רווח הון ומחירי פוספטים גבוהים סייעו לתוצאות כיל
כימיקלים לישראל, שבשליטת החברה לישראל של משפחת עופר, רשמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 רווח נקי של 155 מיליון דולר, שיפור חד לעומת תוצאות הרבעון המקביל - בו רשמה כיל רווח נקי של 32 מיליון דולר בלבד. מניית כיל עולה 1.9% עם פתיחת המסחר בבורסה.
החברה רשמה ברבעון הרביעי רווח הון של 41 מיליון דולר כתוצאה ממכירת חלקה בחברת טכנולוגיות ההתפלה IDE.
בשורה העליונה, המכירות של כיל ברבעון צמחו ב-2%, לרמה של 1.136 מיליארד דולר. השיפור הושג הודות לגידול במכירות חומצה זרחתית בכיל פוספט, מוצרי בטיחות אש בכיל תוספים מתקדמים, מוצרי חקלאות מיוחדים בכיל דשנים מיוחדים ומוצרים תעשייתיים מבוססי-ברום בכיל מוצרים תעשייתיים. שיפורים אלו קוזזו חלקית על ידי ירידה במכירות הכמותיות של דשני פוספט ואשלג ושל תמיסות צלולות בכיל מוצרים תעשייתיים. כמו כן חלה עלייה קלה במחירי האשלג.
הרווח התפעולי זינק ברבעון ב-162% ל-189 מיליון דולר, וזאת כתוצאה מעליות מחירים, ירידות בעלויות הובלה ובעלויות תפעול שקוזז באופן חלקי בלבד על ידי השפעה שלילית של מכירות כמותיות נמוכות וייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר. הרווח התפעולי המתואם הסתכם לסך 168 מיליון דולר, גידול בשיעור של 20% לעומת 140 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2016. ה-EBITDA מתואם ברבעון הרביעי הסתכם לסך 276 מיליון דולר, לעומת 264 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון הרביעי רשם ענף האשלג והמגנזיום גידול ברווח התפעולי, הודות לביקושים חזקים והיצע מוגבל בשוק האשלג. קו העסקים רשם מכירות שיא לברזיל והמשיך בארגון מחדש של אתריו באירופה. מחירי האשלג המשיכו להתייצב באופן מתון במהלך הרבעון הרביעי. המחיר הממוצע בברזיל ברבעון הרביעי (CFR) עמד על 280 דולר לטון, 5% מעל הרבעון השלישי של 2017 ,ו-19% מעל הרבעון הרביעי של 2016. כיל ייצאה כ-3.1 מיליון טון אשלג לברזיל בשנת 2017.
- באיזה חברת החזקות יש את האפסייד הכי גדול כרגע?
- מהן חברות החזקה והאם מניית פיבי תעלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את שנת 2017 כולה סיימה כיל עם 5.42 מיליארד דולר לעומת הכנסות של 5.36 מיליארד דולר ב-2016. הרווח התפעולי לשנת 2017 גדל ל-629 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 3 מיליון דולר בשנת 2016.
נזכיר כי בהלך הרבעון הרביעי ענקית האשלג הקנדית מימשה את החזקתה בכיל. כל כך אמר אשר גרינבאום, ממלא מקום מנכ"ל כיל: "בעקבות מכירת כל החזקותיה של פוטאש בכיל בחודש ינואר 2018, הוסרה עננה משמעותית שריחפה מעל מניות החברה".
- 4.כיל למה המניה מדשדשת אם יש תוצאות טובות (ל"ת)דוד 14/02/2018 12:37הגב לתגובה זו
- 3.עובד כיל 14/02/2018 11:50הגב לתגובה זומחכים לבונוס מפלצתי בעזרת השם
- 2.כיל סוף טוב לכיל (ל"ת)sus 14/02/2018 09:34הגב לתגובה זו
- 1.הגיע זמן ההמראה לשחקים (ל"ת)הידעוני 14/02/2018 09:33הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית נופלת 5%, אפריקה מגורים מוסיפה 3%, המדדים בעליות קלות
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -4.87%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
