הרבה אולי לא שמו לב לכך, אבל בהחלטת בית המשפט באישור מיזוג בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד, בית המשפט קבע סטנדרט חדש במושג התחרותיות שבין הבנקים -  בנק אגוד אינו נחשב למתחרה רלוונטי לבנקים הגדולים, אלא דווקא חברות כרטיסי האשראי, הפינטק וחברות המימון החוץ בנקאיות. בית המשפט בעצם קיבל את המצב החדש שיצרה הרפורמה בשוק הבנקאי בעקבות משבר הסאב-פריים בסוף העשור הקודם.

ההחלטה לאשר את העסקה בה מזרחי טפחות רוכשים את אגוד היא לא רק עשיית צדק, היא, דווקא הדרך לייצר תחרות אמיתית מול שני המובילים - בנק פועלים ובנק לאומי. ההחלטה בעבר  של רשות ההגבלים שלא לאשר את המיזוג מכיוון שהמיזוג מוציא שחקן חשוב מהשוק, ומגביל את התחרות, היא אפילו מגוחכת - אגוד לא נחשב, לא נספר, לא במגרש. מזרחי כן במגרש, ועם התוספת של אגוד הוא עשוי להיות תחרותי יותר.  

פרט לבנק מזרחי טפחות ובנק אגוד, אם יש מנצחות בהחלטה החשובה של בית המשפט להפוך את החלטת רשות ההגבלים העסקים, אלה עורכות הדין ניבה ברג-לבנת ודליה טל ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.

הן ניהלו מטעם בעלי השליטה של בנק אגוד את התביעה נגד החלטת הרשות. לעו"ד טל, שניצבת לפני פרישה, מדובר באקורד סיום לקריירה מוצלחת, לאחר שגם ניצחה על המיזוג של מוניציפל ובנק דיסקונט מול הרשות.

• הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
• תיק היהלומים של אגוד הולך לפנינסולה; נסללה הדרך למיזוג עם מזרחי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עד כמה הניצחון מתוק? גורמים משפטיים מעריכים כי בית המשפט נתן סוג של "נוקאאוט" להחלטת הרשות ובעצם סירס את יכולתה לערער לבית המשפט העליון. זאת מאחר ואמר במפורשות בפסק הדין שאין ראיות כלל לפגיעה בתחרות. כאמור, בית המשפט העליון לא מקבל לידיו ראיות חדשות, אלא במקרים חריגים במיוחד.

עכשיו, אחרי שכבר התקבלה ההכרעה הדרמטית בעניין מיזוג הבנקים, השתיים כבר עמוק לקראת ההכנות לביצוע העסקה, שאמורה לצאת אל הפועל כבר בחודשים הקרובים, לאור החלטת בית המשפט לחייב את הרשות להחזיר תשובה עד סוף השנה.

בראיון משותף, הן מספרות על התהליכים המסובכים מול הרשות ואיך ניצחו את התיק הגדול הזה, משבחות את בית המשפט שהקדים(!) בפסיקה בחודש ומשבחות גם את הבנקים, שבזכות נחישותם להגיע להתמזג כל התהליך הזה התאפשר – והגדיר מחדש את מושג התחרות בבנקים.

• הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
• 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

עו"ד ניבה ברג-לבנת; קרדיט: יח"צ.

איך הייתן מגדירות את החלטת בית המשפט?

"מדובר בהחלטה מאוד דרמטית. זה לא בכל יום שבית הדין הופך החלטות של הרשות. יש מעט מאוד דוגמאות כאלה לאורך ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל. זה נדיר שזה קורה. בטח ובטח בשוק הבנקאות".

"מדובר פה בעסקה שנעשתה כמעט לפני שנתיים והצדדים הצליחו וזה מאוד יוצא דופן. אי אפשר למשוך עסקאות מסחריות כל כך בהרבה זמן. במיוחד שהעסקאות נשענות על תוצאות עסקיות ומחיר בורסה ועוד.

