ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

רשות ני"ע: כך תמשכו גופים מוסדיים בינלאומיים להשקיע בחברה שלכם

בעשור האחרון ישנה ירידה מהותית בהשקעות זרות בחברות שאינן דואליות. רשות ניירות ערך מפרסמת הנחיות חדשות לחברות סחירות על מנת למשוך את המשקיעים בחזרה
ארז ליבנה |

ביוני 2010, בקול תרועה רמה, חברת MSCI שינתה את דירוגה של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח. כולם חשבו שזהו אות ניצחון לכלכלה המקומית ותו תקן לאיכות. מהר מאוד, המהלך התגלה כחרב פיפיות כואבת במיוחד.

 

למה? כי בתור שוק מתעורר, ישראל נחשבה ליעד מועדף על ידי משקיעים מוסדיים זרים – הן בהשקעות פסיביות והן בהשקעות אקטיביות. חלקה בשוק המתעורר עמד על כ-3% מהמדד של MSCI לשווקים מתעוררים, בעוד חלקה של ישראל במדד של השווקים המפותחים עמד באותה העת על עשירית מכך. כלומר 0.3%.

מה קרה בעקבות העלאת הדירוג של השוק הישראלי

מה שקרה בפועל הוא שמשקיעים מוסדיים מרחבי העולם הפחיתו באחת את כמות ההשקעות הפסיביות (מוצרי מדדים כגון קרנות סל וכו') בחברות ישראליות הנסחרות בבורסה. מרמה של 50% ב-2010 לרמה של 23% ב-2013.

 

יותר מכך, ישנם הבדלים מהותיים בין ההשקעות בחברות שנסחרות רק בתל אביב לבין חברות דואליות. בכלל, בעשור האחרון ההשקעות הזרות בחברות המקומיות נע בין 2%-8%, בעוד בחברות הדואליות המספרים נעים בין 12%-18%. הפרש מהותי לכל הדעות.

 

במצב כיום, לחברות ישראליות יש רק כ-4% השקעות זרות, בעוד לחברות דואליות ישנן כ-17% השקעות זרות.

 

אחוז השקעות של מוסדיים בינ"ל בחברות ישראליות ודואליות

מקור: הרשות לני"ע

אז מה עושים כדי להחזיר את המשקיעים?

לאור רצון של הרשות לניירות ערך למשוך משקיעים מוסדיים חזרה לשוק הישראלי, ובעקבות מחקר שהזמינה הרשות, פורסמו המלצות חדשות לחברות ישראליות הנסחרות בבורסה, לפיהן יש לייעל מספר פרמטרים על מנת למשוך את המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים.

 

לקריאת המחקר המלא באתר הרשות לני"ע

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרשות ממליצה לשפר את הסטנדרטים של הגילוי בתחומי האחריות התאגידית והממשל התאגידי, יוזמה להיכללות במדדי ESG גלובליים. בנוסף, נדרשת פנייה אקטיבית למשקיעים מוסדיים זרים ופיתוח פונקציית IR (קשרי משקיעים) עבור משקיעים בינלאומיים, בנוסף, להגדלת הכמות הצפה של המניות במסחר ואימוץ האפשרות הוולונטרית לדיווח בשפה האנגלית. כמו כן, ממליצים ברשות על קיום שיח עם גופי השקעה בינלאומיים בהשתתפות נציגי השחקנים השונים בשוק.

מה צריכה הנהלת הבורסה לעשות?

כמו כן, נדרשות פעולות ברמת השוק, כמו קידום יוזמות מידע מובנה בדיווחים ודיווח באנגלית והשלמת יוזמת מאגר ההשאלות המרכזי המקודם על ידי הבורסה. בנוסף, ממליצים ברשות על קידום הכללת חברות ישראליות במדדים בינלאומיים – בהמשך לתהליכים שוטפים שמקיימות רשות ניירות ערך והבורסה.

 

עוד ממליצים על יצירת מנגנונים לעידוד השקעה בינלאומית, כגון יצירת מדד לחברות המוחזקות על ידי משקיעים מוסדיים בינלאומיים - לצורך כך ישנה חשיבות לשיפור הדיווח על החזקות מוסדיים בינלאומיים, באופן שניתן יהיה לבנות מדד רחב ואמין דיו.

 

הרשות ממליצה גם על קידום אימוצם של קודי התנהלות למוסדיים מקומיים. המהלך עשוי לשפר את הסטנדרטים לממשל תאגידי ולאחריות תאגידית בישראל. קידום דרישות גילוי בתחום ה-ESG בדומה למדינות מערביות רבות ולקדם מודל גילוי וולונטרי או מנדטורי. כמו כן, ממליצים ברשות על איתור גורמים נוספים לעידוד ההשקעות בישראל.

