עו"ד דליה טל
צילום: יח"צ

"הרשות חושבת שהרבה מתחרים זה טוב; זה לא המקרה של בנק אגוד"

בהחלטה הכמעט תקדימית של בית המשפט לתחרות להפוך את ההחלטה בעניין איחוד בנק מזרחי-טפחות ובנק אגוד, רשות ההגבלים העסקיים קיבלה נוקאאוט משתי עורכות דין. ראיון בלעדי עם ניבה ברג-לבנת ודליה טל, שייצגו במשפט את בעלי השליטה של אגוד
ארז ליבנה | (12)

הרבה אולי לא שמו לב לכך, אבל בהחלטת בית המשפט באישור מיזוג בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד, בית המשפט קבע סטנדרט חדש במושג התחרותיות שבין הבנקים -  בנק אגוד אינו נחשב למתחרה רלוונטי לבנקים הגדולים, אלא דווקא חברות כרטיסי האשראי, הפינטק וחברות המימון החוץ בנקאיות. בית המשפט בעצם קיבל את המצב החדש שיצרה הרפורמה בשוק הבנקאי בעקבות משבר הסאב-פריים בסוף העשור הקודם.

ההחלטה לאשר את העסקה בה מזרחי טפחות רוכשים את אגוד היא לא רק עשיית צדק, היא, דווקא הדרך לייצר תחרות אמיתית מול שני המובילים - בנק פועלים ובנק לאומי. ההחלטה בעבר  של רשות ההגבלים שלא לאשר את המיזוג מכיוון שהמיזוג מוציא שחקן חשוב מהשוק, ומגביל את התחרות, היא אפילו מגוחכת - אגוד לא נחשב, לא נספר, לא במגרש. מזרחי כן במגרש, ועם התוספת של אגוד הוא עשוי להיות תחרותי יותר.  

  

פרט לבנק מזרחי טפחות ובנק אגוד, אם יש מנצחות בהחלטה החשובה של בית המשפט להפוך את החלטת רשות ההגבלים העסקים, אלה עורכות הדין ניבה ברג-לבנת ודליה טל ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.

 

הן ניהלו מטעם בעלי השליטה של בנק אגוד את התביעה נגד החלטת הרשות. לעו"ד טל, שניצבת לפני פרישה, מדובר באקורד סיום לקריירה מוצלחת, לאחר שגם ניצחה על המיזוג של מוניציפל ובנק דיסקונט מול הרשות.

 

עד כמה הניצחון מתוק? גורמים משפטיים מעריכים כי בית המשפט נתן סוג של "נוקאאוט" להחלטת הרשות ובעצם סירס את יכולתה לערער לבית המשפט העליון. זאת מאחר ואמר במפורשות בפסק הדין שאין ראיות כלל לפגיעה בתחרות. כאמור, בית המשפט העליון לא מקבל לידיו ראיות חדשות, אלא במקרים חריגים במיוחד.

 

עכשיו, אחרי שכבר התקבלה ההכרעה הדרמטית בעניין מיזוג הבנקים, השתיים כבר עמוק לקראת ההכנות לביצוע העסקה, שאמורה לצאת אל הפועל כבר בחודשים הקרובים, לאור החלטת בית המשפט לחייב את הרשות להחזיר תשובה עד סוף השנה.

 

בראיון משותף, הן מספרות על התהליכים המסובכים מול הרשות ואיך ניצחו את התיק הגדול הזה, משבחות את בית המשפט שהקדים(!) בפסיקה בחודש ומשבחות גם את הבנקים, שבזכות נחישותם להגיע להתמזג כל התהליך הזה התאפשר – והגדיר מחדש את מושג התחרות בבנקים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עו"ד ניבה ברג-לבנת; קרדיט: יח"צ.

איך הייתן מגדירות את החלטת בית המשפט?

"מדובר בהחלטה מאוד דרמטית. זה לא בכל יום שבית הדין הופך החלטות של הרשות. יש מעט מאוד דוגמאות כאלה לאורך ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל. זה נדיר שזה קורה. בטח ובטח בשוק הבנקאות".

 

"מדובר פה בעסקה שנעשתה כמעט לפני שנתיים והצדדים הצליחו וזה מאוד יוצא דופן. אי אפשר למשוך עסקאות מסחריות כל כך בהרבה זמן. במיוחד שהעסקאות נשענות על תוצאות עסקיות ומחיר בורסה ועוד.

 

"במקרה זה שני הצדדים היה חשוב להם המיזוג, שהסכימו להתגבר יחד על כל הקשיים המסחריים והסכימו ללכת לערעור והאריכו את ההסכם ביניהם. ההליך ערר לקח המון זמן".

 

למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

"הבעיה העיקרית היא החומר שהרשות אוספת מצדדים שלישיים כדי להעריך את ההשפעה על התחרות. היא שואלת מהבנקים האחרים ועוד גורמים מה דעתם על המיזוג ואוספת פרוטוקולים של דירקטוריונים ועוד המון חומרים, שעל פי אלה היא מחליטה אם ישנה פגיעה בתחרות. אבל הרשות סירבה לאפשר לנו גישה לחומרים האלה".

 

אז מה עשיתן?

"ידענו שאי-אפשר לנהל ערר בלי זה, צריך את כל החומרים האלה כדי לבסס תשתית ראייתית או להפריך אותה. כמובן שגם הבנקים האחרים לא רצו שנראה את החומרים. אני גם מבינה למה הם לא רוצים שנראה את זה. מדובר בחומרים סופר רגישים. לכן עתרנו לבית המשפט שאישר לנו את הגישה אל החומרים.

 

"הבנקים האחרים שוב התנגדו להחלטה ועתרו לבג"ץ כדי לנסות למנוע את החשיפה, אבל הוא גלגל אותם מכל המדרגות. בקיצור התהליך הזה לקח המון זמן".

 

מה גרם לבית הדין להפוך את ההחלטה?

"נתחיל מהשורה התחתונה. בסוף הסיבה שהפכו את ההחלטה זה כי לא היו ראיות. פשוט מאוד. הרשות צריכה לייצר הגדרת השוק. רשות התחרות מגדירה ספציפית לכל שוק רלוונטי על פי המאפיינים המסוימים שלו ולקבוע האם יש פגיעה בתחרות על פי מה שהם מכנים תיאוריית הנזק.

 

"במקרה הזה לרשות הייתה הגדרת שוק אזוטרית, אבל לא שכיחה. הם טענו שתהיה השפעה על לקוחות לא שבויים. הבעיה היא שהבנק עצמו לא יודע מי שבוי ומי לא. הם לא יודעים מי נשאר כי אין לו יכולת לעזוב או מי כן יעזוב.

"אז כבר כאן הייתה בעיה יסודית. זה הכשל האמיתי בתיאוריה של הרשות. אבל הכשל הגדול ביותר זה שלא היה להם ראיות מוחשיות – לא מהבנקים האחרים ולא מגורמים אחרים בשוק.

אז בנק אגוד לא משפיע על התחרות? 

"בדיוק, בית המשפט לא מצא הוכחה לכך שבנק אגוד מתחרה רציני בשוק ומשפיע על התחרות. מצאו שהבנקים האחרים גם לא חשבו כך. גם לא הצליחו להוכיח שהוא יעיל. הטענה המרכזית הייתה שיש רפורמה, כך שהמתחרים של הבנקים הם לא בנקים. זה הפינטק, זה חברות כרטיסי האשראי וההלוואות החוץ בנקאיות. בית המשפט קיבל את הטענה הזו".

 

אז מה המניע של הרשות?

"אני יוצאת הרשות והרשות חושבת שככל שיש מתחרים זה טוב לתחרות. אבל הם הסתכלו על העבר ולא על העתיד. הם רצו לעשות טוב והם התעלמו מהרפורמה של השוק הבנקאי ועל מה שהבנקים האחרים שאמרו להם המתחרים. אני לא חושבת שהיה שם מניע נסתר, הם פשוט לא הסתכלו על התמונה המלאה.

 

