הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שאול אלוביץ' בזק
צילום: יח"צ
בסימן כחול לבן

לרגל 70 למדינה: 7 הטייקונים שאיבדו את העצמאות

מאלוביץ' דרך דנקנר ועד בן דב - סיכום תקופה בה האנשים החזקים במשק איבדו את נכסיהם
גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה אי.די.בי אילן בן דב אינטר אמפל בן משה יוסי מימן מוטי זיסר נוחי דנקנר פישמן שאול אלוביץ'

לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל חזרנו אחורה כדי להזכיר את 7 הנפילות הגדולות בשוק ההון בעשור האחרון. 

1. שאול אלוביץ'

בינואר 2010 חגג שאול אלוביץ" את יום הולדתו ה-62 עם מתנה גדולה במיוחד כאשר רכש עם הון מינימלי את השליטה באחת מהחברות הענקיות והטובות במשק מידי קבוצת אייפקס-סבן-ארקין תמורת 6.5 מיליארד שקל. בין לילה הפך להיות אחד הלווים הגדולים במשק אם לא הגדול שבהם. קשה היה לחזות אז שהאיש שנחשב לישר והגון צפוי לככב המסגרת פרשה מסועפת שמגיעה עד לראש הממשלה. 

רק בשבוע שעבר בית משפט השלום בתל אביב האריך ב-45 ימים נוספים את הרחקתו של שאול אלוביץ' - שנעצר במסגרת תיק 4000 - ממשרדיה של חברת בזק. דרכו של מי שנחשב ל'איש של מילה' אל תא המעצר טלטלה את השוק המקומי. תחילתה של הפרשה עם הפיכתה של חקירת רשות ני"ע את עסקת בעלי עניין ב-Yes לגלויה ביוני של 2017. בנובמבר האחרון הרשות העבירה את התיק לפרקליטות בהמלצה להגיש כתבי אישום בחשד למניפולציה חשבונאית בדו"חות Yes. פרשה זו הסתעפה עם החשד לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שנזכר להתפטר רק בחודש האחרון.

בפברואר השנה העניינים התחילו להסתבך ולא לטובת אלוביץ'. חקירה משותפת של המשטרה ורשות ני"ע הולידה את תיק 4000 שעיקרו: חשד לסיקור מוטה לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו באתר "וואלה" שבשליטת אלוביץ'.

במרץ האחרון פרשו אלוביץ' ובני משפחתו מדירקטוריון בזק ובכך תם עידן אלוביץ' בחברה. הפרישה הכפויה מהדירקטוריון מתגמדת לעומת החקירה הפלילית המתנהלת נגדו בחשד לתרמית בבזק ובמתן שוחד לראש הממשלה. האיש שהפך מסוחר אלקטרוניקה למיליארדר בזכות זיכיון למכירת מכשירי הסלולר של נוקיה, מבקש בימים אלו מבית המשפט דמי קיום של 46 אלף שקל לחודש. בגיל 70, גם אם יצא זכאי, ספק אם אלוביץ' יחזור לגדולה.

 

2. נוחי דנקנר

איש העסקים נוחי דנקנר עמד בעבר בראשות קבוצת אי.די.בי, קבוצת האחזקות הגדולה ביותר בישראל. דנקנר החל את דרכו העסקית ב-1995 כאשר הקים יחד עם אביו, יצחק דנקנר, את חברת גנדן תיירות ותעופה שהקימה בהמשך הדרך את חברת ישראייר. במאי 2003 רכשה חברתו גנדן השקעות את השליטה בקבוצת אי.די.בי ממשפחת רקאנטי ומשפחת קרסו. מינוף גבוה וניהול כושל הביאו את הקבוצה לסחרור שהחל עם נפילת ההשקעה בבנק השוויצי קרדיט סוויס, עובר דרך אי תשלום חובותיה למחזיקי האג"ח, ועד פרשת הרצת המניות והעברת השליטה לאדורארדו אלשטיין ומוטי בן משה בשנת 2013. דנקנר לא רק שאיבד את השליטה על הקונצרן הגדול בישראל' אלא נותר עם חובות כבדים.

