רשות ני"ע: כך תמשכו גופים מוסדיים בינלאומיים להשקיע בחברה שלכם
ביוני 2010, בקול תרועה רמה, חברת MSCI שינתה את דירוגה של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח. כולם חשבו שזהו אות ניצחון לכלכלה המקומית ותו תקן לאיכות. מהר מאוד, המהלך התגלה כחרב פיפיות כואבת במיוחד.
למה? כי בתור שוק מתעורר, ישראל נחשבה ליעד מועדף על ידי משקיעים מוסדיים זרים – הן בהשקעות פסיביות והן בהשקעות אקטיביות. חלקה בשוק המתעורר עמד על כ-3% מהמדד של MSCI לשווקים מתעוררים, בעוד חלקה של ישראל במדד של השווקים המפותחים עמד באותה העת על עשירית מכך. כלומר 0.3%.
מה קרה בעקבות העלאת הדירוג של השוק הישראלי
מה שקרה בפועל הוא שמשקיעים מוסדיים מרחבי העולם הפחיתו באחת את כמות ההשקעות הפסיביות (מוצרי מדדים כגון קרנות סל וכו') בחברות ישראליות הנסחרות בבורסה. מרמה של 50% ב-2010 לרמה של 23% ב-2013.
יותר מכך, ישנם הבדלים מהותיים בין ההשקעות בחברות שנסחרות רק בתל אביב לבין חברות דואליות. בכלל, בעשור האחרון ההשקעות הזרות בחברות המקומיות נע בין 2%-8%, בעוד בחברות הדואליות המספרים נעים בין 12%-18%. הפרש מהותי לכל הדעות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב כיום, לחברות ישראליות יש רק כ-4% השקעות זרות, בעוד לחברות דואליות ישנן כ-17% השקעות זרות.
מקור: הרשות לני"ע
אז מה עושים כדי להחזיר את המשקיעים?
לאור רצון של הרשות לניירות ערך למשוך משקיעים מוסדיים חזרה לשוק הישראלי, ובעקבות מחקר שהזמינה הרשות, פורסמו המלצות חדשות לחברות ישראליות הנסחרות בבורסה, לפיהן יש לייעל מספר פרמטרים על מנת למשוך את המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים.
לקריאת המחקר המלא באתר הרשות לני"ע
- הראשונה לדווח: סלע נדל"ן מעלה תחזיות ל-2025
- סאמיט מממשת בארה"ב ב-75 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות...
הרשות ממליצה לשפר את הסטנדרטים של הגילוי בתחומי האחריות התאגידית והממשל התאגידי, יוזמה להיכללות במדדי ESG גלובליים. בנוסף, נדרשת פנייה אקטיבית למשקיעים מוסדיים זרים ופיתוח פונקציית IR (קשרי משקיעים) עבור משקיעים בינלאומיים, בנוסף, להגדלת הכמות הצפה של המניות במסחר ואימוץ האפשרות הוולונטרית לדיווח בשפה האנגלית. כמו כן, ממליצים ברשות על קיום שיח עם גופי השקעה בינלאומיים בהשתתפות נציגי השחקנים השונים בשוק.
מה צריכה הנהלת הבורסה לעשות?
כמו כן, נדרשות פעולות ברמת השוק, כמו קידום יוזמות מידע מובנה בדיווחים ודיווח באנגלית והשלמת יוזמת מאגר ההשאלות המרכזי המקודם על ידי הבורסה. בנוסף, ממליצים ברשות על קידום הכללת חברות ישראליות במדדים בינלאומיים – בהמשך לתהליכים שוטפים שמקיימות רשות ניירות ערך והבורסה.
עוד ממליצים על יצירת מנגנונים לעידוד השקעה בינלאומית, כגון יצירת מדד לחברות המוחזקות על ידי משקיעים מוסדיים בינלאומיים - לצורך כך ישנה חשיבות לשיפור הדיווח על החזקות מוסדיים בינלאומיים, באופן שניתן יהיה לבנות מדד רחב ואמין דיו.
הרשות ממליצה גם על קידום אימוצם של קודי התנהלות למוסדיים מקומיים. המהלך עשוי לשפר את הסטנדרטים לממשל תאגידי ולאחריות תאגידית בישראל. קידום דרישות גילוי בתחום ה-ESG בדומה למדינות מערביות רבות ולקדם מודל גילוי וולונטרי או מנדטורי. כמו כן, ממליצים ברשות על איתור גורמים נוספים לעידוד ההשקעות בישראל.
