רווח מהיר: מי שניתח את עסקת אמות בבוקר, הרוויח 4% בערב
ביום חמישי האחרון בלטה מניית אמות בעלייה של 3.9% למחיר של 24.4 שקל המבטא שווי של 9.1 מיליארד שקל. בתחילת המסחר עלתה המניה כ-1% ובהמשך התחזקה - מסתבר שמי שבחן את העסקה שדווחה בבוקר, יכל להעריך את העלייה החדה יחסית במניה. אמות, שהיא אחת מהחברות הבולטות בתחום הנדל"ן המניב המקומי, דיווחה בבוקר של חמישי על מו"מ לעסקה תמימה לכאורה – רכישת מחצית מקניון קריית אונו מהשותפה – נכסים ובניין. עוד עסקה של אמות, המנוהלת על ידי אבי מוסלר. עסקה מני רבות. לכאורה לא ממש מרגש – אמות היא חברה עם מאזן של מעל 12 מיליארד שקל, עם עשרות נכסים, והנה היא קונה מחצית מהקניון ב-540 מיליון שקל. במבט ראשון לא אמור להיות קשר בין העלייה החדה יחסית במניה לבין הדיווח על העסקה. במבט שני – הזריזים שניתחו את העסקה במהירות, הרוויחו כמה אחוזים טובים, עד שהשוק עיכל את העסקה והרים את מניית אמות. התשואה בעסקה – 6.23% , המימון 0.9% האמת היא שניתוח העסקה מהזווית של אמות הוא פשוט, ובכלל – לא צריך להיות גאון מתמטי כדי להבין את חברות הנדל"ן המניב, ואולי זו אחת הסיבות להצלחה הגדולה שלהן בבורסה בשנים האחרונות. הכל ברור, פשוט, יש הכנסות, הוצאות תפעוליות, מימון, רווחים, עוד כמה מושגים שצריך לדעת – NOI, FFO (ראו הרחבה בהמשך הטור), והנה אתם מומחים לחברות נדל"ן מניב. בעסקת הרכישה של מחצית מהקניון בקריית אונו נמסרו הפרטים הבאים – העלות היא 545 מיליון שקל, שיעור התפוסה הכללי בנכס הוא כ-96%, וכן להערכת החברה, ה-NOI החזוי בתפוסה מלאה הוא כ-68 מיליון שקל לשנה. NOI (Net Operating Income) הוא מדד תפעולי מקובל בעולם הנדל"ן המניב - הוא מודד את ההכנסות מהנכס בניכוי ההוצאות התפעוליות הישירות עליו, לרבות הוצאות החזקה שוטפת. הרעיון הוא לקבל נתון שמבטא את ההכנסות נטו מהנכס, ואז יהיה גם ניתן להעריך את התשואה האמיתית של הנכס. בעסקה האמורה, אם תתרגמו את ה-NOI לתשואה (NOI חלקי ערך הנכס/העלות של הקניון), תקבלו שמדובר ב-6.23%. גם הנתון הזה לכאורה לא מרגש, מדובר אפילו בתשואה נמוכה יחסית (בהמשך למגמה בשוק), אבל במבט נוסף מבינים את הפשטות שבעסקאות הפשוטות. התשואה הזו, ואפילו תשואה מעט נמוכה יותר (כי הרי התשואה של 6.23% מבטאת תפוסה של 100%), היא פי כמה וכמה מהמימון לעסקה. במקביל לעסקת הרכישה הזו, אמות דיווחה על הגדלת סדרת אג"ח לציבור שמבטאת עלות מימונית של פחות מ-1%. נכון שלמימון אין ייעוד ספציפי, אבל זה לא משנה, זה מבטא את הרווחיות ואת הרווח הפנומנלי של אמות בעסקאות כאלו. אמות משקיעה בתשואה של 6% ומעלה ומשלמת מימון של 1% בערך. יש לה רווח של 5% על עסקאות מהסוג הזה. הנתון שאולי הכי מפתיע בעסקאות האלו בשנה האחרונה הוא הריבית על המימון – היא הולכת ויורדת, והיא הסיבה האמיתית שחברות הנדל"ן המניב מצליחות להגדיל רווחים. זו לא התשואה על הנכסים (שדווקא יורדת מעט), זו הריבית שיורדת, ובהתאמה מגדילה את המרווחים של החברות האלו.
