ג'נרל טרייד
צילום: Bizportal
TV

אפקט הדומינו: נפגעי זירות המסחר נפגשים בבית המשפט

היום בבוקר התקיים דיון בעניינם של נפגעי אינווסטק שקרסה ברביעי ונפגעי ג'נרל טרייד שקרסה במאי - האם צרת רבים היא חצי נחמה?
עדי ברזילי | (5)

היום בבוקר (א') נפגשו נפגעי ג'נרל טרייד ונפגעי אינווסטק במסדרונות בית המשפט המחוזי בתל אביב. הפגישה הזו ממחישה את אפקט הדומינו בו קריסה של חברת מסחר אחת הובילה לעוד ועוד קריסות של זירות מסחר, כשהמשקיעים המבוהלים ביקשו למשוך את כספם והתרמיות נתגלו.

ראשונים יצאו נפגעי אינווסטק, שקטים והמומים, עוד לא מעכלים את המצב החדש בו הם נמצאים. השופט אורנשטיין הורנ למפרקים למסור דוח לבית משפט על ה-15 ליוני והדיון הסתיים. אחד מנפגעי החברה סיפר שהגיש תלונה במשטרה נגד הבעלים, נגד רואה החשבון של החברה דנצינגר, נגד עורך הדין של החברה דוד ביטון ונגד בנק מזרחי שההפקדה בחשבון שלו היתה אמורה להיות בנאמנות.

 

רבע שעה מאוחר יותר יצאו מהדיון נפגעי ג'נרל טרייד. הם נמצאים בסיפור הזה כבר חודשיים והתסכול מפעפע בעורקיהם. דודו רוז ושגיא קדם לא הגיעו לדיון. במקרה שלהם, הם טוענים, הכסף היה אמור להיות בחשבון נאמנות בברקליס ורוז אף הראה להם מסמכים מהבנק. "מעולם לא נתנו לג'נרל טרייד אישור להשקיע את הכסף שלנו, ההסכם היה לשימוש בפלטפורמה בלבד."  אומר אחד הנפגעים. 

אבל ההתנהלות הקלוקלת החלה הרבה לפני הקריסה עצמה. חוץ מהעובדה שהחברה לא היתה מפוקחת ע"י רשות ניירות הערך ונראה שאפשר היה לזהות סימנים בעיתיים הרבה לפני שהיה מאוחר מדי. רוב המשקיעים היו תלמידים של רוז שטוענים שהוא שכנע אותם להשקיע מתוך עמדה שבה הוא הצטייר כאוטוריטה עבורם ושבמהלך הקורס טיפטפו להם כל הזמן להשקיע הרבה כסף ולצרף חברים. וזה לא הכל, "כשלא השתמשנו בחשבון קנסו אותנו במאות שקלים" טוען אחד הנפגעים והאחרים מהנהנים "גם כשהרווחנו לא קיבלנו את הכסף." 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מאיר 01/07/2018 21:06
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מה היה בדיון....
  • 4.
    י 01/07/2018 14:22
    הגב לתגובה זו
    תעשו לעצמכם טובה ותחפשו ברוקרים . כשאני אומר ברוקר זה אחד שקונה לך מניות אמיתיות ב-new york stock exchange ולא זירת מסחר. בזירת מסחר אין דבר כזה פקודות שנשלחות לבורסה ואז אפשר לגנוב את הכסף כי הוא במזומן. חבר בורסה אמיתי כמו אינטרקטיב , טרייד סטישן , פדליתי וכל המוכרים באצרות הברית הם ברוקרים כמו שצריך . אני גם נפגעתי בג'נראל טרייד ואני לוקח את האשמה על עצמי שהייתי מסוגל להיות כל כך טיפש ולהפקיד כסף בידיים של הנוכלים האלה שגנבו לי את החשבון. תעבדו רק עם חברות בארצות הברית ותישנו טוב בלילה.
  • 3.
    יותר ולא ליפול עם נוכלים יהודים כאלו. (ל"ת)
    עדיף לשלם עמלה גבוהה 01/07/2018 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שט 01/07/2018 13:13
    הגב לתגובה זו
    הם הקורבנות הבאים בתור של נוכלי הבורסה, אבל בנוגע לזה שותקים ומקדמים את הנוכלים בפרסומת
  • 1.
    רוני 01/07/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
    כדאי להיות נוכל בישראל. ממש משתלם. פרטים נוספים אצל ענבל אור, דודו רוז, אמיר ברמלי, אביב טלמור, חיליק טפירו, שגיא רוז, אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, אבי כץ, אילן בן דב, לב לבייב, יצחק תשובה וכל השאר. נסו ותיהנו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?