים, היא כמו מטוטלת. פעם למעלה. פעם למטה. אין לדעת מה יביא יום, אפשר לנחש. אפשר להעריך. אבל אין ודאות.

רק כדי לתת פרמטר עד כמה המטוטלת הזו זזה בחדות, בשנת 2010 היקף הגיוסים באקוויטי (הנפקות הון) עמד על 3.2 מיליארד שקל. שנה לאחר מכן, ב-2011, הגיוסים ירדו ל-700 מיליון שקל וב-2012, בשפל נוראי, לא היו גיוסים כלל. 0. עגול.

בשנים שלאחר מכן הבורסה בתל אביב, שחטפה לא מעט חצי ביקורת ממשקיעים בישראל, לא באמת הצליחה לשעוט קדימה. רק ב-2017 הצליחה להראות ניצני התאוששות אמיתיים עם 3 מיליארד שקל גיוסים. אחריה הייתה ירידה ל-1.8 מיליארד גיוסים ב-2018, ב-2019 סגרה מעגל ושוב הגיעה לשיא של 2010.

כרגע לפחות, למרות משבר הקורונה, נראה שהמטוטלת של הבורסה עולה כלפי מעלה, כשבשנים האחרונות אנו רואים מגמה של גידול בחברות שנכנסות לבורסה. עכשיו, למרות המשבר שתקע כמה הנפקות, אנחנו צפויים לראות יותר ויותר גיוסים. גורמים המעורים בתחום אמרו לביזפורטל כי נתחיל "לראות הנפקה חדשה כמעט בכל שבוע".

• בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
• חסימות בכביש 2 ובכביש 20 ביום שישי: גשר חדש יונף באודים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה הביא לשינוי במטוטלת?

לפני שנתחיל, צריך להבין מה הביא את ההיפוך במגמה ואיך הבורסה הפכה לסחירה יותר. את הקרדיט, קודם כל צריך לתת להנהלת הבורסה ולרשות לניירות ערך, שהובילו ומובילים תהליכים רבים שמיישרים קו בין הבורסה המקומית לבורסות המובילות בעולם.

הדוגמה המובהקת ביותר היא הנפקת הבורסה עצמה, שבעת הנפקתה נסחרה בשווי של 700 מיליון שקל. היום, קצת יותר מחצי שנה לאחר מכן, שווי השוק שלה מדגדג את ה-1.3 מיליארד שקל. למעלה מ-80% קפיצה.

הרגולציה גם עשתה את שלה. חוק הריכוזיות וועדת שטרום, שאילץ הפרדת פירמידות במשק והיפרדות מנכסים כמו גם פירוק הבנקים מחברות האשראי, יצרו קרקע פורייה לעניין המחודש בבורסה.

• אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
• אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...

כמו כן, ברמת המאקרו, אנחנו חיים כיום בעולם של ריביות אפסיות. המשמעות של זה היא שהתשואות בשוק האג"ח נשחקו והשוק כולו עובר להשקעה במניות, מאחר ואין להן תחליף אמיתי מבחינת תשואה. לא לכסף בבנק, לא בהשקעות בנדל"ן. המניות שולטות וחברות מנצלות את הגל כדי לגייס.

"נראה גיוסים בהיקף של 4 מיליארד שקל"

צח קסוטו, שותף ומייסד חברת בטא פייננס, שמעניק שירותים פיננסיים ומלווה חברות שמנפיקות בבורסה, ביניהן גם ביכורי השדה שצפויה להנפיק בקרוב וגם את הנפקת מימון ישיר, אומר ש-2020 תיתן מכפיל כוח לבורסה. הוא יושב במשרדו שבקומה ה-19 שברחוב הרכבת וצופה לעבר מחלף לה גארדיה ונתיבי איילון. יש לו מרפסת, אבל הוא אף פעם לא יוצא.

הוא אומר שבשנים האחרונות יש תהליך של התנקות מחברות שלא אמורות להיות בבורסה. "440 חברות נסחרות כשהמחזור הממוצע של מניות ונגזרים עמד על 1.1 מיליארד שקל", אומר קסוטו. "ב-2012 היו 540 חברות, 18% חברות יותר מהיום והמחזור עמד על 880 מיליון שקל. אז נכון שהרגולציות גרמו להכנסת חברות איכותיות לבורסה, אבל חלק ניכר מהחברות שנסחרו אז לא היה צריך להיות שם מלכתחילה".

מה משפיע על כניסה של חברות חדשות לבורסה?

"אחד הדברים הכי משפיעים על כניסת חברות חדשות לבורסה, היא כניסה של חברות מעניינות כמו פטאל, זה מכניס עניין ומעלה את המדדים, ואז גם את מעגלי המסחר. סחירות שווה שווי. נייר לא סחיר פחות מעניין ואף אחד לא רוצה להשקיע בו. עם זאת, אני מעריך שרבות מהחברות בבורסה נסחרות בחצי מהשווי הכלכלי שלהן, הן נראות לא מעניינות והן נופלות מתחת לרדאר".

צח קסוטו, בטא פייננס; קרדיט צילום: איל פלדמן

מה עוד משפיע על הכניסה המחודשת לבורסה?

"לפני שנתיים מכפיל הרווח של מדד 125 עמד על 8. הרבה אחרי העולם. כיום מדד 125 נסחר במכפיל 18, אמנם זה עדיין פיגור של 25% אחרי המדדים המובילים, אבל הפער כבר החל להיסגר. מה גם שחברה שברווח הנקי מרוויחה 100 מיליון שקל, היא לא תנפיק בשביל 800 מיליון. אבל בשביל שווי 1.8 מיליארד זו כבר הזדמנות בשבילם".

כמה הנפקות אתה צופה ל-2020

"2020 תהיה מכפיל כוח. כבר בשני הרבעונים אני לא אהיה מופתע אם יהיו 10 הנפקות. לא אתפלא אם יהיו בין 15 ל-20 הנפקות של מניות בכל השנה".

ובאיזה היקף אתה מעריך?

"עד 4 מיליארד שקל. הבורסה הופכת להיות מקום שטוב להיות בו, משהו שלא היה עד לפני כמה שנים".

"נראה יותר רישומים כפולים"

נדב רבן, מנכ"ל רוסאריו חיתום, מסכים עם הערכות של קסוטו וטוען שבשל הסחירות הגדלה, נראה יותר ויותר חברות דואליות שחלקן יחזרו לבורסה וחלקן יירשמו בפעם הראשונה. רבן היה אחראי על כמה חיתומים בולטים השנה, בהם ההנפקה המוצלחה של אלטשולר שחם גמל, ההנפקה המתוקשרת של מישורים 1.86% וחזרתה של באטמ 0.4% לבורסה אחרי כמעט עשור שבו התרחקה מתל אביב.

"אני חושב שגם 2019 הייתה שנה איכותית, כמו הנפקת אלטשולר שחם שהביאה תשואה יפה למשקיעים. לא אתפלא אם נראה מעל 15 IPO, שזה מרשים לישראל. אני מאמין שנראה תמהיל של חברות גדולות ומוכרות, שלהן מאוד קל לגייס. לצד זה נראה ניסיונות של חברות קטנות יותר, בשוויים של מתחת ל-200 מיליון שקל, שזה משהו שפחות ראינו בשנה האחרונה.

מאילו סקטורים נראה הנפקות השנה?

"נראה יותר הנפקות נדל"ן השנה, נראה פיננסים, הרבה חוץ בנקאי, חלקם יגיעו גם באג"חים, יש דיבורים על השתלבות בשלדים בורסאיים. בגלל ההייפ שנוצר בשורה השנייה והשלישית של המניות נוצרה עלייה במחיר השלדים וזה בגלל שוק ראשוני חזק.

מה התנאים שהופכים את 2020 לחזקה?

"חוץ מהריבית הנמוכה שכולם מודעים על השפעתו על שוק החוב וזה מוביל לפנייה לנכסים עם תשואה גבוהה, זו מן פירמידה שמתחילה מהמניות המשמעותיות והמוסדיים נהיו מגוונים יותר עם גידול בנכסים של קרנות המנייתיות ויש כמה קרנות גידור שגייסו כספים משמעותיים, אז יש מגוון של ביקושים גם בכל מיני סקטורים.

יש מגמה משמעותית שתתחזק ב-2020?

"חלק מהגדלת הנזילות בשוק המקומי עוזרת להביא חברות ישראליות שרוצות להירשם ברישום כפול. לדוגמא באטמ 0.4% , שעזרנו לה לגייס סכומים משמעותיים. להזכיר היא נמחקה פה ב-2010 ושנים היא התרחקה מכאן במשך שנים. זו מגמה שאני מניח שתמשיך גם ב-2020", מסכם רבן.