בקיץ 2016 חתם דנקנר על הסדר חוב בגובה חצי מיליארד שקל מול הבנקים. נציין כי עוד לפני ההרשעה בהרצת מניות, מחקו הבנקים לדנקנר חובות של 400 מיליון שקל. דנקנר ייזכר כטייקון שנלחם בכותרות העיתונים עד כדי רכישה כושלת של עיתון מעריב על מנת לשנות את השיח, מלחמה מסחרית עם עיתון "TheMarker" - שכללה חרם פרסומי של החברות בקבוצה, ובעיקר כמי שמזוהה עם השמדת ערך בפירמידה שהכשירה את הקרקע לחוק הריכוזיות.

3. לב לבייב

לאחר שאפריקה ישראל הגיעה לשיא עם שווי חברה של 28 מיליארד דולר במאי של 2007, ולאחר שני הסדרי חוב בהם הכניס את היד לכיס, לב לבייב נפרד מהשליטה באפריקה ישראל בצל נפילת שווי הנכסים ברוסיה, נוכח עיכוב התקדמות הפרויקטים של החברה הבת, אפי פתוח, במדינה. לבייב, שרכש את השליטה באפריקה ישראל מבנק לאומי, איתן ורטהיימר ומוטי זיסר, סיכם 21 שנה עם הפסד ענק של 3 מיליארד שקל. הוא ייזכר כיהלומן שדווקא כן הכניס את היד לכיס במסגרת הסדר חוב מתוקשר עם מחזיקי האג"ח, וכמי שיחסיו עם הבנקים עלו על שרטון, בניגוד לדנקנר שנהנה מקשר קרוב למנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינוח. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

4. אליעזר פישמן

הטייקון שנכנס לבנק עם סנדלים ויצא עם אשראי ממונף מבלה כיום לא מעט בבתי המשפט, וזאת לאחר שנים של שליטה במספר חברות תקשורת ונדל"ן בישראל ובעולם. איש העסקים פישמן ייזכר, מלבד כאבי הטייקונים בעת האחרונה, כמי שהוקמה על שמו ועדה לבדיקת מתן האשראי על ידי המערכת הבנקאית. סיפור קריסתו של איש העסקים כולל אבדן של 4 מיליארד שקל וחובות מס של 200 מיליון שקל, וחשד להברחת נכסים לידי בני משפחתו. ביוני של 2017 הוכרז פישמן כפושט רגל ואז ניתנה האות לאיתור נכסיו. פישמן ייזכר כמי שהפסיד את הונו בהימור על הלירה הטורקית, וכמי שידע לנתב את המערכת הבנקאית לטובת האינטרסים שלו.

5. אילן בן דב

הוא היה אחד הטייקונים הבולטים בישראל, שנהג לפקוד גם את חצרות הרבנים, עד שהגיעה ההתרסקות הכלכלית והפרדות מהשליטה בחברת התקשורת פרטנר בצל שחיקת המחירים בענף עם רפורמת הסלולר. 

בן דב היה מהראשונים לזהות את עלייתה של סמסונג וקיבל בלעדיות לייבוא מכשירי הסלולר של החברה הדרום קוריאנית לישראל. בן דב רכש את השליטה בסקיילקס בשנת 2008 באמצעות חברת סאני, וב-2009 סקיילקס רכשה את השליטה בחברת פרטנר. עם הרפורמה של שר התקשורת בזמנו, משה כחלון, תעריפי הסלולר ירדו ואיתם גם רווחי החברות. 

