שאול אלוביץ' בזק
צילום: יח"צ
בסימן כחול לבן

לרגל 70 למדינה: 7 הטייקונים שאיבדו את העצמאות

מאלוביץ' דרך דנקנר ועד בן דב - סיכום תקופה בה האנשים החזקים במשק איבדו את נכסיהם
גיא בן סימון | (9)

לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל חזרנו אחורה כדי להזכיר את 7 הנפילות הגדולות בשוק ההון בעשור האחרון. 

1. שאול אלוביץ'

בינואר 2010 חגג שאול אלוביץ" את יום הולדתו ה-62 עם מתנה גדולה במיוחד כאשר רכש עם הון מינימלי את השליטה באחת מהחברות הענקיות והטובות במשק מידי קבוצת אייפקס-סבן-ארקין תמורת 6.5 מיליארד שקל. בין לילה הפך להיות אחד הלווים הגדולים במשק אם לא הגדול שבהם. קשה היה לחזות אז שהאיש שנחשב לישר והגון צפוי לככב המסגרת פרשה מסועפת שמגיעה עד לראש הממשלה. 

רק בשבוע שעבר בית משפט השלום בתל אביב האריך ב-45 ימים נוספים את הרחקתו של שאול אלוביץ' - שנעצר במסגרת תיק 4000 - ממשרדיה של חברת בזק. דרכו של מי שנחשב ל'איש של מילה' אל תא המעצר טלטלה את השוק המקומי. תחילתה של הפרשה עם הפיכתה של חקירת רשות ני"ע את עסקת בעלי עניין ב-Yes לגלויה ביוני של 2017. בנובמבר האחרון הרשות העבירה את התיק לפרקליטות בהמלצה להגיש כתבי אישום בחשד למניפולציה חשבונאית בדו"חות Yes. פרשה זו הסתעפה עם החשד לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שנזכר להתפטר רק בחודש האחרון.

בפברואר השנה העניינים התחילו להסתבך ולא לטובת אלוביץ'. חקירה משותפת של המשטרה ורשות ני"ע הולידה את תיק 4000 שעיקרו: חשד לסיקור מוטה לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו באתר "וואלה" שבשליטת אלוביץ'.

במרץ האחרון פרשו אלוביץ' ובני משפחתו מדירקטוריון בזק ובכך תם עידן אלוביץ' בחברה. הפרישה הכפויה מהדירקטוריון מתגמדת לעומת החקירה הפלילית המתנהלת נגדו בחשד לתרמית בבזק ובמתן שוחד לראש הממשלה. האיש שהפך מסוחר אלקטרוניקה למיליארדר בזכות זיכיון למכירת מכשירי הסלולר של נוקיה, מבקש בימים אלו מבית המשפט דמי קיום של 46 אלף שקל לחודש. בגיל 70, גם אם יצא זכאי, ספק אם אלוביץ' יחזור לגדולה.

 

2. נוחי דנקנר

איש העסקים נוחי דנקנר עמד בעבר בראשות קבוצת אי.די.בי, קבוצת האחזקות הגדולה ביותר בישראל. דנקנר החל את דרכו העסקית ב-1995 כאשר הקים יחד עם אביו, יצחק דנקנר, את חברת גנדן תיירות ותעופה שהקימה בהמשך הדרך את חברת ישראייר. במאי 2003 רכשה חברתו גנדן השקעות את השליטה בקבוצת אי.די.בי ממשפחת רקאנטי ומשפחת קרסו. מינוף גבוה וניהול כושל הביאו את הקבוצה לסחרור שהחל עם נפילת ההשקעה בבנק השוויצי קרדיט סוויס, עובר דרך אי תשלום חובותיה למחזיקי האג"ח, ועד פרשת הרצת המניות והעברת השליטה לאדורארדו אלשטיין ומוטי בן משה בשנת 2013. דנקנר לא רק שאיבד את השליטה על הקונצרן הגדול בישראל' אלא נותר עם חובות כבדים.

בקיץ 2016 חתם דנקנר על הסדר חוב בגובה חצי מיליארד שקל מול הבנקים. נציין כי עוד לפני ההרשעה בהרצת מניות, מחקו הבנקים לדנקנר חובות של 400 מיליון שקל. דנקנר ייזכר כטייקון שנלחם בכותרות העיתונים עד כדי רכישה כושלת של עיתון מעריב על מנת לשנות את השיח, מלחמה מסחרית עם עיתון "TheMarker" - שכללה חרם פרסומי של החברות בקבוצה, ובעיקר כמי שמזוהה עם השמדת ערך בפירמידה שהכשירה את הקרקע לחוק הריכוזיות.

