רווח מהיר: מי שניתח את עסקת אמות בבוקר, הרוויח 4% בערב
ביום חמישי האחרון בלטה מניית אמות בעלייה של 3.9% למחיר של 24.4 שקל המבטא שווי של 9.1 מיליארד שקל. בתחילת המסחר עלתה המניה כ-1% ובהמשך התחזקה - מסתבר שמי שבחן את העסקה שדווחה בבוקר, יכל להעריך את העלייה החדה יחסית במניה. אמות, שהיא אחת מהחברות הבולטות בתחום הנדל"ן המניב המקומי, דיווחה בבוקר של חמישי על מו"מ לעסקה תמימה לכאורה – רכישת מחצית מקניון קריית אונו מהשותפה – נכסים ובניין. עוד עסקה של אמות, המנוהלת על ידי אבי מוסלר. עסקה מני רבות. לכאורה לא ממש מרגש – אמות היא חברה עם מאזן של מעל 12 מיליארד שקל, עם עשרות נכסים, והנה היא קונה מחצית מהקניון ב-540 מיליון שקל. במבט ראשון לא אמור להיות קשר בין העלייה החדה יחסית במניה לבין הדיווח על העסקה. במבט שני – הזריזים שניתחו את העסקה במהירות, הרוויחו כמה אחוזים טובים, עד שהשוק עיכל את העסקה והרים את מניית אמות. התשואה בעסקה – 6.23% , המימון 0.9% האמת היא שניתוח העסקה מהזווית של אמות הוא פשוט, ובכלל – לא צריך להיות גאון מתמטי כדי להבין את חברות הנדל"ן המניב, ואולי זו אחת הסיבות להצלחה הגדולה שלהן בבורסה בשנים האחרונות. הכל ברור, פשוט, יש הכנסות, הוצאות תפעוליות, מימון, רווחים, עוד כמה מושגים שצריך לדעת – NOI, FFO (ראו הרחבה בהמשך הטור), והנה אתם מומחים לחברות נדל"ן מניב. בעסקת הרכישה של מחצית מהקניון בקריית אונו נמסרו הפרטים הבאים – העלות היא 545 מיליון שקל, שיעור התפוסה הכללי בנכס הוא כ-96%, וכן להערכת החברה, ה-NOI החזוי בתפוסה מלאה הוא כ-68 מיליון שקל לשנה. NOI (Net Operating Income) הוא מדד תפעולי מקובל בעולם הנדל"ן המניב - הוא מודד את ההכנסות מהנכס בניכוי ההוצאות התפעוליות הישירות עליו, לרבות הוצאות החזקה שוטפת. הרעיון הוא לקבל נתון שמבטא את ההכנסות נטו מהנכס, ואז יהיה גם ניתן להעריך את התשואה האמיתית של הנכס. בעסקה האמורה, אם תתרגמו את ה-NOI לתשואה (NOI חלקי ערך הנכס/העלות של הקניון), תקבלו שמדובר ב-6.23%. גם הנתון הזה לכאורה לא מרגש, מדובר אפילו בתשואה נמוכה יחסית (בהמשך למגמה בשוק), אבל במבט נוסף מבינים את הפשטות שבעסקאות הפשוטות. התשואה הזו, ואפילו תשואה מעט נמוכה יותר (כי הרי התשואה של 6.23% מבטאת תפוסה של 100%), היא פי כמה וכמה מהמימון לעסקה. במקביל לעסקת הרכישה הזו, אמות דיווחה על הגדלת סדרת אג"ח לציבור שמבטאת עלות מימונית של פחות מ-1%. נכון שלמימון אין ייעוד ספציפי, אבל זה לא משנה, זה מבטא את הרווחיות ואת הרווח הפנומנלי של אמות בעסקאות כאלו. אמות משקיעה בתשואה של 6% ומעלה ומשלמת מימון של 1% בערך. יש לה רווח של 5% על עסקאות מהסוג הזה. הנתון שאולי הכי מפתיע בעסקאות האלו בשנה האחרונה הוא הריבית על המימון – היא הולכת ויורדת, והיא הסיבה האמיתית שחברות הנדל"ן המניב מצליחות להגדיל רווחים. זו לא התשואה על הנכסים (שדווקא יורדת מעט), זו הריבית שיורדת, ובהתאמה מגדילה את המרווחים של החברות האלו.