אמנם בן דב לא שרת את חובותיו כלפי המשקיעים בטאו, אך הפרדת הונו האישי מהחברה הוציאה אותו עם שריטות קלות. עם זאת, בן דב בסופו של דבר נאלץ להיפרד מהשליטה בפרטנר, וגם מהמעמד החברתי שזכה בצל המינוף הגבוה והתייצבותו בקו האש כנגד הרפורמה בשוק הסלולר. בניגוד לאלוביץ' ודנקנר, בן דב לא סיכן את החופש האישי שלו, אך עד היום הוא נאלץ לפקוד את בתי המשפט במסגרת משפט הדיבידנדים בסאני תקשורת. בית המשפט קבע כי על בן דב להשיב 250 מיליון שקל לסאני (סקיילקס) בגין דיבידנדים שחולקו בזמן שהחברה לא עמדה במבחן יכולת הפירעון. על החלטה זו בן דב ערער לבית המשפט העליון.

6. יוסי מימן

פיצוץ צינור הולכת הגז בין ישראל למצרים של חברת EMG הוריד על הברכיים את חברת אמפל שהחזיקה במניותיה, וגם את בעל השליטה יוסי מימן. אמפל המאוגדת בניו יורק נסחרה בעבר בבורסת נאסד"ק והנפיקה אג"ח סחיר בת"א. עם פיצוץ צינור הגז מספר פעמים אי שפ בשנת 2012 בוטל הסכם האספקה בין ישראל למצרים, מה שהוביל את אמפל להקפאת הליכים בסופו של דבר בשנת 2013. 

בניגוד לטייקונים כמו דנקנר, פישמן או בן דב, מקרה נפילתה של אמפל אינו מיוחס למבנה פירמידיאלי או ניהול כושל, ובכל זאת המשקיעים ספגו תספורת של כמיליארד שקל, ללא הסדר חוב. 

בימים האחרונים נדרש מימן לבתי המשפט במסגרת חשד למעורבותו בפרשת שחיתות ושוחד גדולה בפרו. לפי הדיווחים מימן במגעים לשמש עד מדינה נגד נשיא פרו לשעבר.

7. מוטי זיסר

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גליה &ארז 22/04/2018 16:07
    הגב לתגובה זו
    במכסיקו, וב35 מליארד דולר בקנדה. והם עןד מקבלים בונוסים על ההצלחה שלהם, במקום לשבת בכלא. טייקונים עלק. החנווני במכולת שלי הרבה יותר מוצלח מהם. זה מדהים את מערכת הבנקאית ומערכת הפנסיונית בישראל עובדת. הפנסיות שלנו מממנות את הטרוף הזה. ולא נשכח איך תשובה ודנקנר לקחו מליונר אמריקאי, ו... הפכו אותו למליארדר, אחרי שרכשו במליארד וחצי דולר אספלט בלאס וגאס. עם העיצות של הרבנים.
  • 8.
    אנאליסט 22/04/2018 12:15
    הגב לתגובה זו
    הם ידעו להוציא כסף מקופות הפנסיה וקופות גמל וכסף פרטי. אי אפשר לומר עליהם שהם היו אנשים ישרי דרך. המוטו אצל כולם: חוב לא צריך להחזיר.תשובה, לבייב ובן דב הינם "לא דוברי אמת" שבחבורה. דנקנר הינו הטייקון האלגנטי אך חסר הבנה לחלוטין
  • 7.
    papaleon8 22/04/2018 10:10
    הגב לתגובה זו
    תספורת מעל מיליארד שקל בדלק נדלן
  • 6.
    לול 21/04/2018 22:52
    הגב לתגובה זו
    ועדת חקירה ממלכתית מי היו הנהנים מהכסף של הטיקונים
  • 5.
    רועי 21/04/2018 18:13
    הגב לתגובה זו
    לב לבייב אמנם הפסיד הרבה כסף אבל רחוק מאוד מלאבד עצמאותו. יש באמתחתו עדיין יותר כסף מכל קוראי הכתבה הזו יחדיו...הייתי מכניס את יוסף גרינפלד לרשימה.
  • 4.
    אזרחית 21/04/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
    מה אומדן הנזק לתגמולים הסוציאליים של אזרחים בישראל ? אלה שעבדו בזיעת-אף ו 7 ספרים ערכו לכספם תספורת קצוצה.
  • 3.
    מתי 21/04/2018 15:19
    הגב לתגובה זו
    אבל החזיריות. הגאווה וחוסר הבושה היא שהכריעה אותו לנצח.
  • 2.
    ליאה 21/04/2018 14:43
    הגב לתגובה זו
    לא נכון לערבב, בין גנב לטיפש גם שהתוצאה הסופית היא כשלון
  • 1.
    יובל 21/04/2018 14:15
    הגב לתגובה זו
    זו הייתה סיבה מרכזית לכשלונם.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 1.24%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. 

