עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

רווח הון ומחירי פוספטים גבוהים סייעו לתוצאות כיל

הרווח התפעולי הושפע לחיוב מתמהיל המכירות, בעיקר בשל שיעור גבוה יותר של מכירות מים המלח ועלייה במכירות מוצרי בטיחות אש; המניה קופצת 1.9%
מערכת Bizportal | (4)

כימיקלים לישראל, שבשליטת החברה לישראל של משפחת עופר, רשמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 רווח נקי של 155 מיליון דולר, שיפור חד לעומת תוצאות הרבעון המקביל - בו רשמה כיל רווח נקי של 32 מיליון דולר בלבד. מניית כיל עולה 1.9% עם פתיחת המסחר בבורסה.

החברה רשמה ברבעון הרביעי רווח הון של 41 מיליון דולר כתוצאה ממכירת חלקה בחברת טכנולוגיות ההתפלה IDE.

בשורה העליונה, המכירות של כיל ברבעון צמחו ב-2%, לרמה של 1.136 מיליארד דולר. השיפור הושג הודות לגידול במכירות חומצה זרחתית בכיל פוספט, מוצרי בטיחות אש בכיל תוספים מתקדמים, מוצרי חקלאות מיוחדים בכיל דשנים מיוחדים ומוצרים תעשייתיים מבוססי-ברום בכיל מוצרים תעשייתיים. שיפורים אלו קוזזו חלקית על ידי ירידה במכירות הכמותיות של דשני פוספט ואשלג ושל תמיסות צלולות בכיל מוצרים תעשייתיים. כמו כן חלה עלייה קלה במחירי האשלג.

הרווח התפעולי זינק ברבעון ב-162% ל-189 מיליון דולר,  וזאת כתוצאה מעליות מחירים, ירידות בעלויות הובלה ובעלויות תפעול שקוזז באופן חלקי בלבד על ידי השפעה שלילית של מכירות כמותיות נמוכות וייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר. הרווח התפעולי המתואם הסתכם לסך 168 מיליון דולר, גידול בשיעור של 20% לעומת 140 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2016. ה-EBITDA מתואם ברבעון הרביעי הסתכם לסך 276 מיליון דולר, לעומת 264 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ברבעון הרביעי רשם ענף האשלג והמגנזיום גידול ברווח התפעולי, הודות לביקושים חזקים והיצע מוגבל בשוק האשלג. קו העסקים רשם מכירות שיא לברזיל והמשיך בארגון מחדש של אתריו באירופה. מחירי האשלג המשיכו להתייצב באופן מתון במהלך הרבעון הרביעי. המחיר הממוצע בברזיל ברבעון הרביעי (CFR) עמד על 280 דולר לטון, 5% מעל הרבעון השלישי של 2017 ,ו-19% מעל הרבעון הרביעי של 2016. כיל ייצאה כ-3.1 מיליון טון אשלג לברזיל בשנת 2017.

את שנת 2017 כולה סיימה כיל עם 5.42 מיליארד דולר לעומת הכנסות של 5.36 מיליארד דולר ב-2016. הרווח התפעולי לשנת 2017 גדל ל-629 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 3 מיליון דולר בשנת 2016.

נזכיר כי בהלך הרבעון הרביעי ענקית האשלג הקנדית מימשה את החזקתה בכיל. כל כך אמר אשר גרינבאום, ממלא מקום מנכ"ל כיל: "בעקבות מכירת כל החזקותיה של פוטאש בכיל בחודש ינואר 2018, הוסרה עננה משמעותית שריחפה מעל מניות החברה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כיל למה המניה מדשדשת אם יש תוצאות טובות (ל"ת)
    דוד 14/02/2018 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עובד כיל 14/02/2018 11:50
    הגב לתגובה זו
    מחכים לבונוס מפלצתי בעזרת השם
  • 2.
    כיל סוף טוב לכיל (ל"ת)
    sus 14/02/2018 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הגיע זמן ההמראה לשחקים (ל"ת)
    הידעוני 14/02/2018 09:33
    הגב לתגובה זו
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?