עו"ד דליה טל
צילום: יח"צ

"הרשות חושבת שהרבה מתחרים זה טוב; זה לא המקרה של בנק אגוד"

בהחלטה הכמעט תקדימית של בית המשפט לתחרות להפוך את ההחלטה בעניין איחוד בנק מזרחי-טפחות ובנק אגוד, רשות ההגבלים העסקיים קיבלה נוקאאוט משתי עורכות דין. ראיון בלעדי עם ניבה ברג-לבנת ודליה טל, שייצגו במשפט את בעלי השליטה של אגוד
ארז ליבנה | (12)

הרבה אולי לא שמו לב לכך, אבל בהחלטת בית המשפט באישור מיזוג בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד, בית המשפט קבע סטנדרט חדש במושג התחרותיות שבין הבנקים -  בנק אגוד אינו נחשב למתחרה רלוונטי לבנקים הגדולים, אלא דווקא חברות כרטיסי האשראי, הפינטק וחברות המימון החוץ בנקאיות. בית המשפט בעצם קיבל את המצב החדש שיצרה הרפורמה בשוק הבנקאי בעקבות משבר הסאב-פריים בסוף העשור הקודם.

ההחלטה לאשר את העסקה בה מזרחי טפחות רוכשים את אגוד היא לא רק עשיית צדק, היא, דווקא הדרך לייצר תחרות אמיתית מול שני המובילים - בנק פועלים ובנק לאומי. ההחלטה בעבר  של רשות ההגבלים שלא לאשר את המיזוג מכיוון שהמיזוג מוציא שחקן חשוב מהשוק, ומגביל את התחרות, היא אפילו מגוחכת - אגוד לא נחשב, לא נספר, לא במגרש. מזרחי כן במגרש, ועם התוספת של אגוד הוא עשוי להיות תחרותי יותר.  

  

פרט לבנק מזרחי טפחות ובנק אגוד, אם יש מנצחות בהחלטה החשובה של בית המשפט להפוך את החלטת רשות ההגבלים העסקים, אלה עורכות הדין ניבה ברג-לבנת ודליה טל ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.

 

הן ניהלו מטעם בעלי השליטה של בנק אגוד את התביעה נגד החלטת הרשות. לעו"ד טל, שניצבת לפני פרישה, מדובר באקורד סיום לקריירה מוצלחת, לאחר שגם ניצחה על המיזוג של מוניציפל ובנק דיסקונט מול הרשות.

 

עד כמה הניצחון מתוק? גורמים משפטיים מעריכים כי בית המשפט נתן סוג של "נוקאאוט" להחלטת הרשות ובעצם סירס את יכולתה לערער לבית המשפט העליון. זאת מאחר ואמר במפורשות בפסק הדין שאין ראיות כלל לפגיעה בתחרות. כאמור, בית המשפט העליון לא מקבל לידיו ראיות חדשות, אלא במקרים חריגים במיוחד.

 

עכשיו, אחרי שכבר התקבלה ההכרעה הדרמטית בעניין מיזוג הבנקים, השתיים כבר עמוק לקראת ההכנות לביצוע העסקה, שאמורה לצאת אל הפועל כבר בחודשים הקרובים, לאור החלטת בית המשפט לחייב את הרשות להחזיר תשובה עד סוף השנה.

 

בראיון משותף, הן מספרות על התהליכים המסובכים מול הרשות ואיך ניצחו את התיק הגדול הזה, משבחות את בית המשפט שהקדים(!) בפסיקה בחודש ומשבחות גם את הבנקים, שבזכות נחישותם להגיע להתמזג כל התהליך הזה התאפשר – והגדיר מחדש את מושג התחרות בבנקים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עו"ד ניבה ברג-לבנת; קרדיט: יח"צ.

איך הייתן מגדירות את החלטת בית המשפט?

"מדובר בהחלטה מאוד דרמטית. זה לא בכל יום שבית הדין הופך החלטות של הרשות. יש מעט מאוד דוגמאות כאלה לאורך ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל. זה נדיר שזה קורה. בטח ובטח בשוק הבנקאות".

 

"מדובר פה בעסקה שנעשתה כמעט לפני שנתיים והצדדים הצליחו וזה מאוד יוצא דופן. אי אפשר למשוך עסקאות מסחריות כל כך בהרבה זמן. במיוחד שהעסקאות נשענות על תוצאות עסקיות ומחיר בורסה ועוד.

 

"במקרה זה שני הצדדים היה חשוב להם המיזוג, שהסכימו להתגבר יחד על כל הקשיים המסחריים והסכימו ללכת לערעור והאריכו את ההסכם ביניהם. ההליך ערר לקח המון זמן".

 

למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

"הבעיה העיקרית היא החומר שהרשות אוספת מצדדים שלישיים כדי להעריך את ההשפעה על התחרות. היא שואלת מהבנקים האחרים ועוד גורמים מה דעתם על המיזוג ואוספת פרוטוקולים של דירקטוריונים ועוד המון חומרים, שעל פי אלה היא מחליטה אם ישנה פגיעה בתחרות. אבל הרשות סירבה לאפשר לנו גישה לחומרים האלה".

