לרגל 70 למדינה: 7 הטייקונים שאיבדו את העצמאות
לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל חזרנו אחורה כדי להזכיר את 7 הנפילות הגדולות בשוק ההון בעשור האחרון.
1. שאול אלוביץ'
בינואר 2010 חגג שאול אלוביץ" את יום הולדתו ה-62 עם מתנה גדולה במיוחד כאשר רכש עם הון מינימלי את השליטה באחת מהחברות הענקיות והטובות במשק מידי קבוצת אייפקס-סבן-ארקין תמורת 6.5 מיליארד שקל. בין לילה הפך להיות אחד הלווים הגדולים במשק אם לא הגדול שבהם. קשה היה לחזות אז שהאיש שנחשב לישר והגון צפוי לככב המסגרת פרשה מסועפת שמגיעה עד לראש הממשלה.
רק בשבוע שעבר בית משפט השלום בתל אביב האריך ב-45 ימים נוספים את הרחקתו של שאול אלוביץ' - שנעצר במסגרת תיק 4000 - ממשרדיה של חברת בזק. דרכו של מי שנחשב ל'איש של מילה' אל תא המעצר טלטלה את השוק המקומי. תחילתה של הפרשה עם הפיכתה של חקירת רשות ני"ע את עסקת בעלי עניין ב-Yes לגלויה ביוני של 2017. בנובמבר האחרון הרשות העבירה את התיק לפרקליטות בהמלצה להגיש כתבי אישום בחשד למניפולציה חשבונאית בדו"חות Yes. פרשה זו הסתעפה עם החשד לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שנזכר להתפטר רק בחודש האחרון.
בפברואר השנה העניינים התחילו להסתבך ולא לטובת אלוביץ'. חקירה משותפת של המשטרה ורשות ני"ע הולידה את תיק 4000 שעיקרו: חשד לסיקור מוטה לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו באתר "וואלה" שבשליטת אלוביץ'.
במרץ האחרון פרשו אלוביץ' ובני משפחתו מדירקטוריון בזק ובכך תם עידן אלוביץ' בחברה. הפרישה הכפויה מהדירקטוריון מתגמדת לעומת החקירה הפלילית המתנהלת נגדו בחשד לתרמית בבזק ובמתן שוחד לראש הממשלה. האיש שהפך מסוחר אלקטרוניקה למיליארדר בזכות זיכיון למכירת מכשירי הסלולר של נוקיה, מבקש בימים אלו מבית המשפט דמי קיום של 46 אלף שקל לחודש. בגיל 70, גם אם יצא זכאי, ספק אם אלוביץ' יחזור לגדולה.
- הפשרה בפרשת אי.די.בי: שטרום סיים - נוחי נותר לבד
- נוחי דנקנר ואיתי שטרום ישלמו 10 מ' ש' בעקבות פרשת הרצת מניות אי.די.בי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. נוחי דנקנר
איש העסקים נוחי דנקנר עמד בעבר בראשות קבוצת אי.די.בי, קבוצת האחזקות הגדולה ביותר בישראל. דנקנר החל את דרכו העסקית ב-1995 כאשר הקים יחד עם אביו, יצחק דנקנר, את חברת גנדן תיירות ותעופה שהקימה בהמשך הדרך את חברת ישראייר. במאי 2003 רכשה חברתו גנדן השקעות את השליטה בקבוצת אי.די.בי ממשפחת רקאנטי ומשפחת קרסו. מינוף גבוה וניהול כושל הביאו את הקבוצה לסחרור שהחל עם נפילת ההשקעה בבנק השוויצי קרדיט סוויס, עובר דרך אי תשלום חובותיה למחזיקי האג"ח, ועד פרשת הרצת המניות והעברת השליטה לאדורארדו אלשטיין ומוטי בן משה בשנת 2013. דנקנר לא רק שאיבד את השליטה על הקונצרן הגדול בישראל' אלא נותר עם חובות כבדים.