3. לב לבייב

לאחר שאפריקה ישראל הגיעה לשיא עם שווי חברה של 28 מיליארד דולר במאי של 2007, ולאחר שני הסדרי חוב בהם הכניס את היד לכיס, לב לבייב נפרד מהשליטה באפריקה ישראל בצל נפילת שווי הנכסים ברוסיה, נוכח עיכוב התקדמות הפרויקטים של החברה הבת, אפי פתוח, במדינה. לבייב, שרכש את השליטה באפריקה ישראל מבנק לאומי, איתן ורטהיימר ומוטי זיסר, סיכם 21 שנה עם הפסד ענק של 3 מיליארד שקל. הוא ייזכר כיהלומן שדווקא כן הכניס את היד לכיס במסגרת הסדר חוב מתוקשר עם מחזיקי האג"ח, וכמי שיחסיו עם הבנקים עלו על שרטון, בניגוד לדנקנר שנהנה מקשר קרוב למנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינוח. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

4. אליעזר פישמן

הטייקון שנכנס לבנק עם סנדלים ויצא עם אשראי ממונף מבלה כיום לא מעט בבתי המשפט, וזאת לאחר שנים של שליטה במספר חברות תקשורת ונדל"ן בישראל ובעולם. איש העסקים פישמן ייזכר, מלבד כאבי הטייקונים בעת האחרונה, כמי שהוקמה על שמו ועדה לבדיקת מתן האשראי על ידי המערכת הבנקאית. סיפור קריסתו של איש העסקים כולל אבדן של 4 מיליארד שקל וחובות מס של 200 מיליון שקל, וחשד להברחת נכסים לידי בני משפחתו. ביוני של 2017 הוכרז פישמן כפושט רגל ואז ניתנה האות לאיתור נכסיו. פישמן ייזכר כמי שהפסיד את הונו בהימור על הלירה הטורקית, וכמי שידע לנתב את המערכת הבנקאית לטובת האינטרסים שלו.

5. אילן בן דב

הוא היה אחד הטייקונים הבולטים בישראל, שנהג לפקוד גם את חצרות הרבנים, עד שהגיעה ההתרסקות הכלכלית והפרדות מהשליטה בחברת התקשורת פרטנר בצל שחיקת המחירים בענף עם רפורמת הסלולר. 

בן דב היה מהראשונים לזהות את עלייתה של סמסונג וקיבל בלעדיות לייבוא מכשירי הסלולר של החברה הדרום קוריאנית לישראל. בן דב רכש את השליטה בסקיילקס בשנת 2008 באמצעות חברת סאני, וב-2009 סקיילקס רכשה את השליטה בחברת פרטנר. עם הרפורמה של שר התקשורת בזמנו, משה כחלון, תעריפי הסלולר ירדו ואיתם גם רווחי החברות. 

אמנם בן דב לא שרת את חובותיו כלפי המשקיעים בטאו, אך הפרדת הונו האישי מהחברה הוציאה אותו עם שריטות קלות. עם זאת, בן דב בסופו של דבר נאלץ להיפרד מהשליטה בפרטנר, וגם מהמעמד החברתי שזכה בצל המינוף הגבוה והתייצבותו בקו האש כנגד הרפורמה בשוק הסלולר. בניגוד לאלוביץ' ודנקנר, בן דב לא סיכן את החופש האישי שלו, אך עד היום הוא נאלץ לפקוד את בתי המשפט במסגרת משפט הדיבידנדים בסאני תקשורת. בית המשפט קבע כי על בן דב להשיב 250 מיליון שקל לסאני (סקיילקס) בגין דיבידנדים שחולקו בזמן שהחברה לא עמדה במבחן יכולת הפירעון. על החלטה זו בן דב ערער לבית המשפט העליון.

6. יוסי מימן

פיצוץ צינור הולכת הגז בין ישראל למצרים של חברת EMG הוריד על הברכיים את חברת אמפל שהחזיקה במניותיה, וגם את בעל השליטה יוסי מימן. אמפל המאוגדת בניו יורק נסחרה בעבר בבורסת נאסד"ק והנפיקה אג"ח סחיר בת"א. עם פיצוץ צינור הגז מספר פעמים אי שפ בשנת 2012 בוטל הסכם האספקה בין ישראל למצרים, מה שהוביל את אמפל להקפאת הליכים בסופו של דבר בשנת 2013. 

בניגוד לטייקונים כמו דנקנר, פישמן או בן דב, מקרה נפילתה של אמפל אינו מיוחס למבנה פירמידיאלי או ניהול כושל, ובכל זאת המשקיעים ספגו תספורת של כמיליארד שקל, ללא הסדר חוב. 

בימים האחרונים נדרש מימן לבתי המשפט במסגרת חשד למעורבותו בפרשת שחיתות ושוחד גדולה בפרו. לפי הדיווחים מימן במגעים לשמש עד מדינה נגד נשיא פרו לשעבר.

7. מוטי זיסר

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גליה &ארז 22/04/2018 16:07
    הגב לתגובה זו
    במכסיקו, וב35 מליארד דולר בקנדה. והם עןד מקבלים בונוסים על ההצלחה שלהם, במקום לשבת בכלא. טייקונים עלק. החנווני במכולת שלי הרבה יותר מוצלח מהם. זה מדהים את מערכת הבנקאית ומערכת הפנסיונית בישראל עובדת. הפנסיות שלנו מממנות את הטרוף הזה. ולא נשכח איך תשובה ודנקנר לקחו מליונר אמריקאי, ו... הפכו אותו למליארדר, אחרי שרכשו במליארד וחצי דולר אספלט בלאס וגאס. עם העיצות של הרבנים.
  • 8.
    אנאליסט 22/04/2018 12:15
    הגב לתגובה זו
    הם ידעו להוציא כסף מקופות הפנסיה וקופות גמל וכסף פרטי. אי אפשר לומר עליהם שהם היו אנשים ישרי דרך. המוטו אצל כולם: חוב לא צריך להחזיר.תשובה, לבייב ובן דב הינם "לא דוברי אמת" שבחבורה. דנקנר הינו הטייקון האלגנטי אך חסר הבנה לחלוטין
  • 7.
    papaleon8 22/04/2018 10:10
    הגב לתגובה זו
    תספורת מעל מיליארד שקל בדלק נדלן
  • 6.
    לול 21/04/2018 22:52
    הגב לתגובה זו
    ועדת חקירה ממלכתית מי היו הנהנים מהכסף של הטיקונים
  • 5.
    רועי 21/04/2018 18:13
    הגב לתגובה זו
    לב לבייב אמנם הפסיד הרבה כסף אבל רחוק מאוד מלאבד עצמאותו. יש באמתחתו עדיין יותר כסף מכל קוראי הכתבה הזו יחדיו...הייתי מכניס את יוסף גרינפלד לרשימה.
  • 4.
    אזרחית 21/04/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
    מה אומדן הנזק לתגמולים הסוציאליים של אזרחים בישראל ? אלה שעבדו בזיעת-אף ו 7 ספרים ערכו לכספם תספורת קצוצה.
  • 3.
    מתי 21/04/2018 15:19
    הגב לתגובה זו
    אבל החזיריות. הגאווה וחוסר הבושה היא שהכריעה אותו לנצח.
  • 2.
    ליאה 21/04/2018 14:43
    הגב לתגובה זו
    לא נכון לערבב, בין גנב לטיפש גם שהתוצאה הסופית היא כשלון
  • 1.
    יובל 21/04/2018 14:15
    הגב לתגובה זו
    זו הייתה סיבה מרכזית לכשלונם.
לילך אשר טופילסקי
צילום: תומי הרפז

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה

"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר


מנדי הניג |
נושאים בכתבה לילך אשר טופליסקי

"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".

למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים. 


עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').

הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל,  לעומת כ-1.6 מיליארד שקל  בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה.  הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה   

מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור

ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.

לילך אשר טופילסקי
צילום: תומי הרפז

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה

"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר


מנדי הניג |
נושאים בכתבה לילך אשר טופליסקי

"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".

למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים. 


עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').

הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל,  לעומת כ-1.6 מיליארד שקל  בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה.  הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה   

מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור

ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.