אבי מוסלר, מנכ"ל אמות
צילום: יח"צ
ניתוח

רווח מהיר: מי שניתח את עסקת אמות בבוקר, הרוויח 4% בערב

איך עסקה תמימה לרכישת מחצית מקניון, מעלה את מניית אמות הכבדה ב-4% ומוסיפה לה ערך של 340 מיליון שקל; איך מחשבים עליית ערך בעקבות עסקאות לרכישת נדל"ן מניב, והאם אפשר להרוויח מכך בעסקאות עתידיות? וגם - מה זה NOI ו-FFO?
אבישי עובדיה | (9)
נושאים בכתבה אמות

ביום חמישי האחרון בלטה מניית אמות בעלייה של 3.9% למחיר של 24.4 שקל המבטא שווי של 9.1 מיליארד שקל. בתחילת המסחר עלתה המניה כ-1% ובהמשך התחזקה - מסתבר שמי שבחן את העסקה שדווחה בבוקר, יכל להעריך את העלייה החדה יחסית במניה. אמות, שהיא אחת מהחברות הבולטות בתחום הנדל"ן המניב המקומי, דיווחה בבוקר של חמישי על מו"מ לעסקה תמימה לכאורה – רכישת מחצית מקניון קריית אונו מהשותפה – נכסים ובניין. עוד עסקה של אמות, המנוהלת על ידי אבי מוסלר. עסקה מני רבות. לכאורה לא ממש מרגש – אמות היא חברה עם מאזן של מעל 12 מיליארד שקל, עם עשרות נכסים, והנה היא קונה מחצית מהקניון ב-540 מיליון שקל. במבט ראשון לא אמור להיות קשר בין העלייה החדה יחסית במניה לבין הדיווח על העסקה. במבט שני – הזריזים שניתחו את העסקה במהירות, הרוויחו כמה אחוזים טובים, עד שהשוק עיכל את העסקה והרים את מניית אמות. התשואה בעסקה – 6.23% , המימון 0.9% האמת היא שניתוח העסקה מהזווית של אמות הוא פשוט, ובכלל – לא צריך להיות גאון מתמטי כדי להבין את חברות הנדל"ן המניב, ואולי זו אחת הסיבות להצלחה הגדולה שלהן בבורסה בשנים האחרונות. הכל ברור, פשוט, יש הכנסות, הוצאות תפעוליות, מימון, רווחים, עוד כמה מושגים שצריך לדעת – NOI, FFO (ראו הרחבה בהמשך הטור), והנה אתם מומחים לחברות נדל"ן מניב. בעסקת הרכישה של מחצית מהקניון בקריית אונו נמסרו הפרטים הבאים – העלות היא 545 מיליון שקל, שיעור התפוסה הכללי בנכס הוא כ-96%, וכן להערכת החברה, ה-NOI החזוי בתפוסה מלאה הוא כ-68 מיליון שקל לשנה. NOI (Net Operating Income) הוא מדד תפעולי מקובל בעולם הנדל"ן המניב - הוא מודד את ההכנסות מהנכס בניכוי ההוצאות התפעוליות הישירות עליו, לרבות הוצאות החזקה שוטפת. הרעיון הוא לקבל נתון שמבטא את ההכנסות נטו מהנכס, ואז  יהיה גם ניתן להעריך את התשואה האמיתית של הנכס. בעסקה האמורה, אם תתרגמו את ה-NOI לתשואה (NOI חלקי ערך הנכס/העלות של הקניון), תקבלו שמדובר ב-6.23%. גם הנתון הזה לכאורה לא מרגש, מדובר אפילו בתשואה נמוכה יחסית (בהמשך למגמה בשוק), אבל במבט נוסף מבינים את הפשטות שבעסקאות הפשוטות. התשואה הזו, ואפילו תשואה מעט נמוכה יותר (כי הרי התשואה של 6.23% מבטאת תפוסה של 100%), היא פי כמה וכמה מהמימון לעסקה. במקביל לעסקת הרכישה הזו, אמות דיווחה על הגדלת סדרת אג"ח לציבור שמבטאת עלות מימונית של פחות מ-1%. נכון שלמימון אין ייעוד ספציפי, אבל זה לא משנה, זה מבטא את הרווחיות ואת הרווח הפנומנלי של אמות בעסקאות כאלו. אמות משקיעה בתשואה של 6% ומעלה ומשלמת מימון של 1% בערך. יש לה רווח של 5% על עסקאות מהסוג הזה. הנתון שאולי הכי מפתיע בעסקאות האלו בשנה האחרונה הוא הריבית על המימון – היא הולכת ויורדת, והיא הסיבה האמיתית שחברות הנדל"ן המניב מצליחות להגדיל רווחים. זו לא התשואה על הנכסים (שדווקא יורדת מעט), זו הריבית שיורדת, ובהתאמה מגדילה את המרווחים של החברות האלו.  

