מחממת מנועים: מנועי בית שמש צפויה לצמוח 15%-10% בשנה
אחרי שפרסמה את תוצאותיה לרבעון השני והציגה תוצאות שיא - רווח תפעולי של 4.8 מיליון דולר על הכנסות של 42 מיליון דולר, וצבר של 2.5 מיליארד דולר (הרחבה כאן), מנכ"ל החברה, רם דרורי, מתייחס בשיחה עם ביזפורטל לתוצאות והכי חשוב - לעתיד
צבר של 2.5 מיליארד דולר זה הרבה, אבל השאלה הגדולה היא מתי הוא יתממש, והאם הוא מבטיח צמיחה שוטפת בשנים הקרובות? דרורי מסביר שמימוש הצבר הוא באופן ליניארי על פני השנים - "מימוש החוזים החדשים בצבר ההזמנות אמור לבוא לידי ביטוי בהדרגה החל מ 2020 וההיקף יעלה לפי קצב ההסמכות של החלקים החדשים כאשר החל מ-2022 אנחנו צפויים לראות כבר היקף גדול יותר מהצבר ביצור סדרתי. שיעורי הצמיחה בשנים האחרונות צפויים להימשך גם בשנים הבאות".
במילים פשוטות, מדובר על צמיחה בקצב של 15%-10% בשנה. בדוחות הרבעון האחרון , אגב, הצמיחה היתה בטווח - 13.7%.
מעבר לצבר שקריטי כמובן לתוצאות העתידיות, גם רכישת חברת חישולי הכרמל חשובה לצמיחה העתידית של החברה. מנועי בית שמש, רכשה לפני כשנה את חישולי הכרמל בעסקה שאמורה להניב סינרגיות משמעותיות.
איך היישום של המיזוג? כמה סינרגיה יש בהוצאות, כמה חיסכון בהוצאות?
"חישולי הכרמל היא חברה עם הון אנושי איכותי והנהלה חזקה. אנו רואים בעסקת הרכישה שהושלמה בתחילת השנה, מהלך מצויין עבור שתי החברות הממוקמות בשרשרת הערך בסיגמנטים משלימים במבנה של תהליך ייצור המנוע.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בעולם ייצור המנועים קיימים מספר מצומצם של חברות OEM (דוגמת פראט, CFM,GE) שמובילות את שוק המנועים העולמי ונמצאות בתקופה בה הביקושים למטוסים / מנועים נמצאת בשיא כתוצאה מהשינויים אותם חווה עולם התעופה והמעבר למטוסים צרי גוף".
"רכישת חישולי הכרמל נעשתה מתוך ראייה אסטרטגית להיות שחקן משמעותי בשרשרת הערך מול החברות המובילות במסגרת One Stop Shop שמציעה הקבוצה.
"תהליך הרכישה של חישולי הכרמל התחיל מתהליך ייצור החלקים שאנו מבצעים במנועי בית שמש, זיהנו כי קיים מחסור גדול (הגורם לעיכובים בתהליך ייצור החלקים) בחישולים לשוק המנועים, סגסוגת מתכות עם טכנולוגיות גבוהות ביותר, קשות ומסוגלות להגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד.
"רכישת חישולי הכרמל לא נעשתה מתוך מטרה לחסוך בעלויות, וזה לא אומר שלא נשפר תהליכים אשר ישליכו על כך כמו שיתוף במערכות מידע ורכש. מה שהיה לנגד עינינו הוא מיתוג של חברת מנועי בית שמש כקבוצה שמסוגלת לתת פתרון One Stop Shop בשרשרת הייצור מול הלקוח, כלומר שחברה כמו פראט או CFM וכו מחפשות פתרון לחלקים עבור מנוע אותו היא מייצרת הן תדענה לפנות אלינו בכדי לקבל מוצר מוגמר מרמת החישול ועד לרמת החלק המעובד.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
