רווח הון ומחירי פוספטים גבוהים סייעו לתוצאות כיל
כימיקלים לישראל, שבשליטת החברה לישראל של משפחת עופר, רשמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 רווח נקי של 155 מיליון דולר, שיפור חד לעומת תוצאות הרבעון המקביל - בו רשמה כיל רווח נקי של 32 מיליון דולר בלבד. מניית כיל עולה 1.9% עם פתיחת המסחר בבורסה.
החברה רשמה ברבעון הרביעי רווח הון של 41 מיליון דולר כתוצאה ממכירת חלקה בחברת טכנולוגיות ההתפלה IDE.
בשורה העליונה, המכירות של כיל ברבעון צמחו ב-2%, לרמה של 1.136 מיליארד דולר. השיפור הושג הודות לגידול במכירות חומצה זרחתית בכיל פוספט, מוצרי בטיחות אש בכיל תוספים מתקדמים, מוצרי חקלאות מיוחדים בכיל דשנים מיוחדים ומוצרים תעשייתיים מבוססי-ברום בכיל מוצרים תעשייתיים. שיפורים אלו קוזזו חלקית על ידי ירידה במכירות הכמותיות של דשני פוספט ואשלג ושל תמיסות צלולות בכיל מוצרים תעשייתיים. כמו כן חלה עלייה קלה במחירי האשלג.
הרווח התפעולי זינק ברבעון ב-162% ל-189 מיליון דולר, וזאת כתוצאה מעליות מחירים, ירידות בעלויות הובלה ובעלויות תפעול שקוזז באופן חלקי בלבד על ידי השפעה שלילית של מכירות כמותיות נמוכות וייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר. הרווח התפעולי המתואם הסתכם לסך 168 מיליון דולר, גידול בשיעור של 20% לעומת 140 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2016. ה-EBITDA מתואם ברבעון הרביעי הסתכם לסך 276 מיליון דולר, לעומת 264 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון הרביעי רשם ענף האשלג והמגנזיום גידול ברווח התפעולי, הודות לביקושים חזקים והיצע מוגבל בשוק האשלג. קו העסקים רשם מכירות שיא לברזיל והמשיך בארגון מחדש של אתריו באירופה. מחירי האשלג המשיכו להתייצב באופן מתון במהלך הרבעון הרביעי. המחיר הממוצע בברזיל ברבעון הרביעי (CFR) עמד על 280 דולר לטון, 5% מעל הרבעון השלישי של 2017 ,ו-19% מעל הרבעון הרביעי של 2016. כיל ייצאה כ-3.1 מיליון טון אשלג לברזיל בשנת 2017.
- באיזה חברת החזקות יש את האפסייד הכי גדול כרגע?
- מהן חברות החזקה והאם מניית פיבי תעלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את שנת 2017 כולה סיימה כיל עם 5.42 מיליארד דולר לעומת הכנסות של 5.36 מיליארד דולר ב-2016. הרווח התפעולי לשנת 2017 גדל ל-629 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 3 מיליון דולר בשנת 2016.
נזכיר כי בהלך הרבעון הרביעי ענקית האשלג הקנדית מימשה את החזקתה בכיל. כל כך אמר אשר גרינבאום, ממלא מקום מנכ"ל כיל: "בעקבות מכירת כל החזקותיה של פוטאש בכיל בחודש ינואר 2018, הוסרה עננה משמעותית שריחפה מעל מניות החברה".
- 4.כיל למה המניה מדשדשת אם יש תוצאות טובות (ל"ת)דוד 14/02/2018 12:37הגב לתגובה זו
- 3.עובד כיל 14/02/2018 11:50הגב לתגובה זומחכים לבונוס מפלצתי בעזרת השם
- 2.כיל סוף טוב לכיל (ל"ת)sus 14/02/2018 09:34הגב לתגובה זו
- 1.הגיע זמן ההמראה לשחקים (ל"ת)הידעוני 14/02/2018 09:33הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