 

אז מה עשיתן?

"ידענו שאי-אפשר לנהל ערר בלי זה, צריך את כל החומרים האלה כדי לבסס תשתית ראייתית או להפריך אותה. כמובן שגם הבנקים האחרים לא רצו שנראה את החומרים. אני גם מבינה למה הם לא רוצים שנראה את זה. מדובר בחומרים סופר רגישים. לכן עתרנו לבית המשפט שאישר לנו את הגישה אל החומרים.

 

"הבנקים האחרים שוב התנגדו להחלטה ועתרו לבג"ץ כדי לנסות למנוע את החשיפה, אבל הוא גלגל אותם מכל המדרגות. בקיצור התהליך הזה לקח המון זמן".

 

מה גרם לבית הדין להפוך את ההחלטה?

"נתחיל מהשורה התחתונה. בסוף הסיבה שהפכו את ההחלטה זה כי לא היו ראיות. פשוט מאוד. הרשות צריכה לייצר הגדרת השוק. רשות התחרות מגדירה ספציפית לכל שוק רלוונטי על פי המאפיינים המסוימים שלו ולקבוע האם יש פגיעה בתחרות על פי מה שהם מכנים תיאוריית הנזק.

 

"במקרה הזה לרשות הייתה הגדרת שוק אזוטרית, אבל לא שכיחה. הם טענו שתהיה השפעה על לקוחות לא שבויים. הבעיה היא שהבנק עצמו לא יודע מי שבוי ומי לא. הם לא יודעים מי נשאר כי אין לו יכולת לעזוב או מי כן יעזוב.

"אז כבר כאן הייתה בעיה יסודית. זה הכשל האמיתי בתיאוריה של הרשות. אבל הכשל הגדול ביותר זה שלא היה להם ראיות מוחשיות – לא מהבנקים האחרים ולא מגורמים אחרים בשוק.

אז בנק אגוד לא משפיע על התחרות? 

"בדיוק, בית המשפט לא מצא הוכחה לכך שבנק אגוד מתחרה רציני בשוק ומשפיע על התחרות. מצאו שהבנקים האחרים גם לא חשבו כך. גם לא הצליחו להוכיח שהוא יעיל. הטענה המרכזית הייתה שיש רפורמה, כך שהמתחרים של הבנקים הם לא בנקים. זה הפינטק, זה חברות כרטיסי האשראי וההלוואות החוץ בנקאיות. בית המשפט קיבל את הטענה הזו".

 

אז מה המניע של הרשות?

"אני יוצאת הרשות והרשות חושבת שככל שיש מתחרים זה טוב לתחרות. אבל הם הסתכלו על העבר ולא על העתיד. הם רצו לעשות טוב והם התעלמו מהרפורמה של השוק הבנקאי ועל מה שהבנקים האחרים שאמרו להם המתחרים. אני לא חושבת שהיה שם מניע נסתר, הם פשוט לא הסתכלו על התמונה המלאה.

 