 

יו"ר הרשות ענת גואטה: "ממצאי המחקר תואמים את החזון ואת יעדי הרשות לטובת השגת שוק הון מתקדם, חדשני ואטרקטיבי. משקיעים מוסדיים בינלאומיים הם ללא ספק גורם חשוב מאד בהנעת תהליכי שינוי והעלאת הסטנדרטים התאגידיים בחברות שבהן הם משקיעים. הרשות רואה בביסוסו ובהרחבתו של שוק ההון אינטרס ציבורי ולאומי ופועלת להסרת חסמים ותמריצים שליליים בפני משקיעים, ובהם מוסדיים בינלאומיים, באשר הם קהל פוטנציאלי גדול להשקעה בשוק הישראלי"

המחקר נערך ע"י הכלכלן הראשי וראש המחלקה הכלכלית ברשות, אילן גילדין, ד"ר אלון זילבורג וגיא סבח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייססקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייס

אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור

מניית נייס בקריסה - איבדה 35% מתחילת השנה, יותר מ-50% בארבע השנים האחרונות; מה יקרה כעת למניה? לא בטוח שמה שחשבתם

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נייס הנמכת תחזית

נייס נייס 4.61%  שהיתה עד לפני שנה וחצי החברה הגדולה בת"א,  איבדה 35% מתחילת השנה ו-50% בארבע השנים האחרונות. החברה מדווחת על תוצאות כספיות חלשות ברבעון השלישי של השנה, ועל תחזית מאכזבת לשנה כולה. הנהלת החברה מדברת על רווח של 12.25 דולר למניה (אמצע הטווח שבין 12.28 דולר למניה ל-12.42 דולר למניה) מתחת להערכות האנליסטים ל-12.43 דולר למניה. התחזית לא כוללת את הרכישה האחרונה בתחום ה-AI.

המשקיעים שואלים שתי שאלות חשובות - הראשונה, מה יקרה למניה? לרוב פספוס בדוחות ובעיקר בתחזית מתבטא בירידה במניה, אבל פה הירידה היתה עוד לפני הדוחות. אין עשן בלי אש - השוק הבין לאן זה הולך, ולכן בפועל, במניה הכל פתוח ותלוי בשאלה השנייה - מה תהיה התחזית לשנה הבאה ואיך ישפיע ה-AI על החברה?

חברת תוכנה צומחת במכפיל רווח נוכחי של 9 - אלו המספרים של נייס כשלשנה הבאה מדובר במכפיל רווח של 10. זה נמוך כמעט בכל קנה מידה וזה מבטא לכאורה מניה בתמחור אטרקטיבי במיוחד. אלא שזה ביטא את החששות הגדולים של השוק מאכזבה במספרים והשוק צדק. אגב, לרוב השוק צודק. השוק מתמחר גם ירידה ברווחים בשנה הבאה. השוק מתמחר תרחיש רע יחסית, כשהוא חושב שה-AI הוא איום ענק על החברה. 

החששות די ברורים ומוצדקים - נייס היא חברה שפועלת גם ב-CRM, וצ'אטים AI משנים לחלוטין את העסקים האלו, ועדיין לחברה יש פעילות רחבה, והיא מוטמעת עמוק במאות גופים. יהיה שינוי, מתרחשת מהפכת AI, אך קשה לדעת אם הפגיעה בנייס תהיה גדולה מהצמיחה ומיכולות ה-AI שהחברה מדברת עליהם. מעבר לכך, הסיכון אכן גדל מאוד, אבל הכל שאלה של מחיר - אז אל תהיו בטוחים שהמניה תרד. הכל פתוח כי המחיר לכאורה נמוך ומגלם תרחיש רע.    


ההנהלה של החברה והיח"צ  מספרים לנו על חצי הכוס המלאה - "אנו שמחים לדווח על רבעון שלישי חזק, הנובע מהמשך יישום האסטרטגיה שלנו, המתמקדת בבינה מלאכותית, ומהביצועים המצוינים שלנו בשוק" אמר סקוט ראסל, מנכ"ל נייס. ההכנסות הסתכמו ב-732 מיליון דולר, ברף העליון של טווח התחזית, כאשר ההכנסות מענן גדלו ב-13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-563 מיליון דולר. הצמיחה בהכנסות מענן נבעה מהמומנטום החזק של תחום חוויית הלקוח המבוססת בינה מלאכותית ותחום השירות העצמי, שהציגו גידול של 49% בהכנסות השנתיות החוזרות, וגידול של 43% בנטרול Cognigy, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יכולות ה-AI נכללו בכל עסקת CX חדשה של מעל מיליון דולר בשנה, מה שממחיש את התרחבות אימוץ פתרונות ה-AI שלנו בקרב הארגונים הגדולים ביותר".