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הייפר גלובל מזנקת 12%, עין שלישית 4.8% - המדדים במגמה מעורבת

הייפר גלובל מזנקת אחרי הודעה על הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי עבורה?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  ארית תעשיות 1.24%   


הייפר גלובל הייפר גלובל 14.12%    מדווחת על הזמנת המשך מלקוח קיים גדול בארה"ב בהיקף של כ-24 מיליון דולר, אחרי שבאוקטובר דיווחה על זכייה במכרז והזמנה ראשונית בהיקף של כ-11 מיליון דולר מהלקוח הזה. שתי ההזמנות יחד מסתכמות בכ-35 מיליון דולר, שכדי להבין עד כמה זה משמעותי, זה שווה ליותר מ-50% מהכנסות הייפר ברבעון השלישי, שעמדו על 66.3 מיליון דולר (עליה של 6% לעומת הרבעון הקודם). ההזמנה החדשה שהתקבלה דרך חברת הבת, מיועדת לאספקת מערכות מחשוב לדור חדש של מוצרי הלקוח, והאספקות צפויות להתחיל ברבעון השלישי של 2026 ולהימשך "מספר חודשים" כלשון ההודעה, כשברקע קיימת גם ציפייה להזמנות נוספות בהמשך. ההכנסות יירשמו במגזר הפעילות בארה"ב, מגזר שנחלש מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד שהובילו לעיכובי הזמנות של החברה.

זה אמנם חיזוק לשורה העליונה, אבל לא בהכרח שהכל יתגלגל לשורה התחתונה. גם אם נניח שזה יתפרס על פני כשנה ("מספר חודשים") שזה אומר כ-10-12 מיליון דולר לרבעון השלישי והרביעי של 2026. עם זאת, הייפר דיווחה ברבעון השלישי על שחיקה משמעותית ברווחיות הגולמית, מ-18.5% ל-16.2% בין היתר בשל התיסוף בשקל, והאטה במגזר ארה"ב. גם הרווחיות התפעולית נשחקה בכ-17% והסתכמה ב-4.7 מיליון דולר שהם 7% בלבד מההכנסות צריכים גם לקחת בחשבון שהתלות בלקוח גדול יכולה לגרום מחדדת את הסיכון לעיכובים או לשינויים בהיקפי הביקושים, כך שהשאלה המרכזית עד כמה הצבר המרשים יתורגם לרווח - ההייפר גלובל: הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי?

וואן טכנולוגיות וואן טכנולוגיות -2.09%   מדווחת על גיוס הון באמצעות הקצאה פרטית של מניות, במה שנראה כמו התכווננות לרכישה נוספת בעתיד הקרוב. דירקטוריון החברה אישר הקצאה של כ-1.93 מיליון מניות למשקיעים מסווגים, בתמורה כוללת של כ-175 מיליון שקל ברוטו. המניות הוקצו במחיר של 90.5 שקל למניה, נמוך בכ-5% משער הסגירה אתמול - ערב ההחלטה, ומהוות אחרי ההקצאה כ-2.6% מהון החברה. בגיוס משתתפים גופים מוסדיים ובהם הראל, הפניקס ומגדל, כאשר חלקם מוגדרים כצדדים מעוניינים. וואן צפויה לפרסם דוח מפורט על ההקצאה בהמשך לאישורה ע"י הבורסה.


   

להמשך הכתבה לחץ כאן