ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

רשות ני"ע: כך תמשכו גופים מוסדיים בינלאומיים להשקיע בחברה שלכם

בעשור האחרון ישנה ירידה מהותית בהשקעות זרות בחברות שאינן דואליות. רשות ניירות ערך מפרסמת הנחיות חדשות לחברות סחירות על מנת למשוך את המשקיעים בחזרה
ארז ליבנה |

ביוני 2010, בקול תרועה רמה, חברת MSCI שינתה את דירוגה של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח. כולם חשבו שזהו אות ניצחון לכלכלה המקומית ותו תקן לאיכות. מהר מאוד, המהלך התגלה כחרב פיפיות כואבת במיוחד.

 

למה? כי בתור שוק מתעורר, ישראל נחשבה ליעד מועדף על ידי משקיעים מוסדיים זרים – הן בהשקעות פסיביות והן בהשקעות אקטיביות. חלקה בשוק המתעורר עמד על כ-3% מהמדד של MSCI לשווקים מתעוררים, בעוד חלקה של ישראל במדד של השווקים המפותחים עמד באותה העת על עשירית מכך. כלומר 0.3%.

מה קרה בעקבות העלאת הדירוג של השוק הישראלי

מה שקרה בפועל הוא שמשקיעים מוסדיים מרחבי העולם הפחיתו באחת את כמות ההשקעות הפסיביות (מוצרי מדדים כגון קרנות סל וכו') בחברות ישראליות הנסחרות בבורסה. מרמה של 50% ב-2010 לרמה של 23% ב-2013.

 

יותר מכך, ישנם הבדלים מהותיים בין ההשקעות בחברות שנסחרות רק בתל אביב לבין חברות דואליות. בכלל, בעשור האחרון ההשקעות הזרות בחברות המקומיות נע בין 2%-8%, בעוד בחברות הדואליות המספרים נעים בין 12%-18%. הפרש מהותי לכל הדעות.

 

במצב כיום, לחברות ישראליות יש רק כ-4% השקעות זרות, בעוד לחברות דואליות ישנן כ-17% השקעות זרות.

 

אחוז השקעות של מוסדיים בינ"ל בחברות ישראליות ודואליות

מקור: הרשות לני"ע

אז מה עושים כדי להחזיר את המשקיעים?

לאור רצון של הרשות לניירות ערך למשוך משקיעים מוסדיים חזרה לשוק הישראלי, ובעקבות מחקר שהזמינה הרשות, פורסמו המלצות חדשות לחברות ישראליות הנסחרות בבורסה, לפיהן יש לייעל מספר פרמטרים על מנת למשוך את המשקיעים המוסדיים הבינלאומיים.

 

לקריאת המחקר המלא באתר הרשות לני"ע

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרשות ממליצה לשפר את הסטנדרטים של הגילוי בתחומי האחריות התאגידית והממשל התאגידי, יוזמה להיכללות במדדי ESG גלובליים. בנוסף, נדרשת פנייה אקטיבית למשקיעים מוסדיים זרים ופיתוח פונקציית IR (קשרי משקיעים) עבור משקיעים בינלאומיים, בנוסף, להגדלת הכמות הצפה של המניות במסחר ואימוץ האפשרות הוולונטרית לדיווח בשפה האנגלית. כמו כן, ממליצים ברשות על קיום שיח עם גופי השקעה בינלאומיים בהשתתפות נציגי השחקנים השונים בשוק.

מה צריכה הנהלת הבורסה לעשות?

כמו כן, נדרשות פעולות ברמת השוק, כמו קידום יוזמות מידע מובנה בדיווחים ודיווח באנגלית והשלמת יוזמת מאגר ההשאלות המרכזי המקודם על ידי הבורסה. בנוסף, ממליצים ברשות על קידום הכללת חברות ישראליות במדדים בינלאומיים – בהמשך לתהליכים שוטפים שמקיימות רשות ניירות ערך והבורסה.

 

עוד ממליצים על יצירת מנגנונים לעידוד השקעה בינלאומית, כגון יצירת מדד לחברות המוחזקות על ידי משקיעים מוסדיים בינלאומיים - לצורך כך ישנה חשיבות לשיפור הדיווח על החזקות מוסדיים בינלאומיים, באופן שניתן יהיה לבנות מדד רחב ואמין דיו.

 

הרשות ממליצה גם על קידום אימוצם של קודי התנהלות למוסדיים מקומיים. המהלך עשוי לשפר את הסטנדרטים לממשל תאגידי ולאחריות תאגידית בישראל. קידום דרישות גילוי בתחום ה-ESG בדומה למדינות מערביות רבות ולקדם מודל גילוי וולונטרי או מנדטורי. כמו כן, ממליצים ברשות על איתור גורמים נוספים לעידוד ההשקעות בישראל.

