מנחם ויינברג הינו הציר המרכזי בחשד לביצוע שורת עבירות מידע פנים
מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך מדווחת היום כי העבירה למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) את תיק החקירה בעניינו של מנחם ויינברג ובעניינן של החברות אליום מדיקל, מיקרומדיק, קדימהסטםוחברת סאמיט 1.22% .
> מנכ"ל קדימהסטם נעצר בחשד להוצאת כספים מהחברה במרמה
> יו"ר סאמיט שוחרר בתנאים מגבילים בחשד לשימוש במידע פנים
על פי הדיווח, תיק החקירה מאגד מספר פרשות שעניינן, בין היתר, חשד לביצוען של עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות הערך של חברות ציבוריות שונות הנסחרות בבורסה בת"א, וזאת במהלך השנים 2018-2016.
הציר המרכזי בחשד לביצוען של העבירות הינו מנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון אשר במהלך התקופה הרלבנטית קיים קשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח או מכהנים כנושאי משרה בכירים באותן חברות.
לפי החשד, השתמש ויינברג באופן שיטתי במידעי פנים שקיבל לידיו מאותם אנשי פנים, טרם פרסומם לציבור, וביצע עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות כשברשותו מידע פנים. כמו כן על פי החשד, בחלק מהמקרים, מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים נוספים.
- כל מה שצריך לדעת על עבירות ני"ע ומידע פנים
- ה-SEC מטילה קנס ענק על שימוש במידע פנים והמדד שחוצה לראשונה את 1,000 הנקודות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בעקבות פעילות זו, גרף ויינברג רווחים כספיים בחשבונות בבעלותו או בשליטתו בהיקף של מאות אלפי שקלים.
לצד עבירות השימוש במידע פנים חשוד ויינברג בשורה של עבירות נוספות, בהן עבירות תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
- 2.מיקרומדיק נוכלים זה ידוע (ל"ת)יוני דשבארוו 31/12/2019 13:56הגב לתגובה זו
- 1.אבי 09/09/2019 13:37הגב לתגובה זווהחרה הזה עשה אלי סיבוב שהקבר בכלא 50 שנה ואת כל הכסף שגרף לחלק למשקעים בנייר
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
