ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

בית שמש מדווחת על צמיחה של 12% בהכנסות הרבעון השני של 2018

הרווח הנקי נחתך בכ-33.5% בשל עלייה בהוצאות המימון והשפעות חד פעמיות. בנטרול השפעות אלו, החברה הציגה שיפור בשולי הרווחיות התפעולית
ערן סוקול |

יצרנית מנועי המטוסים בית שמש -1.51% דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השני של 2018 עם עלייה של 12% בהכנסות וצניחה של 33.5% ברווח הנקי. המניה קפצה ב-9.5% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 25 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו בכ-22.8 מיליון דולר, עלייה של כ-12.3% לעומת הכנסות של כ-20.3 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-1.3 מיליון דולר, צניחה של כ-33.5% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-1.9 מיליון דולר.

שיפור בשולי הרווחיות הגולמית

הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם בכ-3.7 מיליון דולר על שולי רווחיות גולמית של כ-16.3% וקפיצה של כ-26.7% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-2.9 מיליון דולר על שולי רווחיות גולמית של כ-14.4%.

הוצאות המכירה ושיווק של החברה הסתכמו בכ-468 אלפי דולר ברבעון השני, אשר היוו כ-2.1% מההכנסות, לעומת כ-506 אלפי דולר, אשר היוו כ-2.5% מהכנסות הרבעון המקביל.

מנגד, החברה הציגה עלייה של כ-214 אלפי דולר בהוצאות ההנהלה וכלליות, אשר הסתכמו בכ-1.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, אשר היוו כ-5.3% מההכנסות, לעומת כ-989 אלפי דולר ברבעון המקביל, אשר היוו כ-4.9% מההכנסות.

שולי הרווח התפעולי ירד, או עלה?

למרות השיפור ברווחיות הגולמית, הרווח התפעולי עלה בכ-1.9% בלבד ברבעון השני של 2018 והסתכם בכ-2.1 מיליון דולר על שולי רווחיות תפעולית של כ-9.3%, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-10.2% ברבעון המקביל. הירידה בשולי הרווחיות התפעולית מיוחסת בעיקר להכנסה חד פעמית בסך של 533 אלפי דולר שמקורו מפיצוי מלקוח בגין ביטול עסקה, שנרשמה ברבעון המקביל אשתקד, כאשר בנטרול הכנסה זו, הרווח התפעולי צמח בכ-37% (שולי הרווח התפעולי המנוטרל ברבעון המקביל כ-7.6%).

הוצאות המימון של מנועי בית שמש הסתכמו בכ-221 אלפי דולר, זינוק של כ-300% לעומת הוצאות המימון ברבעון המקביל, אשר הסתכמו בכ-55 אלפי דולר. החברה מציינת כי גם הוצאות המימון כללו השפעה חד פעמית כתוצאה מיישום תקן דיווח IFRS15 ומהוצאות מסים לעומת חיסכון במס חד פעמי בתקופה המקבילה אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון השני לשנת 2018 הסתכם בכ-3 מיליון דולר (כ-13.2% מההכנסות), עלייה של כ-4.1% לעומת כ-2.9 מיליון דולר (כ-14.2% מההכנסות), ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי בנטרול הכנסה חד פעמית ברבעון המקביל אשתקד, ברבעון השני לשנת 2018 חל גידול של כ-27.7% לעומת אשתקד (שולי ה-EBITDA המנוטרל ברבעון המקביל כ-11.6%).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשך ההיערכות לצמיחה עתידית

רם דרורי, מנכ"ל מנועי בית שמש מסר: "הרבעון השני לשנת 2018 הינה אינדיקציה נוספת לתהליך הצמיחה אותו אנו חווים כאשר המשכנו להציג צמיחה דו ספרתית בהכנסות תוך המשך ההיערכות לצמיחה עתידית. במהלך תקופת הדוח ואחריו חתמנו על שלוש הרחבות מסגרת נוספות עם חברת MTU הגרמנית ו-ITP הספרדית בהיקף כולל של כ-160 מיליון דולר זאת בהתאם לאסטרטגיית החברה בצמיחה תוך מיקוד בלקוחות קיימים וחדשים. בראייה שנתית אנו ממשיכים לראות את החברה עומדת ביעדים אותם הצבנו בפנינו"

"בתחילת ספטמבר 2018 נשיק במתחם החברה בבית שמש מרכז הכשרה למקצועות העיבוד השבבי. אנו רואים במרכז זה, מעבר להיותו נדבך בתוכניות הצמיחה של החברה, גם פרויקט לאומי וקהילתי ומברכים את משרד העבודה והרווחה על שיתוף הפעולה הפורה ותמיכתו בפרויקט", סיכם דרורי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.51%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.