רשות ני"ע: כך תמשכו גופים מוסדיים בינלאומיים להשקיע בחברה שלכם
ביוני 2010, בקול תרועה רמה, חברת MSCI שינתה את דירוגה של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח. כולם חשבו שזהו אות ניצחון לכלכלה המקומית ותו תקן לאיכות. מהר מאוד, המהלך התגלה כחרב פיפיות כואבת במיוחד.
למה? כי בתור שוק מתעורר, ישראל נחשבה ליעד מועדף על ידי משקיעים מוסדיים זרים – הן בהשקעות פסיביות והן בהשקעות אקטיביות. חלקה בשוק המתעורר עמד על כ-3% מהמדד של MSCI לשווקים מתעוררים, בעוד חלקה של ישראל במדד של השווקים המפותחים עמד באותה העת על עשירית מכך. כלומר 0.3%.
מה קרה בעקבות העלאת הדירוג של השוק הישראלי
מה שקרה בפועל הוא שמשקיעים מוסדיים מרחבי העולם הפחיתו באחת את כמות ההשקעות הפסיביות (מוצרי מדדים כגון קרנות סל וכו') בחברות ישראליות הנסחרות בבורסה. מרמה של 50% ב-2010 לרמה של 23% ב-2013.
יותר מכך, ישנם הבדלים מהותיים בין ההשקעות בחברות שנסחרות רק בתל אביב לבין חברות דואליות. בכלל, בעשור האחרון ההשקעות הזרות בחברות המקומיות נע בין 2%-8%, בעוד בחברות הדואליות המספרים נעים בין 12%-18%. הפרש מהותי לכל הדעות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב כיום, לחברות ישראליות יש רק כ-4% השקעות זרות, בעוד לחברות דואליות ישנן כ-17% השקעות זרות.
מקור: הרשות לני"ע
אז מה עושים כדי להחזיר את המשקיעים?
לאור רצון של הרשות לניירות ערך למשוך משקיעים מוסדיים חזרה לשוק הישראלי, ובעקבות מחקר שהזמינה הרשות, פורסמו המלצות חדשות לחברות ישראליות הנסחרות בבורסה, לפיהן יש לייעל מספר פרמטרים על מנת למשוך את המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים.
לקריאת המחקר המלא באתר הרשות לני"ע
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
הרשות ממליצה לשפר את הסטנדרטים של הגילוי בתחומי האחריות התאגידית והממשל התאגידי, יוזמה להיכללות במדדי ESG גלובליים. בנוסף, נדרשת פנייה אקטיבית למשקיעים מוסדיים זרים ופיתוח פונקציית IR (קשרי משקיעים) עבור משקיעים בינלאומיים, בנוסף, להגדלת הכמות הצפה של המניות במסחר ואימוץ האפשרות הוולונטרית לדיווח בשפה האנגלית. כמו כן, ממליצים ברשות על קיום שיח עם גופי השקעה בינלאומיים בהשתתפות נציגי השחקנים השונים בשוק.
מה צריכה הנהלת הבורסה לעשות?
כמו כן, נדרשות פעולות ברמת השוק, כמו קידום יוזמות מידע מובנה בדיווחים ודיווח באנגלית והשלמת יוזמת מאגר ההשאלות המרכזי המקודם על ידי הבורסה. בנוסף, ממליצים ברשות על קידום הכללת חברות ישראליות במדדים בינלאומיים – בהמשך לתהליכים שוטפים שמקיימות רשות ניירות ערך והבורסה.
עוד ממליצים על יצירת מנגנונים לעידוד השקעה בינלאומית, כגון יצירת מדד לחברות המוחזקות על ידי משקיעים מוסדיים בינלאומיים - לצורך כך ישנה חשיבות לשיפור הדיווח על החזקות מוסדיים בינלאומיים, באופן שניתן יהיה לבנות מדד רחב ואמין דיו.
הרשות ממליצה גם על קידום אימוצם של קודי התנהלות למוסדיים מקומיים. המהלך עשוי לשפר את הסטנדרטים לממשל תאגידי ולאחריות תאגידית בישראל. קידום דרישות גילוי בתחום ה-ESG בדומה למדינות מערביות רבות ולקדם מודל גילוי וולונטרי או מנדטורי. כמו כן, ממליצים ברשות על איתור גורמים נוספים לעידוד ההשקעות בישראל.
