שאול אלוביץ' בזק
צילום: יח"צ
בסימן כחול לבן

לרגל 70 למדינה: 7 הטייקונים שאיבדו את העצמאות

מאלוביץ' דרך דנקנר ועד בן דב - סיכום תקופה בה האנשים החזקים במשק איבדו את נכסיהם
גיא בן סימון | (9)

לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל חזרנו אחורה כדי להזכיר את 7 הנפילות הגדולות בשוק ההון בעשור האחרון. 

1. שאול אלוביץ'

בינואר 2010 חגג שאול אלוביץ" את יום הולדתו ה-62 עם מתנה גדולה במיוחד כאשר רכש עם הון מינימלי את השליטה באחת מהחברות הענקיות והטובות במשק מידי קבוצת אייפקס-סבן-ארקין תמורת 6.5 מיליארד שקל. בין לילה הפך להיות אחד הלווים הגדולים במשק אם לא הגדול שבהם. קשה היה לחזות אז שהאיש שנחשב לישר והגון צפוי לככב המסגרת פרשה מסועפת שמגיעה עד לראש הממשלה. 

רק בשבוע שעבר בית משפט השלום בתל אביב האריך ב-45 ימים נוספים את הרחקתו של שאול אלוביץ' - שנעצר במסגרת תיק 4000 - ממשרדיה של חברת בזק. דרכו של מי שנחשב ל'איש של מילה' אל תא המעצר טלטלה את השוק המקומי. תחילתה של הפרשה עם הפיכתה של חקירת רשות ני"ע את עסקת בעלי עניין ב-Yes לגלויה ביוני של 2017. בנובמבר האחרון הרשות העבירה את התיק לפרקליטות בהמלצה להגיש כתבי אישום בחשד למניפולציה חשבונאית בדו"חות Yes. פרשה זו הסתעפה עם החשד לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שנזכר להתפטר רק בחודש האחרון.

בפברואר השנה העניינים התחילו להסתבך ולא לטובת אלוביץ'. חקירה משותפת של המשטרה ורשות ני"ע הולידה את תיק 4000 שעיקרו: חשד לסיקור מוטה לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו באתר "וואלה" שבשליטת אלוביץ'.

במרץ האחרון פרשו אלוביץ' ובני משפחתו מדירקטוריון בזק ובכך תם עידן אלוביץ' בחברה. הפרישה הכפויה מהדירקטוריון מתגמדת לעומת החקירה הפלילית המתנהלת נגדו בחשד לתרמית בבזק ובמתן שוחד לראש הממשלה. האיש שהפך מסוחר אלקטרוניקה למיליארדר בזכות זיכיון למכירת מכשירי הסלולר של נוקיה, מבקש בימים אלו מבית המשפט דמי קיום של 46 אלף שקל לחודש. בגיל 70, גם אם יצא זכאי, ספק אם אלוביץ' יחזור לגדולה.

 

2. נוחי דנקנר

איש העסקים נוחי דנקנר עמד בעבר בראשות קבוצת אי.די.בי, קבוצת האחזקות הגדולה ביותר בישראל. דנקנר החל את דרכו העסקית ב-1995 כאשר הקים יחד עם אביו, יצחק דנקנר, את חברת גנדן תיירות ותעופה שהקימה בהמשך הדרך את חברת ישראייר. במאי 2003 רכשה חברתו גנדן השקעות את השליטה בקבוצת אי.די.בי ממשפחת רקאנטי ומשפחת קרסו. מינוף גבוה וניהול כושל הביאו את הקבוצה לסחרור שהחל עם נפילת ההשקעה בבנק השוויצי קרדיט סוויס, עובר דרך אי תשלום חובותיה למחזיקי האג"ח, ועד פרשת הרצת המניות והעברת השליטה לאדורארדו אלשטיין ומוטי בן משה בשנת 2013. דנקנר לא רק שאיבד את השליטה על הקונצרן הגדול בישראל' אלא נותר עם חובות כבדים.

