רפי גוזלן: "הירידות האחרונות מתחילות לייצר הזדמנויות"
"הלחץ בשווקים יימשך עד שתושג התייצבות בקצב ההידבקות מהנגיף", כך מעריך רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI בראיון ל-Bizportal, אבל לדבריו הירידות האחרונות מתחילות לייצר הזדמנויות.
האם להערכתך מצב השווקים בעולם צפוי להחריף עוד בימים הקרובים?
"אם ניקח את ה-SARS כדוגמה, הרגיעה הגיעה רק לאחר כחודש וחצי חודשיים, אך הצעדים שננקטו לא היו חריפים בהשוואה למצב הנוכחי. אופן הטיפול הסיני בהתפשטות הנגיף נחרץ וכולל פגיעה כלכלית משמעותית בטווח הקצר וזאת בכדי למנוע פגיעה ממושכת ורחבה יותר. עם זאת, אופן הטיפול נתקל בחשדנות הבסיסית כלפי מידע שיוצא מסין ומגביר את הלחץ בשווקים".
האם יש הצדקה כלכלית לירדות החדות בשווקים? או שזה פשוט זמן טוב לממש רווחים?
"עד לסוף השבוע האחרון ההערכה הרווחת בשווקים הייתה כי מדובר בפגיעה מוגבלת בסך הפעילות הגלובלית עם דגש על סין ומזרח אסיה. באופן כללי הערכה זו עדיין רלוונטית, כאשר הירידות החדות בסוף השבוע האחרון משקפות תמחור אופציונלי של פגיעה חריפה יותר".
"אין ספק שחלק מעוצמת הירידות נובע מהתמחור הגבוה בו נתפסו השווקים, שסיפק תירוץ למימוש לאחר מהלך עליות חד בשנה האחרונה, אשר הציב את השווקים עם מרווח ביטחון נמוך יחסית מפני זעזועים שליליים".
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הירדות מוגזמות? כלומר האם נוצרה כבר הזדמנות כניסה?
"הנחת העבודה היא שלא מדובר באירוע שיוצא משליטה כלומר בעל פגיעה מממושכת בכלכלה הגלובלית, ולכן הירידות האחרונות מתחילות לייצר הזדמנויות בשוקי המניות, גם אם בטווח הקצר המגמה השלילית תימשך".
- 9.ליליא 12/03/2020 22:37הגב לתגובה זושרפת אותנו כרגיל אנליסט מחקר הוא לא מנהל השקעות הבנה תאורטית ולא הבנה פרקטית עצוב
- 8.יועץ 29/02/2020 23:20הגב לתגובה זואנליסט זה לא מנהל השקעות
- 7.הזדמנויות ? הפכתה את הגרף של טסלה ? (ל"ת)ר 02/02/2020 21:56הגב לתגובה זו
- 6.לרון 02/02/2020 21:42הגב לתגובה זוהבורסה עולה ויורדת בשיני מסור,על כל מוכר יש קונה,ובסוף המגמה משתנה גם העולה וגם היורדת!
- 5.לרון 02/02/2020 21:38הגב לתגובה זומאימרותיו האלמותיות של וורן באפט אליהן לא התיחסתם בעבר,חשבתם שאתם סופר דופר,לימדו מהוותיקים וזיקני השבט!
- 4.אדם 02/02/2020 20:25הגב לתגובה זואנליסטים חיים בעולם תאורתי
- 3.יועץ 02/02/2020 15:01הגב לתגובה זורפי אתה לא מנהל כסף מוציא ססמאות לעיתון, לקרוא בלומברג ולתרגם גם אני יכול אני הייתי רוצה לדעת אם הוא עכשיו קונה באישי זאת הזדמנות
- לרון 02/02/2020 21:39הגב לתגובה זומשקיעים כסף שאינכם זקוקים לו לזמן ארוך!
- 2.דוד אברהם כהן 02/02/2020 15:00הגב לתגובה זוהייתם יכולים להביא את עזרא מהבסטה בשוק או את יוסי מחנות הצעצועים, מה קשור ועם כל הכבוד לאדון גוזלן...אתם סתאאאאם מייצרים כותרות/דילמות
- 1.כל עוד שיש פחד צריך להמתין.מוקדם לדבר על הזדמנויות (ל"ת)שלמה 02/02/2020 14:52הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