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה סוגרת בשיא: ת"א 90 עלה ב-0.7%, מדד הבנייה עלה ב-1%

יום אחרון לשבוע המסחר עם עליות במדדים ועוד מדווחות מצטרפות לחגיגה: נייס, בריל, גולף תאת ועוד
מערכת ביזפורטל |

תל אביב סגרה בעליות מתונות מאוד. נייס 4.61%  עלתה למרות שהורידה תחזית כי היא פשוט בתמחור מאוד נמוך, הרשתות עלו - גם רשתות המזון וגם האופנה.  תאת טכנו 4.72%  עלתה על רקע תוצאות פריון נטוורק -4.54%  נפלה נתנאל גרופ -5.27%   ירדה למרות העסקה עם לאומי פרטנרס, אולי כי כבר יומיים שהמניה מזנקת - על משקל: קנה בשמועות - מכור בידיעות. 



נתנאל גרופ - נתנאל גרופ -5.27%    בשבוע האחרון המניה של יזמית הנדלן קפצה בלי שום סיבה ברורה, לא הייתה שום הודעה או התפתחות אבל עכשיו מתברר שזרוע ההשקעות של לאומי -0.57%     לאומי פרטנרס נכנסה להשקעה בחברה. קשה מאוד שלא לתהות "מישהו ידע משהו ועשה עם זה משהו" וזה בדיוק מסוג המקרים שמחזקים את התדמית שאנחנו עדיין בתוך "ביצה" קטנה שבה מידע זולג החוצה הרבה לפני שהוא מגיע לציבור. כך או כך לאומי פרטנרס מרחיבה את הנוכחות שלה בשוק הנדל"ן למגורים עם השקעה בנתנאל גרופ. לאומי תזרים לחברה 45 מיליון שקל תמורת כ-9.7% מהון המניות, שווי שמגלם לחברה כ-420 מיליון שקל לפני הכסף. ההסכם כולל גם אופציה להשקעה נוספת של 45 מיליון שקל לפי שווי גבוה יותר של 500 מיליון, מה שמעלה את פוטנציאל הסכום הכולל ל-135 מיליון שקל כשמוסיפים את ההלוואה שהבנק הודיע שיעמיד עוד 45 מיליון שקל לחמש שנים. לאומי פרטנרס רוכשת 10% מנתנאל גרופ לפי שווי של 420 מיליון שקל, המהלך מצטרף לעסקה שבה רכשה לאומי פרטנרס 10% מהחברה של יוסי אברהמי תמורת 145 מיליון שקל, והוא משתלב בגל רחב יותר של כניסת מוסדיים לשוק הדיור - לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל



אומרים ששוק ההון יעיל ותמיד צודק, אבל לעיתים דווקא מופיעות אנומליות שמערערות את ההנחה הזו. המקרה של ג’י סיטיג'י סיטי 3.57%   ונורסטאר נורסטאר 4.22%  בימים האחרונים הוא דוגמא מעניינת. בזמן שהחברה התפעולית נענשה בירידות חדות, חברת ההחזקות שמעליה התאוששה בצורה חדה יותר, למרות שהסיכון הכלכלי שלה גבוה יותר מעצם מבנה הקבוצה.

מניית ג’י סיטי ירדה מאז הודעת הרכישה בסיטיקון והבחינה של מעלות, בעוד נורסטאר, חברת ההחזקות שמעליה, ירדה אבל הרבה פחות. מדובר באנומליה לא טריוויאלית: ג’י סיטי היא החברה התפעולית ונורסטאר יושבת מעליה כמחזיקת שליטה עם חוב משלה. כלומר, כל הרעה במאזן של ג’י סיטי אמורה תיאורטית לפגוע אפילו חזק יותר בחברת האם, שלה אין פעילות תפעולית משלה אלא רק תלות בזרימת הדיבידנדים והערך של האחזקה. ובכל זאת, השוק בינתיים “מעניש” בעיקר את החברה התפעולית ומתמחר את נורסטאר בפרמיה יחסית. התוצאה היא פער תמחורי שאינו מתיישב עם מבנה החוב בפועל: גידול במינוף בג’י סיטי לא רק שלא עוזר לנורסטאר, הוא מעמיק את הסיכון שלה, משום שהערך הכלכלי היחיד שלה תלוי ביציבות החברה הבת. במילים אחרות: בעוד ג’י סיטי משלמת מחיר בשוק על המינוף ועל הסיכונים הגלויים, נורסטאר עדיין לא מתמחרת במלואה את אותה מציאות. אם המגמה בג’י סיטי תימשך, ייתכן שהפער הזה ייסגר, ולאו דווקא בכיוון שרבים מצפים.



מחר ב-14:00 יפורסם מדד המחירים לצרכן - מה צופים האנליסטים? הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית - האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע