אפקט הדומינו: נפגעי זירות המסחר נפגשים בבית המשפט
היום בבוקר (א') נפגשו נפגעי ג'נרל טרייד ונפגעי אינווסטק במסדרונות בית המשפט המחוזי בתל אביב. הפגישה הזו ממחישה את אפקט הדומינו בו קריסה של חברת מסחר אחת הובילה לעוד ועוד קריסות של זירות מסחר, כשהמשקיעים המבוהלים ביקשו למשוך את כספם והתרמיות נתגלו.
ראשונים יצאו נפגעי אינווסטק, שקטים והמומים, עוד לא מעכלים את המצב החדש בו הם נמצאים. השופט אורנשטיין הורנ למפרקים למסור דוח לבית משפט על ה-15 ליוני והדיון הסתיים. אחד מנפגעי החברה סיפר שהגיש תלונה במשטרה נגד הבעלים, נגד רואה החשבון של החברה דנצינגר, נגד עורך הדין של החברה דוד ביטון ונגד בנק מזרחי שההפקדה בחשבון שלו היתה אמורה להיות בנאמנות.
רבע שעה מאוחר יותר יצאו מהדיון נפגעי ג'נרל טרייד. הם נמצאים בסיפור הזה כבר חודשיים והתסכול מפעפע בעורקיהם. דודו רוז ושגיא קדם לא הגיעו לדיון. במקרה שלהם, הם טוענים, הכסף היה אמור להיות בחשבון נאמנות בברקליס ורוז אף הראה להם מסמכים מהבנק. "מעולם לא נתנו לג'נרל טרייד אישור להשקיע את הכסף שלנו, ההסכם היה לשימוש בפלטפורמה בלבד." אומר אחד הנפגעים.
- הפיתוי, יצירת האמון, הקריסה וההפסד. כך עבדה אינווסטק
- Investech Global: מונה מפרק זמני לחברה בחשד לזיוף והונאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל ההתנהלות הקלוקלת החלה הרבה לפני הקריסה עצמה. חוץ מהעובדה שהחברה לא היתה מפוקחת ע"י רשות ניירות הערך ונראה שאפשר היה לזהות סימנים בעיתיים הרבה לפני שהיה מאוחר מדי. רוב המשקיעים היו תלמידים של רוז שטוענים שהוא שכנע אותם להשקיע מתוך עמדה שבה הוא הצטייר כאוטוריטה עבורם ושבמהלך הקורס טיפטפו להם כל הזמן להשקיע הרבה כסף ולצרף חברים. וזה לא הכל, "כשלא השתמשנו בחשבון קנסו אותנו במאות שקלים" טוען אחד הנפגעים והאחרים מהנהנים "גם כשהרווחנו לא קיבלנו את הכסף."
- 5.מאיר 01/07/2018 21:06הגב לתגובה זולא הבנתי מה היה בדיון....
- 4.י 01/07/2018 14:22הגב לתגובה זותעשו לעצמכם טובה ותחפשו ברוקרים . כשאני אומר ברוקר זה אחד שקונה לך מניות אמיתיות ב-new york stock exchange ולא זירת מסחר. בזירת מסחר אין דבר כזה פקודות שנשלחות לבורסה ואז אפשר לגנוב את הכסף כי הוא במזומן. חבר בורסה אמיתי כמו אינטרקטיב , טרייד סטישן , פדליתי וכל המוכרים באצרות הברית הם ברוקרים כמו שצריך . אני גם נפגעתי בג'נראל טרייד ואני לוקח את האשמה על עצמי שהייתי מסוגל להיות כל כך טיפש ולהפקיד כסף בידיים של הנוכלים האלה שגנבו לי את החשבון. תעבדו רק עם חברות בארצות הברית ותישנו טוב בלילה.
- 3.יותר ולא ליפול עם נוכלים יהודים כאלו. (ל"ת)עדיף לשלם עמלה גבוהה 01/07/2018 13:27הגב לתגובה זו
- 2.שט 01/07/2018 13:13הגב לתגובה זוהם הקורבנות הבאים בתור של נוכלי הבורסה, אבל בנוגע לזה שותקים ומקדמים את הנוכלים בפרסומת
- 1.רוני 01/07/2018 13:06הגב לתגובה זוכדאי להיות נוכל בישראל. ממש משתלם. פרטים נוספים אצל ענבל אור, דודו רוז, אמיר ברמלי, אביב טלמור, חיליק טפירו, שגיא רוז, אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, אבי כץ, אילן בן דב, לב לבייב, יצחק תשובה וכל השאר. נסו ותיהנו
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)אקוואריוס צונחת לאחר שהכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
לאחר קריסת החלום ההנדסי: אקוואריוס מחפשת עתיד חדש, בלי ליבה ועם הרבה סימני שאלה
אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי בכוונתה למקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. בו בזמן, החברה דיווחה על כך שתבחן אפשרות למסחר בפעילות המנועים שהיתה בליבת החברה עד כה, עם מודל תמלוגים לטווח ארוך לצד שלישי כלשהו.
אקוואריוס, להזכירכם, בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר והמהלך הנוכחי הוא המסמר האחרון בפעילות החברה כפי שפעלה עד היום.
ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שמנכ"ל החברה, עמית בירק, הודיע על התפטרותו לאחר קצת פחות מחצי שנה בתפקיד. בשיחה איתנו לפני כחודשיים, אמר לנו בירק "אני שם את הרקורד שלי על השולחן". ועכשיו, לא רק שהוא עזב את החברה, אלא החברה אף מצהירה על זניחת הליבה שלה, ללא מודל עסקי מפורש ועל מעבר אסטרטגי לתחום הבטחון, בהתבסס על רכישות. ונשאלת השאלה, על בסיס איזה כספים מתכננת אקוואריוס את המהלך ומי מבעלי המניות הקיימים יגייס הון.
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה
חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים
האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
- עמית בירק פורש מאקוואריוס - מה המשכורת של המנכ"ל החדש?
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל אופן, החדשות האחרונות מגיעות כבר תחת ניהולו של רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. ייתכן ועברו המקצועי של בר-גיל בתעשייה האווירית הוא זה שהכתיב את המהלך הנוכחי של אקוואריוס, אבל שימו לב שגם ללא פעילות ליבה כלשהי, תנאי השכר שלו בולטים: 90,000 שקל בחודש, לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לכל הפחות. הצלחה עסקית אכן אמורה להוביל לתגמול נאה לשכבת ההנהלה, אבל אקוואריוס היא חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון, שנה אחר שנה.
