יו"ר רשות ני"ע קוראת להשקעה בחברות הקטנות והבינוניות
ענת גואטה "שוק ההון מנותק מהצלחות ההייטק ואינו מהווה כתובת רלבנטית למימון פעילות של חברות קטנות ובינוניות, ובמיוחד של חברות צמיחה", כך לדברי יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אשר נאמה בכנס הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
יו"ר הרשות הסבירה כי "גם בעידן שמונע ומעוצב על-ידי ענקיות התוכנה הגלובאליות, בל נשכח כי סקטור החברות הקטנות והבינוניות הוא הסקטור המרכזי שתורם לפיתוחם של כלכלות ומשקים, והוא הקטר שדוחף לשיפור התעסוקה, החדשנות והיזמות", והוסיפה כי "העסקים הקטנים והבינוניים הם אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי. הם אחראיים ליותר ממחצית מהתוצר ומעסיקים כ60% מכלל המועסקים מהמגזר העסקי. הם היו בין הגורמים העיקריים לצמיחה הכלכלית הגבוהה בשנים האחרונות".
בהמשך דבריה אמרה גואטה כי "התברכנו בישראל בתרבות יזמית - שיעור היזמות בישראל גבוה ביחס לעולם, וישראל מדורגת במקום החמישי מבין 24 המדינות המפותחות ב-OECD. על-פי סקרים כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחת כי בכוונתה להקים עסק בתוך שלוש שנים".
גואטה הדגישה את חשיבות ההשקעה בחברות הקטנות והבינוניות ואמרה כי "דיברתי בנושא בעבר. יושב לצידי ידידי פרופ' יוגין קנדל שהתריע לא אחת על המחיר שאנחנו כמדינה משלמים על אובדן ההשקעה ביזמות. בשלושת העשורים האחרונים פעלו בישראל כמה וכמה וועדות ציבורית במטרה לקדם הקלות לתעשייה ולתמוך בהשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, האחרונה שבהן היא ועדת המו"פ שפרסמה המלצותיה בינואר 2014 ובתקופת כהונתי פעלנו ליישם חלק מהן.
- יו"ר הרשות לני"ע, ענת גואטה, מסיימת את תפקידה ובינתיים אין מחליף
- מחליף לענת גואטה: המשנה ליועמ"ש בדרך לתפקיד יו"ר רשות ני"ע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לא די בכך. כי לא ניכר שיפור. עלינו – כל היושבים סביב השולחן הזה - לבחון כל העת גם נתיבים אחרים. הבחינה הזו תהיה כרוכה בלקיחת סיכונים מצד כולנו. באין סיכון אין גם סיכוי. ולכן זו חובתנו".
גואטה סיכמה את דבריה ואמרה כי השלכותיו המשקיות של פרדוקס זו, רחבות הרבה יותר מהמעגלים של השחקנים השונים בשוק ההון. לדבריה, "לאחרונה למדנו מדוח מיוחד שהציג נגיד בנק ישראל כי פריון העבודה בישראל נמוך בכ-24% לעומת מדינות ה-OECD וכי פער זה אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. הדבר, נכון אחת כמה וכמה שעסקינן בעסקים קטנים ובינוניים. סגירת פער הפריון מול המדינות המתקדמות צפויה לפעול להעלאת שכר העבודה והיא המפתח לעלייה מתמשכת ברמת החיים בישראל".
- 2.פינחס בן יהודה 17/12/2019 16:09הגב לתגובה זועם כל הכבוד לגברת גואטה דאגי לבניית תשתית ראוייה בשוק ההון אח"כ ההשקעות יזרמו
- 1.בורסה ז"ל 17/12/2019 14:25הגב לתגובה זוראינו מה קרה לבבילון, פלוריסטים ואפילו חברה כמו מבטח שמיר שלא עולה כבר 6 שנים. ראינו מה קרה לחברות גדולות כמו טבע וכיל וחברות הגז . עדיף לקנות דירה מאשר לסכן את הכסף בבורסה להגיש דוחות לקזז הפסדים. יותר אנשים מפסידים בבורסה מאשר מרויחים במיוחד בשנים האחרונות מאז העלאת מס הבורסה.
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
פרויקט נדל"ן, אביליה (אביליה)אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
IPO חברת הנדל"ן אביליה, הנשלטת על ידי משפחת מרכס, מתכוננת להנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה בתל אביב. לפי התשקיף, ההנפקה תתבצע בשווי של 570 מיליון שקל לפני הגיוס. בעלי השליטה ימכרו מניות לציבור בהיקף של 24 מיליון שקל, בעוד יתרת הגיוס, כ-150 מיליון שקל, תוקדש בעיקר לפירעון חובות. מתוכם, 17.3 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות בעלים, ו-120 מיליון שקל יכסו הלוואות קצרות טווח הנושאות ערבויות אישיות של בעלי השליטה. במילים אחרות, זו הנפקה ש"משחררת" את הבעלים ממחויבות ומהלוואות לחברה בסכום של כ-150 מיליון שקל - כל סכום הגיוס. הבעלים מעביר לנו - לציבור, את הסיכון, והוא נפגש עם אותו סיכוי (כבעל מניות) ועם פחות סיכון.
באביליה יפחיתו את עלויות המימון על ידי צמצום החוב הפיננסי קצר הטווח והסרת הערבויות האישיות. יתרת הכספים תשמש להזרמת הון עצמי לפרויקטים קיימים. החברה, שהוקמה רשמית ב-1999 אך מבוססת על מסורת משפחתית של 130 שנה בבנייה, פועלת בתחומי נדל"ן מניב, ייזום מגורים והתחדשות עירונית, מציגה תיק גדול של פרויקטים בבנייה, אך הנפקה שהכספים בה עוברים או עוזרים לשחרור ערבויות לבעלי השליטה, היא הנפקה צורמת. היה ניתן לשחרר רק חלק מהכסף שבערבויות ולהנפיק פחות.
הנפקות זה מקום שבו הציבור נחות מבעלי השליטה שמנפיקים ולעיתים גם מוכרים מניות וככל שהמהלכים של בעלי השליטה פוגעניים יותר, כך החשש גדול יותר.
- עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
- למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, בתיק הנכסים של החברה כ-30.6 אלף מ"ר של מבני משרדים, מסחר, תחנות דלק וחניונים. בנוסף, היא מקדמת פרויקטים למגורים בהיקף של כ-1,800 יחידות דיור בשלבים ראשוניים, וכן פעילות בינלאומית בבולגריה ובקפריסין.
