ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

רשות ני"ע: כך תמשכו גופים מוסדיים בינלאומיים להשקיע בחברה שלכם

בעשור האחרון ישנה ירידה מהותית בהשקעות זרות בחברות שאינן דואליות. רשות ניירות ערך מפרסמת הנחיות חדשות לחברות סחירות על מנת למשוך את המשקיעים בחזרה
ארז ליבנה |

ביוני 2010, בקול תרועה רמה, חברת MSCI שינתה את דירוגה של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח. כולם חשבו שזהו אות ניצחון לכלכלה המקומית ותו תקן לאיכות. מהר מאוד, המהלך התגלה כחרב פיפיות כואבת במיוחד.

 

למה? כי בתור שוק מתעורר, ישראל נחשבה ליעד מועדף על ידי משקיעים מוסדיים זרים – הן בהשקעות פסיביות והן בהשקעות אקטיביות. חלקה בשוק המתעורר עמד על כ-3% מהמדד של MSCI לשווקים מתעוררים, בעוד חלקה של ישראל במדד של השווקים המפותחים עמד באותה העת על עשירית מכך. כלומר 0.3%.

מה קרה בעקבות העלאת הדירוג של השוק הישראלי

מה שקרה בפועל הוא שמשקיעים מוסדיים מרחבי העולם הפחיתו באחת את כמות ההשקעות הפסיביות (מוצרי מדדים כגון קרנות סל וכו') בחברות ישראליות הנסחרות בבורסה. מרמה של 50% ב-2010 לרמה של 23% ב-2013.

 

יותר מכך, ישנם הבדלים מהותיים בין ההשקעות בחברות שנסחרות רק בתל אביב לבין חברות דואליות. בכלל, בעשור האחרון ההשקעות הזרות בחברות המקומיות נע בין 2%-8%, בעוד בחברות הדואליות המספרים נעים בין 12%-18%. הפרש מהותי לכל הדעות.

 

במצב כיום, לחברות ישראליות יש רק כ-4% השקעות זרות, בעוד לחברות דואליות ישנן כ-17% השקעות זרות.

 

אחוז השקעות של מוסדיים בינ"ל בחברות ישראליות ודואליות

מקור: הרשות לני"ע

אז מה עושים כדי להחזיר את המשקיעים?

לאור רצון של הרשות לניירות ערך למשוך משקיעים מוסדיים חזרה לשוק הישראלי, ובעקבות מחקר שהזמינה הרשות, פורסמו המלצות חדשות לחברות ישראליות הנסחרות בבורסה, לפיהן יש לייעל מספר פרמטרים על מנת למשוך את המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים.

 

לקריאת המחקר המלא באתר הרשות לני"ע

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרשות ממליצה לשפר את הסטנדרטים של הגילוי בתחומי האחריות התאגידית והממשל התאגידי, יוזמה להיכללות במדדי ESG גלובליים. בנוסף, נדרשת פנייה אקטיבית למשקיעים מוסדיים זרים ופיתוח פונקציית IR (קשרי משקיעים) עבור משקיעים בינלאומיים, בנוסף, להגדלת הכמות הצפה של המניות במסחר ואימוץ האפשרות הוולונטרית לדיווח בשפה האנגלית. כמו כן, ממליצים ברשות על קיום שיח עם גופי השקעה בינלאומיים בהשתתפות נציגי השחקנים השונים בשוק.

מה צריכה הנהלת הבורסה לעשות?

כמו כן, נדרשות פעולות ברמת השוק, כמו קידום יוזמות מידע מובנה בדיווחים ודיווח באנגלית והשלמת יוזמת מאגר ההשאלות המרכזי המקודם על ידי הבורסה. בנוסף, ממליצים ברשות על קידום הכללת חברות ישראליות במדדים בינלאומיים – בהמשך לתהליכים שוטפים שמקיימות רשות ניירות ערך והבורסה.

 

עוד ממליצים על יצירת מנגנונים לעידוד השקעה בינלאומית, כגון יצירת מדד לחברות המוחזקות על ידי משקיעים מוסדיים בינלאומיים - לצורך כך ישנה חשיבות לשיפור הדיווח על החזקות מוסדיים בינלאומיים, באופן שניתן יהיה לבנות מדד רחב ואמין דיו.

 

הרשות ממליצה גם על קידום אימוצם של קודי התנהלות למוסדיים מקומיים. המהלך עשוי לשפר את הסטנדרטים לממשל תאגידי ולאחריות תאגידית בישראל. קידום דרישות גילוי בתחום ה-ESG בדומה למדינות מערביות רבות ולקדם מודל גילוי וולונטרי או מנדטורי. כמו כן, ממליצים ברשות על איתור גורמים נוספים לעידוד ההשקעות בישראל.

