יו"ר רשות ני"ע קוראת להשקעה בחברות הקטנות והבינוניות
ענת גואטה "שוק ההון מנותק מהצלחות ההייטק ואינו מהווה כתובת רלבנטית למימון פעילות של חברות קטנות ובינוניות, ובמיוחד של חברות צמיחה", כך לדברי יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אשר נאמה בכנס הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
יו"ר הרשות הסבירה כי "גם בעידן שמונע ומעוצב על-ידי ענקיות התוכנה הגלובאליות, בל נשכח כי סקטור החברות הקטנות והבינוניות הוא הסקטור המרכזי שתורם לפיתוחם של כלכלות ומשקים, והוא הקטר שדוחף לשיפור התעסוקה, החדשנות והיזמות", והוסיפה כי "העסקים הקטנים והבינוניים הם אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי. הם אחראיים ליותר ממחצית מהתוצר ומעסיקים כ60% מכלל המועסקים מהמגזר העסקי. הם היו בין הגורמים העיקריים לצמיחה הכלכלית הגבוהה בשנים האחרונות".
בהמשך דבריה אמרה גואטה כי "התברכנו בישראל בתרבות יזמית - שיעור היזמות בישראל גבוה ביחס לעולם, וישראל מדורגת במקום החמישי מבין 24 המדינות המפותחות ב-OECD. על-פי סקרים כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחת כי בכוונתה להקים עסק בתוך שלוש שנים".
גואטה הדגישה את חשיבות ההשקעה בחברות הקטנות והבינוניות ואמרה כי "דיברתי בנושא בעבר. יושב לצידי ידידי פרופ' יוגין קנדל שהתריע לא אחת על המחיר שאנחנו כמדינה משלמים על אובדן ההשקעה ביזמות. בשלושת העשורים האחרונים פעלו בישראל כמה וכמה וועדות ציבורית במטרה לקדם הקלות לתעשייה ולתמוך בהשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, האחרונה שבהן היא ועדת המו"פ שפרסמה המלצותיה בינואר 2014 ובתקופת כהונתי פעלנו ליישם חלק מהן.
- יו"ר הרשות לני"ע, ענת גואטה, מסיימת את תפקידה ובינתיים אין מחליף
- מחליף לענת גואטה: המשנה ליועמ"ש בדרך לתפקיד יו"ר רשות ני"ע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לא די בכך. כי לא ניכר שיפור. עלינו – כל היושבים סביב השולחן הזה - לבחון כל העת גם נתיבים אחרים. הבחינה הזו תהיה כרוכה בלקיחת סיכונים מצד כולנו. באין סיכון אין גם סיכוי. ולכן זו חובתנו".
גואטה סיכמה את דבריה ואמרה כי השלכותיו המשקיות של פרדוקס זו, רחבות הרבה יותר מהמעגלים של השחקנים השונים בשוק ההון. לדבריה, "לאחרונה למדנו מדוח מיוחד שהציג נגיד בנק ישראל כי פריון העבודה בישראל נמוך בכ-24% לעומת מדינות ה-OECD וכי פער זה אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. הדבר, נכון אחת כמה וכמה שעסקינן בעסקים קטנים ובינוניים. סגירת פער הפריון מול המדינות המתקדמות צפויה לפעול להעלאת שכר העבודה והיא המפתח לעלייה מתמשכת ברמת החיים בישראל".
- 2.פינחס בן יהודה 17/12/2019 16:09הגב לתגובה זועם כל הכבוד לגברת גואטה דאגי לבניית תשתית ראוייה בשוק ההון אח"כ ההשקעות יזרמו
- 1.בורסה ז"ל 17/12/2019 14:25הגב לתגובה זוראינו מה קרה לבבילון, פלוריסטים ואפילו חברה כמו מבטח שמיר שלא עולה כבר 6 שנים. ראינו מה קרה לחברות גדולות כמו טבע וכיל וחברות הגז . עדיף לקנות דירה מאשר לסכן את הכסף בבורסה להגיש דוחות לקזז הפסדים. יותר אנשים מפסידים בבורסה מאשר מרויחים במיוחד בשנים האחרונות מאז העלאת מס הבורסה.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםגילת טלקום עם עסקה בשווי 5 מיליון שקל אחרי תקופה שקטה
הזמנה של כ-5 מיליון שקל לשנה מצטרפת לפעילות הלוויינית, בזמן שהחברה נשענת גם על מהלך גדול בשוק הסיבים עם בזק
גילת טלקום גילת טלקום , שמספקת שירותי תקשורת לוויינית ופתרונות תקשורת בישראל ללקוחות עסקיים, ממשלתיים וביטחוניים לצד פעילות קרקעית בשוק המקומי, מודיעה על התקשרות של חברה בת לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-5,000,000 ש"ח על פני 12 חודשים, החל מהחודש (ינואר). בהסכם קיימת אפשרות להתרחבות, כך שהסכום עשוי לגדול לכ-6,000,000 ש"ח, בהתאם למימוש אופציה מצד הלקוח.
מניית גילת טלקום מציגה בתקופה האחרונה ביצועים חזקים. מתחילת החודש היא עלתה בכ-18.33%, מתחילת השנה היא עם עלייה של קרוב ל-50%, וב-12 החודשים האחרונים מצטברת העלייה לכמעט 60%. שווי השוק של החברה עומד על כ-994 מיליון שקל, והמניה נסחרת במכפיל רווח של סביב 9, רמה שמשקפת תמחור מתון יחסית ביחס לביצועים בתקופה האחרונה.
בשוק מסתכלים
על זרם ההזמנות מהפעילות הלוויינית כי בתקופה האחרונה יש תחושה של שקט יחסי מהכיוון הזה. מעבר להזמנה אחת קטנה שנכנסת לא מזמן, לא היו הרבה כותרות סביב חוזים חדשים, ולכן כל הודעה מהסוג הזה מקבלת תשומת לב גם כשהמספרים לא ענקיים. ההתקשרות הנוכחית מחזירה את הפעילות
הלוויינית לשיח, אבל גם מדגישה את התמונה הרחבה יותר של החברה היום, שילוב בין פעילות תקשורת לוויינית לבין פעילות תקשורת קרקעית בישראל.
בין חוזה שנתי לנראות עסקית
כ-5 מיליון שקל לשנה לא משנים לבד את התמונה, אבל כן נותנים אינדיקציה על קצב עבודה בפעילות שמטבעה מגיעה בגלים. בעולם הלוויין הרבה מההכנסות תלויות בפרויקטים, בתזמון ובצרכים משתנים של לקוחות, ולכן חוזה שנפרס על פני שנה יכול לשפר את היכולת לתכנן קדימה.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האופציה להגדלה לכ-6 מיליון שקל מחדדת עוד נקודה של חברות שירות, חלק מהכסף יושב על המשך שימוש והרחבת נפחים מצד הלקוח. בפועל זה אומר שההשפעה על ההכנסות נקבעת גם לפי התפעול בשטח ולא רק לפי חתימה ראשונית.
