ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

יו"ר רשות ני"ע קוראת להשקעה בחברות הקטנות והבינוניות

לדברי גואטה, שוק ההון מנותק מהצלחות ההייטק ואינו מהווה כתובת רלבנטית למימון פעילות של חברות קטנות ובינוניות, ובמיוחד של חברות צמיחה 
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה ענת גואטה

"שוק ההון מנותק מהצלחות ההייטק ואינו מהווה כתובת רלבנטית למימון פעילות של חברות קטנות ובינוניות, ובמיוחד של חברות צמיחה", כך לדברי יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אשר נאמה בכנס הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

יו"ר הרשות הסבירה כי "גם בעידן שמונע ומעוצב על-ידי ענקיות התוכנה הגלובאליות, בל נשכח כי סקטור החברות הקטנות והבינוניות הוא הסקטור המרכזי שתורם לפיתוחם של כלכלות ומשקים, והוא הקטר שדוחף לשיפור התעסוקה, החדשנות והיזמות", והוסיפה כי "העסקים הקטנים והבינוניים הם אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי. הם אחראיים ליותר ממחצית מהתוצר ומעסיקים כ60% מכלל המועסקים מהמגזר העסקי. הם היו בין הגורמים העיקריים לצמיחה הכלכלית הגבוהה בשנים האחרונות".

בהמשך דבריה אמרה גואטה כי "התברכנו בישראל בתרבות יזמית - שיעור היזמות בישראל גבוה ביחס לעולם, וישראל מדורגת במקום החמישי מבין 24 המדינות המפותחות ב-OECD. על-פי סקרים כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחת כי בכוונתה להקים עסק בתוך שלוש שנים".

גואטה הדגישה את חשיבות ההשקעה בחברות הקטנות והבינוניות ואמרה כי "דיברתי בנושא בעבר. יושב לצידי ידידי פרופ' יוגין קנדל שהתריע לא אחת על המחיר שאנחנו כמדינה משלמים על אובדן ההשקעה ביזמות. בשלושת העשורים האחרונים פעלו בישראל כמה וכמה וועדות ציבורית במטרה לקדם הקלות לתעשייה ולתמוך בהשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, האחרונה שבהן היא ועדת המו"פ שפרסמה המלצותיה בינואר 2014 ובתקופת כהונתי פעלנו ליישם חלק מהן.

"לא די בכך. כי לא ניכר שיפור. עלינו – כל היושבים סביב השולחן הזה - לבחון כל העת גם נתיבים אחרים. הבחינה הזו תהיה כרוכה בלקיחת סיכונים מצד כולנו. באין סיכון אין גם סיכוי. ולכן זו חובתנו".

גואטה סיכמה את דבריה ואמרה כי השלכותיו המשקיות של פרדוקס זו, רחבות הרבה יותר מהמעגלים של השחקנים השונים בשוק ההון. לדבריה, "לאחרונה למדנו מדוח מיוחד שהציג נגיד בנק ישראל  כי פריון העבודה בישראל נמוך בכ-24% לעומת מדינות ה-OECD וכי פער זה אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. הדבר, נכון אחת כמה וכמה שעסקינן בעסקים קטנים ובינוניים. סגירת פער הפריון מול המדינות המתקדמות צפויה לפעול להעלאת שכר העבודה והיא המפתח לעלייה מתמשכת ברמת החיים בישראל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פינחס בן יהודה 17/12/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לגברת גואטה דאגי לבניית תשתית ראוייה בשוק ההון אח"כ ההשקעות יזרמו
  • 1.
    בורסה ז"ל 17/12/2019 14:25
    הגב לתגובה זו
    ראינו מה קרה לבבילון, פלוריסטים ואפילו חברה כמו מבטח שמיר שלא עולה כבר 6 שנים. ראינו מה קרה לחברות גדולות כמו טבע וכיל וחברות הגז . עדיף לקנות דירה מאשר לסכן את הכסף בבורסה להגיש דוחות לקזז הפסדים. יותר אנשים מפסידים בבורסה מאשר מרויחים במיוחד בשנים האחרונות מאז העלאת מס הבורסה.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: