אבי מוסלר, מנכ"ל אמות
צילום: יח"צ
ניתוח

רווח מהיר: מי שניתח את עסקת אמות בבוקר, הרוויח 4% בערב

איך עסקה תמימה לרכישת מחצית מקניון, מעלה את מניית אמות הכבדה ב-4% ומוסיפה לה ערך של 340 מיליון שקל; איך מחשבים עליית ערך בעקבות עסקאות לרכישת נדל"ן מניב, והאם אפשר להרוויח מכך בעסקאות עתידיות? וגם - מה זה NOI ו-FFO?
אבישי עובדיה | (9)
נושאים בכתבה אמות

ביום חמישי האחרון בלטה מניית אמות בעלייה של 3.9% למחיר של 24.4 שקל המבטא שווי של 9.1 מיליארד שקל. בתחילת המסחר עלתה המניה כ-1% ובהמשך התחזקה - מסתבר שמי שבחן את העסקה שדווחה בבוקר, יכל להעריך את העלייה החדה יחסית במניה. אמות, שהיא אחת מהחברות הבולטות בתחום הנדל"ן המניב המקומי, דיווחה בבוקר של חמישי על מו"מ לעסקה תמימה לכאורה – רכישת מחצית מקניון קריית אונו מהשותפה – נכסים ובניין. עוד עסקה של אמות, המנוהלת על ידי אבי מוסלר. עסקה מני רבות. לכאורה לא ממש מרגש – אמות היא חברה עם מאזן של מעל 12 מיליארד שקל, עם עשרות נכסים, והנה היא קונה מחצית מהקניון ב-540 מיליון שקל. במבט ראשון לא אמור להיות קשר בין העלייה החדה יחסית במניה לבין הדיווח על העסקה. במבט שני – הזריזים שניתחו את העסקה במהירות, הרוויחו כמה אחוזים טובים, עד שהשוק עיכל את העסקה והרים את מניית אמות. התשואה בעסקה – 6.23% , המימון 0.9% האמת היא שניתוח העסקה מהזווית של אמות הוא פשוט, ובכלל – לא צריך להיות גאון מתמטי כדי להבין את חברות הנדל"ן המניב, ואולי זו אחת הסיבות להצלחה הגדולה שלהן בבורסה בשנים האחרונות. הכל ברור, פשוט, יש הכנסות, הוצאות תפעוליות, מימון, רווחים, עוד כמה מושגים שצריך לדעת – NOI, FFO (ראו הרחבה בהמשך הטור), והנה אתם מומחים לחברות נדל"ן מניב. בעסקת הרכישה של מחצית מהקניון בקריית אונו נמסרו הפרטים הבאים – העלות היא 545 מיליון שקל, שיעור התפוסה הכללי בנכס הוא כ-96%, וכן להערכת החברה, ה-NOI החזוי בתפוסה מלאה הוא כ-68 מיליון שקל לשנה. NOI (Net Operating Income) הוא מדד תפעולי מקובל בעולם הנדל"ן המניב - הוא מודד את ההכנסות מהנכס בניכוי ההוצאות התפעוליות הישירות עליו, לרבות הוצאות החזקה שוטפת. הרעיון הוא לקבל נתון שמבטא את ההכנסות נטו מהנכס, ואז  יהיה גם ניתן להעריך את התשואה האמיתית של הנכס. בעסקה האמורה, אם תתרגמו את ה-NOI לתשואה (NOI חלקי ערך הנכס/העלות של הקניון), תקבלו שמדובר ב-6.23%. גם הנתון הזה לכאורה לא מרגש, מדובר אפילו בתשואה נמוכה יחסית (בהמשך למגמה בשוק), אבל במבט נוסף מבינים את הפשטות שבעסקאות הפשוטות. התשואה הזו, ואפילו תשואה מעט נמוכה יותר (כי הרי התשואה של 6.23% מבטאת תפוסה של 100%), היא פי כמה וכמה מהמימון לעסקה. במקביל לעסקת הרכישה הזו, אמות דיווחה על הגדלת סדרת אג"ח לציבור שמבטאת עלות מימונית של פחות מ-1%. נכון שלמימון אין ייעוד ספציפי, אבל זה לא משנה, זה מבטא את הרווחיות ואת הרווח הפנומנלי של אמות בעסקאות כאלו. אמות משקיעה בתשואה של 6% ומעלה ומשלמת מימון של 1% בערך. יש לה רווח של 5% על עסקאות מהסוג הזה. הנתון שאולי הכי מפתיע בעסקאות האלו בשנה האחרונה הוא הריבית על המימון – היא הולכת ויורדת, והיא הסיבה האמיתית שחברות הנדל"ן המניב מצליחות להגדיל רווחים. זו לא התשואה על הנכסים (שדווקא יורדת מעט), זו הריבית שיורדת, ובהתאמה מגדילה את המרווחים של החברות האלו.  

מה זה NOI, FFO ? והאם הנתונים של העסקה מסבירים עלייה של 4% באמות? 

אז אמות מרוויחה על העסקה הזו תשואה שנתית של 5%, ובכסף מדובר בכ-27 מיליון שקל. אם נתייחס גם למס, נקבל רווח נטו סביב 22-24 מיליון שקל.   הנתון הזה הוא ה-FFO (Funds From Operations) מהעסקה. הנתון הזה הוא העוגן של האנליסטים והמשקיעים במניות הנדל"ן המניב. מדובר בנתון שלהבדיל מה-NOI  מחשב גם את הוצאות המימון וגם את המסים כדי להגיע לשורה התחתונה האמיתית (שאמורה להיות לאורך זמן קרובה/דומה לשורת התזרים התפעולי). ה-FFO הוא הסיבה לעלייה החדה במניית אמות ביום חמישי. כן, העסקה התמימה הזו אחראית על תזוזה של כמעט 4% במניית אמות הכבדה ועל תוספת ערך של כ-340 מיליון שקל. השוק פשוט עשה את החשבון הבא – מכפי FFO סביר הוא 13-16 (לחברות מסוגה של אמות). אז פשוט מכפילים את ה-FFO מהעסקה במכפיל המייצג ומקבלים תוספת ערך של 290-380 מיליון שקל – כן, השוק לא טיפש. אז בפעם הבאה, תיקחו מהר מחשבון, תבדקו מה תוספת הערך, ותקבלו החלטה מושכלת, רק תיזהרו - זה עובד, עד שזה מפסיק לעבוד. ורגע לפני התשובה מתי זה יפסיק לעבוד, עוד אנקדוטה קטנה - אמות השקיעה 545 מיליון שקל, והמניה שלה עלתה והגדילה את שווי השוק בערך ב-340 מיליון שקל. די מדהים - כשחושבים על זה "העלות הכוללת" של אמות ברכישת הקניון הסתכמה בנטו של כ-200 מיליון שקל בלבד (עלות הרכישה פחות עליית הערך).  כל כך פשוט? האם אפשר לקנות בלי סוף ולהרוויח בלי סוף?   אבל חשוב לשאול שאלה חשובה - האם הטריק הזה יעבוד עד אינסוף? מחר אמות תקנה עוד נכס, ובעוד חודש עוד נכס, ובעוד חודשיים עוד נכס, ובשנה הבאה היא תרכוש עשרה נכסים נוספים, וה-FFO שלה יעלה ב-300 מיליון שקל, ובהתאמה המשקיעים יוסיפו לה ערך של מיליארדים רבים. האם זה אפשרי? אז זהו שכן, עד אשר יתחילו החריקות.   מה שיכול להשפיע על התמונה הוורודה הוא האטה במשק, שיעור תפוסה נמוך בקניונים, ובהתאמה NOI נמוך יותר, עלייה בריבית ובהתאמה בשיעור הריבית האפקטיבי של אמות. הרי זה ברור שלקסם הזה יש גבול, שוק חיובי, סייקל חיובי, יתחלף בסוף, כי ככה זה בכלכלה – מעבר בין עודפי ביקוש לעודפי היצע, וחוזר חלילה. אמות נהנתה בשנים האחרונות מעודפי ביקוש גדולים לשוק המשרדים. הביקושים האלו נענו בבנייה מאסיבית, ואמות שגם יזמה פרויקטים וגם רכשה, השכירה אותם בלי בעיה. עכשיו בונים בכל חור. לכאורה ההיצע הזה עומד מול ביקוש מאוד גדול, גם של חברות זרות, וגם של עסקים מקומיים. אבל מכה קלה בכנף כלכלה העולמית, ופתאום היחסים האלו בין ביקושים להיצעים ישנו כיוון. המהירות שבה שוק עובר מעודף ביקוש לעודף היצע, היא תמיד מפתיעה – ככה היה בכל המשברים הקודמים.   בעודף היצע, המצב כמובן הפוך למה שקורה עכשיו – שעור התפוסה יורד, שכר הדירה יורד,  הריבית על החוב עולה (במקביל גם לעלייה בסיכון). לא נעים, אבל אני לא מתכוון להפחיד – זה יגיע, אבל אין לאף אחד ידיעה מתי זה יקרה וכל מי שיצביע על מועד ברור, הוא קשקשן. חברות הנדל"ן המניב - גם שערוכים בקרוב בינתיים, חברות הנדל"ן המניב, נהנות מאהדת השוק – קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלכם מפוצצות בסחורה הזאת. זה התחום החם ביותר בשנים האחרונות בבורסה המקומית, ובכלל, לא רק בשנים האחרונות. הצצתי לנתוני הבורסה מאז 2001 ועד היום וגיליתי נתון ידוע ועדיי כואב (ולא פחות) – הבורסה שלנו מתכווצת: קרוב ל-250 חברות בבורסה נמחקו בתקופה הזו, אבל יש תחום אחד שחוגג בגיוסים (הון וחוב) – הנדל"ן המניב.   החברות בתחום צפויות ליהנות ברבעונים הקרובים מרווחי שיערוך כתוצאה מהירידה בשיעורי ההיוון (במקביל לירידה בתשואה האפקטיבית הנדרשת בעסקאות). זה התבטא בדוחות של מליסרון, אבל בקרוב תראו רווחי שיערוך בחברות נוספות (הרחבה כאן).    

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מנתח 22/09/2019 19:50
    הגב לתגובה זו
    מה שלא מסתדר זה הניתוח של הצד המוכר, הרי נכסים ןבנין זה לא גוף קיקיוני שלא יכול לגייס חוב באותה עלות של אמות. למה שנכסים ובנים ימכרו? ואם לכאורה הם הפסידו את מה שאמות הרוויחה הרי שהמניה היתה צריכה לרדת בשיעור שישקף את אובדן הערך שאמות הרוויחה. מבלי לבדוק אני משוכנע שזה לא מה שקרה
  • 6.
    כתבה טובה ונכונה (ל"ת)
    דוד 22/09/2019 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבנר 22/09/2019 10:53
    הגב לתגובה זו
    תודה אבישי למדתי עוד משהו
  • 4.
    כל תחום הנדל"ן המניב. המסחרי בפרט הולך להתרסקות אדירה. (ל"ת)
    ממי 22/09/2019 09:38
    הגב לתגובה זו
  • אמרו את זה גם לפני שנה. (ל"ת)
    הצחקת אותי 22/09/2019 11:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טלי 22/09/2019 09:25
    הגב לתגובה זו
    אמות מציגה עוצמה לעומת החולשה של קבוצת מבנה כלומר יש נדל"ן מניב ויש נדל"ן מניב
  • 2.
    ווה 22/09/2019 09:01
    הגב לתגובה זו
    היא הולכת להתמזג עם חברת הטלקומוניקציה אקסל טלקום תמורת הקצאת 65% מהחברה לאקסל. השווי כרגע של דולומיט הוא רק 8 מיליון שקלים. השווי של החברה הממוזגת שתיסחר בתל אביב נכון לכרגע הוא רק 24 מיליון שקלים! למה רק 24 מיליון? כי אקבל טלקום היא חברה עם הכנסה שנתית של 52 מיליון שקלים ורק צומחת בכל שנה ושנה. הרווח הנקי של אקסל הוא 4 מיליון ש"ח והיא מחזיקה גם בחברת הטכנולוגיה הקנדית סיאטה. בקיצור דולומיט אחזקות היא לטעמי זולה להחריד אחרי שעברה מתחת לרדאר של סוחרי תל אביב. אין לראות באמור משום כלום.
  • אין לראות שום כלום, בגלל זה אתה מפרסם את זה בכל כתבה??? (ל"ת)
    ממי 22/09/2019 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יואב 22/09/2019 08:53
    הגב לתגובה זו
    העלה מאוד את הרמה באתר מאז שנכנס אליו כשותף. הגיע הזמן שיהיו עוד מאמרים ברמה הזאת באתר של כותבים נוספים
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?