אפקט הדומינו: נפגעי זירות המסחר נפגשים בבית המשפט
היום בבוקר (א') נפגשו נפגעי ג'נרל טרייד ונפגעי אינווסטק במסדרונות בית המשפט המחוזי בתל אביב. הפגישה הזו ממחישה את אפקט הדומינו בו קריסה של חברת מסחר אחת הובילה לעוד ועוד קריסות של זירות מסחר, כשהמשקיעים המבוהלים ביקשו למשוך את כספם והתרמיות נתגלו.
ראשונים יצאו נפגעי אינווסטק, שקטים והמומים, עוד לא מעכלים את המצב החדש בו הם נמצאים. השופט אורנשטיין הורנ למפרקים למסור דוח לבית משפט על ה-15 ליוני והדיון הסתיים. אחד מנפגעי החברה סיפר שהגיש תלונה במשטרה נגד הבעלים, נגד רואה החשבון של החברה דנצינגר, נגד עורך הדין של החברה דוד ביטון ונגד בנק מזרחי שההפקדה בחשבון שלו היתה אמורה להיות בנאמנות.
רבע שעה מאוחר יותר יצאו מהדיון נפגעי ג'נרל טרייד. הם נמצאים בסיפור הזה כבר חודשיים והתסכול מפעפע בעורקיהם. דודו רוז ושגיא קדם לא הגיעו לדיון. במקרה שלהם, הם טוענים, הכסף היה אמור להיות בחשבון נאמנות בברקליס ורוז אף הראה להם מסמכים מהבנק. "מעולם לא נתנו לג'נרל טרייד אישור להשקיע את הכסף שלנו, ההסכם היה לשימוש בפלטפורמה בלבד." אומר אחד הנפגעים.
- הפיתוי, יצירת האמון, הקריסה וההפסד. כך עבדה אינווסטק
- Investech Global: מונה מפרק זמני לחברה בחשד לזיוף והונאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל ההתנהלות הקלוקלת החלה הרבה לפני הקריסה עצמה. חוץ מהעובדה שהחברה לא היתה מפוקחת ע"י רשות ניירות הערך ונראה שאפשר היה לזהות סימנים בעיתיים הרבה לפני שהיה מאוחר מדי. רוב המשקיעים היו תלמידים של רוז שטוענים שהוא שכנע אותם להשקיע מתוך עמדה שבה הוא הצטייר כאוטוריטה עבורם ושבמהלך הקורס טיפטפו להם כל הזמן להשקיע הרבה כסף ולצרף חברים. וזה לא הכל, "כשלא השתמשנו בחשבון קנסו אותנו במאות שקלים" טוען אחד הנפגעים והאחרים מהנהנים "גם כשהרווחנו לא קיבלנו את הכסף."
- 5.מאיר 01/07/2018 21:06הגב לתגובה זולא הבנתי מה היה בדיון....
- 4.י 01/07/2018 14:22הגב לתגובה זותעשו לעצמכם טובה ותחפשו ברוקרים . כשאני אומר ברוקר זה אחד שקונה לך מניות אמיתיות ב-new york stock exchange ולא זירת מסחר. בזירת מסחר אין דבר כזה פקודות שנשלחות לבורסה ואז אפשר לגנוב את הכסף כי הוא במזומן. חבר בורסה אמיתי כמו אינטרקטיב , טרייד סטישן , פדליתי וכל המוכרים באצרות הברית הם ברוקרים כמו שצריך . אני גם נפגעתי בג'נראל טרייד ואני לוקח את האשמה על עצמי שהייתי מסוגל להיות כל כך טיפש ולהפקיד כסף בידיים של הנוכלים האלה שגנבו לי את החשבון. תעבדו רק עם חברות בארצות הברית ותישנו טוב בלילה.
- 3.יותר ולא ליפול עם נוכלים יהודים כאלו. (ל"ת)עדיף לשלם עמלה גבוהה 01/07/2018 13:27הגב לתגובה זו
- 2.שט 01/07/2018 13:13הגב לתגובה זוהם הקורבנות הבאים בתור של נוכלי הבורסה, אבל בנוגע לזה שותקים ומקדמים את הנוכלים בפרסומת
- 1.רוני 01/07/2018 13:06הגב לתגובה זוכדאי להיות נוכל בישראל. ממש משתלם. פרטים נוספים אצל ענבל אור, דודו רוז, אמיר ברמלי, אביב טלמור, חיליק טפירו, שגיא רוז, אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, אבי כץ, אילן בן דב, לב לבייב, יצחק תשובה וכל השאר. נסו ותיהנו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
