מנועי בית שמשמחממת מנועים: מנועי בית שמש צפויה לצמוח 15%-10% בשנה
אחרי שפרסמה את תוצאותיה לרבעון השני והציגה תוצאות שיא - רווח תפעולי של 4.8 מיליון דולר על הכנסות של 42 מיליון דולר, וצבר של 2.5 מיליארד דולר (הרחבה כאן), מנכ"ל החברה, רם דרורי, מתייחס בשיחה עם ביזפורטל לתוצאות והכי חשוב - לעתיד צבר של 2.5 מיליארד דולר זה הרבה, אבל השאלה הגדולה היא מתי הוא יתממש, והאם הוא מבטיח צמיחה שוטפת בשנים הקרובות? דרורי מסביר שמימוש הצבר הוא באופן ליניארי על פני השנים - "מימוש החוזים החדשים בצבר ההזמנות אמור לבוא לידי ביטוי בהדרגה החל מ 2020 וההיקף יעלה לפי קצב ההסמכות של החלקים החדשים כאשר החל מ-2022 אנחנו צפויים לראות כבר היקף גדול יותר מהצבר ביצור סדרתי. שיעורי הצמיחה בשנים האחרונות צפויים להימשך גם בשנים הבאות". במילים פשוטות, מדובר על צמיחה בקצב של 15%-10% בשנה. בדוחות הרבעון האחרון , אגב, הצמיחה היתה בטווח - 13.7%. מעבר לצבר שקריטי כמובן לתוצאות העתידיות, גם רכישת חברת חישולי הכרמל חשובה לצמיחה העתידית של החברה. מנועי בית שמש, רכשה לפני כשנה את חישולי הכרמל בעסקה שאמורה להניב סינרגיות משמעותיות. איך היישום של המיזוג? כמה סינרגיה יש בהוצאות, כמה חיסכון בהוצאות? "חישולי הכרמל היא חברה עם הון אנושי איכותי והנהלה חזקה. אנו רואים בעסקת הרכישה שהושלמה בתחילת השנה, מהלך מצויין עבור שתי החברות הממוקמות בשרשרת הערך בסיגמנטים משלימים במבנה של תהליך ייצור המנוע. "בעולם ייצור המנועים קיימים מספר מצומצם של חברות OEM (דוגמת פראט, CFM,GE) שמובילות את שוק המנועים העולמי ונמצאות בתקופה בה הביקושים למטוסים / מנועים נמצאת בשיא כתוצאה מהשינויים אותם חווה עולם התעופה והמעבר למטוסים צרי גוף". "רכישת חישולי הכרמל נעשתה מתוך ראייה אסטרטגית להיות שחקן משמעותי בשרשרת הערך מול החברות המובילות במסגרת One Stop Shop שמציעה הקבוצה. "תהליך הרכישה של חישולי הכרמל התחיל מתהליך ייצור החלקים שאנו מבצעים במנועי בית שמש, זיהנו כי קיים מחסור גדול (הגורם לעיכובים בתהליך ייצור החלקים) בחישולים לשוק המנועים, סגסוגת מתכות עם טכנולוגיות גבוהות ביותר, קשות ומסוגלות להגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד. "רכישת חישולי הכרמל לא נעשתה מתוך מטרה לחסוך בעלויות, וזה לא אומר שלא נשפר תהליכים אשר ישליכו על כך כמו שיתוף במערכות מידע ורכש. מה שהיה לנגד עינינו הוא מיתוג של חברת מנועי בית שמש כקבוצה שמסוגלת לתת פתרון One Stop Shop בשרשרת הייצור מול הלקוח, כלומר שחברה כמו פראט או CFM וכו מחפשות פתרון לחלקים עבור מנוע אותו היא מייצרת הן תדענה לפנות אלינו בכדי לקבל מוצר מוגמר מרמת החישול ועד לרמת החלק המעובד. "הרכישה של חישולי הכרמל מאפשרת לחברה לשווק את החישולים אותם היא מייצרת לשחקניות משמעותיות נוספות בשוק העולמי, זאת בניגוד לעבר שהייתה שייכת לקבוצת פראט אנד וויטני ואני שמח ששיתוף הפעולה בין מנועי בית שמש עם חישולי הכרמל מניב תוצאות טובות מאוד ביחד".
מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.
מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק
מדד המחירים ליצרן עלה ב-0.9%, לעומת צפי ל-0.2% - התגובה הראשונית היתה חשש גדול מעלייה צפויה באינפלציה וירידה בסיכויים להפחתת ריבית; אלא שמאחורי המספר היו "אירועים חד פעמיים" והשד לא היה נורא כל כך
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה אתמול את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, כאשר העלייה החודשית עמדה על 0.9%, הזינוק החד ביותר מאז יוני 2022, לעומת ציפיות ל-0.2% בלבד והקצב השנתי הואץ ל-3.3% לעומת תחזית ל-2.5%. מדד הליבה קפץ גם הוא ב-0.9% בחודש
ושיקף עלייה של 3.7% בשנה. על הנייר, זו אינפלציה “חמה” שמספיקה כדי לערער את הורדת הריבית שמתומחרת בשוק, אך בפועל וול סטריט ירדה במתינות עד חצי אחוז שבהמשך גם היא תוקנה, וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר נותרה גבוהה מאוד, אם כי התרחיש של חצי נקודת אחוז ירד מהשולחן.
לכאורה נראה שהשוק לא מגיב לנתון חשוב במיוחד, שכן מדד המחירים ליצרן מקדים את מדד המחירים לצרכן שמשפיע על הריבית, ולכן עולה השאלה מדוע המשקיעים הגיבו באדישות? התשובה: כי מאחורי המספר הגדול מסתתר הרכב מדד שפחות בעייתי ממה שנראה במבט ראשון.
מבט עומק על המדד
חלק משמעותי מהעלייה הגיע מסעיפים תנודתיים כמו שירותי ניהול תיקי השקעות (portfolio management) ועלויות טיסה. אלה רכיבים שיכולים לקפוץ בחודש נתון ולרדת בחודש הבא, ולא בהכרח מסמנים מגמה רוחבית של התייקרות בכל רוחב המשק ובנוסף לא קשורים במחירי
הסחורות שמהווים בסיס רחב יותר לעליות מחירים בפועל עבור הצרכנים. בנטרול אותם סעיפים, המדד היה הרבה יותר קרוב לציפיות המוקדמות. במקביל, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, קורלציה עם עליית הנפט, אך גם כאן מדובר בסביבה תנודתית מטבעה.
במילים אחרות, המשקיעים
קראו מעבר לכותרת. הם הפרידו בין “רעשים נקודתיים" לבין לחצים מתמשכים. זה לא אומר שהכול שגרה. רכיב השירותים במדד, ובפרט מרווחי המסחר בשירותים (final demand trade services) שעלו ב-2%, משדר שהצד הזה של הכלכלה ממשיך לייצר לחצי מחירים. אבל זה גם לא הסיפור של החזרה
המיידית לאינפלציה גואה שאולי ציפו חלק מהאנליסטים סביב לחצי במכסים, לפחות לא כרגע.
- בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי “סטגפלציה”? השילוב בין לחצי מחירים בצד היצרני לבין האטה מתונה בקצב הגיוס יכול לעורר חרדה למילים גדולות. אבל כדי לדבר
על סטגפלציה במלוא מובן המילה צריך גם רכיב של צמיחה שלילית. נכון לעכשיו, למרות חולשה בשוק התעסוקה הצרכנים ממשיכים להיות יציבים, במקביל להמשך השקעה רוחבית וזרימת כספים ולכן אין ציפייה לצמיחה שלילית בתמ"ג.