בקיץ 2016 חתם דנקנר על הסדר חוב בגובה חצי מיליארד שקל מול הבנקים. נציין כי עוד לפני ההרשעה בהרצת מניות, מחקו הבנקים לדנקנר חובות של 400 מיליון שקל. דנקנר ייזכר כטייקון שנלחם בכותרות העיתונים עד כדי רכישה כושלת של עיתון מעריב על מנת לשנות את השיח, מלחמה מסחרית עם עיתון "TheMarker" - שכללה חרם פרסומי של החברות בקבוצה, ובעיקר כמי שמזוהה עם השמדת ערך בפירמידה שהכשירה את הקרקע לחוק הריכוזיות.
3. לב לבייב
לאחר שאפריקה ישראל הגיעה לשיא עם שווי חברה של 28 מיליארד דולר במאי של 2007, ולאחר שני הסדרי חוב בהם הכניס את היד לכיס, לב לבייב נפרד מהשליטה באפריקה ישראל בצל נפילת שווי הנכסים ברוסיה, נוכח עיכוב התקדמות הפרויקטים של החברה הבת, אפי פתוח, במדינה. לבייב, שרכש את השליטה באפריקה ישראל מבנק לאומי, איתן ורטהיימר ומוטי זיסר, סיכם 21 שנה עם הפסד ענק של 3 מיליארד שקל. הוא ייזכר כיהלומן שדווקא כן הכניס את היד לכיס במסגרת הסדר חוב מתוקשר עם מחזיקי האג"ח, וכמי שיחסיו עם הבנקים עלו על שרטון, בניגוד לדנקנר שנהנה מקשר קרוב למנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינוח.
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- מה יהיה מחר בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
4. אליעזר פישמן
הטייקון שנכנס לבנק עם סנדלים ויצא עם אשראי ממונף מבלה כיום לא מעט בבתי המשפט, וזאת לאחר שנים של שליטה במספר חברות תקשורת ונדל"ן בישראל ובעולם. איש העסקים פישמן ייזכר, מלבד כאבי הטייקונים בעת האחרונה, כמי שהוקמה על שמו ועדה לבדיקת מתן האשראי על ידי המערכת הבנקאית. סיפור קריסתו של איש העסקים כולל אבדן של 4 מיליארד שקל וחובות מס של 200 מיליון שקל, וחשד להברחת נכסים לידי בני משפחתו. ביוני של 2017 הוכרז פישמן כפושט רגל ואז ניתנה האות לאיתור נכסיו. פישמן ייזכר כמי שהפסיד את הונו בהימור על הלירה הטורקית, וכמי שידע לנתב את המערכת הבנקאית לטובת האינטרסים שלו.
5. אילן בן דב
הוא היה אחד הטייקונים הבולטים בישראל, שנהג לפקוד גם את חצרות הרבנים, עד שהגיעה ההתרסקות הכלכלית והפרדות מהשליטה בחברת התקשורת פרטנר בצל שחיקת המחירים בענף עם רפורמת הסלולר.
בן דב היה מהראשונים לזהות את עלייתה של סמסונג וקיבל בלעדיות לייבוא מכשירי הסלולר של החברה הדרום קוריאנית לישראל. בן דב רכש את השליטה בסקיילקס בשנת 2008 באמצעות חברת סאני, וב-2009 סקיילקס רכשה את השליטה בחברת פרטנר. עם הרפורמה של שר התקשורת בזמנו, משה כחלון, תעריפי הסלולר ירדו ואיתם גם רווחי החברות.
אמנם בן דב לא שרת את חובותיו כלפי המשקיעים בטאו, אך הפרדת הונו האישי מהחברה הוציאה אותו עם שריטות קלות. עם זאת, בן דב בסופו של דבר נאלץ להיפרד מהשליטה בפרטנר, וגם מהמעמד החברתי שזכה בצל המינוף הגבוה והתייצבותו בקו האש כנגד הרפורמה בשוק הסלולר. בניגוד לאלוביץ' ודנקנר, בן דב לא סיכן את החופש האישי שלו, אך עד היום הוא נאלץ לפקוד את בתי המשפט במסגרת משפט הדיבידנדים בסאני תקשורת. בית המשפט קבע כי על בן דב להשיב 250 מיליון שקל לסאני (סקיילקס) בגין דיבידנדים שחולקו בזמן שהחברה לא עמדה במבחן יכולת הפירעון. על החלטה זו בן דב ערער לבית המשפט העליון.
