מכים את השוק ערן סוקול אלי שמעוני
צילום: Bizportal

המניה שירדה ב-42%, ועדיין לא מצאה את התחתית

מדור חדש שבועט בפרות הקדושות של שוק ההון. והיום: למה ירדו המכירות של אלקטרה צריכה, כמה שווה גולן טלקום; ומי ממשיכה להרוויח גם כשהמניה יורדת?

מכים את השוק: מדור חדש שעוסק במספרים שמאחורי החברות בבורסה של ת"א. היום: מה הוביל לצניחה של 42% בשנה במניה של אלקטרה צריכה? צפו בוידאו. פרק 3.

 

היכנסו לפרקים הקודמים של "מכים את השוק":

הקמצנות משתלמת

כמה שווה טוגדר

מניית אלקטרה צריכה 6.51% איבדה בשנה האחרונה כ-42%, כאשר מאז פרסום הדו"חות הכספיים, באמצע מאי האחרון איבדה מניית החברה כ-20%. 

ברבעון הראשון רשמה החברה עלייה של 22% בהכנסות וירידה של 88% ברווח הנקי. הרווח הנקי של החברה ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-11.7 מיליון שקל, ירידה של כ- 88% לעומת רווח נקי של כ-97.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בתקופה המקבילה אשתקד כלל רווח מפעילות מופסקת בסך של כ-73 מיליון שקל בגין מכירת רשת אייס אוטו דיפו, כאשר בנטרול השפעה זו, הרווח הנקי ירד בשיעור של כ-52%. 

נגזרת של עולם הסלולר

בין הסיבות לחולשה במניית אלקטרה צריכה ניתן למנות את הכניסה לעולם הסלולר. אלקטרה צריכה רכשה את פעילות גולן טלקום. הרכישה עלתה לאלקטרה 80 מיליון שקל, אך הכבידה על מאזני החברה באופן ניכר בשל ההתחייבויות החשבונאיות של גולן. על רקע התגברות התחרות בשוק הסלולר, החברה דיווחה על כוונתה לחלק את מניות גולן טלקום כדיבידנד בעין. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעולה !!! (ל"ת)
    ארי 17/06/2018 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוטי 14/06/2018 12:01
    הגב לתגובה זו
    אכזבה גדולה איך מחזירים הפסדים
  • 4.
    אור 14/06/2018 10:51
    הגב לתגובה זו
    נהנתי לקרוא ולקבל מידע נוסף.
  • 3.
    ניר 14/06/2018 06:47
    הגב לתגובה זו
    אלה שתי חברות שונות - ההשוואה המתבקשת אלקטרה מול תדיראן , אלה משווקות המזגנים
  • ערן סוקול 14/06/2018 14:52
    הגב לתגובה זו
    אלקטרה היא חברה אחות, אבל לא משווקת מזגנים בכלל
  • 2.
    יד הנפץ 14/06/2018 00:48
    הגב לתגובה זו
    יישר כוחכם גיבורי החייל!
  • 1.
    דוד 13/06/2018 16:06
    הגב לתגובה זו
    לזה קוראים מנית זבל
  • מיקי 14/06/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
    תפילה שתתאושש. לא בגלל הדלק שיתייצב אלא בגלל שאוספים סחורה בירידות כבר כמה חודשים. התייעלות וריווחיות יצוצו לקראת החורף ואז יתחיל דישדוש ועליה למחיר יעד של 180 או יותר. זה כמו בטבע. מכרו ואז התאוששה לאזור 8000 בכ7 חודשים. אולי באפט יקנה קצת אל על?
  • אין ארוחות חינם 13/06/2018 17:12
    הגב לתגובה זו
    שלא לדבר על התגברות התחרות
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?