מה זה NOI, FFO ? והאם הנתונים של העסקה מסבירים עלייה של 4% באמות?
אז אמות מרוויחה על העסקה הזו תשואה שנתית של 5%, ובכסף מדובר בכ-27 מיליון שקל. אם נתייחס גם למס, נקבל רווח נטו סביב 22-24 מיליון שקל. הנתון הזה הוא ה-FFO (Funds From Operations) מהעסקה. הנתון הזה הוא העוגן של האנליסטים והמשקיעים במניות הנדל"ן המניב. מדובר בנתון שלהבדיל מה-NOI מחשב גם את הוצאות המימון וגם את המסים כדי להגיע לשורה התחתונה האמיתית (שאמורה להיות לאורך זמן קרובה/דומה לשורת התזרים התפעולי). ה-FFO הוא הסיבה לעלייה החדה במניית אמות ביום חמישי. כן, העסקה התמימה הזו אחראית על תזוזה של כמעט 4% במניית אמות הכבדה ועל תוספת ערך של כ-340 מיליון שקל. השוק פשוט עשה את החשבון הבא – מכפי FFO סביר הוא 13-16 (לחברות מסוגה של אמות). אז פשוט מכפילים את ה-FFO מהעסקה במכפיל המייצג ומקבלים תוספת ערך של 290-380 מיליון שקל – כן, השוק לא טיפש. אז בפעם הבאה, תיקחו מהר מחשבון, תבדקו מה תוספת הערך, ותקבלו החלטה מושכלת, רק תיזהרו - זה עובד, עד שזה מפסיק לעבוד. ורגע לפני התשובה מתי זה יפסיק לעבוד, עוד אנקדוטה קטנה - אמות השקיעה 545 מיליון שקל, והמניה שלה עלתה והגדילה את שווי השוק בערך ב-340 מיליון שקל. די מדהים - כשחושבים על זה "העלות הכוללת" של אמות ברכישת הקניון הסתכמה בנטו של כ-200 מיליון שקל בלבד (עלות הרכישה פחות עליית הערך). כל כך פשוט? האם אפשר לקנות בלי סוף ולהרוויח בלי סוף? אבל חשוב לשאול שאלה חשובה - האם הטריק הזה יעבוד עד אינסוף? מחר אמות תקנה עוד נכס, ובעוד חודש עוד נכס, ובעוד חודשיים עוד נכס, ובשנה הבאה היא תרכוש עשרה נכסים נוספים, וה-FFO שלה יעלה ב-300 מיליון שקל, ובהתאמה המשקיעים יוסיפו לה ערך של מיליארדים רבים. האם זה אפשרי? אז זהו שכן, עד אשר יתחילו החריקות. מה שיכול להשפיע על התמונה הוורודה הוא האטה במשק, שיעור תפוסה נמוך בקניונים, ובהתאמה NOI נמוך יותר, עלייה בריבית ובהתאמה בשיעור הריבית האפקטיבי של אמות. הרי זה ברור שלקסם הזה יש גבול, שוק חיובי, סייקל חיובי, יתחלף בסוף, כי ככה זה בכלכלה – מעבר בין עודפי ביקוש לעודפי היצע, וחוזר חלילה. אמות נהנתה בשנים האחרונות מעודפי ביקוש גדולים לשוק המשרדים. הביקושים האלו נענו בבנייה מאסיבית, ואמות שגם יזמה פרויקטים וגם רכשה, השכירה אותם בלי בעיה. עכשיו בונים בכל חור. לכאורה ההיצע הזה עומד מול ביקוש מאוד גדול, גם של חברות זרות, וגם של עסקים מקומיים. אבל מכה קלה בכנף כלכלה העולמית, ופתאום היחסים האלו בין ביקושים להיצעים ישנו כיוון. המהירות שבה שוק עובר מעודף ביקוש לעודף היצע, היא תמיד מפתיעה – ככה היה בכל המשברים הקודמים. בעודף היצע, המצב כמובן הפוך למה שקורה עכשיו – שעור התפוסה יורד, שכר הדירה יורד, הריבית על החוב