 

יו"ר הרשות ענת גואטה: "ממצאי המחקר תואמים את החזון ואת יעדי הרשות לטובת השגת שוק הון מתקדם, חדשני ואטרקטיבי. משקיעים מוסדיים בינלאומיים הם ללא ספק גורם חשוב מאד בהנעת תהליכי שינוי והעלאת הסטנדרטים התאגידיים בחברות שבהן הם משקיעים. הרשות רואה בביסוסו ובהרחבתו של שוק ההון אינטרס ציבורי ולאומי ופועלת להסרת חסמים ותמריצים שליליים בפני משקיעים, ובהם מוסדיים בינלאומיים, באשר הם קהל פוטנציאלי גדול להשקעה בשוק הישראלי"

המחקר נערך ע"י הכלכלן הראשי וראש המחלקה הכלכלית ברשות, אילן גילדין, ד"ר אלון זילבורג וגיא סבח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עזריאלי קופצת 6.6%; הבנקים מתחזקים ב-0.5% הביטוח יורד 0.2% - מגמה חיובית בבורסה

עזריאלי קופצת אחרי שהיא מודיעה על נתינת שירות דאטה סנטר בנורווגיה; בית שמש בהקצאה פרטית למוסדיים עם דיסקאונט של 5.7% - מתחזקת; טראמפ ונתניהו נפגשו בפעם השישית השנה - האם יש בשורות גם לבורסה?

מערכת ביזפורטל |

אקוואריוס אקוואריוס מנוע 15.4%  קופצת היום. אקוואריוס שתיקרא בקרוב ולוריקס הודיעה על כוונה לרכוש שליטה בחברה ביטחונית העוסקת ברחפנים. נזכיר שהחברה החליטה לפני שבוע למכור את פעילות מנוע הבעירה לצד שלישי בתמורה לתמלוגים, או אם נתרגם לתרגום חופשי - לזנוח את פעילות הליבה שניסתה לקדם (ועליה גייסה ודיללה שוב ושוב) במשך ארבע שנים בהן התרסקה בקירוב ל-90% אקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה, זאת אחרי הפרישה הפתאומית של עמית בירק שכיהן בחברה פחות מחצי שנה וניסה להוביל אותה להתייעלות ולגיוסי הון שכשלו בין השאר בשל "מצגי שווא" כטענת המשקיעים - עמית בירק פורש מאקוואריוס - מה המשכורת של המנכ"ל החדש?

המנכ"ל רועי בר-גיל, מדווח על חתימת מזכר הבנות, לא מחייב, לרכישת השליטה (70%) בחברה בטחונית מובילה ו"רווחית" כלשון ההודעה  בתחום הרחפנים, בתמורה לסך של עד 35 מיליון שקל (במספר שלבים), עם אופציה ל- 36 חודשים לרכישת מלוא מניות החברה, בכפוף להערכת שווי. החברה הבטחונית, שוב להערכת החברה, היא בעלת אופק עסקי וצמיחה מהותית בעולמות הרחפנים, התעופה והחומרים המורכבים, כמוצרים בדידים ובנוסף כחלק מפתרון הוליסטי לנושא Homeland Security.

רועי בר-גיל מגיע מהתעשייה האווירית, סביר להניח שהוא מביא איתו רקע וקשרים שיוכלו לקדם חברה כזאת, אבל קשה שלא לתהות איזו חברת רחפנים ביטחונית תסכים להתמזג לשלד כמו אקוואריוס ועוד בתג מחיר נמוך כזה. אקוואריוס מזנקת היום, לכאורה אין לה את המשאבים הדרושים להשלמת העסקה הזאת אז אפשר לצפות לגיוסים נוספים, לדילולים עמוקים רק שלפחות אולי הפעם החלום לא יאכזב אותנו בפעם המי-יודע-כמה.



עזריאלי עזריאלי קבוצה 6.87%   מדווחת על התפתחות חיובית בתחום הדאטה סנטרס, מנוע צמיחה שנראה שקצת "העלה אבק" וכעת חוזר שוב לפוקוס וביתר שאת. קבוצת עזריאלי מדווחת כי היא חתמה על הסכם למתן שירותי דאטה סנטר ללקוח בינלאומי, בקמפוס ייעודי חדש שיוקם בנורבגיה. ההסכם נחתם לתקופה של 15 שנים, עם אופציה להארכה ב-15 שנים נוספות. היקף השירות יעמוד על 80 מגה-וואט, שייפרסו בשלבים לאורך כשנתיים וחצי ממועד ההתקשרות, כאשר אספקת 20 מגה-וואט הראשונים מתוכננת לסוף מרץ 2027. 

עד כמה זה משמעותי? באיי.בי.איי מסבירים: ה-NOI השנתי הממוצע מהפרויקט מוערך בכ־117 מיליון אירו, בעוד שעלות ההקמה נאמדת בכמיליארד אירו, לצד עלויות מימון נוספות של כ-60 מיליון אירו. איי.בי.איי מציינים שמדובר בעסקה משמעותית במיוחד, הראשונה מזה זמן בתחום מאז פרויקט טיקטוק, והיא מסירה חלק מהחששות סביב קצב הצמיחה של מנוע הדאטה סנטרס. המחיר למגה-וואט בעסקה הזאת גבוה בכפי שניים מהמחיר בעסקת טיקטוק, וההערכה היא שהחוזה יסייע בקידום הכנסת שותף או משקיע לפעילות, בשווי גבוה מההערכות המוקדמות, תוך פוטנציאל להצפת ערך לחברה.