6. יוסי מימן
פיצוץ צינור הולכת הגז בין ישראל למצרים של חברת EMG הוריד על הברכיים את חברת אמפל שהחזיקה במניותיה, וגם את בעל השליטה יוסי מימן. אמפל המאוגדת בניו יורק נסחרה בעבר בבורסת נאסד"ק והנפיקה אג"ח סחיר בת"א. עם פיצוץ צינור הגז מספר פעמים אי שפ בשנת 2012 בוטל הסכם האספקה בין ישראל למצרים, מה שהוביל את אמפל להקפאת הליכים בסופו של דבר בשנת 2013.
בניגוד לטייקונים כמו דנקנר, פישמן או בן דב, מקרה נפילתה של אמפל אינו מיוחס למבנה פירמידיאלי או ניהול כושל, ובכל זאת המשקיעים ספגו תספורת של כמיליארד שקל, ללא הסדר חוב.
בימים האחרונים נדרש מימן לבתי המשפט במסגרת חשד למעורבותו בפרשת שחיתות ושוחד גדולה בפרו. לפי הדיווחים מימן במגעים לשמש עד מדינה נגד נשיא פרו לשעבר.
7. מוטי זיסר
- 9.גליה &ארז 22/04/2018 16:07הגב לתגובה זובמכסיקו, וב35 מליארד דולר בקנדה. והם עןד מקבלים בונוסים על ההצלחה שלהם, במקום לשבת בכלא. טייקונים עלק. החנווני במכולת שלי הרבה יותר מוצלח מהם. זה מדהים את מערכת הבנקאית ומערכת הפנסיונית בישראל עובדת. הפנסיות שלנו מממנות את הטרוף הזה. ולא נשכח איך תשובה ודנקנר לקחו מליונר אמריקאי, ו... הפכו אותו למליארדר, אחרי שרכשו במליארד וחצי דולר אספלט בלאס וגאס. עם העיצות של הרבנים.
- 8.אנאליסט 22/04/2018 12:15הגב לתגובה זוהם ידעו להוציא כסף מקופות הפנסיה וקופות גמל וכסף פרטי. אי אפשר לומר עליהם שהם היו אנשים ישרי דרך. המוטו אצל כולם: חוב לא צריך להחזיר.תשובה, לבייב ובן דב הינם "לא דוברי אמת" שבחבורה. דנקנר הינו הטייקון האלגנטי אך חסר הבנה לחלוטין
- 7.papaleon8 22/04/2018 10:10הגב לתגובה זותספורת מעל מיליארד שקל בדלק נדלן
- 6.לול 21/04/2018 22:52הגב לתגובה זוועדת חקירה ממלכתית מי היו הנהנים מהכסף של הטיקונים
- 5.רועי 21/04/2018 18:13הגב לתגובה זולב לבייב אמנם הפסיד הרבה כסף אבל רחוק מאוד מלאבד עצמאותו. יש באמתחתו עדיין יותר כסף מכל קוראי הכתבה הזו יחדיו...הייתי מכניס את יוסף גרינפלד לרשימה.
- 4.אזרחית 21/04/2018 15:45הגב לתגובה זומה אומדן הנזק לתגמולים הסוציאליים של אזרחים בישראל ? אלה שעבדו בזיעת-אף ו 7 ספרים ערכו לכספם תספורת קצוצה.
- 3.מתי 21/04/2018 15:19הגב לתגובה זואבל החזיריות. הגאווה וחוסר הבושה היא שהכריעה אותו לנצח.
- 2.ליאה 21/04/2018 14:43הגב לתגובה זולא נכון לערבב, בין גנב לטיפש גם שהתוצאה הסופית היא כשלון
- 1.יובל 21/04/2018 14:15הגב לתגובה זוזו הייתה סיבה מרכזית לכשלונם.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
