גילת
צילום: חברת גילת

גילת נרכשת לפי שווי של כ-1.96 מיליארד שקל בעסקת מזומן ומניות

קומטק תרכוש את גילת תמורת כ-10.25 דולר למניה רגילה של גילת, כאשר 70% ישולם במזומן ו-30% במניות קומטק; אז למה המניה צוללת?
ערן סוקול |
נושאים בכתבה גילת מבטח שמיר

בהמשך להדלפות אודות העסקה הנרכמת מלפני כשבוע וחצי, חברת רשתות הלווין גילת -2.04% דיווחה רשמית כי תירכש על ידי חברת קומטק (Comtech Telecommunications) תמורת 10.25 דולר למניה בעסקת מניות ומזומן המשקפת לגלית שווי של כ-1.96 מיליארד שקל.

על פי הדיווח, חברת קומקט הנסחרת בנאסד"ק תחת הסימול CMTL וגילת רשתות לוויין הדואלית (סימול: GILT) הודיעו שקומטק תרכוש את גילת בעסקת מזומן ומניות תמורת כ-10.25 דולר (35.45 שקלים) למניה רגילה של גילת, כאשר 70% ישולם במזומן (7.18 דולר למניה) ו-30% במניות קומטק (0.08425 מניות - בשווי שוק נוכחי של כ-3.126 דולרים).

למה המניה יורדת?

נזכיר, כי במסגרת ההדלפות (שאף אחד לא צריך לקחת עליהן אחריות) פורסם שהחברה תימכר תמורת כ-2 מיליארד שקל, כעת מתברר שהסכום נמוך יותר, וגם כולל רכיב מנייתי - כלומר רכיב שקיים לגביו חוסר ודאות בקשר עם השווי שיתקבל בפועל בסופו של דבר. בהתאם, מניית גילת נופלת כעת בכ-6% לשווי שוק של כ-1.8 מיליארד שקל.

החברה הממוזגת - תעסיק כ-3,000 עובדים

בהתבסס על התוצאות הכספיות של קומטק לשנה הפיסקלית 2019 ולתוצאות הכספיות של גילת לתקופה של 12 החודשים האחרונים שהסתיימו ב-30 ביוני 2019, במונחי פרופורמה, קומטק צפויה הייתה לדווח על הכנסות בהיקף של כ-926.1 מיליון דולר עם EBITDA מתואם של כ-130.2 מיליון דולר.

החברה הממוזגת תעסיק כ-3,000 עובדים ותציע את פתרונות התקשורת הלוויינית המתקדמים בעולם, טכנולוגיית Public Safety and Location ופתרונות אלחוטיים מאובטחים ללקוחות אזרחיים וממשלתיים ברחבי העולם.  

 

פרד קרונברג, יו"ר ומנכ"ל Comtech: "אנו נרגשים עם חתימת הסכם זה עם גילת ומאמינים כי המיזוג ישיא ערך לבעלי המניות של שתי החברות. הרכישה מציבה את Comtech בעמדה טובה יותר לנצל את המגמות המרכזיות בשוק ומחזקת את החשיפה שלנו לביקוש הגובר לתקשורת וקישוריות, תוך ניצול מיטבי של ההזדמנות העצומה המתהווה בתחום תקשורת הלוויינים. אני מאמין שהשילוב של ביקוש גובר לקישוריות והזמינות הגדלה של רוחב פס לווייני זול, הופך תקופה זו אידיאלית לאיחוד בין פתרונות Comtech וגילת ואפשרות להציע ללקוחות המאוחדים של שתי החברות טכנולוגיות הטובות מסוגן. גילת הינה חברה יוצאת דופן שפיתחה טכנולוגיה ייחודית עם היצע מוצרים מוביל הנתמך ביכולות גבוהות של מחקר ופיתוח. אני מברך את כלל עובדי גילת המוכשרים עם כניסתם למשפחת Comtech".

 

דב בהרב, יו"ר גילת: "דירקטוריון גילת והנהלתה מאמינים כי מיזוג אסטרטגי זה טומן בחובו פוטנציאל יוצא דופן. זו תוצאה מצוינת עבור בעלי המניות שלנו המקבלים ערך הן במזומן והן במניות בחברה חזקה עם קו מוצרים עולמי מוביל, הצפויה להפיק תועלת משילוב המומחיות והמשאבים של שתי החברות הממוצבת היטב ליצירת ערך עתידי בתעשייה מבטיחה וצומחת זו. אנו עוקבים זמן רב אחרי Comtech ויעילותה הטכנולוגיות ואני סמוך ובטוח שהעובדים ייהנו מהזדמנויות נרחבות להתפתחות אישית. אין כל ספק שעתיד מזהיר צפוי ל-Comtech וגילת ולכל בעלי המניות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.