ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

יו"ר רשות ני"ע קוראת להשקעה בחברות הקטנות והבינוניות

לדברי גואטה, שוק ההון מנותק מהצלחות ההייטק ואינו מהווה כתובת רלבנטית למימון פעילות של חברות קטנות ובינוניות, ובמיוחד של חברות צמיחה 
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה ענת גואטה

"שוק ההון מנותק מהצלחות ההייטק ואינו מהווה כתובת רלבנטית למימון פעילות של חברות קטנות ובינוניות, ובמיוחד של חברות צמיחה", כך לדברי יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אשר נאמה בכנס הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

יו"ר הרשות הסבירה כי "גם בעידן שמונע ומעוצב על-ידי ענקיות התוכנה הגלובאליות, בל נשכח כי סקטור החברות הקטנות והבינוניות הוא הסקטור המרכזי שתורם לפיתוחם של כלכלות ומשקים, והוא הקטר שדוחף לשיפור התעסוקה, החדשנות והיזמות", והוסיפה כי "העסקים הקטנים והבינוניים הם אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי. הם אחראיים ליותר ממחצית מהתוצר ומעסיקים כ60% מכלל המועסקים מהמגזר העסקי. הם היו בין הגורמים העיקריים לצמיחה הכלכלית הגבוהה בשנים האחרונות".

בהמשך דבריה אמרה גואטה כי "התברכנו בישראל בתרבות יזמית - שיעור היזמות בישראל גבוה ביחס לעולם, וישראל מדורגת במקום החמישי מבין 24 המדינות המפותחות ב-OECD. על-פי סקרים כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחת כי בכוונתה להקים עסק בתוך שלוש שנים".

גואטה הדגישה את חשיבות ההשקעה בחברות הקטנות והבינוניות ואמרה כי "דיברתי בנושא בעבר. יושב לצידי ידידי פרופ' יוגין קנדל שהתריע לא אחת על המחיר שאנחנו כמדינה משלמים על אובדן ההשקעה ביזמות. בשלושת העשורים האחרונים פעלו בישראל כמה וכמה וועדות ציבורית במטרה לקדם הקלות לתעשייה ולתמוך בהשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, האחרונה שבהן היא ועדת המו"פ שפרסמה המלצותיה בינואר 2014 ובתקופת כהונתי פעלנו ליישם חלק מהן.

"לא די בכך. כי לא ניכר שיפור. עלינו – כל היושבים סביב השולחן הזה - לבחון כל העת גם נתיבים אחרים. הבחינה הזו תהיה כרוכה בלקיחת סיכונים מצד כולנו. באין סיכון אין גם סיכוי. ולכן זו חובתנו".

גואטה סיכמה את דבריה ואמרה כי השלכותיו המשקיות של פרדוקס זו, רחבות הרבה יותר מהמעגלים של השחקנים השונים בשוק ההון. לדבריה, "לאחרונה למדנו מדוח מיוחד שהציג נגיד בנק ישראל  כי פריון העבודה בישראל נמוך בכ-24% לעומת מדינות ה-OECD וכי פער זה אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. הדבר, נכון אחת כמה וכמה שעסקינן בעסקים קטנים ובינוניים. סגירת פער הפריון מול המדינות המתקדמות צפויה לפעול להעלאת שכר העבודה והיא המפתח לעלייה מתמשכת ברמת החיים בישראל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פינחס בן יהודה 17/12/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לגברת גואטה דאגי לבניית תשתית ראוייה בשוק ההון אח"כ ההשקעות יזרמו
  • 1.
    בורסה ז"ל 17/12/2019 14:25
    הגב לתגובה זו
    ראינו מה קרה לבבילון, פלוריסטים ואפילו חברה כמו מבטח שמיר שלא עולה כבר 6 שנים. ראינו מה קרה לחברות גדולות כמו טבע וכיל וחברות הגז . עדיף לקנות דירה מאשר לסכן את הכסף בבורסה להגיש דוחות לקזז הפסדים. יותר אנשים מפסידים בבורסה מאשר מרויחים במיוחד בשנים האחרונות מאז העלאת מס הבורסה.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.