עולה (במקביל גם לעלייה בסיכון). לא נעים, אבל אני לא מתכוון להפחיד – זה יגיע, אבל אין לאף אחד ידיעה מתי זה יקרה וכל מי שיצביע על מועד ברור, הוא קשקשן. חברות הנדל"ן המניב - גם שערוכים בקרוב בינתיים, חברות הנדל"ן המניב, נהנות מאהדת השוק – קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלכם מפוצצות בסחורה הזאת. זה התחום החם ביותר בשנים האחרונות בבורסה המקומית, ובכלל, לא רק בשנים האחרונות. הצצתי לנתוני הבורסה מאז 2001 ועד היום וגיליתי נתון ידוע ועדיי כואב (ולא פחות) – הבורסה שלנו מתכווצת: קרוב ל-250 חברות בבורסה נמחקו בתקופה הזו, אבל יש תחום אחד שחוגג בגיוסים (הון וחוב) – הנדל"ן המניב. החברות בתחום צפויות ליהנות ברבעונים הקרובים מרווחי שיערוך כתוצאה מהירידה בשיעורי ההיוון (במקביל לירידה בתשואה האפקטיבית הנדרשת בעסקאות). זה התבטא בדוחות של מליסרון, אבל בקרוב תראו רווחי שיערוך בחברות נוספות (הרחבה כאן).
- 7.מנתח 22/09/2019 19:50הגב לתגובה זומה שלא מסתדר זה הניתוח של הצד המוכר, הרי נכסים ןבנין זה לא גוף קיקיוני שלא יכול לגייס חוב באותה עלות של אמות. למה שנכסים ובנים ימכרו? ואם לכאורה הם הפסידו את מה שאמות הרוויחה הרי שהמניה היתה צריכה לרדת בשיעור שישקף את אובדן הערך שאמות הרוויחה. מבלי לבדוק אני משוכנע שזה לא מה שקרה
- 6.כתבה טובה ונכונה (ל"ת)דוד 22/09/2019 11:06הגב לתגובה זו
- 5.אבנר 22/09/2019 10:53הגב לתגובה זותודה אבישי למדתי עוד משהו
- 4.כל תחום הנדל"ן המניב. המסחרי בפרט הולך להתרסקות אדירה. (ל"ת)ממי 22/09/2019 09:38הגב לתגובה זו
- אמרו את זה גם לפני שנה. (ל"ת)הצחקת אותי 22/09/2019 11:25הגב לתגובה זו
- 3.טלי 22/09/2019 09:25הגב לתגובה זואמות מציגה עוצמה לעומת החולשה של קבוצת מבנה כלומר יש נדל"ן מניב ויש נדל"ן מניב
- 2.ווה 22/09/2019 09:01הגב לתגובה זוהיא הולכת להתמזג עם חברת הטלקומוניקציה אקסל טלקום תמורת הקצאת 65% מהחברה לאקסל. השווי כרגע של דולומיט הוא רק 8 מיליון שקלים. השווי של החברה הממוזגת שתיסחר בתל אביב נכון לכרגע הוא רק 24 מיליון שקלים! למה רק 24 מיליון? כי אקבל טלקום היא חברה עם הכנסה שנתית של 52 מיליון שקלים ורק צומחת בכל שנה ושנה. הרווח הנקי של אקסל הוא 4 מיליון ש"ח והיא מחזיקה גם בחברת הטכנולוגיה הקנדית סיאטה. בקיצור דולומיט אחזקות היא לטעמי זולה להחריד אחרי שעברה מתחת לרדאר של סוחרי תל אביב. אין לראות באמור משום כלום.
- אין לראות שום כלום, בגלל זה אתה מפרסם את זה בכל כתבה??? (ל"ת)ממי 22/09/2019 09:37הגב לתגובה זו
- 1.יואב 22/09/2019 08:53הגב לתגובה זוהעלה מאוד את הרמה באתר מאז שנכנס אליו כשותף. הגיע הזמן שיהיו עוד מאמרים ברמה הזאת באתר של כותבים נוספים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