יו"ר הרשות ענת גואטה: "ממצאי המחקר תואמים את החזון ואת יעדי הרשות לטובת השגת שוק הון מתקדם, חדשני ואטרקטיבי. משקיעים מוסדיים בינלאומיים הם ללא ספק גורם חשוב מאד בהנעת תהליכי שינוי והעלאת הסטנדרטים התאגידיים בחברות שבהן הם משקיעים. הרשות רואה בביסוסו ובהרחבתו של שוק ההון אינטרס ציבורי ולאומי ופועלת להסרת חסמים ותמריצים שליליים בפני משקיעים, ובהם מוסדיים בינלאומיים, באשר הם קהל פוטנציאלי גדול להשקעה בשוק הישראלי"
המחקר נערך ע"י הכלכלן הראשי וראש המחלקה הכלכלית ברשות, אילן גילדין, ד"ר אלון זילבורג וגיא סבח.
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
החברה לישראל דוחפת להנפקה של החברה הפועלת בתחום טכנולוגיית המזון ברקע שיפור בביצועים ופריחה של החברות בבורסה
פרודלים, אחת החברות הישראליות הבולטות בתחום הרכיבים הטבעיים והתמציות לתעשיית המזון והמשקאות, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסת תל אביב במחצית הראשונה של 2026. ממידע שהגיע לביזפורטל עולה כי השווי לחברה נע סביב 1.7-1.8 מיליארד שקל, רף גבוה משמעותית ביחס לעסקאות ההשקעה האחרונה שנעשתה בחברה בתחילת השנה.
תחילת הדרך למהלך הנפקה נרשמה כבר בתחילת השנה, עם כניסתה של החברה לישראל כבעלת מניות מהותית. העסקה, שבמסגרתה נרכשו כ-29% מהמניות תמורת 116 מיליון דולר, שיקפה לפרודלים שווי של כ-421 מיליון דולר אחרי הכסף, כ-1.35 מיליארד שקל נכון לשער הדולר כיום. בהשוואה לשווי ההנפקה המתוכנן, מדובר באפסייד מהיר של כ-30% בתקופה קצרה יחסית, המשקף שינוי מהותי במבנה החברה, בבסיס הפעילות וברווחיות.
הראל השקעות, שהקדימה את המהלך בשנת 2022 והשקיעה בחברה לפי שווי של כ-300-350 מיליון דולר לפני הכסף, הייתה מהראשונות לזהות את מגמת ההתמקצעות של פרודלים, מחברת סחר בינלאומית לחברה תעשייתית עם פריסה גלובלית ושרשרת ערך מלאה מהפרי ועד למוצר הסופי.
מאז, פרודלים הרחיבה בצורה משמעותית את מודל הפעילות: תשעה מפעלי ייצור והפצה ברחבי העולם, נוכחות הולכת ומתרחבת בארה״ב, עשרות שיתופי פעולה טכנולוגיים ופעילות הנשענת על מאות ספקים ביותר מ-40 מדינות. במקביל, החברה הגדילה את נתח המוצרים שלה: תמציות, בסיסי משקאות ורכיבים פונקציונליים טבעיים, מה שהוביל לשיפור ברווחיות.
- 2.2 מיליארד אירו - כמה עולה קבוצת כדורגל בצמרת העולמית
- עידן עופר מממש את חלקו באתלטיקו מדריד עם רווח של מעל 600 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת תוצאות, פרודלים רשמה ב-2023 הכנסות של כ-300 מיליון דולר והפסד של 4 מיליון דולר. ב-2024 עברה החברה לרווחיות של 3 מיליון דולר, ובמחצית הראשונה של 2025 כבר הציגה רווח נקי של 6 מיליון דולר, קצב שנתי של כ־12 מיליון דולר. השילוב בין התרחבות גיאוגרפית, עליית מחירי ההדרים בעולם ושיפור במיקס המוצרים, יצר תנופה שמסבירה את קפיצת השווי לקראת הבורסה.
