רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI
צילום: יח"צ
ראיון

רפי גוזלן: "הירידות האחרונות מתחילות לייצר הזדמנויות"

"הלחץ בשווקים יימשך עד שתושג התייצבות בקצב ההידבקות מהנגיף", כך מעריך הכלכלן הראשי של IBI. "אם ניקח את ה-SARS כדוגמה, הרגיעה הגיעה רק לאחר כחודש וחצי חודשיים, אך הצעדים שננקטו לא היו חריפים בהשוואה למצב הנוכחי"
ערן סוקול | (10)

"הלחץ בשווקים יימשך עד שתושג התייצבות בקצב ההידבקות מהנגיף", כך מעריך רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI בראיון ל-Bizportal, אבל לדבריו הירידות האחרונות מתחילות לייצר הזדמנויות.

האם להערכתך מצב השווקים בעולם צפוי להחריף עוד בימים הקרובים?

"אם ניקח את ה-SARS כדוגמה, הרגיעה הגיעה רק לאחר כחודש וחצי חודשיים, אך הצעדים שננקטו לא היו חריפים בהשוואה למצב הנוכחי. אופן הטיפול הסיני בהתפשטות הנגיף נחרץ וכולל פגיעה כלכלית משמעותית בטווח הקצר וזאת בכדי למנוע פגיעה ממושכת ורחבה יותר. עם זאת, אופן הטיפול נתקל בחשדנות הבסיסית כלפי מידע שיוצא מסין ומגביר את הלחץ בשווקים".

האם יש הצדקה כלכלית לירדות החדות בשווקים? או שזה פשוט זמן טוב לממש רווחים?

"עד לסוף השבוע האחרון  ההערכה הרווחת בשווקים הייתה כי מדובר בפגיעה מוגבלת בסך הפעילות הגלובלית עם דגש על סין ומזרח אסיה. באופן כללי הערכה זו עדיין רלוונטית, כאשר הירידות החדות בסוף השבוע האחרון משקפות תמחור אופציונלי של פגיעה חריפה יותר". 

"אין ספק שחלק מעוצמת הירידות נובע מהתמחור הגבוה בו נתפסו השווקים, שסיפק תירוץ למימוש לאחר מהלך עליות חד בשנה האחרונה, אשר הציב את השווקים עם מרווח ביטחון נמוך יחסית מפני זעזועים שליליים".

האם הירדות מוגזמות? כלומר האם נוצרה כבר הזדמנות כניסה?

"הנחת העבודה היא שלא מדובר באירוע שיוצא משליטה כלומר בעל פגיעה מממושכת בכלכלה הגלובלית, ולכן הירידות האחרונות מתחילות לייצר הזדמנויות בשוקי המניות, גם אם בטווח הקצר המגמה השלילית תימשך".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ליליא 12/03/2020 22:37
    הגב לתגובה זו
    שרפת אותנו כרגיל אנליסט מחקר הוא לא מנהל השקעות הבנה תאורטית ולא הבנה פרקטית עצוב
  • 8.
    יועץ 29/02/2020 23:20
    הגב לתגובה זו
    אנליסט זה לא מנהל השקעות
  • 7.
    הזדמנויות ? הפכתה את הגרף של טסלה ? (ל"ת)
    ר 02/02/2020 21:56
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לרון 02/02/2020 21:42
    הגב לתגובה זו
    הבורסה עולה ויורדת בשיני מסור,על כל מוכר יש קונה,ובסוף המגמה משתנה גם העולה וגם היורדת!
  • 5.
    לרון 02/02/2020 21:38
    הגב לתגובה זו
    מאימרותיו האלמותיות של וורן באפט אליהן לא התיחסתם בעבר,חשבתם שאתם סופר דופר,לימדו מהוותיקים וזיקני השבט!
  • 4.
    אדם 02/02/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
    אנליסטים חיים בעולם תאורתי
  • 3.
    יועץ 02/02/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    רפי אתה לא מנהל כסף מוציא ססמאות לעיתון, לקרוא בלומברג ולתרגם גם אני יכול אני הייתי רוצה לדעת אם הוא עכשיו קונה באישי זאת הזדמנות
  • לרון 02/02/2020 21:39
    הגב לתגובה זו
    משקיעים כסף שאינכם זקוקים לו לזמן ארוך!
  • 2.
    דוד אברהם כהן 02/02/2020 15:00
    הגב לתגובה זו
    הייתם יכולים להביא את עזרא מהבסטה בשוק או את יוסי מחנות הצעצועים, מה קשור ועם כל הכבוד לאדון גוזלן...אתם סתאאאאם מייצרים כותרות/דילמות
  • 1.
    כל עוד שיש פחד צריך להמתין.מוקדם לדבר על הזדמנויות (ל"ת)
    שלמה 02/02/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?