בקיץ 2016 חתם דנקנר על הסדר חוב בגובה חצי מיליארד שקל מול הבנקים. נציין כי עוד לפני ההרשעה בהרצת מניות, מחקו הבנקים לדנקנר חובות של 400 מיליון שקל. דנקנר ייזכר כטייקון שנלחם בכותרות העיתונים עד כדי רכישה כושלת של עיתון מעריב על מנת לשנות את השיח, מלחמה מסחרית עם עיתון "TheMarker" - שכללה חרם פרסומי של החברות בקבוצה, ובעיקר כמי שמזוהה עם השמדת ערך בפירמידה שהכשירה את הקרקע לחוק הריכוזיות.

3. לב לבייב

לאחר שאפריקה ישראל הגיעה לשיא עם שווי חברה של 28 מיליארד דולר במאי של 2007, ולאחר שני הסדרי חוב בהם הכניס את היד לכיס, לב לבייב נפרד מהשליטה באפריקה ישראל בצל נפילת שווי הנכסים ברוסיה, נוכח עיכוב התקדמות הפרויקטים של החברה הבת, אפי פתוח, במדינה. לבייב, שרכש את השליטה באפריקה ישראל מבנק לאומי, איתן ורטהיימר ומוטי זיסר, סיכם 21 שנה עם הפסד ענק של 3 מיליארד שקל. הוא ייזכר כיהלומן שדווקא כן הכניס את היד לכיס במסגרת הסדר חוב מתוקשר עם מחזיקי האג"ח, וכמי שיחסיו עם הבנקים עלו על שרטון, בניגוד לדנקנר שנהנה מקשר קרוב למנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינוח. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

4. אליעזר פישמן

הטייקון שנכנס לבנק עם סנדלים ויצא עם אשראי ממונף מבלה כיום לא מעט בבתי המשפט, וזאת לאחר שנים של שליטה במספר חברות תקשורת ונדל"ן בישראל ובעולם. איש העסקים פישמן ייזכר, מלבד כאבי הטייקונים בעת האחרונה, כמי שהוקמה על שמו ועדה לבדיקת מתן האשראי על ידי המערכת הבנקאית. סיפור קריסתו של איש העסקים כולל אבדן של 4 מיליארד שקל וחובות מס של 200 מיליון שקל, וחשד להברחת נכסים לידי בני משפחתו. ביוני של 2017 הוכרז פישמן כפושט רגל ואז ניתנה האות לאיתור נכסיו. פישמן ייזכר כמי שהפסיד את הונו בהימור על הלירה הטורקית, וכמי שידע לנתב את המערכת הבנקאית לטובת האינטרסים שלו.

5. אילן בן דב

הוא היה אחד הטייקונים הבולטים בישראל, שנהג לפקוד גם את חצרות הרבנים, עד שהגיעה ההתרסקות הכלכלית והפרדות מהשליטה בחברת התקשורת פרטנר בצל שחיקת המחירים בענף עם רפורמת הסלולר. 

בן דב היה מהראשונים לזהות את עלייתה של סמסונג וקיבל בלעדיות לייבוא מכשירי הסלולר של החברה הדרום קוריאנית לישראל. בן דב רכש את השליטה בסקיילקס בשנת 2008 באמצעות חברת סאני, וב-2009 סקיילקס רכשה את השליטה בחברת פרטנר. עם הרפורמה של שר התקשורת בזמנו, משה כחלון, תעריפי הסלולר ירדו ואיתם גם רווחי החברות. 

אמנם בן דב לא שרת את חובותיו כלפי המשקיעים בטאו, אך הפרדת הונו האישי מהחברה הוציאה אותו עם שריטות קלות. עם זאת, בן דב בסופו של דבר נאלץ להיפרד מהשליטה בפרטנר, וגם מהמעמד החברתי שזכה בצל המינוף הגבוה והתייצבותו בקו האש כנגד הרפורמה בשוק הסלולר. בניגוד לאלוביץ' ודנקנר, בן דב לא סיכן את החופש האישי שלו, אך עד היום הוא נאלץ לפקוד את בתי המשפט במסגרת משפט הדיבידנדים בסאני תקשורת. בית המשפט קבע כי על בן דב להשיב 250 מיליון שקל לסאני (סקיילקס) בגין דיבידנדים שחולקו בזמן שהחברה לא עמדה במבחן יכולת הפירעון. על החלטה זו בן דב ערער לבית המשפט העליון.

