שאול אלוביץ' בזק
צילום: יח"צ
בסימן כחול לבן

לרגל 70 למדינה: 7 הטייקונים שאיבדו את העצמאות

מאלוביץ' דרך דנקנר ועד בן דב - סיכום תקופה בה האנשים החזקים במשק איבדו את נכסיהם
גיא בן סימון | (9)

לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל חזרנו אחורה כדי להזכיר את 7 הנפילות הגדולות בשוק ההון בעשור האחרון. 

1. שאול אלוביץ'

בינואר 2010 חגג שאול אלוביץ" את יום הולדתו ה-62 עם מתנה גדולה במיוחד כאשר רכש עם הון מינימלי את השליטה באחת מהחברות הענקיות והטובות במשק מידי קבוצת אייפקס-סבן-ארקין תמורת 6.5 מיליארד שקל. בין לילה הפך להיות אחד הלווים הגדולים במשק אם לא הגדול שבהם. קשה היה לחזות אז שהאיש שנחשב לישר והגון צפוי לככב המסגרת פרשה מסועפת שמגיעה עד לראש הממשלה. 

רק בשבוע שעבר בית משפט השלום בתל אביב האריך ב-45 ימים נוספים את הרחקתו של שאול אלוביץ' - שנעצר במסגרת תיק 4000 - ממשרדיה של חברת בזק. דרכו של מי שנחשב ל'איש של מילה' אל תא המעצר טלטלה את השוק המקומי. תחילתה של הפרשה עם הפיכתה של חקירת רשות ני"ע את עסקת בעלי עניין ב-Yes לגלויה ביוני של 2017. בנובמבר האחרון הרשות העבירה את התיק לפרקליטות בהמלצה להגיש כתבי אישום בחשד למניפולציה חשבונאית בדו"חות Yes. פרשה זו הסתעפה עם החשד לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שנזכר להתפטר רק בחודש האחרון.

בפברואר השנה העניינים התחילו להסתבך ולא לטובת אלוביץ'. חקירה משותפת של המשטרה ורשות ני"ע הולידה את תיק 4000 שעיקרו: חשד לסיקור מוטה לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו באתר "וואלה" שבשליטת אלוביץ'.

במרץ האחרון פרשו אלוביץ' ובני משפחתו מדירקטוריון בזק ובכך תם עידן אלוביץ' בחברה. הפרישה הכפויה מהדירקטוריון מתגמדת לעומת החקירה הפלילית המתנהלת נגדו בחשד לתרמית בבזק ובמתן שוחד לראש הממשלה. האיש שהפך מסוחר אלקטרוניקה למיליארדר בזכות זיכיון למכירת מכשירי הסלולר של נוקיה, מבקש בימים אלו מבית המשפט דמי קיום של 46 אלף שקל לחודש. בגיל 70, גם אם יצא זכאי, ספק אם אלוביץ' יחזור לגדולה.

 

2. נוחי דנקנר

איש העסקים נוחי דנקנר עמד בעבר בראשות קבוצת אי.די.בי, קבוצת האחזקות הגדולה ביותר בישראל. דנקנר החל את דרכו העסקית ב-1995 כאשר הקים יחד עם אביו, יצחק דנקנר, את חברת גנדן תיירות ותעופה שהקימה בהמשך הדרך את חברת ישראייר. במאי 2003 רכשה חברתו גנדן השקעות את השליטה בקבוצת אי.די.בי ממשפחת רקאנטי ומשפחת קרסו. מינוף גבוה וניהול כושל הביאו את הקבוצה לסחרור שהחל עם נפילת ההשקעה בבנק השוויצי קרדיט סוויס, עובר דרך אי תשלום חובותיה למחזיקי האג"ח, ועד פרשת הרצת המניות והעברת השליטה לאדורארדו אלשטיין ומוטי בן משה בשנת 2013. דנקנר לא רק שאיבד את השליטה על הקונצרן הגדול בישראל' אלא נותר עם חובות כבדים.

בקיץ 2016 חתם דנקנר על הסדר חוב בגובה חצי מיליארד שקל מול הבנקים. נציין כי עוד לפני ההרשעה בהרצת מניות, מחקו הבנקים לדנקנר חובות של 400 מיליון שקל. דנקנר ייזכר כטייקון שנלחם בכותרות העיתונים עד כדי רכישה כושלת של עיתון מעריב על מנת לשנות את השיח, מלחמה מסחרית עם עיתון "TheMarker" - שכללה חרם פרסומי של החברות בקבוצה, ובעיקר כמי שמזוהה עם השמדת ערך בפירמידה שהכשירה את הקרקע לחוק הריכוזיות.

3. לב לבייב

לאחר שאפריקה ישראל הגיעה לשיא עם שווי חברה של 28 מיליארד דולר במאי של 2007, ולאחר שני הסדרי חוב בהם הכניס את היד לכיס, לב לבייב נפרד מהשליטה באפריקה ישראל בצל נפילת שווי הנכסים ברוסיה, נוכח עיכוב התקדמות הפרויקטים של החברה הבת, אפי פתוח, במדינה. לבייב, שרכש את השליטה באפריקה ישראל מבנק לאומי, איתן ורטהיימר ומוטי זיסר, סיכם 21 שנה עם הפסד ענק של 3 מיליארד שקל. הוא ייזכר כיהלומן שדווקא כן הכניס את היד לכיס במסגרת הסדר חוב מתוקשר עם מחזיקי האג"ח, וכמי שיחסיו עם הבנקים עלו על שרטון, בניגוד לדנקנר שנהנה מקשר קרוב למנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינוח. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

4. אליעזר פישמן

הטייקון שנכנס לבנק עם סנדלים ויצא עם אשראי ממונף מבלה כיום לא מעט בבתי המשפט, וזאת לאחר שנים של שליטה במספר חברות תקשורת ונדל"ן בישראל ובעולם. איש העסקים פישמן ייזכר, מלבד כאבי הטייקונים בעת האחרונה, כמי שהוקמה על שמו ועדה לבדיקת מתן האשראי על ידי המערכת הבנקאית. סיפור קריסתו של איש העסקים כולל אבדן של 4 מיליארד שקל וחובות מס של 200 מיליון שקל, וחשד להברחת נכסים לידי בני משפחתו. ביוני של 2017 הוכרז פישמן כפושט רגל ואז ניתנה האות לאיתור נכסיו. פישמן ייזכר כמי שהפסיד את הונו בהימור על הלירה הטורקית, וכמי שידע לנתב את המערכת הבנקאית לטובת האינטרסים שלו.

5. אילן בן דב

הוא היה אחד הטייקונים הבולטים בישראל, שנהג לפקוד גם את חצרות הרבנים, עד שהגיעה ההתרסקות הכלכלית והפרדות מהשליטה בחברת התקשורת פרטנר בצל שחיקת המחירים בענף עם רפורמת הסלולר. 

בן דב היה מהראשונים לזהות את עלייתה של סמסונג וקיבל בלעדיות לייבוא מכשירי הסלולר של החברה הדרום קוריאנית לישראל. בן דב רכש את השליטה בסקיילקס בשנת 2008 באמצעות חברת סאני, וב-2009 סקיילקס רכשה את השליטה בחברת פרטנר. עם הרפורמה של שר התקשורת בזמנו, משה כחלון, תעריפי הסלולר ירדו ואיתם גם רווחי החברות. 

אמנם בן דב לא שרת את חובותיו כלפי המשקיעים בטאו, אך הפרדת הונו האישי מהחברה הוציאה אותו עם שריטות קלות. עם זאת, בן דב בסופו של דבר נאלץ להיפרד מהשליטה בפרטנר, וגם מהמעמד החברתי שזכה בצל המינוף הגבוה והתייצבותו בקו האש כנגד הרפורמה בשוק הסלולר. בניגוד לאלוביץ' ודנקנר, בן דב לא סיכן את החופש האישי שלו, אך עד היום הוא נאלץ לפקוד את בתי המשפט במסגרת משפט הדיבידנדים בסאני תקשורת. בית המשפט קבע כי על בן דב להשיב 250 מיליון שקל לסאני (סקיילקס) בגין דיבידנדים שחולקו בזמן שהחברה לא עמדה במבחן יכולת הפירעון. על החלטה זו בן דב ערער לבית המשפט העליון.

6. יוסי מימן

פיצוץ צינור הולכת הגז בין ישראל למצרים של חברת EMG הוריד על הברכיים את חברת אמפל שהחזיקה במניותיה, וגם את בעל השליטה יוסי מימן. אמפל המאוגדת בניו יורק נסחרה בעבר בבורסת נאסד"ק והנפיקה אג"ח סחיר בת"א. עם פיצוץ צינור הגז מספר פעמים אי שפ בשנת 2012 בוטל הסכם האספקה בין ישראל למצרים, מה שהוביל את אמפל להקפאת הליכים בסופו של דבר בשנת 2013. 

בניגוד לטייקונים כמו דנקנר, פישמן או בן דב, מקרה נפילתה של אמפל אינו מיוחס למבנה פירמידיאלי או ניהול כושל, ובכל זאת המשקיעים ספגו תספורת של כמיליארד שקל, ללא הסדר חוב. 

