מכים את השוק ערן סוקול אלי שמעוני
צילום: Bizportal

המניה שירדה ב-42%, ועדיין לא מצאה את התחתית

מדור חדש שבועט בפרות הקדושות של שוק ההון. והיום: למה ירדו המכירות של אלקטרה צריכה, כמה שווה גולן טלקום; ומי ממשיכה להרוויח גם כשהמניה יורדת?

מכים את השוק: מדור חדש שעוסק במספרים שמאחורי החברות בבורסה של ת"א. היום: מה הוביל לצניחה של 42% בשנה במניה של אלקטרה צריכה? צפו בוידאו. פרק 3.

 

היכנסו לפרקים הקודמים של "מכים את השוק":

הקמצנות משתלמת

כמה שווה טוגדר

מניית אלקטרה צריכה 6.51% איבדה בשנה האחרונה כ-42%, כאשר מאז פרסום הדו"חות הכספיים, באמצע מאי האחרון איבדה מניית החברה כ-20%. 

ברבעון הראשון רשמה החברה עלייה של 22% בהכנסות וירידה של 88% ברווח הנקי. הרווח הנקי של החברה ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-11.7 מיליון שקל, ירידה של כ- 88% לעומת רווח נקי של כ-97.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בתקופה המקבילה אשתקד כלל רווח מפעילות מופסקת בסך של כ-73 מיליון שקל בגין מכירת רשת אייס אוטו דיפו, כאשר בנטרול השפעה זו, הרווח הנקי ירד בשיעור של כ-52%. 

נגזרת של עולם הסלולר

בין הסיבות לחולשה במניית אלקטרה צריכה ניתן למנות את הכניסה לעולם הסלולר. אלקטרה צריכה רכשה את פעילות גולן טלקום. הרכישה עלתה לאלקטרה 80 מיליון שקל, אך הכבידה על מאזני החברה באופן ניכר בשל ההתחייבויות החשבונאיות של גולן. על רקע התגברות התחרות בשוק הסלולר, החברה דיווחה על כוונתה לחלק את מניות גולן טלקום כדיבידנד בעין. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעולה !!! (ל"ת)
    ארי 17/06/2018 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוטי 14/06/2018 12:01
    הגב לתגובה זו
    אכזבה גדולה איך מחזירים הפסדים
  • 4.
    אור 14/06/2018 10:51
    הגב לתגובה זו
    נהנתי לקרוא ולקבל מידע נוסף.
  • 3.
    ניר 14/06/2018 06:47
    הגב לתגובה זו
    אלה שתי חברות שונות - ההשוואה המתבקשת אלקטרה מול תדיראן , אלה משווקות המזגנים
  • ערן סוקול 14/06/2018 14:52
    הגב לתגובה זו
    אלקטרה היא חברה אחות, אבל לא משווקת מזגנים בכלל
  • 2.
    יד הנפץ 14/06/2018 00:48
    הגב לתגובה זו
    יישר כוחכם גיבורי החייל!
  • 1.
    דוד 13/06/2018 16:06
    הגב לתגובה זו
    לזה קוראים מנית זבל
  • מיקי 14/06/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
    תפילה שתתאושש. לא בגלל הדלק שיתייצב אלא בגלל שאוספים סחורה בירידות כבר כמה חודשים. התייעלות וריווחיות יצוצו לקראת החורף ואז יתחיל דישדוש ועליה למחיר יעד של 180 או יותר. זה כמו בטבע. מכרו ואז התאוששה לאזור 8000 בכ7 חודשים. אולי באפט יקנה קצת אל על?
  • אין ארוחות חינם 13/06/2018 17:12
    הגב לתגובה זו
    שלא לדבר על התגברות התחרות
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.