ביוני 2010, בקול תרועה רמה, חברת MSCI שינתה את דירוגה של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח. כולם חשבו שזהו אות ניצחון לכלכלה המקומית ותו תקן לאיכות. מהר מאוד, המהלך התגלה כחרב פיפיות כואבת במיוחד.

למה? כי בתור שוק מתעורר, ישראל נחשבה ליעד מועדף על ידי משקיעים מוסדיים זרים – הן בהשקעות פסיביות והן בהשקעות אקטיביות. חלקה בשוק המתעורר עמד על כ-3% מהמדד של MSCI לשווקים מתעוררים, בעוד חלקה של ישראל במדד של השווקים המפותחים עמד באותה העת על עשירית מכך. כלומר 0.3%.

מה קרה בעקבות העלאת הדירוג של השוק הישראלי

מה שקרה בפועל הוא שמשקיעים מוסדיים מרחבי העולם הפחיתו באחת את כמות ההשקעות הפסיביות (מוצרי מדדים כגון קרנות סל וכו') בחברות ישראליות הנסחרות בבורסה. מרמה של 50% ב-2010 לרמה של 23% ב-2013.

יותר מכך, ישנם הבדלים מהותיים בין ההשקעות בחברות שנסחרות רק בתל אביב לבין חברות דואליות. בכלל, בעשור האחרון ההשקעות הזרות בחברות המקומיות נע בין 2%-8%, בעוד בחברות הדואליות המספרים נעים בין 12%-18%. הפרש מהותי לכל הדעות.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במצב כיום, לחברות ישראליות יש רק כ-4% השקעות זרות, בעוד לחברות דואליות ישנן כ-17% השקעות זרות.

מקור: הרשות לני"ע

אז מה עושים כדי להחזיר את המשקיעים?

לאור רצון של הרשות לניירות ערך למשוך משקיעים מוסדיים חזרה לשוק הישראלי, ובעקבות מחקר שהזמינה הרשות, פורסמו המלצות חדשות לחברות ישראליות הנסחרות בבורסה, לפיהן יש לייעל מספר פרמטרים על מנת למשוך את המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים.

לקריאת המחקר המלא באתר הרשות לני"ע

• GE בהמלצת מכירה על פלסאנמור - אבל המשקיעים לא מתרגשים; האם GE ביצעה עבירה על חוק ני"ע?
• קומפיוג'ן מממשת תמלוגים עתידיים עד 90 מיליון דולר מעסקת אסטרה-זנקה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

הרשות ממליצה לשפר את הסטנדרטים של הגילוי בתחומי האחריות התאגידית והממשל התאגידי, יוזמה להיכללות במדדי ESG גלובליים. בנוסף, נדרשת פנייה אקטיבית למשקיעים מוסדיים זרים ופיתוח פונקציית IR (קשרי משקיעים) עבור משקיעים בינלאומיים, בנוסף, להגדלת הכמות הצפה של המניות במסחר ואימוץ האפשרות הוולונטרית לדיווח בשפה האנגלית. כמו כן, ממליצים ברשות על קיום שיח עם גופי השקעה בינלאומיים בהשתתפות נציגי השחקנים השונים בשוק.

מה צריכה הנהלת הבורסה לעשות?

כמו כן, נדרשות פעולות ברמת השוק, כמו קידום יוזמות מידע מובנה בדיווחים ודיווח באנגלית והשלמת יוזמת מאגר ההשאלות המרכזי המקודם על ידי הבורסה. בנוסף, ממליצים ברשות על קידום הכללת חברות ישראליות במדדים בינלאומיים – בהמשך לתהליכים שוטפים שמקיימות רשות ניירות ערך והבורסה.

עוד ממליצים על יצירת מנגנונים לעידוד השקעה בינלאומית, כגון יצירת מדד לחברות המוחזקות על ידי משקיעים מוסדיים בינלאומיים - לצורך כך ישנה חשיבות לשיפור הדיווח על החזקות מוסדיים בינלאומיים, באופן שניתן יהיה לבנות מדד רחב ואמין דיו.

הרשות ממליצה גם על קידום אימוצם של קודי התנהלות למוסדיים מקומיים. המהלך עשוי לשפר את הסטנדרטים לממשל תאגידי ולאחריות תאגידית בישראל. קידום דרישות גילוי בתחום ה-ESG בדומה למדינות מערביות רבות ולקדם מודל גילוי וולונטרי או מנדטורי. כמו כן, ממליצים ברשות על איתור גורמים נוספים לעידוד ההשקעות בישראל.

יו"ר הרשות ענת גואטה: "ממצאי המחקר תואמים את החזון ואת יעדי הרשות לטובת השגת שוק הון מתקדם, חדשני ואטרקטיבי. משקיעים מוסדיים בינלאומיים הם ללא ספק גורם חשוב מאד בהנעת תהליכי שינוי והעלאת הסטנדרטים התאגידיים בחברות שבהן הם משקיעים. הרשות רואה בביסוסו ובהרחבתו של שוק ההון אינטרס ציבורי ולאומי ופועלת להסרת חסמים ותמריצים שליליים בפני משקיעים, ובהם מוסדיים בינלאומיים, באשר הם קהל פוטנציאלי גדול להשקעה בשוק הישראלי"

המחקר נערך ע"י הכלכלן הראשי וראש המחלקה הכלכלית ברשות, אילן גילדין, ד"ר אלון זילבורג וגיא סבח.