בימים האחרונים נדרש מימן לבתי המשפט במסגרת חשד למעורבותו בפרשת שחיתות ושוחד גדולה בפרו. לפי הדיווחים מימן במגעים לשמש עד מדינה נגד נשיא פרו לשעבר.

7. מוטי זיסר

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גליה &ארז 22/04/2018 16:07
    הגב לתגובה זו
    במכסיקו, וב35 מליארד דולר בקנדה. והם עןד מקבלים בונוסים על ההצלחה שלהם, במקום לשבת בכלא. טייקונים עלק. החנווני במכולת שלי הרבה יותר מוצלח מהם. זה מדהים את מערכת הבנקאית ומערכת הפנסיונית בישראל עובדת. הפנסיות שלנו מממנות את הטרוף הזה. ולא נשכח איך תשובה ודנקנר לקחו מליונר אמריקאי, ו... הפכו אותו למליארדר, אחרי שרכשו במליארד וחצי דולר אספלט בלאס וגאס. עם העיצות של הרבנים.
  • 8.
    אנאליסט 22/04/2018 12:15
    הגב לתגובה זו
    הם ידעו להוציא כסף מקופות הפנסיה וקופות גמל וכסף פרטי. אי אפשר לומר עליהם שהם היו אנשים ישרי דרך. המוטו אצל כולם: חוב לא צריך להחזיר.תשובה, לבייב ובן דב הינם "לא דוברי אמת" שבחבורה. דנקנר הינו הטייקון האלגנטי אך חסר הבנה לחלוטין
  • 7.
    papaleon8 22/04/2018 10:10
    הגב לתגובה זו
    תספורת מעל מיליארד שקל בדלק נדלן
  • 6.
    לול 21/04/2018 22:52
    הגב לתגובה זו
    ועדת חקירה ממלכתית מי היו הנהנים מהכסף של הטיקונים
  • 5.
    רועי 21/04/2018 18:13
    הגב לתגובה זו
    לב לבייב אמנם הפסיד הרבה כסף אבל רחוק מאוד מלאבד עצמאותו. יש באמתחתו עדיין יותר כסף מכל קוראי הכתבה הזו יחדיו...הייתי מכניס את יוסף גרינפלד לרשימה.
  • 4.
    אזרחית 21/04/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
    מה אומדן הנזק לתגמולים הסוציאליים של אזרחים בישראל ? אלה שעבדו בזיעת-אף ו 7 ספרים ערכו לכספם תספורת קצוצה.
  • 3.
    מתי 21/04/2018 15:19
    הגב לתגובה זו
    אבל החזיריות. הגאווה וחוסר הבושה היא שהכריעה אותו לנצח.
  • 2.
    ליאה 21/04/2018 14:43
    הגב לתגובה זו
    לא נכון לערבב, בין גנב לטיפש גם שהתוצאה הסופית היא כשלון
  • 1.
    יובל 21/04/2018 14:15
    הגב לתגובה זו
    זו הייתה סיבה מרכזית לכשלונם.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 2.48%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נובה וקמטק יורדות ב-3%; מגמה שלילית בת"א

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.7% ות"א 90 יורד 0.5%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מתקן מעט מהירידות של אתמול ועולה 0.2%, מדד הביטוח יורד 0.3%, מדד הנדל"ן יורד 0.7%, ומדד הנפט והגז מאבד 0.7%.


נפילות באסיה בהמשך לירידות בוול סטריט. השוק בת"א יספוג את האווירה האדומה בשווקים וצפוי לרדת. זה גם בא לידי ביטוי במניות הדואליות ובחוזים העתידיים. באסיה, המדדים המרכזיים נסוגים בחדות בעקבות חששות גוברים מבועת הבינה המלאכותית ואזהרות של בכירי וול סטריט מפני תיקון חד. מדד הניקיי צונח בכ-3% לאחר רצף שיאים, כשמניות טכנולוגיה כמו סופטבנק ואדוונטסט יורדות בשיעור דו ספרתי. בקוריאה הירידות חדות יותר על רקע מימושים כבדים בסמסונג וחברות שבבים נוספות. החוזים בוול סטריט מאותתים על המשך מגמה שלילית, כשהחוזים על הנאסד"ק יורדים בכ-0.4% לאחר יום מסחר תנודתי שבו מניות הבינה המלאכותית הובילו את הירידות. לסקירת המסחר באסיה - נפילות באסיה: הניקיי יורד 3% אחרי הירידות בוול סטריט


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


נמשיך עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 16.11%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.

מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.