"במקרה זה שני הצדדים היה חשוב להם המיזוג, שהסכימו להתגבר יחד על כל הקשיים המסחריים והסכימו ללכת לערעור והאריכו את ההסכם ביניהם. ההליך ערר לקח המון זמן".

למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

"הבעיה העיקרית היא החומר שהרשות אוספת מצדדים שלישיים כדי להעריך את ההשפעה על התחרות. היא שואלת מהבנקים האחרים ועוד גורמים מה דעתם על המיזוג ואוספת פרוטוקולים של דירקטוריונים ועוד המון חומרים, שעל פי אלה היא מחליטה אם ישנה פגיעה בתחרות. אבל הרשות סירבה לאפשר לנו גישה לחומרים האלה".

אז מה עשיתן?

"ידענו שאי-אפשר לנהל ערר בלי זה, צריך את כל החומרים האלה כדי לבסס תשתית ראייתית או להפריך אותה. כמובן שגם הבנקים האחרים לא רצו שנראה את החומרים. אני גם מבינה למה הם לא רוצים שנראה את זה. מדובר בחומרים סופר רגישים. לכן עתרנו לבית המשפט שאישר לנו את הגישה אל החומרים.

"הבנקים האחרים שוב התנגדו להחלטה ועתרו לבג"ץ כדי לנסות למנוע את החשיפה, אבל הוא גלגל אותם מכל המדרגות. בקיצור התהליך הזה לקח המון זמן".

מה גרם לבית הדין להפוך את ההחלטה?

"נתחיל מהשורה התחתונה. בסוף הסיבה שהפכו את ההחלטה זה כי לא היו ראיות. פשוט מאוד. הרשות צריכה לייצר הגדרת השוק. רשות התחרות מגדירה ספציפית לכל שוק רלוונטי על פי המאפיינים המסוימים שלו ולקבוע האם יש פגיעה בתחרות על פי מה שהם מכנים תיאוריית הנזק.

"במקרה הזה לרשות הייתה הגדרת שוק אזוטרית, אבל לא שכיחה. הם טענו שתהיה השפעה על לקוחות לא שבויים. הבעיה היא שהבנק עצמו לא יודע מי שבוי ומי לא. הם לא יודעים מי נשאר כי אין לו יכולת לעזוב או מי כן יעזוב.

"אז כבר כאן הייתה בעיה יסודית. זה הכשל האמיתי בתיאוריה של הרשות. אבל הכשל הגדול ביותר זה שלא היה להם ראיות מוחשיות – לא מהבנקים האחרים ולא מגורמים אחרים בשוק.

אז בנק אגוד לא משפיע על התחרות? 

"בדיוק, בית המשפט לא מצא הוכחה לכך שבנק אגוד מתחרה רציני בשוק ומשפיע על התחרות. מצאו שהבנקים האחרים גם לא חשבו כך. גם לא הצליחו להוכיח שהוא יעיל. הטענה המרכזית הייתה שיש רפורמה, כך שהמתחרים של הבנקים הם לא בנקים. זה הפינטק, זה חברות כרטיסי האשראי וההלוואות החוץ בנקאיות. בית המשפט קיבל את הטענה הזו".

אז מה המניע של הרשות?

"אני יוצאת הרשות והרשות חושבת שככל שיש מתחרים זה טוב לתחרות. אבל הם הסתכלו על העבר ולא על העתיד. הם רצו לעשות טוב והם התעלמו מהרפורמה של השוק הבנקאי ועל מה שהבנקים האחרים שאמרו להם המתחרים. אני לא חושבת שהיה שם מניע נסתר, הם פשוט לא הסתכלו על התמונה המלאה.

"הם אספו כל כך הרבה ראיות, אבל אין שום דבר שתומך בתזה שלהם. זו לא הגישה שאפיינה אותם בעסקה אחרת שהיא מוניציפל ודיסקונט. שם הם הסכימו בתנאים מסוימים והבנקים הסכימו. גם בעסקה הזו אנחנו ייצגנו את הבנקים וגם שם ניצחנו".