ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

יו"ר רשות ני"ע קוראת להשקעה בחברות הקטנות והבינוניות

לדברי גואטה, שוק ההון מנותק מהצלחות ההייטק ואינו מהווה כתובת רלבנטית למימון פעילות של חברות קטנות ובינוניות, ובמיוחד של חברות צמיחה 
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה ענת גואטה

"שוק ההון מנותק מהצלחות ההייטק ואינו מהווה כתובת רלבנטית למימון פעילות של חברות קטנות ובינוניות, ובמיוחד של חברות צמיחה", כך לדברי יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אשר נאמה בכנס הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

יו"ר הרשות הסבירה כי "גם בעידן שמונע ומעוצב על-ידי ענקיות התוכנה הגלובאליות, בל נשכח כי סקטור החברות הקטנות והבינוניות הוא הסקטור המרכזי שתורם לפיתוחם של כלכלות ומשקים, והוא הקטר שדוחף לשיפור התעסוקה, החדשנות והיזמות", והוסיפה כי "העסקים הקטנים והבינוניים הם אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי. הם אחראיים ליותר ממחצית מהתוצר ומעסיקים כ60% מכלל המועסקים מהמגזר העסקי. הם היו בין הגורמים העיקריים לצמיחה הכלכלית הגבוהה בשנים האחרונות".

בהמשך דבריה אמרה גואטה כי "התברכנו בישראל בתרבות יזמית - שיעור היזמות בישראל גבוה ביחס לעולם, וישראל מדורגת במקום החמישי מבין 24 המדינות המפותחות ב-OECD. על-פי סקרים כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחת כי בכוונתה להקים עסק בתוך שלוש שנים".

גואטה הדגישה את חשיבות ההשקעה בחברות הקטנות והבינוניות ואמרה כי "דיברתי בנושא בעבר. יושב לצידי ידידי פרופ' יוגין קנדל שהתריע לא אחת על המחיר שאנחנו כמדינה משלמים על אובדן ההשקעה ביזמות. בשלושת העשורים האחרונים פעלו בישראל כמה וכמה וועדות ציבורית במטרה לקדם הקלות לתעשייה ולתמוך בהשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, האחרונה שבהן היא ועדת המו"פ שפרסמה המלצותיה בינואר 2014 ובתקופת כהונתי פעלנו ליישם חלק מהן.

"לא די בכך. כי לא ניכר שיפור. עלינו – כל היושבים סביב השולחן הזה - לבחון כל העת גם נתיבים אחרים. הבחינה הזו תהיה כרוכה בלקיחת סיכונים מצד כולנו. באין סיכון אין גם סיכוי. ולכן זו חובתנו".

גואטה סיכמה את דבריה ואמרה כי השלכותיו המשקיות של פרדוקס זו, רחבות הרבה יותר מהמעגלים של השחקנים השונים בשוק ההון. לדבריה, "לאחרונה למדנו מדוח מיוחד שהציג נגיד בנק ישראל  כי פריון העבודה בישראל נמוך בכ-24% לעומת מדינות ה-OECD וכי פער זה אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. הדבר, נכון אחת כמה וכמה שעסקינן בעסקים קטנים ובינוניים. סגירת פער הפריון מול המדינות המתקדמות צפויה לפעול להעלאת שכר העבודה והיא המפתח לעלייה מתמשכת ברמת החיים בישראל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פינחס בן יהודה 17/12/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לגברת גואטה דאגי לבניית תשתית ראוייה בשוק ההון אח"כ ההשקעות יזרמו
  • 1.
    בורסה ז"ל 17/12/2019 14:25
    הגב לתגובה זו
    ראינו מה קרה לבבילון, פלוריסטים ואפילו חברה כמו מבטח שמיר שלא עולה כבר 6 שנים. ראינו מה קרה לחברות גדולות כמו טבע וכיל וחברות הגז . עדיף לקנות דירה מאשר לסכן את הכסף בבורסה להגיש דוחות לקזז הפסדים. יותר אנשים מפסידים בבורסה מאשר מרויחים במיוחד בשנים האחרונות מאז העלאת מס הבורסה.
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.