מה זה NOI, FFO ? והאם הנתונים של העסקה מסבירים עלייה של 4% באמות? 

אז אמות מרוויחה על העסקה הזו תשואה שנתית של 5%, ובכסף מדובר בכ-27 מיליון שקל. אם נתייחס גם למס, נקבל רווח נטו סביב 22-24 מיליון שקל.   הנתון הזה הוא ה-FFO (Funds From Operations) מהעסקה. הנתון הזה הוא העוגן של האנליסטים והמשקיעים במניות הנדל"ן המניב. מדובר בנתון שלהבדיל מה-NOI  מחשב גם את הוצאות המימון וגם את המסים כדי להגיע לשורה התחתונה האמיתית (שאמורה להיות לאורך זמן קרובה/דומה לשורת התזרים התפעולי). ה-FFO הוא הסיבה לעלייה החדה במניית אמות ביום חמישי. כן, העסקה התמימה הזו אחראית על תזוזה של כמעט 4% במניית אמות הכבדה ועל תוספת ערך של כ-340 מיליון שקל. השוק פשוט עשה את החשבון הבא – מכפי FFO סביר הוא 13-16 (לחברות מסוגה של אמות). אז פשוט מכפילים את ה-FFO מהעסקה במכפיל המייצג ומקבלים תוספת ערך של 290-380 מיליון שקל – כן, השוק לא טיפש. אז בפעם הבאה, תיקחו מהר מחשבון, תבדקו מה תוספת הערך, ותקבלו החלטה מושכלת, רק תיזהרו - זה עובד, עד שזה מפסיק לעבוד. ורגע לפני התשובה מתי זה יפסיק לעבוד, עוד אנקדוטה קטנה - אמות השקיעה 545 מיליון שקל, והמניה שלה עלתה והגדילה את שווי השוק בערך ב-340 מיליון שקל. די מדהים - כשחושבים על זה "העלות הכוללת" של אמות ברכישת הקניון הסתכמה בנטו של כ-200 מיליון שקל בלבד (עלות הרכישה פחות עליית הערך).  כל כך פשוט? האם אפשר לקנות בלי סוף ולהרוויח בלי סוף?   אבל חשוב לשאול שאלה חשובה - האם הטריק הזה יעבוד עד אינסוף? מחר אמות תקנה עוד נכס, ובעוד חודש עוד נכס, ובעוד חודשיים עוד נכס, ובשנה הבאה היא תרכוש עשרה נכסים נוספים, וה-FFO שלה יעלה ב-300 מיליון שקל, ובהתאמה המשקיעים יוסיפו לה ערך של מיליארדים רבים. האם זה אפשרי? אז זהו שכן, עד אשר יתחילו החריקות.   מה שיכול להשפיע על התמונה הוורודה הוא האטה במשק, שיעור תפוסה נמוך בקניונים, ובהתאמה NOI נמוך יותר, עלייה בריבית ובהתאמה בשיעור הריבית האפקטיבי של אמות. הרי זה ברור שלקסם הזה יש גבול, שוק חיובי, סייקל חיובי, יתחלף בסוף, כי ככה זה בכלכלה – מעבר בין עודפי ביקוש לעודפי היצע, וחוזר חלילה. אמות נהנתה בשנים האחרונות מעודפי ביקוש גדולים לשוק המשרדים. הביקושים האלו נענו בבנייה מאסיבית, ואמות שגם יזמה פרויקטים וגם רכשה, השכירה אותם בלי בעיה. עכשיו בונים בכל חור. לכאורה ההיצע הזה עומד מול ביקוש מאוד גדול, גם של חברות זרות, וגם של עסקים מקומיים. אבל מכה קלה בכנף כלכלה העולמית, ופתאום היחסים האלו בין ביקושים להיצעים ישנו כיוון. המהירות שבה שוק עובר מעודף ביקוש לעודף היצע, היא תמיד מפתיעה – ככה היה בכל המשברים הקודמים.   בעודף היצע, המצב כמובן הפוך למה שקורה עכשיו – שעור התפוסה יורד, שכר הדירה יורד,  הריבית על החוב עולה (במקביל גם לעלייה בסיכון). לא נעים, אבל אני לא מתכוון להפחיד – זה יגיע, אבל אין לאף אחד ידיעה מתי זה יקרה וכל מי שיצביע על מועד ברור, הוא קשקשן. חברות הנדל"ן המניב - גם שערוכים בקרוב בינתיים, חברות הנדל"ן המניב, נהנות מאהדת השוק – קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלכם מפוצצות בסחורה הזאת. זה התחום החם ביותר בשנים האחרונות בבורסה המקומית, ובכלל, לא רק בשנים האחרונות. הצצתי לנתוני הבורסה מאז 2001 ועד היום וגיליתי נתון ידוע ועדיי כואב (ולא פחות) – הבורסה שלנו מתכווצת: קרוב ל-250 חברות בבורסה נמחקו בתקופה הזו, אבל יש תחום אחד שחוגג בגיוסים (הון וחוב) – הנדל"ן המניב.   החברות בתחום צפויות ליהנות ברבעונים הקרובים מרווחי שיערוך כתוצאה מהירידה בשיעורי ההיוון (במקביל לירידה בתשואה האפקטיבית הנדרשת בעסקאות). זה התבטא בדוחות של מליסרון, אבל בקרוב תראו רווחי שיערוך בחברות נוספות (הרחבה כאן).    

