מנחם ויינברג הינו הציר המרכזי בחשד לביצוע שורת עבירות מידע פנים
מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך מדווחת היום כי העבירה למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) את תיק החקירה בעניינו של מנחם ויינברג ובעניינן של החברות אליום מדיקל, מיקרומדיק, קדימהסטםוחברת סאמיט 0% .
> מנכ"ל קדימהסטם נעצר בחשד להוצאת כספים מהחברה במרמה
> יו"ר סאמיט שוחרר בתנאים מגבילים בחשד לשימוש במידע פנים
על פי הדיווח, תיק החקירה מאגד מספר פרשות שעניינן, בין היתר, חשד לביצוען של עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות הערך של חברות ציבוריות שונות הנסחרות בבורסה בת"א, וזאת במהלך השנים 2018-2016.
הציר המרכזי בחשד לביצוען של העבירות הינו מנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון אשר במהלך התקופה הרלבנטית קיים קשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח או מכהנים כנושאי משרה בכירים באותן חברות.
לפי החשד, השתמש ויינברג באופן שיטתי במידעי פנים שקיבל לידיו מאותם אנשי פנים, טרם פרסומם לציבור, וביצע עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות כשברשותו מידע פנים. כמו כן על פי החשד, בחלק מהמקרים, מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים נוספים.
- כל מה שצריך לדעת על עבירות ני"ע ומידע פנים
- ה-SEC מטילה קנס ענק על שימוש במידע פנים והמדד שחוצה לראשונה את 1,000 הנקודות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בעקבות פעילות זו, גרף ויינברג רווחים כספיים בחשבונות בבעלותו או בשליטתו בהיקף של מאות אלפי שקלים.
לצד עבירות השימוש במידע פנים חשוד ויינברג בשורה של עבירות נוספות, בהן עבירות תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
- 2.מיקרומדיק נוכלים זה ידוע (ל"ת)יוני דשבארוו 31/12/2019 13:56הגב לתגובה זו
- 1.אבי 09/09/2019 13:37הגב לתגובה זווהחרה הזה עשה אלי סיבוב שהקבר בכלא 50 שנה ואת כל הכסף שגרף לחלק למשקעים בנייר

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
דן שפי, מנכ"ל שמן נדל"ן (קרדיט: מושיק ברין)דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירה בנמל חיפה
המתקן יוקם במתחם נמל חיפה, יפעל במסגרת מודל אסדרת השוק, יאפשר פריקה של כ-80 מגה ואט שעה ביום לרשת החשמל, והכנסותיו השנתיות מוערכות בכ-4 מיליון שקל לפני מימון
דוראל אורבן ושמן נדל"ן מניב התקשרו בהסכם להקמת מתקן אגירת אנרגיה במתחם נמל חיפה, שיפעל במסגרת מודל אסדרת השוק במשק החשמל. המתקן יוקם על קרקע בבעלות שמן נדל"ן במפרץ חיפה, בשטח של כ-1 עד 1.5 דונם, ויקבל אישור לפריקה לרשת החשמל בהיקף של כ-80 מגה ואט שעה ביום.
דוראל אורבן מתמחה בייזום והקמה של מתקני אגירת אנרגיה, ומוחזקת על ידי קבוצת דוראל אנרגיה (50%), אמפא נדל"ן (25%) והפניקס (25%). במסגרת ההסכם עם שמן נדל"ן מניב, יוקם מיזם משותף שיוחזק בחלקים שווים על ידי שתי החברות, אשר יהיה אחראי על הקמת המתקן והפעלתו.
עלות ההקמה של הפרויקט מוערכת בכ-40 מיליון שקל. הצדדים פועלים לגיוס מימון חיצוני בהיקף של כ-80% עד 90% מעלות ההקמה, בעוד יתרת הסכום תמומן על ידי השותפות בחלקים שווים. הפרויקט כולל מערכת אגירה בהספק של 13.72 מגה ואט, ויפעל במודל המאפשר מכירת אנרגיה ישירות לרשת החשמל, בכפוף להיתר מלא מחברת החשמל.
המתקן צפוי לפעול תחת מודל אסדרת השוק, ובמסגרתו יהיה המיזם זכאי גם לפרמיה אורבנית, מנגנון תגמול ייעודי לפרויקטים המוקמים בשטח עירוני. מנגנון זה נועד לתמוך בכדאיות הכלכלית של מתקני אגירה בסביבה צפופה, שבה מגבלות תשתית ושטח משפיעות על היתכנות הפרויקטים.
לפני תחילת ההפעלה המסחרית, שמן נדל"ן מניב צפויה להיות זכאית לדמי שימוש וכן למענקים התלויים בעמידה באבני דרך. לאחר תחילת ההפעלה, מעריכים הצדדים כי המתקן יניב לתאגיד המשותף הכנסה שנתית של כ-4 מיליון שקל, לאחר הוצאות תפעול ולפני מימון.
