ג'נרל טרייד
צילום: Bizportal
TV

אפקט הדומינו: נפגעי זירות המסחר נפגשים בבית המשפט

היום בבוקר התקיים דיון בעניינם של נפגעי אינווסטק שקרסה ברביעי ונפגעי ג'נרל טרייד שקרסה במאי - האם צרת רבים היא חצי נחמה?
עדי ברזילי | (5)

היום בבוקר (א') נפגשו נפגעי ג'נרל טרייד ונפגעי אינווסטק במסדרונות בית המשפט המחוזי בתל אביב. הפגישה הזו ממחישה את אפקט הדומינו בו קריסה של חברת מסחר אחת הובילה לעוד ועוד קריסות של זירות מסחר, כשהמשקיעים המבוהלים ביקשו למשוך את כספם והתרמיות נתגלו.

ראשונים יצאו נפגעי אינווסטק, שקטים והמומים, עוד לא מעכלים את המצב החדש בו הם נמצאים. השופט אורנשטיין הורנ למפרקים למסור דוח לבית משפט על ה-15 ליוני והדיון הסתיים. אחד מנפגעי החברה סיפר שהגיש תלונה במשטרה נגד הבעלים, נגד רואה החשבון של החברה דנצינגר, נגד עורך הדין של החברה דוד ביטון ונגד בנק מזרחי שההפקדה בחשבון שלו היתה אמורה להיות בנאמנות.

 

רבע שעה מאוחר יותר יצאו מהדיון נפגעי ג'נרל טרייד. הם נמצאים בסיפור הזה כבר חודשיים והתסכול מפעפע בעורקיהם. דודו רוז ושגיא קדם לא הגיעו לדיון. במקרה שלהם, הם טוענים, הכסף היה אמור להיות בחשבון נאמנות בברקליס ורוז אף הראה להם מסמכים מהבנק. "מעולם לא נתנו לג'נרל טרייד אישור להשקיע את הכסף שלנו, ההסכם היה לשימוש בפלטפורמה בלבד."  אומר אחד הנפגעים. 

אבל ההתנהלות הקלוקלת החלה הרבה לפני הקריסה עצמה. חוץ מהעובדה שהחברה לא היתה מפוקחת ע"י רשות ניירות הערך ונראה שאפשר היה לזהות סימנים בעיתיים הרבה לפני שהיה מאוחר מדי. רוב המשקיעים היו תלמידים של רוז שטוענים שהוא שכנע אותם להשקיע מתוך עמדה שבה הוא הצטייר כאוטוריטה עבורם ושבמהלך הקורס טיפטפו להם כל הזמן להשקיע הרבה כסף ולצרף חברים. וזה לא הכל, "כשלא השתמשנו בחשבון קנסו אותנו במאות שקלים" טוען אחד הנפגעים והאחרים מהנהנים "גם כשהרווחנו לא קיבלנו את הכסף." 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מאיר 01/07/2018 21:06
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מה היה בדיון....
  • 4.
    י 01/07/2018 14:22
    הגב לתגובה זו
    תעשו לעצמכם טובה ותחפשו ברוקרים . כשאני אומר ברוקר זה אחד שקונה לך מניות אמיתיות ב-new york stock exchange ולא זירת מסחר. בזירת מסחר אין דבר כזה פקודות שנשלחות לבורסה ואז אפשר לגנוב את הכסף כי הוא במזומן. חבר בורסה אמיתי כמו אינטרקטיב , טרייד סטישן , פדליתי וכל המוכרים באצרות הברית הם ברוקרים כמו שצריך . אני גם נפגעתי בג'נראל טרייד ואני לוקח את האשמה על עצמי שהייתי מסוגל להיות כל כך טיפש ולהפקיד כסף בידיים של הנוכלים האלה שגנבו לי את החשבון. תעבדו רק עם חברות בארצות הברית ותישנו טוב בלילה.
  • 3.
    יותר ולא ליפול עם נוכלים יהודים כאלו. (ל"ת)
    עדיף לשלם עמלה גבוהה 01/07/2018 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שט 01/07/2018 13:13
    הגב לתגובה זו
    הם הקורבנות הבאים בתור של נוכלי הבורסה, אבל בנוגע לזה שותקים ומקדמים את הנוכלים בפרסומת
  • 1.
    רוני 01/07/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
    כדאי להיות נוכל בישראל. ממש משתלם. פרטים נוספים אצל ענבל אור, דודו רוז, אמיר ברמלי, אביב טלמור, חיליק טפירו, שגיא רוז, אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, אבי כץ, אילן בן דב, לב לבייב, יצחק תשובה וכל השאר. נסו ותיהנו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.