מה זה NOI, FFO ? והאם הנתונים של העסקה מסבירים עלייה של 4% באמות?
אז אמות מרוויחה על העסקה הזו תשואה שנתית של 5%, ובכסף מדובר בכ-27 מיליון שקל. אם נתייחס גם למס, נקבל רווח נטו סביב 22-24 מיליון שקל. הנתון הזה הוא ה-FFO (Funds From Operations) מהעסקה. הנתון הזה הוא העוגן של האנליסטים והמשקיעים במניות הנדל"ן המניב. מדובר בנתון שלהבדיל מה-NOI מחשב גם את הוצאות המימון וגם את המסים כדי להגיע לשורה התחתונה האמיתית (שאמורה להיות לאורך זמן קרובה/דומה לשורת התזרים התפעולי). ה-FFO הוא הסיבה לעלייה החדה במניית אמות ביום חמישי. כן, העסקה התמימה הזו אחראית על תזוזה של כמעט 4% במניית אמות הכבדה ועל תוספת ערך של כ-340 מיליון שקל. השוק פשוט עשה את החשבון הבא – מכפי FFO סביר הוא 13-16 (לחברות מסוגה של אמות). אז פשוט מכפילים את ה-FFO מהעסקה במכפיל המייצג ומקבלים תוספת ערך של 290-380 מיליון שקל – כן, השוק לא טיפש. אז בפעם הבאה, תיקחו מהר מחשבון, תבדקו מה תוספת הערך, ותקבלו החלטה מושכלת, רק תיזהרו - זה עובד, עד שזה מפסיק לעבוד. ורגע לפני התשובה מתי זה יפסיק לעבוד, עוד אנקדוטה קטנה - אמות השקיעה 545 מיליון שקל, והמניה שלה עלתה והגדילה את שווי השוק בערך ב-340 מיליון שקל. די מדהים - כשחושבים על זה "העלות הכוללת" של אמות ברכישת הקניון הסתכמה בנטו של כ-200 מיליון שקל בלבד (עלות הרכישה פחות עליית הערך). כל כך פשוט? האם אפשר לקנות בלי סוף ולהרוויח בלי סוף? אבל חשוב לשאול שאלה חשובה - האם הטריק הזה יעבוד עד אינסוף? מחר אמות תקנה עוד נכס, ובעוד חודש עוד נכס, ובעוד חודשיים עוד נכס, ובשנה הבאה היא תרכוש עשרה נכסים נוספים, וה-FFO שלה יעלה ב-300 מיליון שקל, ובהתאמה המשקיעים יוסיפו לה ערך של מיליארדים רבים. האם זה אפשרי? אז זהו שכן, עד אשר יתחילו החריקות. מה שיכול להשפיע על התמונה הוורודה הוא האטה במשק, שיעור תפוסה נמוך בקניונים, ובהתאמה NOI נמוך יותר, עלייה בריבית ובהתאמה בשיעור הריבית האפקטיבי של אמות. הרי זה ברור שלקסם הזה יש גבול, שוק חיובי, סייקל חיובי, יתחלף בסוף, כי ככה זה בכלכלה – מעבר בין עודפי ביקוש לעודפי היצע, וחוזר חלילה. אמות נהנתה בשנים האחרונות מעודפי ביקוש גדולים לשוק המשרדים. הביקושים האלו נענו בבנייה מאסיבית, ואמות שגם יזמה פרויקטים וגם רכשה, השכירה אותם בלי בעיה. עכשיו בונים בכל חור. לכאורה ההיצע הזה עומד מול ביקוש מאוד גדול, גם של חברות זרות, וגם של עסקים מקומיים. אבל מכה קלה בכנף כלכלה העולמית, ופתאום היחסים האלו בין ביקושים להיצעים ישנו כיוון. המהירות שבה שוק עובר מעודף ביקוש לעודף היצע, היא תמיד מפתיעה – ככה היה בכל המשברים הקודמים. בעודף היצע, המצב כמובן הפוך למה שקורה עכשיו – שעור התפוסה יורד, שכר הדירה יורד, הריבית על החוב עולה (במקביל גם לעלייה בסיכון). לא נעים, אבל אני לא מתכוון להפחיד – זה יגיע, אבל אין לאף אחד ידיעה מתי זה יקרה וכל מי שיצביע על מועד ברור, הוא קשקשן. חברות הנדל"ן המניב - גם שערוכים בקרוב בינתיים, חברות הנדל"ן המניב, נהנות מאהדת השוק – קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלכם מפוצצות בסחורה הזאת. זה התחום החם ביותר בשנים האחרונות בבורסה המקומית, ובכלל, לא רק בשנים האחרונות. הצצתי לנתוני הבורסה מאז 2001 ועד היום וגיליתי נתון ידוע ועדיי כואב (ולא פחות) – הבורסה שלנו מתכווצת: קרוב ל-250 חברות בבורסה נמחקו בתקופה הזו, אבל יש תחום אחד שחוגג בגיוסים (הון וחוב) – הנדל"ן המניב. החברות בתחום צפויות ליהנות ברבעונים הקרובים מרווחי שיערוך כתוצאה מהירידה בשיעורי ההיוון (במקביל לירידה בתשואה האפקטיבית הנדרשת בעסקאות). זה התבטא בדוחות של מליסרון, אבל בקרוב תראו רווחי שיערוך בחברות נוספות (הרחבה כאן).
- 7.מנתח 22/09/2019 19:50הגב לתגובה זומה שלא מסתדר זה הניתוח של הצד המוכר, הרי נכסים ןבנין זה לא גוף קיקיוני שלא יכול לגייס חוב באותה עלות של אמות. למה שנכסים ובנים ימכרו? ואם לכאורה הם הפסידו את מה שאמות הרוויחה הרי שהמניה היתה צריכה לרדת בשיעור שישקף את אובדן הערך שאמות הרוויחה. מבלי לבדוק אני משוכנע שזה לא מה שקרה
- 6.כתבה טובה ונכונה (ל"ת)דוד 22/09/2019 11:06הגב לתגובה זו
- 5.אבנר 22/09/2019 10:53הגב לתגובה זותודה אבישי למדתי עוד משהו
- 4.כל תחום הנדל"ן המניב. המסחרי בפרט הולך להתרסקות אדירה. (ל"ת)ממי 22/09/2019 09:38הגב לתגובה זו
- אמרו את זה גם לפני שנה. (ל"ת)הצחקת אותי 22/09/2019 11:25הגב לתגובה זו
- 3.טלי 22/09/2019 09:25הגב לתגובה זואמות מציגה עוצמה לעומת החולשה של קבוצת מבנה כלומר יש נדל"ן מניב ויש נדל"ן מניב
- 2.ווה 22/09/2019 09:01הגב לתגובה זוהיא הולכת להתמזג עם חברת הטלקומוניקציה אקסל טלקום תמורת הקצאת 65% מהחברה לאקסל. השווי כרגע של דולומיט הוא רק 8 מיליון שקלים. השווי של החברה הממוזגת שתיסחר בתל אביב נכון לכרגע הוא רק 24 מיליון שקלים! למה רק 24 מיליון? כי אקבל טלקום היא חברה עם הכנסה שנתית של 52 מיליון שקלים ורק צומחת בכל שנה ושנה. הרווח הנקי של אקסל הוא 4 מיליון ש"ח והיא מחזיקה גם בחברת הטכנולוגיה הקנדית סיאטה. בקיצור דולומיט אחזקות היא לטעמי זולה להחריד אחרי שעברה מתחת לרדאר של סוחרי תל אביב. אין לראות באמור משום כלום.
- אין לראות שום כלום, בגלל זה אתה מפרסם את זה בכל כתבה??? (ל"ת)ממי 22/09/2019 09:37הגב לתגובה זו
- 1.יואב 22/09/2019 08:53הגב לתגובה זוהעלה מאוד את הרמה באתר מאז שנכנס אליו כשותף. הגיע הזמן שיהיו עוד מאמרים ברמה הזאת באתר של כותבים נוספים

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
