רם דרורי
צילום: יח"צ

תוצאות שיא למנועי בית שמש, הכנסות של 42 מיליון דולר; צבר של 2.5 מיליארד דולר

הכנסותיה של החברה גדלו בכ-13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הרווח התפעולי עלה בכ-17% לכ-4.8 מיליון דולר; המניה מזנקת 8% 
נועם בראל |

חברת מנועי בית שמש 6.16% פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני והציגה תוצאות שיא, כאשר הכנסותיה גדלו בכ-85.1% והרווח הנקי עלה לכ-4 מיליון דולר לעומת כ-2.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018.

> מחממת מנועים: מנועי בית שמש צפויה לצמוח 15%-10% בשנה

ההכנסות על פי הדוח הכספי הסתכמו בכ-42.2 מיליון דולר, לעומת הכנסות של כ-22.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. אבל, מכיוון שהחברה רכשה את חישולי כרמל לפני כשנה, הרי שלא יהיה נכון להשוות את התקופות (במחצית הזו ההכנסות כוללות את חישולי כרמל בעוד שבמחצית מקבילה הן לא כוללות את חישולי כרמל). מנתוני הפרופרומה (כאילו הרכישה נעשתה מזמן, ואז ההשוואה נכונה), עולה כי ההכנסות עלו ב-13%. 

עיקר הגידול בהכנסות מיוחס כאמור להכללת חישולי כרמל, אך החברה צמחה גם אורגנית.

החברה רשמה שיא ברווח התפעולי שהסתכם בכ-4.8 מיליון דולר לעומת כ-2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, אותו מייחסת החברה לגידול ברווח הגולמי, וגידול בשיעור נמוך יותר ברמת ההוצאות ביחס לגידול בהכנסות. גם כאן, בנטרול רכישת חישולי הכרמל, מדובר בעליה של כ-17%.

בשורה התחתונה, ובנטרול רכישת חישולי הכרמל, בית שמש מסכמת את הרבעון השני עם רווח נקי של כ-4 מיליון דולר,  עליה של כ-65% לעומת רווח נקי של כ-2.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, וזאת בעיקר לאור הגידול ברווח התפעולי ומהכנסות מסים של כ-800 אלף דולר, כאשר צבר ההזמנות של החברה עולה לכ-2.5 מיליארד דולר לעומת כ-1.76 מיליארד דולר בסוף שנת 2018.

מניית בית שמש זינקה בכ-36% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 21 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים ובמכפיל 18 על הרווח הנקי של הרבעון השני (מנורמל לשנה מלאה). 

רם דרורי, מנכ"ל מנועי בית שמש: "בסיכום תוצאות פעילות הרבעון השני אנו מציגים גידול דו סיפרתי בפרמטרים העיקריים של הקבוצה הנובעים בין היתר מפעילות חישולי הכרמל אשר מוזגה באופן מלא כחלק מהקבוצה בתחילת 2019. במקביל אנו ממשיכים להפנות את המאמצים הנדרשים להיערכות הקבוצה לייצור סדרתי של הפרויקטים החדשים כפועל יוצא מהגידול בצבר הסכמי המסגרת". 

"במהלך הרבעון הודענו כי חתמנו על העסקה הגדולה בתולדות קבוצת מנועי בית שמש עם חברת PWC הכולל חידוש והרחבה של ההסכם המקורי עם היקף הכנסות עתידי חזוי של כ-800 מיליון דולר על פני 20 שנות ייצור (2020-2039). אנו מאמינים כי שתי העסקאות תהוונה אבני דרך משמעותיות להשגת צמיחה ולבניית עתידה של הקבוצה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?