6. יוסי מימן

פיצוץ צינור הולכת הגז בין ישראל למצרים של חברת EMG הוריד על הברכיים את חברת אמפל שהחזיקה במניותיה, וגם את בעל השליטה יוסי מימן. אמפל המאוגדת בניו יורק נסחרה בעבר בבורסת נאסד"ק והנפיקה אג"ח סחיר בת"א. עם פיצוץ צינור הגז מספר פעמים אי שפ בשנת 2012 בוטל הסכם האספקה בין ישראל למצרים, מה שהוביל את אמפל להקפאת הליכים בסופו של דבר בשנת 2013. 

בניגוד לטייקונים כמו דנקנר, פישמן או בן דב, מקרה נפילתה של אמפל אינו מיוחס למבנה פירמידיאלי או ניהול כושל, ובכל זאת המשקיעים ספגו תספורת של כמיליארד שקל, ללא הסדר חוב. 

בימים האחרונים נדרש מימן לבתי המשפט במסגרת חשד למעורבותו בפרשת שחיתות ושוחד גדולה בפרו. לפי הדיווחים מימן במגעים לשמש עד מדינה נגד נשיא פרו לשעבר.

7. מוטי זיסר

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גליה &ארז 22/04/2018 16:07
    הגב לתגובה זו
    במכסיקו, וב35 מליארד דולר בקנדה. והם עןד מקבלים בונוסים על ההצלחה שלהם, במקום לשבת בכלא. טייקונים עלק. החנווני במכולת שלי הרבה יותר מוצלח מהם. זה מדהים את מערכת הבנקאית ומערכת הפנסיונית בישראל עובדת. הפנסיות שלנו מממנות את הטרוף הזה. ולא נשכח איך תשובה ודנקנר לקחו מליונר אמריקאי, ו... הפכו אותו למליארדר, אחרי שרכשו במליארד וחצי דולר אספלט בלאס וגאס. עם העיצות של הרבנים.
  • 8.
    אנאליסט 22/04/2018 12:15
    הגב לתגובה זו
    הם ידעו להוציא כסף מקופות הפנסיה וקופות גמל וכסף פרטי. אי אפשר לומר עליהם שהם היו אנשים ישרי דרך. המוטו אצל כולם: חוב לא צריך להחזיר.תשובה, לבייב ובן דב הינם "לא דוברי אמת" שבחבורה. דנקנר הינו הטייקון האלגנטי אך חסר הבנה לחלוטין
  • 7.
    papaleon8 22/04/2018 10:10
    הגב לתגובה זו
    תספורת מעל מיליארד שקל בדלק נדלן
  • 6.
    לול 21/04/2018 22:52
    הגב לתגובה זו
    ועדת חקירה ממלכתית מי היו הנהנים מהכסף של הטיקונים
  • 5.
    רועי 21/04/2018 18:13
    הגב לתגובה זו
    לב לבייב אמנם הפסיד הרבה כסף אבל רחוק מאוד מלאבד עצמאותו. יש באמתחתו עדיין יותר כסף מכל קוראי הכתבה הזו יחדיו...הייתי מכניס את יוסף גרינפלד לרשימה.
  • 4.
    אזרחית 21/04/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
    מה אומדן הנזק לתגמולים הסוציאליים של אזרחים בישראל ? אלה שעבדו בזיעת-אף ו 7 ספרים ערכו לכספם תספורת קצוצה.
  • 3.
    מתי 21/04/2018 15:19
    הגב לתגובה זו
    אבל החזיריות. הגאווה וחוסר הבושה היא שהכריעה אותו לנצח.
  • 2.
    ליאה 21/04/2018 14:43
    הגב לתגובה זו
    לא נכון לערבב, בין גנב לטיפש גם שהתוצאה הסופית היא כשלון
  • 1.
    יובל 21/04/2018 14:15
    הגב לתגובה זו
    זו הייתה סיבה מרכזית לכשלונם.
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - חוזרים לעליות?