"הם אספו כל כך הרבה ראיות, אבל אין שום דבר שתומך בתזה שלהם. זו לא הגישה שאפיינה אותם בעסקה אחרת שהיא מוניציפל ודיסקונט. שם הם הסכימו בתנאים מסוימים והבנקים הסכימו. גם בעסקה הזו אנחנו ייצגנו את הבנקים וגם שם ניצחנו".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שי 09/12/2021 11:52
    הגב לתגובה זו
    סניפים רבים של בנק אגוד נסגרים. בעלי החשבונות בסניפים אלה יצטרכו עכשיו ללכת לסניף אחר, מרוחק. הלכה למעשה הצרכן נפגע. יש בנק אחד פחות בהצעת משכנתאות - איגוד הפסיקו לתת משכנתאות. הכתבה פשוט הזוייה, כשברור לכל אחד שהתחרות נפגעה בצורה קשה, יצא שחקן משוק מצומצם.
  • 9.
    אריק 05/12/2019 03:57
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה לא תוריד את מחיר העמלות - להיפך, המחיר של הכסף ימשיך לעלות עבור הלוואות זולות ומינופים. התחרות לכאורה לא אמיתית, לכן שום דבר בארץ המחיר שלו לא יורד לא הקוטג' ולא הביגוד ולא החשמל. הכל מכור לבעלי שליטה טייקונים שמתאמים בניהם את המחיר על חשבון הציבור.
  • 8.
    אחד העם 30/11/2019 23:30
    הגב לתגובה זו
    כחלון וכהן עשו מחטף פוליטי פופוליסטי על גבם של עובדי הבנקים ובעלי המניות.
  • 7.
    אדום 30/11/2019 22:41
    הגב לתגובה זו
    בסלולר אפשר להמציא יש מאין גולן רמי לוי הוט בבנקים צריך תשתית רק מערכות מידע מאות מיליונים לכן צריכים 5-6בנקים שיתמודדו ביניהם ביעילות
  • 6.
    ישר-כוח לעורכות דין כאלה (ל"ת)
    דויד 30/11/2019 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הפחות יפה עשתה את העבודה. (ל"ת)
    מזהה מגמות 30/11/2019 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דליה 30/11/2019 07:53
    הגב לתגובה זו
    הון שלטון
  • 3.
    ג'ק 30/11/2019 02:13
    הגב לתגובה זו
    עושים הפוך . החלטה בניגוד לכל הכללים להוזיל את יוקר החיים . קבלנו תקדים מסוכן לחיזוק נוסף של הכוחות החזקים במשק . החלטה זו חייבת להתבטל , זה ברור .
  • 2.
    שישו 29/11/2019 10:03
    הגב לתגובה זו
    בתכלס, פגיעה במשקי הבית
  • סיסו 29/11/2019 12:04
    הגב לתגובה זו
    אני מנסה להבין איך משק בית שמשלם עבור החשבון 10 ש"ח במסלול בסיסי, ייפגע מהעניין באופן ישיר.
  • יעקב 29/11/2019 12:03
    הגב לתגובה זו
    החלטה הגיונית. הרשות לא יודעת מה זה תחרות. הרי יש שני בנקים גדולים מאוד וצריך ליצור להם אלטרנטיבה.
  • 1.
    צחי 29/11/2019 08:41
    הגב לתגובה זו
    יש רגולטורים בנק ישראל וכו' מכאן כבר ברור מה הולך לקרות בהמשך... הבנקים הקטנים יעלמו (מה שנשאר ירושלים ויהב) להתחרות בשוק תקטן עוד יותר
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -1.05%   ומג'יק מג'יק 0.87%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית נופלת 7%, טאואר מזנקת 4% - ת״א 35 מזנק 1% עם הפתיחה

הכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שפותחת את היום בצניחה של כ-6-7%; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; המדדים פותחים את יום המסחר האחרון של השבוע במגמה חיובית

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה הבורסה פותחת במגמה חיובית חזקה כשהמדדים המרכזיים מטפסים. ת״א 35 מזנק 0.9% ות״א 90 עולה 0.2%.

בהסתכלות ענפית המגמה חיובית ברובה, הפיננסים ירוק הבוקר - ת״א בנקים עולה 0.3% ואילו מדד ת״א ביטוח מוסיף 0.7%.

ת״א נדל״ן מוסיף 0.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% עולה כעת עד 0.9%.


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.


שיא רודף שיא בבורסה המקומית. אתמול לכמה רגעים מדד המעוף ביקר מעל רמת ה-3,500 נקודות אך הספיק לסגור מתחתיה, אתמול היה יום תנודתי ואחרי התחזקות בשעות הראשונות המדדים נעלו בטריטוריה אדומה. ת"א 35 ירד 0.8% וסגר ב-3,495 נק'. גם ת"א 90 נחלש ב-0.55%.

תמיד חשוב להסתכל מה קורה מעבר לים, עד כמה שהבורסה פה התנתקה במהלך השנתיים האחרונות מביצועי העולם, בהסתכלות ארוכת טווח יש מתאם בין הביצועים. אז מה קורה במדדי הדגל של וול סטריט? ה-S&P 500 נסחר סביב 6,800 נקודות, אחרי עלייה של כ-16% מתחילת השנה. שלוש שנים רצופות של תשואות דו-ספרתיות הפכו את המדד לאבן שואבת גלובלית. המוני ישראלים משקיעים במדד במסלולים ישירים. השנה לא היתה להם טובה במיוחד כי שער הדולר ירד כ-10% מה ששחק דרמטית את התשואה, כשבמקביל השוק המקומי טס הרבה יותר. ועדיין - בעשור האחרון המדד הזה סיפק מעל 12% בשנה שזה הרבה מעל הממוצע ההיסטורי אבל השאלה הגדולה מה צפוי בשנה הבאה? בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות


הזירה הדרומית התחממה אמש אחרי ש-3 מחבלים הגיחו ממתת-קרקע ותקפו את כוחותינו שהצליחו לסכל שניים. בתגובה לאירוע חיל האוויר ביצע תקיפות ברצועה וחיסל מחבל בכיר. האירוע הזה מצטרף להפרות קודמות של ארגוני הטרור שהובילו לגלי תקיפות גם מעבר לקווי השליטה של הצבא. גורמים ישראליים מעריכים היום כי השהייה מעבר לקו הצהוב תארוך זמן רב כשצה״ל נדרש לנקות תאי טרור בזירה.