עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

הנה ההסבר לתנודה של 10% במניית כיל

מירידות של 5.4% בפתיחה מניית כיל עברה לטריטוריה הירוקה במחזור עצום. הסיבה: כעת ברור כי פוטאש לא תציף את השוק במניות
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה כיל עידן עופר

מניית כיל נפלה הבוקר בעד 5.4% על רקע הפרסומים מעבר לים לפיהם ענקית האשלג הקנדית פוטאש נערכת למכירת החזקותיה בכיל תמורת 700 מיליון דולר. מההודעה שיצאה מעבר לים עולה כי פוטש נערכת למכירת ההחזקות בהליך של מכרז ב-23 לינואר. העסקה משקפת הנחה של כ-10% על מחיר השוק.

עם פתיחת המסחר מניית כיל נפלה ב-5.4%. רק דקות לאחר מכן, בשעה 10:07, הבורסה קיבלה את ההודעה מכיל והמסחר במניה הופסק בשעה 10:12. ההודעה של כיל לבורסה נעשתה בדרך של הפניה להודעה של פוטאש ועם חידוש המסחר בשעה 10:41 כיל החלה במסע עליות לעבר הטריטוריה הירוקה. בשורה התחתונה, לשוק לקח זמן לעכל כי העסקה כבר בוצעה ולמעשה בכך הוסרה העננה מעל מניית כיל עם מכירת ההחזקות של פוטאש בחברה.

מלבד הסרת העננה מעל המניה דבר נוסף שעשוי לתרום לסנטימנט החיובי בכיל הינו כי בעקבות המכירה תעודות הסל צפויים להזרים ביקושים של כ-150 מיליון שקלים בעדכון המשקולות ב-1 למארס, כאשר החזקות הציבור יעלו מ-45% ל-60%.

מניית כיל עולה כעת ב-1.4% במחזור עצום של 231 מיליון שקל. זאת לעומת מחזור יומי ממוצע של 21 מיליון שקל בחודש האחרון. 

מניית כיל בחודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שורט ברור (ל"ת)
    שועלי 16/01/2018 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוסדים טיפשים (ל"ת)
    שועלי 16/01/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
  • איתן 16/01/2018 16:52
    הגב לתגובה זו
    לא חושב. אם הם נכנסו ב13.6 נראה לך שישחררו לפני 60 אחוז עלייה לפחות ? הרי בכדי שיוכלו לממש ברווח צריך שיכנס למניה לפחות פי 2 כמות כסף בהמשך. יותר כסף = עליית מחיר. הכיוון למעלה ברור גם אם זה לא יקרה מחר בבוקר. הסיבות לא חשובות. רק שטף הכסף.
  • 4.
    גפני 16/01/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
    הצדיק גפני מינה את רוזנטל לועדה נגד כיל. לא יעזור כלום עד שכיל לא תגיע למצב של טבע הפוליטיקאים לא יפסיקו. כיל תעלה כשביבי ישב בכלא . לפיד יתאדה יחד עם גפני ורוזנטל ויחימוביץ יחזרו לכתוב ספרים מדהימים כמו "אשת איש" שכתבה אשת המוסר יחימוביץ ורוזנטל יחזור להתעסק בדירות שלו לגבות שכ"ד מ 30 דירות בגבעתיים במקום ללכת לבגץ נגד מס דירה שלישית. עם מפגר שנותן למפגרים לנהל אותו אז מגיע לכם שכיל תגיע למקום של טבע
  • 3.
    אחד שיודע 16/01/2018 14:37
    הגב לתגובה זו
    משחק של סוחרים...המחזור הוא נטו קניה ומכירה של סוחרי יום שמנצלים ידיים חלשות, זה הכל לא רק זה, סוחרים שאתמול ידעו את זה, הרימו את המניה, הכניסו פנימה הרבה ידיים חדשות, ויצאו היום הפילו את המניה, כל אלה שנכנסו אתמול בעליות בסטופ לוס....ולכן, אחרי איסוף היום בזול, למה לא להרים שוב את המניה? כסף על הרצפה בשביל הסוחרים הכבדים
  • חחחח קישקוש אחד שלא מבין (ל"ת)
    שועלי 16/01/2018 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 16/01/2018 14:08
    הגב לתגובה זו
    דשדוש של שנים ללא תוחלת.
  • 1.
    צופה 16/01/2018 13:56
    הגב לתגובה זו
    ועד אז עדיף השקעה בחברות אשלג זרות אם כל הצער שבדבר, אשר לא קשורות לזיכיון זה או אחר. כיל ושאר החברות ירדו באופן כמעט זהה אבל בעוד עשור בשאר החברות יהיה נכס בסיס וכאן קדחת.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?