"הם אספו כל כך הרבה ראיות, אבל אין שום דבר שתומך בתזה שלהם. זו לא הגישה שאפיינה אותם בעסקה אחרת שהיא מוניציפל ודיסקונט. שם הם הסכימו בתנאים מסוימים והבנקים הסכימו. גם בעסקה הזו אנחנו ייצגנו את הבנקים וגם שם ניצחנו".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שי 09/12/2021 11:52
    הגב לתגובה זו
    סניפים רבים של בנק אגוד נסגרים. בעלי החשבונות בסניפים אלה יצטרכו עכשיו ללכת לסניף אחר, מרוחק. הלכה למעשה הצרכן נפגע. יש בנק אחד פחות בהצעת משכנתאות - איגוד הפסיקו לתת משכנתאות. הכתבה פשוט הזוייה, כשברור לכל אחד שהתחרות נפגעה בצורה קשה, יצא שחקן משוק מצומצם.
  • 9.
    אריק 05/12/2019 03:57
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה לא תוריד את מחיר העמלות - להיפך, המחיר של הכסף ימשיך לעלות עבור הלוואות זולות ומינופים. התחרות לכאורה לא אמיתית, לכן שום דבר בארץ המחיר שלו לא יורד לא הקוטג' ולא הביגוד ולא החשמל. הכל מכור לבעלי שליטה טייקונים שמתאמים בניהם את המחיר על חשבון הציבור.
  • 8.
    אחד העם 30/11/2019 23:30
    הגב לתגובה זו
    כחלון וכהן עשו מחטף פוליטי פופוליסטי על גבם של עובדי הבנקים ובעלי המניות.
  • 7.
    אדום 30/11/2019 22:41
    הגב לתגובה זו
    בסלולר אפשר להמציא יש מאין גולן רמי לוי הוט בבנקים צריך תשתית רק מערכות מידע מאות מיליונים לכן צריכים 5-6בנקים שיתמודדו ביניהם ביעילות
  • 6.
    ישר-כוח לעורכות דין כאלה (ל"ת)
    דויד 30/11/2019 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הפחות יפה עשתה את העבודה. (ל"ת)
    מזהה מגמות 30/11/2019 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דליה 30/11/2019 07:53
    הגב לתגובה זו
    הון שלטון
  • 3.
    ג'ק 30/11/2019 02:13
    הגב לתגובה זו
    עושים הפוך . החלטה בניגוד לכל הכללים להוזיל את יוקר החיים . קבלנו תקדים מסוכן לחיזוק נוסף של הכוחות החזקים במשק . החלטה זו חייבת להתבטל , זה ברור .
  • 2.
    שישו 29/11/2019 10:03
    הגב לתגובה זו
    בתכלס, פגיעה במשקי הבית
  • סיסו 29/11/2019 12:04
    הגב לתגובה זו
    אני מנסה להבין איך משק בית שמשלם עבור החשבון 10 ש"ח במסלול בסיסי, ייפגע מהעניין באופן ישיר.
  • יעקב 29/11/2019 12:03
    הגב לתגובה זו
    החלטה הגיונית. הרשות לא יודעת מה זה תחרות. הרי יש שני בנקים גדולים מאוד וצריך ליצור להם אלטרנטיבה.
  • 1.
    צחי 29/11/2019 08:41
    הגב לתגובה זו
    יש רגולטורים בנק ישראל וכו' מכאן כבר ברור מה הולך לקרות בהמשך... הבנקים הקטנים יעלמו (מה שנשאר ירושלים ויהב) להתחרות בשוק תקטן עוד יותר
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

מנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאימנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאי

בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק

בנק לאומי ישיק תוכנית עשיית שוק ייעודית למניה ולאופציות, בשיתוף עידן מכשירים פיננסיים ופרוקסימה דינמיקס; עושי השוק יחויבו בציטוטים יומיים של 500 אלף שקל לכל הפחות ובמרווח שלא יעלה על 0.2% 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לאומי

הבורסה לניירות ערך מודיעה על התקשרותה עם בנק לאומי בתוכנית עשיית השוק הייעודית (Tailor Made). הבנק יצטרף לתוכנית עשיית השוק הייעודית תוך שהוא ממנה עושי שוק הן למניות הבנק והן לאופציות הסחירות של מניות הבנק. בנק לאומי הוא הבנק הראשון שבוחר ליזום תוכנית עשיית שוק גם באופציות הבנק. מדובר במהלך חדשני התומך בפיתוח שוק הנגזרים הישראלי במטרה להנגישו למשקיעים כמקובל בעולם.

הבורסה גם מדווחת היום כי בנק לאומי בחר שני גופים פיננסים מובילים עידן מכשירים פיננסים מקבוצת ברק קפיטל ופרוקסימה דינמיקס, כעושי השוק בתוכנית עשיית השוק הייעודית של הבנק. מדובר בשני גופים פיננסים בולטים בשוק ההון הישראלי, כאשר פרוקסימה מצטרף לראשונה ל- 6 עושי השוק האחרים הפועלים בבורסה הישראלית ונכון לימים אלו קיימים כבר 7 גופים פיננסים הפועלים בתוכניות הנזילות השונות שמפעילה הבורסה.

מניית בנק לאומי היא בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, עם שווי שוק של כ- 95 מיליארד שקל ובעלת הסחירות הגבוהה ביותר עם כ- 212 מיליון שקל ביום, ב- 90 ימי המסחר האחרונים.

תוכנית עשיית השוק הייעודית (Tailor Made) של הבורסה הינה תוכנית חדשנית המאפשרת לחברות הציבוריות לבחור מודל עשיית שוק מותאם אישית לצרכיהן. הבנק בחר לאמץ את התוכנית הן למניות הבנק והן לאופציות הסחירות של הבנק, וזאת במטרה לייצר ערך עבור המשקיעים המקומיים והזרים, באמצעות הגדלת הכמויות המצוטטות בספר הפקודות וצמצום מרווחי הציטוט בכמויות גדולות, יותר מהקיים כיום.

שני הגופים הפיננסים שיבצעו את עשיית השוק יחוייבו לצטט מדי יום בספר הפקודות של מניית הבנק בהיקף מינימלי של 500 אלף ש"ח ובמרווח שלא יעלה על 0.2%. מדובר על ערכי שיא של נזילות שנקבעו למניה בבורסה בתל אביב עד היום. ציטוטים אלו עשויים להביא להגדלה משמעותית של רמות הנזילות במניות הבנק, להוזלת עלויות הקנייה והמכירה עבור המשקיעים ולהגברת האטרקטיביות של המניה עבור שחקנים מוסדיים, בינלאומיים והציבור הרחב.