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מנתח 22/09/2019 19:50
    הגב לתגובה זו
    מה שלא מסתדר זה הניתוח של הצד המוכר, הרי נכסים ןבנין זה לא גוף קיקיוני שלא יכול לגייס חוב באותה עלות של אמות. למה שנכסים ובנים ימכרו? ואם לכאורה הם הפסידו את מה שאמות הרוויחה הרי שהמניה היתה צריכה לרדת בשיעור שישקף את אובדן הערך שאמות הרוויחה. מבלי לבדוק אני משוכנע שזה לא מה שקרה
  • 6.
    כתבה טובה ונכונה (ל"ת)
    דוד 22/09/2019 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבנר 22/09/2019 10:53
    הגב לתגובה זו
    תודה אבישי למדתי עוד משהו
  • 4.
    כל תחום הנדל"ן המניב. המסחרי בפרט הולך להתרסקות אדירה. (ל"ת)
    ממי 22/09/2019 09:38
    הגב לתגובה זו
  • אמרו את זה גם לפני שנה. (ל"ת)
    הצחקת אותי 22/09/2019 11:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טלי 22/09/2019 09:25
    הגב לתגובה זו
    אמות מציגה עוצמה לעומת החולשה של קבוצת מבנה כלומר יש נדל"ן מניב ויש נדל"ן מניב
  • 2.
    ווה 22/09/2019 09:01
    הגב לתגובה זו
    היא הולכת להתמזג עם חברת הטלקומוניקציה אקסל טלקום תמורת הקצאת 65% מהחברה לאקסל. השווי כרגע של דולומיט הוא רק 8 מיליון שקלים. השווי של החברה הממוזגת שתיסחר בתל אביב נכון לכרגע הוא רק 24 מיליון שקלים! למה רק 24 מיליון? כי אקבל טלקום היא חברה עם הכנסה שנתית של 52 מיליון שקלים ורק צומחת בכל שנה ושנה. הרווח הנקי של אקסל הוא 4 מיליון ש"ח והיא מחזיקה גם בחברת הטכנולוגיה הקנדית סיאטה. בקיצור דולומיט אחזקות היא לטעמי זולה להחריד אחרי שעברה מתחת לרדאר של סוחרי תל אביב. אין לראות באמור משום כלום.
  • אין לראות שום כלום, בגלל זה אתה מפרסם את זה בכל כתבה??? (ל"ת)
    ממי 22/09/2019 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יואב 22/09/2019 08:53
    הגב לתגובה זו
    העלה מאוד את הרמה באתר מאז שנכנס אליו כשותף. הגיע הזמן שיהיו עוד מאמרים ברמה הזאת באתר של כותבים נוספים
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.