עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

רווח הון ומחירי פוספטים גבוהים סייעו לתוצאות כיל

הרווח התפעולי הושפע לחיוב מתמהיל המכירות, בעיקר בשל שיעור גבוה יותר של מכירות מים המלח ועלייה במכירות מוצרי בטיחות אש; המניה קופצת 1.9%
מערכת Bizportal | (4)

כימיקלים לישראל, שבשליטת החברה לישראל של משפחת עופר, רשמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 רווח נקי של 155 מיליון דולר, שיפור חד לעומת תוצאות הרבעון המקביל - בו רשמה כיל רווח נקי של 32 מיליון דולר בלבד. מניית כיל עולה 1.9% עם פתיחת המסחר בבורסה.

החברה רשמה ברבעון הרביעי רווח הון של 41 מיליון דולר כתוצאה ממכירת חלקה בחברת טכנולוגיות ההתפלה IDE.

בשורה העליונה, המכירות של כיל ברבעון צמחו ב-2%, לרמה של 1.136 מיליארד דולר. השיפור הושג הודות לגידול במכירות חומצה זרחתית בכיל פוספט, מוצרי בטיחות אש בכיל תוספים מתקדמים, מוצרי חקלאות מיוחדים בכיל דשנים מיוחדים ומוצרים תעשייתיים מבוססי-ברום בכיל מוצרים תעשייתיים. שיפורים אלו קוזזו חלקית על ידי ירידה במכירות הכמותיות של דשני פוספט ואשלג ושל תמיסות צלולות בכיל מוצרים תעשייתיים. כמו כן חלה עלייה קלה במחירי האשלג.

הרווח התפעולי זינק ברבעון ב-162% ל-189 מיליון דולר,  וזאת כתוצאה מעליות מחירים, ירידות בעלויות הובלה ובעלויות תפעול שקוזז באופן חלקי בלבד על ידי השפעה שלילית של מכירות כמותיות נמוכות וייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר. הרווח התפעולי המתואם הסתכם לסך 168 מיליון דולר, גידול בשיעור של 20% לעומת 140 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2016. ה-EBITDA מתואם ברבעון הרביעי הסתכם לסך 276 מיליון דולר, לעומת 264 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ברבעון הרביעי רשם ענף האשלג והמגנזיום גידול ברווח התפעולי, הודות לביקושים חזקים והיצע מוגבל בשוק האשלג. קו העסקים רשם מכירות שיא לברזיל והמשיך בארגון מחדש של אתריו באירופה. מחירי האשלג המשיכו להתייצב באופן מתון במהלך הרבעון הרביעי. המחיר הממוצע בברזיל ברבעון הרביעי (CFR) עמד על 280 דולר לטון, 5% מעל הרבעון השלישי של 2017 ,ו-19% מעל הרבעון הרביעי של 2016. כיל ייצאה כ-3.1 מיליון טון אשלג לברזיל בשנת 2017.

את שנת 2017 כולה סיימה כיל עם 5.42 מיליארד דולר לעומת הכנסות של 5.36 מיליארד דולר ב-2016. הרווח התפעולי לשנת 2017 גדל ל-629 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 3 מיליון דולר בשנת 2016.

נזכיר כי בהלך הרבעון הרביעי ענקית האשלג הקנדית מימשה את החזקתה בכיל. כל כך אמר אשר גרינבאום, ממלא מקום מנכ"ל כיל: "בעקבות מכירת כל החזקותיה של פוטאש בכיל בחודש ינואר 2018, הוסרה עננה משמעותית שריחפה מעל מניות החברה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כיל למה המניה מדשדשת אם יש תוצאות טובות (ל"ת)
    דוד 14/02/2018 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עובד כיל 14/02/2018 11:50
    הגב לתגובה זו
    מחכים לבונוס מפלצתי בעזרת השם
  • 2.
    כיל סוף טוב לכיל (ל"ת)
    sus 14/02/2018 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הגיע זמן ההמראה לשחקים (ל"ת)
    הידעוני 14/02/2018 09:33
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.