ב-18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן הציפיות הן לירידה של כחצי אחוז - מה עשוי להשפיע בעיקר על המדד?

מערכת ביזפורטל |

הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם. 

אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים. 


לקראת מדד המחירים לצרכן - מה הציפיות ואיזה נתון יתפוס את תשומת הלב? אחרי מדד אוקטובר שהפתיע קצת כלפי מעלה, הציפייה למדד נובמבר שיפורסם היום ב-18:30 היא לתיקון חד יחסית, עם ירידה של כ-0.4%-0.5% כך מעריכים גם במזרחי טפחות. עיקר ההשפעה תגיא בגלל היציאה מתקופת חגי תשרי, ובעיקר מסעיף הטיסות לחו"ל. נובמבר התאפיין בכמות גבוהה יחסית של ישראלים שטסו, אך מנגד מחירי הטיסות עצמם היו אלו שתרמו במידה רבה להפתעה החיובית באוקטובר, וכעת הציפייה היא לתיקון מהכיוון הזה. בסעיף המזון התמונה מורכבת יותר, היסטורית נרשמו בנובמבר ירידות אחרי התייקרויות החגים, אבל בשנים האחרונות נרשמת דווקא מגמת עלייה. גם האומדן הנוכחי מצביע על עלייה קלה, אם כי ירידה צפויה במחירי פירות וירקות, עונתית ועל פי האומדנים, אמורה לקזז חלק גדול מההשפעה. סעיף הדיור ממשיך להיות נקודת אי-ודאות, אחרי שני מדדים רצופים מפתיעים כלפי מטה, למרות נתונים שממשיכים להצביע על עליות בשכירויות בחוזים חדשים. קצב העלייה השנתי התמתן ל-3.6%, שפל של שנה, וההערכה היא שהפער בין הנתונים למדד ייסגר, אך עדיין לא ברור באיזה כיוון.

בהנחה שהמדד יעמוד בצפי, האינפלציה תישאר סביב 2.5%, כשמדובר בעוד חודש כמעט נטול השפעות מדיניות, כזה שמקרב את יציאת השפעות המע"מ וההתייקרויות של תחילת 2024 מהחישוב השנתי. גם אם מחירי החשמל, המים והארנונה יעלו, ההערכה היא שהעליות יהיו מתונות יותר מאלה שנרשמו בינואר האחרון, ולא ישנו את תוואי ההתמתנות. לכך מצטרפת גם ציפייה לירידה במחירי הדלק בינואר, על רקע שקל חזק ומחירי נפט נמוכים, מה שעשוי לדחוף את האינפלציה הכוללת לאזור 1.9%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. למרות הירידה בציפיות האינפלציה, ציפיות הריבית הגיבו באופן מוגבל בלבד. בבנק ישראל ממשיכים להצביע על סיכונים אפשריים, בעיקר גיאופוליטיים ופיסקליים, בעוד שהביקושים המקומיים לבדם, לאור היציבות במדד אמון הצרכנים, אינם נראים בשלב זה כגורם שמאיים להחזיר את האינפלציה למגמת עלייה - מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%


אתמול פרסמה הלמ"ס את מאזן התשלומים. לרוב זה לא פרסום שזוכה לתשומת לב. גם הפעם הוא עבר מתחת לרדאר, אבל שמנו לב שלמשהו חריג. לא בטוח בכלל שזו מגמה, אבל מאזן התשלומים התהפך - נוצר לנו גירעון בחשבון השוטף שמבטא את תזוזות ההן בין ישראל לחו"ל. ממצב של עודף דולרי נוצר לנו גירעון וזה אומר שהיו יותר תנועות מישראל החוצה מאשר מישראל פנימה - האם המשקיעים הזרים עוזבים את ישראל? לא. ההיפך, הם הגדילו מאוד את ההשקעות כאן בעיקר מאז המלחמה מול איראן, אבל הישראלים משקיעים הרבה יותר שם, וכך בנטו יש מצב של עודף השקעות בחו"ל - נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?