 

יו"ר הרשות ענת גואטה: "ממצאי המחקר תואמים את החזון ואת יעדי הרשות לטובת השגת שוק הון מתקדם, חדשני ואטרקטיבי. משקיעים מוסדיים בינלאומיים הם ללא ספק גורם חשוב מאד בהנעת תהליכי שינוי והעלאת הסטנדרטים התאגידיים בחברות שבהן הם משקיעים. הרשות רואה בביסוסו ובהרחבתו של שוק ההון אינטרס ציבורי ולאומי ופועלת להסרת חסמים ותמריצים שליליים בפני משקיעים, ובהם מוסדיים בינלאומיים, באשר הם קהל פוטנציאלי גדול להשקעה בשוק הישראלי"

המחקר נערך ע"י הכלכלן הראשי וראש המחלקה הכלכלית ברשות, אילן גילדין, ד"ר אלון זילבורג וגיא סבח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

תיק השקעות מסחר עצמאי ברוקר
צילום: standret

איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?

אתם צריכים להבין את שלושת המגמות שיניעו את השווקים לא רק בשנה הקרובה אלא גם בשנים שלאחריה - הריבית והאינפלציה חשובות אבל הבנה של תשתיות, ביטחון וגיאופוליטיקה חשובים יותר: מנהל ההשקעות הראשי של סיגמא-קלאריטי עם התחזיות שיעצבו לדעתו את השנים הקרובות

עידן אזולאי |
נושאים בכתבה סיגמא קלאריטי

כפי שמתרחש כבר לא מעט שנים (וליתר דיוק, במידה רבה מאז 2008), גם בשנת 2025, נתוני הכלכלה והמגמות של שוקי המניות והאג"ח היו ברובן שונות במידה לא מועטה מהתחזיות שניתנו בתחילתה. זוכרים שהקונצנזוס שהתגבש בתחילת אפריל עם הטלת המכסים של טראמפ, היה שאלו יאיצו את האינפלציה ויפגעו בסחר העולמי? המציאות התבררה כשונה לחלוטין. בשנת 2025 קיבלנו שיעור נוסף שלעיתים המציאות אינה "מתיישרת" עם התיאוריות ויש לה דינמיקה משלה. 

הדרך להתמודד עם האתגר הזה של הרכבת תיק השקעות במציאות היא לנסות לזהות את המגמות ארוכות הטווח שיניעו את הסקטורים והכלכלות השונות ופחות את התנודות קצרות הטווח. לשם דוגמה, האם יש השפעה רבה על תיק ממוצע אם האינפלציה תהיה בשנה הקרובה 1.9% או 2.4%? בשוליים בלבד. לעומת זאת, אם המגמה של עלייה במתח הגיאו-פוליטי בעולם תימשך, התעשיות הביטחוניות תמשכנה להיות מושפעות מכך במידה רבה. להלן שלוש מגמות מאקרו עיקריות שהשפעתן תורגש להערכתנו לא רק בשנה הקרובה, אלא לאורך זמן רב.

סחורות

אחרי תקופה ארוכה שבה שוק הסחורות התנהל באופן "רגוע" (הקלה בשרשראות אספקה, ירידת מחירי אנרגיה וחלק מהמתכות, והאטה בפעילות התעשייתית), נראה שמתחילים להצטבר התנאים שמאפיינים את תחילתו של מחזור עליות חדש. ראשית, ישנו האלמנט הטכני. מאחר ושוק הסחורות פיגר אחר ביצועי שוקי המניות, ההקצאה שניתנה לו בתיקי ההשקעות היתה קטנה למדי. משקיעים אוהבים "נכסים שעובדים". מצב כזה יוצר קרקע נוחה לשינוי כיוון. כל שיפור מתון בביקוש או כל זעזוע קטן בצד ההיצע עלול להתגלגל לתגובה חזקה במחיר מהסיבה הפשוטה שמעט מאוד משקיעים כבר נמצאים “בעמדה” ליהנות ממנו, והכניסה המאוחרת יוצרת גל קניות מצטבר.

הסיבה השניה שבגינה אנחנו סבורים ששוק הסחורות ראוי למקום ראוי בתיק ההשקעות היא הירידה בהיצע לצד עלייה בביקוש. דינמיקה כלכלית בסיסית. בניגוד למוצרים ושירותים, בהפקת נפט, בכרייה, בזיקוק ובהובלה אין “כפתור” להגדלת תפוקה מהירה. פרויקטים חדשים לוקחים שנים, אישורים לוקחים זמן, והעלות ההונית גבוהה. לכן, השנים האחרונות של השקעות חסרות בהרחבת היצע יצרו מצב שבו המערכת הגלובלית מגיבה לאט יותר לעלייה בביקוש. כשיכולת התגובה נמוכה, המחיר הוא שמאזן את השוק, הוא עולה עד שהביקוש מתמתן או עד שהיצע חדש באמת מגיע, ותהליך כזה, מטבעו, אינו אורך שבועות אלא של רבעונים ושנים.