יו"ר הרשות ענת גואטה: "ממצאי המחקר תואמים את החזון ואת יעדי הרשות לטובת השגת שוק הון מתקדם, חדשני ואטרקטיבי. משקיעים מוסדיים בינלאומיים הם ללא ספק גורם חשוב מאד בהנעת תהליכי שינוי והעלאת הסטנדרטים התאגידיים בחברות שבהן הם משקיעים. הרשות רואה בביסוסו ובהרחבתו של שוק ההון אינטרס ציבורי ולאומי ופועלת להסרת חסמים ותמריצים שליליים בפני משקיעים, ובהם מוסדיים בינלאומיים, באשר הם קהל פוטנציאלי גדול להשקעה בשוק הישראלי"
המחקר נערך ע"י הכלכלן הראשי וראש המחלקה הכלכלית ברשות, אילן גילדין, ד"ר אלון זילבורג וגיא סבח.
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א 35 יורד 1.6%, ת"א 90 מאבד 2.3%; מגמה שלילית בבורסה
המסחר בת"א מתנהל בירידות, כאשר החשש מקריסת הפסקת האש וחזרה ללחימה; דיווח על תקיפות של חיל האוויר ברפיח ומטח רקטות מעזה
המימוש הטבעי צפוי להימשך היום בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. באותה כתבה דיברנו על הסיכון הכפול, מצד אחד השוק מתמחר הפסקת אש ארוכה ומצד שני יש אפשרות לחזרה למלחמה אם הפסקת האש לא תחזיק מעמד, ובשני המקרים יש סיכון לירידות.
והנה, כשבוע לאחר הפסקת האש ונסיגת צה"ל מחלקים נרחבים ברצועה, הלחימה מתחדשת בדרום עזה: חיל האוויר תקף ברפיח בעקבות ירי לעבר כוח צה"ל, ובמקביל דווח בעזה על אש מסירות חיל הים לעבר החוף. מדובר בהפרה נוספת של הפסקת האש, לאחר שבימים האחרונים מחבלים חמושים יצאו ממנהרות בחאן יונס וברפיח ותקפו כוחות צה"ל, חלקם חוסלו מהאוויר. לפי ההנחיות החדשות, כוחות צה"ל במרחבי החיץ מוגבלים מאוד בפתיחה באש, גם מול חמושי חמאס, שעל פי הערכות פרסו מחדש כ-7,000 לוחמים ברחבי הרצועה. ברקע אמור להתקיים המו"מ לשלב השני בתוכנית טראמפ הכולל נסיגות נוספות ופריסת כוח בינלאומי, בעוד בעזה נותרו 16 חטופים חללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס.
ברקע הדיווח הירידות בשוק מעמיקות. בעוד הירידות במדדים מעמיקות, הדולר גם מתחזק מול השקל דרך המסחר באופציות, אם כי התנועה האחרונה בדולר כבר גילמה ככל הנראה חלק מהסיכון. הדולר הגלום נסחר לפי 3.31 שקל לדולר.
מה שעוד הדיווח על התקיפה אומר שהריבית בישראל עשויה להישאר ללא שינוי, למרות שהשוק תמחר עד הבוקר שהריבית תרד בוודאות בהחלטה הקרובה של בנק ישראל. כרגע אין וודאות כזו, וייתכן שבנק ישראל יחכה למועד מאוחר יותר.
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארית תעשיות ירידה לאחרונה לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות. אחרי מחצית ראשונה כמעט מושלמת, עם רווח נקי של 96 מיליון שקל ושולי רווח שמזכירים חברות שבבים, המשקיעים מתחילים לבחון את השלב הבא.
הצבר לשנת 2026 עומד על כ-420 מיליון שקל בלבד, והחברה דיווחה מאז רק על הזמנה אחת מהותית. המשמעות היא שקצב הצמיחה של השנה הנוכחית עשוי שלא לחזור, והמרווחים הגבוהים עלולים להישחק ככל שיידרשו השקעות נוספות בייצור ובהתרחבות לחו"ל. להרחבה- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
